## Steinsaltz on Chullin Daf 9a

###### Steinsaltz on Chullin 9a:1
[Steinsaltz on Chullin 9a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/9a:1)

**מעילאי נמי קרמא איכא** [מלמעלה, מצידו החיצוני של החלב, גם כן הרי יש קרום], שכל חלב מכוסה בקרום דק, וכשמניח את הכסלים על בשר הוא מונע מן החלב שיזוב על הבשר! ומשיבים: קרום זה, **איידי דממשמשא ידא דטבחא מפתת** [מתוך שממשמשת בו יד הטבח הוא מתפורר], והחלב זב על הבשר שתחתיו.


###### Steinsaltz on Chullin 9a:2
[Steinsaltz on Chullin 9a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/9a:2)

א **ואמר רב יהודה אמר רב, תלמיד חכם צריך שילמוד** לאמן ידיו ל**שלשה דברים: כתב,** שיוכל לכתוב את הדברים הצריכים כתיבה, **שחיטה, ומילה. ורב חנניא בר שלמיא משמיה** [משמו] של **רב אמר: אף** צריך ללמוד לעשות **קשר של תפילין, ו**לומר **ברכת חתנים** בעל פה ובנעימה, **ו**לקשור **ציצית.** ומעירים: **ואידך** [והאחר] רב יהודה, מדוע אינו מונה את אלה? הוא סבור ש**הני שכיחן** [אלה מצויים יותר], ואין צורך ללימוד מיוחד כדי לדעת איך הם נעשים.


###### Steinsaltz on Chullin 9a:3
[Steinsaltz on Chullin 9a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/9a:3)

ב **ואמר רב יהודה אמר שמואל: כל טבח** (שוחט) **שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו,** כששחט בינו לבין עצמו. **ואלו הן הלכות שחיטה,** כלומר, דברים הפוסלים את השחיטה: **שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה, ועיקור.**


###### Steinsaltz on Chullin 9a:4
[Steinsaltz on Chullin 9a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/9a:4)

ותוהים: **מאי קא משמע לן** [מה משמיע לנו] ברשימה זו? והרי **כולהו תנינהו** [את כולם כבר שנינו] במשנה במסכת זו, ובוודאי שאם אינו יודע אותן אי אפשר לאכול משחיטתו! ומשיבים: **לא צריכא** [לא נצרכה] אלא במקרה **ששחט לפנינו שתים ושלש פעמים, ושחט שפיר** [יפה]; **מהו דתימא** [שתאמר]: **מדאידך** [מכיון שאת האחרות] **שחט שפיר** [יפה], **האי נמי** [זו גם כן] ששחט בינו לבין עצמו **שחט שפיר** [יפה], על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו]: **כיון דלא גמר** [שלא למד], **זימנין דשהי ודריס ולא ידע** [פעמים שהוא שוהה או דורס ואינו יודע] שקלקל.


###### Steinsaltz on Chullin 9a:5
[Steinsaltz on Chullin 9a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/9a:5)

ג **ואמר רב יהודה אמר שמואל: הטבח צריך שיבדוק בסימנים** (קנה וושט) **לאחר שחיטה,** שמא לא שחט את רוב הסימן, ושחיטה פסולה היא. **אמר רב יוסף: אף אנן נמי תנינא** [אנו גם כן שנינו] במשנתנו דבר זה, **ר' שמעון אומר: אם שהה** השוחט **כדי ביקור** (בדיקה); **מאי לאו** [האם אין] הכוונה היא **כדי ביקור** של **סימנין?** ומכאן שצריך לבדוק!


###### Steinsaltz on Chullin 9a:6
[Steinsaltz on Chullin 9a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/9a:6)

**אמר ליה** [לו] **אביי: לא,** **הכי** [כך] **אמר ר' יוחנן** בהסבר הדבר: **כדי ביקור חכם,** כדי הזמן שהולך להראות לחכם את הסכין, כפי שתיקנו חכמים (להלן י,ב). אמר לו: **אם כן, נתת דברים לשיעורים,** שפעמים החכם קרוב פעמים רחוק, ואין זה שיעור מוגדר! **אלא** הכוונה היא: **כדי ביקור טבח חכם,** כלומר, כדי משך הזמן שלוקח לטבח מומחה (שאינו צריך ללכת לחכם) לבדוק את סכינו. ומכל מקום אין ראיה מכאן שצריך לבדוק את הסימנים.


###### Steinsaltz on Chullin 9a:7
[Steinsaltz on Chullin 9a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/9a:7)

ושואלים: אם **לא בדק** את הסימנים כדברי רב יהודה, ואין אפשרות לברר את הדבר, **מאי** [מה] הדין? **ר' אליעזר בן אנטיגנוס משום** (בשם) **ר' אלעזר בר' ינאי אמר:** דין **טרפה** יש לבהמה **ו**היא **אסורה באכילה,** ואילו **במתניתא תנא** [בברייתא שנה] שהבהמה נחשבת **נבלה ו**אף **מטמאה במשא.**


###### Steinsaltz on Chullin 9a:8
[Steinsaltz on Chullin 9a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/9a:8)

ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה הם חלוקים] מה היסוד העקרוני של מחלוקת זו? ומשיבים: **ב**פירוש דברי **רב הונא,** ש**אמר: בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת,** שהרי אסור לאכול את בשרה בחייה, ולפיכך אם יש לך ספק אם נשחטה כראוי הריהי אסורה, כחזקתה, **עד שיודע לך במה נשחטה,** האם נשחטה כראוי. אבל כאשר **נשחטה** כראוי, ויש לך ספק האם היתה טריפה — **הרי היא בחזקת היתר עד שיודע לך במה נטרפה.**


###### Steinsaltz on Chullin 9a:9
[Steinsaltz on Chullin 9a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/9a:9)

ובכך נחלקו, **מר סבר** [חכם זה שבברייתא סבור]: בהמה זו שלא בדק בה את הסימנים לאחר שחיטה, ואינך יודע אם נשחטה כראוי — **בחזקת איסור קיימא** [עומדת], **והשתא** [ועכשיו] **מתה היא** לפנינו, ויש לדון עליה ככל בהמה שלא נשחטה כראוי, והיא נבלה, ומטמאה במשא. **ומר סבר** [וחכם זה, ר' אליעזר בן אנטיגנוס, סבור]: **בחזקת איסור אמרינן** [אומרים אנו שנשארה], אבל **בחזקת טומאה לא אמרינן** [אין אנו אומרים], שהרי לא היתה לה חזקת טומאה לפני כן.


###### Steinsaltz on Chullin 9a:10
[Steinsaltz on Chullin 9a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/9a:10)

ד **גופא** [לגופה] של אותה הלכה, **אמר רב הונא: בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה. נשחטה** — **בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה.** ושואלים: מדוע אמר נשחטה "בחזקת היתר עומדת"? **ולימא** [ושיאמר]: **נשחטה** — **הותרה!** ומשיבים: **הא קא משמע לן** [דבר זה משמיע לנו], **דאף על גב דאיתיליד בה ריעותא** [שאף על פי שנולד בה פגם המעורר ספק], עדיין עומדת היא בחזקת היתר.


###### Steinsaltz on Chullin 9a:11
[Steinsaltz on Chullin 9a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/9a:11)

**כדבעא מיניה** [כמו ששאל אותו] **ר' אבא מרב הונא:** אם **בא זאב ונטל בני מעים** של בהמה שנשחטה **מהו** דינה?


###### Steinsaltz on Chullin 9a:12
[Steinsaltz on Chullin 9a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/9a:12)

ותמהים: **נטל?! הא ליתנהו** [הרי אינם], ומה יש לשאול בזה! **אלא** השאלה היא בכגון ש**נקב בני מעיים, מהו?** ותמהים: אם הזאב **נקב?! הא קא חזינן דהוא נקבינהו** [הרי אנו רואים שהוא ניקב אותם]! **אלא** הכוונה היא: אם **נטלן והחזירן כשהן נקובין, מהו? מי חיישינן** [האם חוששים אנו] **שמא במקום נקב** שכבר היה בה **נקב,** והיתה הבהמה טריפה מתחילה, **או לא?**


###### Steinsaltz on Chullin 9a:13
[Steinsaltz on Chullin 9a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/9a:13)

**אמר ליה** [לו]: **אין חוששין שמא במקום נקב נקב,** אלא סומכים אנו על חזקת ההיתר.


###### Steinsaltz on Chullin 9a:14
[Steinsaltz on Chullin 9a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/9a:14)

**איתיביה** [הקשה לו] ממה ששנינו: **ראה צפור המנקר בתאנה, ועכבר המנקר באבטיחים,**