## Steinsaltz on Chullin Daf 99b

###### Steinsaltz on Chullin 99b:1
[Steinsaltz on Chullin 99b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/99b:1)

השיב רב דימי על שאלת אביי: **לא,** אין הכוונה לביטול בששים, אלא לביטול **במאה.**


###### Steinsaltz on Chullin 99b:2
[Steinsaltz on Chullin 99b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/99b:2)

שאל אביי: אם כן כיצד ניתן להסביר את סוף הברייתא, **והא מדרישא** [והרי מתוך שראשה, תחילתה] של הברייתא, בדינו של מין במינו שמחמירים בו, עוסקת בביטול **במאה, הוי סיפא** [הרי מכאן נסיק כי סופה] של הברייתא שמדובר בה במין בשאינו מינו, הוא בביטול **בששים,** שבזה יש להבחין בין ראשית הברייתא שמחמירים בה, לבין סוף הברייתא שיש בה צד להקל. **דקתני רישא** [שכן שנויה תחילת הברייתא]: **להחמיר מין ומינו, כיצד? שאור של חטין** של תרומה **שנפל לעיסת** (בצק) **חטין** של חולין, והרי זו איפוא תערובת מין במינו, **ויש בו** בשאור זה **שיעור** **כדי לחמץ** את העיסה — **בין יש בו** בבצק שיעור **כדי להעלות** (לבטל) את השאור **במאה ואחד, בין אין בו** שיעור שיש בו **כדי להעלות** את השאור **במאה ואחד,** בצק העיסה **אסור.**


###### Steinsaltz on Chullin 99b:3
[Steinsaltz on Chullin 99b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/99b:3)

וכיוצא בדבר, אם **אין בו** בבצק העיסה שיעור שיש בו כדי **להעלות** את השאור **במאה ואחד, בין שיש בו** בשאור **כדי לחמץ** את העיסה, **בין** אם **אין בו כדי לחמץ** את העיסה — בצק העיסה **אסור,** משמע ש**רישא וסיפא** [תחילתה וסופה] עוסקים בביטול **במאה!**


###### Steinsaltz on Chullin 99b:4
[Steinsaltz on Chullin 99b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/99b:4)

השיב רב דימי: **לא,** אין לדייק כך בדברי הברייתא, שכן יש מקום לומר כי **רישא** [תחילת הברייתא] המחמירה בדין במין במינו, עוסקת בביטול **במאה וחד** [ואחד], **ו**אילו **סיפא** [סוף הברייתא] המקילה בדין במין שאינו במינו, עוסקת בביטול **במאה.** שאלו אביי: אם כדבריך שתחילת הברייתא עוסקת בביטול במאה ואחד של היתר, כיצד זה אומרת הברייתא שאם היה בשאור כדי לחמץ את העיסה אוסר אותה בכך, אף בשיעור של מאה ואחד.


###### Steinsaltz on Chullin 99b:5
[Steinsaltz on Chullin 99b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/99b:5)

ומעתה יש לתמוה, **וכי יש** אפשרות שכזו שיהיה **בו** בשאור **כדי לחמץ** עיסה **ב**שיעור כה גדול של **מאה וחד** [ואחד] — מסתבר שלא, ואם כן **אמאי לא בטיל** [מדוע אינו בטל השאור]? **אישתיק** [שתק] רב דימי, שלא היתה בידו תשובה.


###### Steinsaltz on Chullin 99b:6
[Steinsaltz on Chullin 99b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/99b:6)

**אמר ליה** [לו] אביי לרב דימי: יש לך לומר כי **דלמא שאני** [שמא שונה, מיוחד משאר איסורים] הוא ה**שאור** שיכולת **חימוצו קשה** (חזק ביותר), ולכך עשוי הוא שיחמיץ אף עיסה שיש בה מאה ואחד. **אמר ליה** [לו] רב דימי לאביי: עתה **אדכרתן מילתא** [הזכרתני דבר הלכה] ש**אמר ר' יוסי בר' חנינא** בדין ביטול איסורים: **לא כל השיעורין** לענין ביטול איסורים **שוין, שהרי ציר** (רוטב) היוצא מדג האסור באכילה, שהתערב בהיתר, **שיעורו** הוא **קרוב ל**פי **מאתים** של היתר. **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **דג טמא, צירו אסור.** ובכמה הוא מתבטל — **ר' יהודה אומר:** שיעור **רביעית** של ציר הדג בטל **בסאתים** של היתר, שיש בהן קרוב למאתיים רביעיות (ובדיוק, מאה תשעים ושתים רביעיות).


###### Steinsaltz on Chullin 99b:7
[Steinsaltz on Chullin 99b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/99b:7)

**ושואלים** : **והאמר** [והרי אמר] **ר' יהודה** כי תערובת איסור בהיתר של **מין במינו לא בטיל** [לא בטל] האיסור, וכיצד בטל הציר? ומשיבים: **שאני** [שונה, מיוחד משאר איסורים] הוא ה**ציר,** שכן **זיעה בעלמא** [סתם] **הוא,** שאינו ממש דבר מן הדג עצמו, ולכך הריהו בטל, אף לשיטת ר' יהודה, אפילו במינו.


###### Steinsaltz on Chullin 99b:8
[Steinsaltz on Chullin 99b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/99b:8)

א שנינו במשנתנו שירך שהתבשלה עם גיד הנשה שבתוכה אסורה אם הגיד נתן בה טעם. והסבירה המשנה **כיצד משערינן** [משערים אנו] אם יש בה טעם גיד? — כבשר בלפת. ובהסבר דברי המשנה הללו **אמר רב הונא:** הכוונה היא **כבשר** שמתבשל **ב**קדירה עם **ראשי** ה**לפתות.** ואומרים עוד בהסבר משנתנו כי **מתניתין** [משנתנו] האומרת שגיד הנשה נותן טעם בדבר שהתבשל עמו, היא ש**לא כ**שיטת **האי** [זה] ה**תנא,** **דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: אין בגידין בנותן טעם** כלל.


###### Steinsaltz on Chullin 99b:9
[Steinsaltz on Chullin 99b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/99b:9)

ומספרים **ההוא דאתא לקמיה** [אדם אחד שבא לפני] **ר' חנינא** לשאול שאלה בדינה של ירך שהתבשלה עם גיד הנשה שבתוכה. **הוה יתיב** [היה יושב] **ר' יהודה בר זבינא אבבא** [בשער] ביתו של ר' חנינא. **כי נפק** [כאשר יצא] אותו אדם מלפני ר' חנינא, **אמר ליה** [לו] ר' יהודה בר זבינא לאותו אדם, בשאלה: **מאי** [מה] **אמר לך** ר' חנינא? **אמר ליה** [לו]: **שריא ניהליה** [התיר לי] את הירך באכילה.


###### Steinsaltz on Chullin 99b:10
[Steinsaltz on Chullin 99b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/99b:10)

**אמר ליה** [לו] ר' יהודה בר זבינא לאותו אדם: **הדר עייליה לקמיה** [חזור והכנס את השאלה הזו לפניו] שמא לא בדק יפה! לכשבא אותו אדם שוב לפני ר' חנינא, **אמר** ר' חנינא: **מאן האי דקא מצער לי** [מיהו זה שמצער אותו]? **זיל אימא ליה למאן דיתיב אבבא** [לך אמור לו למי שיושב בשער] כי **אין בגידין בנותן טעם.** ולכך, די להשליך את גיד הנשה, והשאר מותר.


###### Steinsaltz on Chullin 99b:11
[Steinsaltz on Chullin 99b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/99b:11)

ומספרים עוד בענין זה, **כי אתו לקמיה** [כאשר היו באים לפני] **ר' אמי** בשאלה על ירך שהתבשלה עם גיד הנשה, **משדר להו לקמיה** [היה שולח אותם לפני] **ר' יצחק בן חלוב, דמורי** [שהיה מורה] **בה להיתירא** [להיתר] **משום** (בשם) **ר' יהושע בן לוי, וליה לא סבירא ליה** [ואילו הוא עצמו, ר' אמי, לא היה סבור כן], אבל לא היה רוצה לאסור לאדם אחר, ולכן שלח אותו לחכם המתיר. ומסכמים: **והלכתא** [והלכה]: **אין בגידין בנותן טעם.**


###### Steinsaltz on Chullin 99b:12
[Steinsaltz on Chullin 99b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/99b:12)

ב שנינו במשנתנו כי **גיד הנשה שנתבשל** עם גידים של היתר, ואין הוא מכיר את גיד הנשה בתוכם, שנאסרו בכך כל הגידים (אף שיש בהם כדי לבטל טעמו של גיד הנשה). ושואלים: **וליבטול ברובא** [ושיתבטל הגיד ברוב]!