## Steinsaltz on Eruvin Daf 102b

###### Steinsaltz on Eruvin 102b:1
[Steinsaltz on Eruvin 102b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:1)

**בשיפועה** כלומר שאינה מתרחבת עם תחתית השיפוע הסמוך למיטה עד כדי שיהיה **טפח** ממרכזו לכל צד, **אבל יש בשיפועה טפח** — הרי **שיפועי אהלים כאהלים דמו** [נחשבים] והרי כילה זו כאוהל — ואסורה.


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:2
[Steinsaltz on Eruvin 102b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:2)

**ואמר רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי: סיינא** (כובע לבד נוקשה) — **שרי** [מותר] לחובשו בשבת, ואין בכך משום אהל. ומקשים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] שכובע כזה **אסור!** ומתרצים: **לא קשיא** [אינו קשה], **הא** [זה] שאסור — **דאית ביה** [שיש בו] בשוליו רוחב **טפח, הא** [זה] שמותר — **דלית ביה** [שאין בו] בשוליו רוחב **טפח.**


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:3
[Steinsaltz on Eruvin 102b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:3)

ותוהים: **אלא מעתה שרביב בגלימיה** [אם ימשוך בטליתו] ויוציאנה מעבר לראשו **טפח, הכי נמי** [גם כן יהא] **אסור?** והרי מלבוש הוא זה!


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:4
[Steinsaltz on Eruvin 102b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:4)

**אלא** יש לדחות את דרך ההסבר הקודמת ולומר שאין טעם האיסור משום עשיית אהל אלא משום חשש לטלטול ברשות הרבים אם יפול הכובע. ו**לא קשיא** [קשה] **הא** [זה] שמותר — **דמיהדק** [כשמהודק] הכובע בראשו, ומכיון שאין לחשוש שמא יפול הכובע ויבוא לטלטלו, מותר לחובשו, **הא** [זה] — ש**לא מיהדק** [מהודק], ויש לחשוש שיפול מראשו ויבוא לטלטלו ברשות הרבים.


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:5
[Steinsaltz on Eruvin 102b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:5)

א משנה **מחזירין** בשבת **ציר התחתון** של דלת שידה תיבה ומגדל שנשמטה **במקדש,** שאין בכך אלא משום שבות, ובמקדש לא גזרו על השבות, **אבל לא במדינה** שהדבר אסור משום שבות. ציר **העליון — כאן וכאן אסור,** כי בכך יש משום בניה ומלאכה מן התורה, שאסורה בכל מקום. **ר' יהודה אומר:** ציר **העליון במקדש** — מותר, **והתחתון** מותר אף **במדינה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:6
[Steinsaltz on Eruvin 102b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:6)

ב גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **ציר** התחתון של **דלת שידה** (מזווה) **תיבה ומגדל** (ארון), **במקדש — מחזירין** למקומו, ו**במדינה** — רק **דוחקין** אותו להחזירו. וציר **העליון — כאן וכאן לא יחזיר, גזירה שמא יתקע** בחוזק ויעשה מלאכה ממש, **ואם תקע — חייב חטאת** שהוא כבונה.


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:7
[Steinsaltz on Eruvin 102b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:7)

ו**של בור ושל דות ושל יציע — לא יחזיר** כלל, **ואם החזיר — חייב חטאת,** שרק בדלתות כלים המיטלטלים היה מקום לחלק, שספק אם יש בהן איסור בניה, אולם כל דבר המחובר לקרקע ודאי אסור לתקנו משום מלאכת "בונה".


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:8
[Steinsaltz on Eruvin 102b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:8)

ג משנה **מחזירין רטיה** (תחבושת) שהוסרה מן הפצע **במקדש** בשבת, שאין גוזרים שמא יבוא להחליק את המשחה, ויעבור משום מלאכת "ממחק", **אבל לא במדינה.** ו**אם בתחילה** להניח תחבושת כזו על פצע לא חבוש ביום השבת עצמו — **כאן וכאן אסור.**


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:9
[Steinsaltz on Eruvin 102b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:9)

ד גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **רטיה שפרשה** (ירדה) **מעל גבי מכה — מחזירין** אותה **בשבת** בכל מקום. **ר' יהודה אומר:** אם **הוחלקה למטה — דוחקה למעלה, למעלה — דוחקה למטה,** אף מותר שיהא **מגלה מקצת הרטיה ומקנח פי המכה** מצד אחד, **וחוזר ומגלה מקצת רטיה** מצד אחר **ומקנח פי המכה** מאותו צד, אולם


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:10
[Steinsaltz on Eruvin 102b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:10)

**רטיה עצמה לא יקנח, מפני שהוא ממרח** וזו תולדה של מלאכת "ממחק" האסורה מן התורה. **ואם מירח — חייב חטאת,** ואילו להחזיר ממש — אסור בכל מקרה.


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:11
[Steinsaltz on Eruvin 102b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:11)

**אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' יהודה. אמר רב חסדא: לא שנו** חכמים שמותר להחזיר **אלא שפירשה** הרטיה ונפלה **על גבי כלי** שעשויה מיד להרימה ולהחזירה, **אבל** אם **פירשה על גבי קרקע — דברי הכל אסור,** שהוא כחובש פצעו בתחילה.


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:12
[Steinsaltz on Eruvin 102b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:12)

**אמר מר בר רב אשי: הוה קאימנא קמיה** [הייתי עומד לפני] **אבא, נפלה ליה אבי סדיא, וקא מהדר ליה** [לו הרטיה על הכר, והחזיר אותה], **אמינא ליה** [אמרתי לו]: **לא סבר לה מר להא** [האם אין אדוני סבור כאמרה זו] ש**אמר רב חסדא: מחלוקת — שפירשה על גבי כלי, אבל פירשה על גבי קרקע — אסור, ואמר שמואל: הלכה כר' יהודה** שפסק ההלכה הוא שאין להחזיר רטיה שנפלה אף על גבי כלי!


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:13
[Steinsaltz on Eruvin 102b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:13)

**אמר לי: לא שמיע לי** [שמעתי דבר זה] **כלומר** התכוון לומר **לא סבירא לי** [איני סבור] כהלכה זו של רב חסדא שנחלקו רק כאשר נפלה רטיה על הכלים, אלא אף כשנפלה על הקרקע מחלוקת, והלכה שמותר.


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:14
[Steinsaltz on Eruvin 102b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:14)

ה משנה **קושרין** בשבת **נימא** (מיתר) שניתקה מכינור שמנגנים בו **במקדש, אבל לא במדינה. ואם בתחילה** להצמיד את הנימה בכינור ולקשרו שם **כאן וכאן אסור.**


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:15
[Steinsaltz on Eruvin 102b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:15)

ו גמרא **ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו בברייתא אחרת: **נימת כנור שנפסקה — לא היה קושרה אלא עונבה,** משמע שקשירה אסורה אפילו במקדש! ומתרצים **לא קשיא** [אינו קשה] **הא** [זו] הברייתא האוסרת — **רבנן** [כשיטת חכמים] **והא** [זו] — כשיטת **ר' אליעזר.**


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:16
[Steinsaltz on Eruvin 102b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:16)

ומבארים: **ל**שיטת **ר' אליעזר** ש**אמר "מכשירי מצוה דוחין את השבת"** וכיון שקשירת הנימה היא לצורך מצוה, לכן אף **קושרה.** ואילו **לרבנן** [לשיטת חכמים] **דאמרי** [שאומרים] שמכשירי מצוה **אין דוחין** את השבת, רק **עונבה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:17
[Steinsaltz on Eruvin 102b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:17)

ומקשים: **אי** [אם] האמור במשנה הוא כשיטת **ר' אליעזר** המתיר לעשות מכשירי מצוה אף על ידי חילול שבת, אם כן **אפילו** לא נפסקה אלא אף **לכתחילה נמי** [גם כן] יהא מותר לשים את הנימה שהרי לצורך מצוה היא!


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:18
[Steinsaltz on Eruvin 102b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:18)

**אלא** לא כך יש להבין, ויש ליישב: **לא קשיא** [קשה]. **הא** [זו] המשנה המתירה — היא כשיטת **ר' יהודה** הסבור שעניבה דינה כקשירה לכל דבר, ולכן אין הבדל. **והא** [זו] האוסרת — כ**רבנן** [חכמים] האומרים שעניבה אין בה איסור מן התורה, ולכן התירו לענוב נימה.


###### Steinsaltz on Eruvin 102b:19
[Steinsaltz on Eruvin 102b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/102b:19)

על כך שואלים: **ור' יהודה אליבא דמאן** [על פי שיטתו של מי] לפי איזו שיטה אמר דבריו?