## Steinsaltz on Eruvin Daf 101a

###### Steinsaltz on Eruvin 101a:1
[Steinsaltz on Eruvin 101a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:1)

**הדלת שבמוקצה** דלת הפונה אל החצר שמאחורי הבית, וכרגיל אינה דלת גמורה כתקונה אלא רק לוח עץ שאינו קבוע בצירים, וסותמים בו את הפתח. וכן **חדקים** (מחיצות עשויות קוצים) שמעמידים **בפרצה, ומחצלות — אין נועלין בהן** את הדלתות שהנועל אותם הרי הוא כבונה או משלים בנין **אלא אם כן** היו **גבוהים מן הארץ.**


###### Steinsaltz on Eruvin 101a:2
[Steinsaltz on Eruvin 101a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:2)

ב גמרא **ורמינהו** [מקשים, מראים סתירה ממקור אחר] שנינו: **דלת הנגררת** על הארץ או **מחצלת הנגררת, וקנקן הנגרר** המשמשים לנעילת הפתח, **בזמן** שהם **קשורין ותלויין** במקום — **נועלין בהן בשבת, ואין צריך לומר ביום טוב** משמע שהכל תלוי בהיותם תלוים ואפילו אינם גבוהים מן הארץ!


###### Steinsaltz on Eruvin 101a:3
[Steinsaltz on Eruvin 101a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:3)

**אמר אביי:** מדובר כאן **בשיש להם ציר** וכיון שכך הריהם כדלת גמורה, **רבא אמר: בשהיה להן ציר** קודם לכן וניכר שיש עליהן צורת דלת.


###### Steinsaltz on Eruvin 101a:4
[Steinsaltz on Eruvin 101a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:4)

**מיתיבי** [מקשים] שנינו: **דלת הנגררת ומחצלת הנגררת וקנקן הנגרר, בזמן שקשורין ותלויין וגבוהים מן הארץ אפילו** כ**מלא נימא — נועלין בהן, ואם לאו — אין נועלין בהן!** הרי שבכל זאת דרוש שיהיו אף גבוהים מן הארץ.


###### Steinsaltz on Eruvin 101a:5
[Steinsaltz on Eruvin 101a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:5)

**אביי מתרץ לטעמיה** [לשיטתו] **ורבא מתרץ לטעמיה** [לשיטתו]; **אביי מתרץ לטעמיה** [לשיטתו] כך: שיש להוסיף **או שיש להן ציר, או שגבוהין מן הארץ. רבא מתרץ לטעמיה** [לשיטתו]: **כשהיה להן ציר או שגבוהין מן הארץ.**


###### Steinsaltz on Eruvin 101a:6
[Steinsaltz on Eruvin 101a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:6)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] **סוכי קוצים** (ערימות קוצים) **וחבילין שהתקינן** לסתימת **פירצה שבחצר, בזמן שקשורין ותלויין — נועלין בהן בשבת, ואין צריך לומר ביום טוב.**


###### Steinsaltz on Eruvin 101a:7
[Steinsaltz on Eruvin 101a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:7)

**תני** [שנה] **ר' חייא: דלת אלמנה הנגררת — אין נועלין בה.** ושאלו: **היכי דמי** [כיצד היא בדיוק] **דלת אלמנה? איכא דאמרי** [יש שאומרים] שזהו כינוי של דלת שעשויה **חד שיפא** [קרש אחד] שאינה נראית כדלת, **ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] **דלית ליה גשמה** [שאין לה מפתן] (גאונים) והיא נוגעת בארץ בשעת סגירה.


###### Steinsaltz on Eruvin 101a:8
[Steinsaltz on Eruvin 101a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:8)

ג כיון שדובר בפעולות האסורות משום שהן דומות לבניה מביאים מה ש**אמר רב יהודה: האי מדורתא** [מדורה זו] אם מסדרים את העצים **ממעלה למטה** שמחזיקים לפי שעה את העצים העליונים באויר ואחר כך שמים את התחתונים — **שרי** [מותר] ביום טוב, **ממטה למעלה — אסיר** [אסור] משום שסידור העצים כדרכו הוא כדרך בנין.


###### Steinsaltz on Eruvin 101a:9
[Steinsaltz on Eruvin 101a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:9)

**וכן ביעתא** [ביצים] כשמסדרים בערימה, **וכן קידרא** [קדירה] ששופתים על כירה, **וכן פוריא** [מיטה] שמרכיבים, **וכן חביתא** [חבית] אם מסדר חביות במרתף, שיש להחזיק העליונות באויר ולסדר את התחתונות בתחילה.


###### Steinsaltz on Eruvin 101a:10
[Steinsaltz on Eruvin 101a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:10)

ד כיון שהוזכרו חדקים שבפירצה מביאים דבר בהקשר זה; **אמר ליה ההוא מינא** [לו מין אחד] **לר' יהושע בן חנניא: חדקאה** [איש-קוץ]! **דכתיב בכו** [שנאמר בכם] **"טובם כחדק"** (מיכה ז, ד) הרי שאפילו טובי ישראל אינם אלא כקוצים. **אמר ליה** [לו]: **שטיא, שפיל לסיפיה דקרא** [שוטה, רד לסוף מקרא זה] שכן נאמר **"ישר ממסוכה"** ואין זה ביטוי גנאי אלא לכוונת שבח הוא. **ואלא מאי** [מה פירוש] **"טובם כחדק" — כשם שחדקים הללו מגינין על הפירצה, כך טובים שבנו מגינים עלינו. דבר אחר: "טובם כחדק"** (חדק = הדק) **שמהדקין את אומות העולם לגיהנם, שנאמר "קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים** והחרמתי לה' בצעם וחילם לאדון כל הארץ**"** (מיכה ד, יג).


###### Steinsaltz on Eruvin 101a:11
[Steinsaltz on Eruvin 101a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:11)

ה משנה **לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח** במפתח המצוי **ברשות הרבים,** וכן לא יעמוד **ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד** שמא ישכח ויכניס אליו את המפתח ונמצא מוציא מרשות לרשות, **אלא אם כן עשה מחיצה גבוה עשרה טפחים** סביב לדלת ויעמוד בתוכה, אלה **דברי ר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Eruvin 101a:12
[Steinsaltz on Eruvin 101a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:12)

**אמרו לו: מעשה בשוק של פטמים** (מפטמי עופות לאכילה. ר"ח) **שהיה בירושלים, שהיו נועלין** את דלתותיהם ועומדים ברשות הרבים **ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח** שהוא גבוה מעשרה טפחים, ולא חששו לאיסור בדבר. **ר' יוסי אומר:** אותו מקום **שוק של צמרים הוה** [היה].


###### Steinsaltz on Eruvin 101a:13
[Steinsaltz on Eruvin 101a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:13)

ו גמרא ושואלים: **ורבנן** [ואותם חכמים] שהביאו את המעשה בפטמי ירושלים, **אמר** להם **ר' מאיר** הלכה שלא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ב**רשות הרבים — ומהדרו אינהו** [והם משיבים לו] בענין **כרמלית** שהרי **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה — חייבין עליה משום רשות הרבים.** וכיון שלמעשה דלתותיה ננעלות הריהי כולה ככרמלית, וכיצד מביאים הוכחה משוקי ירושלים!


###### Steinsaltz on Eruvin 101a:14
[Steinsaltz on Eruvin 101a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:14)

**אמר רב פפא: כאן** שאין ירושלים כרשות הרבים — **קודם שנפרצו בה פרצות** בחומתה ומשום דלתותיה אינה בתורת רשות הרבים שהרי הן ננעלות, **כאן** במשנה — **לאחר שנפרצו בה פרצות,** ודינה איפוא כרשות הרבים.


###### Steinsaltz on Eruvin 101a:15
[Steinsaltz on Eruvin 101a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/101a:15)

**רבא אמר: סיפא אתאן** [בסוף המשנה הגענו] לענין אחר, כלומר הקטע האחרון במשנה אינו תשובה לדברי ר' מאיר שבמשנה אלא מתייחס לבעיה דומה, לענין **שערי גינה** שיש בשטחה יותר מכבית סאתים שהם כרמלית, **והכי קאמר** [וכך אמר] כלומר, כך יש להבין ולהוסיף בדברי המשנה: **וכן לא יעמוד ברשות היחיד** כגון חצירו **ויפתח בכרמלית** כגון גינה, **בכרמלית ויפתח ברשות היחיד,**