## Steinsaltz on Eruvin Daf 100a

###### Steinsaltz on Eruvin 100a:1
[Steinsaltz on Eruvin 100a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:1)

**משום דהוי** [שהריהו] **דירה שתשמישה לאויר,** כלומר שאינה בנויה לצורך מגורים אף כי יש בה מחיצות, **ו**כלל הוא: **כל דירה שתשמישה לאויר או לצל — אין מטלטלין בה** אם שטחה **יתר מבית סאתים,** משום שאיננה מקום דירה גמור וחכמים עשאוה כדין קרפף שאינו רשות היחיד לכל ענין.


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:2
[Steinsaltz on Eruvin 100a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:2)

א נאמר שאם היו **שרשיו** של האילן **גבוהין מן הארץ** שלושה אין משתמשים בו. **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בבעיה זו: **שרשי אילן הבאין** מן האילן **מלמעלה** מגובה **שלשה** טפחים וחוזרים ויורדים **לתוך שלשה** טפחים סמוך לארץ, מה דינם? **רבה אמר: מותר להשתמש בהן, ורב ששת אמר: אסור להשתמש בהן.**


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:3
[Steinsaltz on Eruvin 100a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:3)

ומסבירים את טעמיהם, **רבה אמר: מותר להשתמש בהן — שכל פחות משלשה** טפחים בסמיכות **דארעא** [של הארץ] — **ארעא** [ארץ] **היא,** ומותר להשתמש בו. **רב ששת אמר: אסור להשתמש בהן,** ש**כיון** ש**מכח איסור קאתי** [באו] — **אסורין,** שהרי החלק שממנו הם צומחים אסור, ולכן אף אלה צריכים להיות אסורים.


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:4
[Steinsaltz on Eruvin 100a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:4)

ומגבילים את המחלוקת: אותם שורשים **דדמו כמשוניתא** [שדומים כצוקים] שהם עולים ויורדים, ודאי שהשורשים העבים **דסלקין לעילא** [העולים למעלה] — **אסורין** לדברי הכל. אבל השורשים הקטנים יותר שטבעם הוא **דנחתין לתתאי** [שיורדים למטה] — **שרו** [מותרים]. וביחס ליוצאים **לצדדין** — הרי זו **פלוגתא** [מחלוקת] של **רבה ורב ששת,** שלרב ששת אסורים, ולרבה מותרים.


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:5
[Steinsaltz on Eruvin 100a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:5)

**וכן** נחלקו רבה ורב ששת ב**אניגרא** אילן היוצא מתוך תעלה ושורשיו גבוהים וחלק מהם נמוך ונסתר בין גדות התעלה, **וכן** אילן הצומח **בקרן זוית** בין שני קירות האם חלקו שבין הקירות ונמוך משלושה טפחים נדון כקרקע.


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:6
[Steinsaltz on Eruvin 100a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:6)

מסופר, **ההוא דיקלא דהוה** [דקל אחד שהיה] **לאביי, והוה סליק באיפומא** [והיה עולה בארובת הגג]. **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב יוסף** לשאלו בענין זה **ושרא ליה** [והתיר לו] להשתמש אף בחלק הדקל שאינו גבוה יותר משלושה טפחים מעל לגג, כי חלקו התחתון נחשב כמצוי בקרקע.


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:7
[Steinsaltz on Eruvin 100a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:7)

**אמר רב אחא בר תחליפא: דשרא** [מי שהתיר] **לך,** כשיטת **רבה שרא לך** [התיר] **לך** הסבור שאם חלק מהאילן נמוך ואינו נראה למעלה משלושה טפחים אף שחלקו האחר גבוה מן הארץ למעלה משלושה טפחים הרי הוא כסמוך לארץ ומותר להשתמש בו.


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:8
[Steinsaltz on Eruvin 100a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:8)

ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] ומה חידש רב אחא בר תחליפא? ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר] שבמקרה זה **אפילו ל**דעת **רב ששת** הרי זה מותר כי **ביתא כמאן דמלי דמי** [הבית כמי שהוא מלא נחשב] וכאילו היה מלא באדמה וממילא מותר **להשתמש בפחות משלשה** טפחים **סמוך לגג, קא משמע לן** [השמיע לנו] רב אחא שרב ששת אוסר אף כאן.


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:9
[Steinsaltz on Eruvin 100a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:9)

**תנן** [שנינו במשנתנו]: **שרשיו גבוהין מן הארץ שלשה טפחים — לא ישב עליהם. היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר], **אי דלא הדרי כיפי** [אם תאמר שאין השורשים חוזרים ומתכופפים] — **פשיטא** [פשוט הוא] שודאי הגבוה משלושה אילן הוא, **אלא לאו** [האם לא] מדובר כאן **אף על גב דהדרי כיפי** [אף על פי שחוזרים ומתכופפים], משמע שאם חלקם גבוה מן הארץ, הרי הם אסורים לכל אורכם, וקשה לרבה!


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:10
[Steinsaltz on Eruvin 100a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:10)

ודוחים: **לא, לעולם** תפרש ש**לא הדרי כיפי** [חוזרים ומתכופפים], **והא קא משמע לן** [ודבר זה השמיע לנו] **אף על גב** [אף על פי] **שצידו** ה**אחד** של האילן **שוה לארץ,** בכל זאת כיון שבשאר צידיו השורשים גבוהים מן הארץ יותר משלושה טפחים, אסור לשבת אף על זה ששווה לארץ.


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:11
[Steinsaltz on Eruvin 100a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:11)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים] **שרשי אילן שגבוהין מן הארץ שלשה טפחים או שיש חלל תחתיהן** על הארץ **שלשה טפחים, אף על פי שצידו אחד** של השורש **שוה לארץ — הרי זה לא ישב עליהן, לפי** הכלל **שאין עולין באילן, ואין נתלין באילן** בידיו, ואף **אין נשענין באילן** בשבת.


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:12
[Steinsaltz on Eruvin 100a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:12)

**ו**כן **לא יעלה באילן מבעוד יום וישב שם כל היום כולו** בשבת משום שעצם השימוש באילן ולא רק הטיפוס עליו אסור. **אחד אילן** לענין זה **ואחד כל בהמה** שאין עולים ואין נתלים עליה, **אבל** אין האיסור משום עצם טורח הטיפוס, שהרי **בור שיח ומערה** בין מלאים מים בין לא, **וגדר — מטפס ועולה מטפס ויורד, אפילו הן** עמוקים **מאה אמה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:13
[Steinsaltz on Eruvin 100a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:13)

ומעירים: **תני חדא** [שנויה ברייתא אחת]: **אם עלה** על אילן — **מותר לירד, ותני חדא** [ושנויה ברייתא אחת] **אסור לירד.** את הסתירה הזו מתרצים: **לא קשיא** [קשה] **כאן** שהתירו לרדת — כשעלה **מבעוד יום, כאן** שאסרו לרדת — כשעלה **משחשיכה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:14
[Steinsaltz on Eruvin 100a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:14)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] **הא והא** [זו וזו] **משחשיכה, ולא קשיא** [קשה] **כאן** שהתירו לרדת — שעלה **בשוגג, וכאן** שאסרו לרדת — כשעלה **במזיד.**


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:15
[Steinsaltz on Eruvin 100a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:15)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] **הא והא** [זו וזו] כשעלה **בשוגג, והכא** [וכאן] בשאלה אם **קנסו שוגג אטו** [משום] **מזיד קמיפלגי** [נחלקו]. **מר** [חכם זה] שאסר לרדת **סבר: קנסינן** [קונסים אנו], ואף שעלה בשוגג אסרו לו לרדת משום קנס, שלא יבואו אחרים לעלות במזיד ולרדת. **ומר** [וחכם זה] שהתיר **סבר: לא קנסינן** [קונסים אנו].


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:16
[Steinsaltz on Eruvin 100a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:16)

**אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע:** מחלוקת זו הריהי **כתנאי** [כמחלוקת תנאים] אחרת. יש קרבנות כגון בכור ומעשר שמזים את דמם על המזבח פעם אחת (מתנה אחת), ויש קרבנות כגון עולה שמזים את דמם בארבע מתנות (שתים שהן ארבע), ואם אירע שדם קרבנות **הניתנין במתנה אחת שנתערבו** בקרבנות אחרים שאף הם **ניתנין במתנה אחת — ינתנו** הדמים של התערובת **במתנה אחת,** וכן **מתן ארבע** שנתערבו **במתן ארבע — ינתנו במתן ארבע.**


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:17
[Steinsaltz on Eruvin 100a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:17)

אולם מה עושים אם נתערב דם קרבן שהוא ב**מתן ארבע** עם קרבן שהוא **במתן אחת? ר' אליעזר אומר: ינתנו** דמי התערובת **במתן ארבע. ור' יהושע אומר: ינתנו במתנה אחת** ויועיל לו לכפרתו.


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:18
[Steinsaltz on Eruvin 100a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:18)

**אמר לו ר' אליעזר** אם נותן רק מתנה אחת **הרי הוא עובר על "בל תגרע"** שהרי לא היזה את דם העולה כראוי! **אמר לו ר' יהושע:** ולדבריך כשנותן ארבע מתנות **הרי הוא עובר ב"בל תוסיף"** לגבי דם הבכור.


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:19
[Steinsaltz on Eruvin 100a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:19)

**אמר ר' אליעזר: לא אמרו** איסור "בל תוסיף" **אלא כשהוא בעצמו,** ולא כשהוא בתערובת. **אמר לו ר' יהושע:** אף **לא נאמר "בל תגרע" אלא כשהוא בעצמו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:20
[Steinsaltz on Eruvin 100a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:20)

**ועוד אמר ר' יהושע** טעם לדבריו: **כשנתת** ארבע מתנות הרי **עברת על "בל תוסיף"** לגבי קרבן אחד, **ועשית מעשה בידך** בפועל לעבור על דברי תורה. ואילו **כשלא נתת** גם אם **עברת על "בל תגרע" ולא עשית מעשה בידך.** ואם חייבים לשנות מדברי תורה, מוטב שיהא זה בדרך של "שב ואל תעשה".


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:21
[Steinsaltz on Eruvin 100a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:21)

ורצה רב הונא בן רב יהושע לומר כי **ל**דעת **ר' אליעזר** ש**אמר התם** [שם] בקרבנות **קום עשה עדיף** אף כשיש שני נימוקים סותרים, **הכא נמי** [כאן גם כן] **ירד** מן האילן. שמוטב לו שיעבור פעם בפעולה של ירידה מן האילן ולא ישאר יושב ומשתמש בו כל השבת. **ל**דעת **ר' יהושע** ש**אמר התם** [שם] **שב ואל תעשה עדיף — הכא נמי** [כאן גם כן] **לא ירד** מן האילן.


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:22
[Steinsaltz on Eruvin 100a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:22)

ודוחים את ההשוואה: **דילמא** [שמא] **לא היא,** אינו כן, כי **עד כאן לא** שמענו ש**קאמר** [אמר] **ר' אליעזר התם** [שם] **קום עשה עדיף — אלא** במקרה **דקא עביד** [שהוא עושה] **מצוה** בנתינת המתנות העודפות. **אבל הכא** [כאן] שבירידתו **לא עביד** [עושה] **מצוה** כלל, **הכי נמי** [כך גם כן] **לא ירד.**


###### Steinsaltz on Eruvin 100a:23
[Steinsaltz on Eruvin 100a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/100a:23)

**ואי נמי** [ואו גם כן] אפשר לדחות את ההשואה מצד אחר; **עד כאן לא** שמענו ש**קאמר** [אמר] **ר' יהושע התם** [שם] **שב ואל תעשה עדיף אלא**