## Steinsaltz on Eruvin Daf 103a

###### Steinsaltz on Eruvin 103a:1
[Steinsaltz on Eruvin 103a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:1)

**אי אליבא** [אם על פי] שיטת **ר' אליעזר** אמר, מדוע מותר רק בדיעבד **אפילו לכתחילה נמי** [גם כן] יהא מותר, שהרי לדעת ר' אליעזר עושים מכשירי מצוה בשבת.


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:2
[Steinsaltz on Eruvin 103a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:2)

**אלא** יש לדחות את הביאור הקודם ולהסביר בדרך אחרת: **לא קשיא** [אין זה קשה] **הא** [זו] האוסרת — כשיטת **ר' שמעון, והא** [וזו] המתירה — כשיטת **רבנן** [חכמים], **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **בן לוי שנפסקה לו נימא בכנור — קושרה, ר' שמעון אומר: עונבה.** שנראה מכאן שמודים חכמים אלה להתיר מכשירי מצוה שאי אפשר לעשותם מבעוד יום, ור' שמעון מחמיר.


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:3
[Steinsaltz on Eruvin 103a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:3)

**ר' שמעון בן אלעזר אומר: אף היא** נימה הקשורה **אינה משמעת את הקול** כראוי, ויש כאן עבירה בלא לעשות את המצוה כתיקונה, **אלא משלשל** את המיתר **מלמטה וכורך** על היתד המיועד למתיחת המיתרים עד שישמיעו צליל ראוי **מלמעלה או משלשל מלמעלה וכורך מלמטה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:4
[Steinsaltz on Eruvin 103a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:4)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] **הא והא רבנן** [זו וזו כשיטת חכמים] והתירו לעשות מכשירי מצוה שאין לעשותם מבעוד יום. **ולא קשיא** [ואין זה קשה] **כאן** שהתירו לקשור מדובר כשהיה הקרע **באמצע** שאם יענבו שם יפגם הצליל, ו**כאן** שאמרו לענוב מדובר שנקרע **מן הצד** בקצה הנימה שאפשר לו על ידי עניבה.


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:5
[Steinsaltz on Eruvin 103a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:5)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] **הא והא** [זו וזו] כשנקרע **באמצע,** והמחלוקת היא בין ר' שמעון וחכמים **מר** [חכם זה, ר' שמעון] **סבר: גזרינן** [גוזרים אנו] לאסור אף על קשירה באמצע מחשש שמא יבואו לקשור אף מן הצד כשאין צורך בכך, **ומר** [וחכם זה, חכמים] **סבר: לא גזרינן** [גוזרים אנו].


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:6
[Steinsaltz on Eruvin 103a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:6)

א משנה **חותכין** ביד **יבלת** בשבת **במקדש,** שהיבלת היא מום כל עוד מצויה היא בבהמת הקרבן או בכהן העובד, ואם חתכוה — הותרה הבהמה להקרבה וכהן לעבודה, ונמצא שיש בחיתוך זה צורך העבודה, **אבל לא במדינה. ואם** בא לחתוך **בכלי — כאן וכאן אסור.**


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:7
[Steinsaltz on Eruvin 103a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:7)

ב גמרא **ורמינהו** [ומקשים על כך ממקור אחר] שנאמר בו: **הרכיבו** (הרכבתו) של קרבן פסח על הכתפיים **והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו** כדי להכשירו לקרבן אינם **דוחין** את השבת כאשר חל ערב פסח בשבת, **ר' אליעזר אומר** כשיטתו: **דוחין,** וקשה מדברי המשנה שלנו על דברי חכמים שם!


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:8
[Steinsaltz on Eruvin 103a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:8)

בתירוץ קושי זה נחלקו **ר' אלעזר ור' יוסי בן חנינא; חד** [אחד מהם] **אמר: הא והא** [זה וזה] מדובר ביבלת **לחה, ולא קשיא** [קשה] **כאן** שמותר — מדובר שמסירה **ביד** שאינה דרך מלאכה, ו**כאן** שאסור — מדובר שמסירה **בכלי.**


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:9
[Steinsaltz on Eruvin 103a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:9)

**וחד** [ואחד מהם] **אמר: הא והא** [זו וזו] שמורידים את היבלת **ביד ולא קשיא** [קשה] **הא** [זה] שאסרו — ביבלת **לחה,** וזה שהתירו — **ביבישה** שאין בהסרתה משום מלאכה.


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:10
[Steinsaltz on Eruvin 103a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:10)

ומקשים: **ולמאן דאמר** [ולדעת זה שאומר] **"הא** [זו] **ביד הא** [זו] **בכלי" מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר "הא** [זו] **בלחה הא** [זו] **ביבישה"** והוצרך להסבר אחר? **אמר לך: יבישה אפילו בכלי נמי שרי** [גם כן מותר] להסירה, **מאי טעמא** [מה הטעם]? **איפרוכי איפרכא** [שהיא מתפוררת ונפרכת] מעצמה, והחותכה לא חתך אלא דבר מת.


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:11
[Steinsaltz on Eruvin 103a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:11)

**ולמאן דאמר** [ולדעת זה שאומר] **"הא** [זו] **בלחה והא** [וזו] **ביבישה", מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר "הא** [זו] **ביד הא** [זו] **בכלי"?** ומשיבים: **אמר לך** [יכול היה לומר לך] **בכלי — הא תנן** [הרי שנינו] במפורש במשנתנו **אם בכלי — כאן וכאן** (במקדש ובמדינה) **אסור** ולא היה צורך לחזור ולשנות בדיני פסחים שאסור להוריד יבלת בכלי.


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:12
[Steinsaltz on Eruvin 103a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:12)

**ואידך** [והאחר] כיצד הוא מתרץ זאת — **הא דקתני התם** [זה ששנינו שם] שנית הלכה זו **משום דקא בעי איפלוגי** [שרצה להביא את המחלוקת] בין **ר' אליעזר ורבנן** [וחכמים] להשמיענו שר' אליעזר חולק וסבור שאפילו בכלי מותר.


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:13
[Steinsaltz on Eruvin 103a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:13)

**ואידך** [והאחר] כיצד עונה הוא לנימוק זה? ואומרים שלדעתו חתיכת היבלת **דומיא** [בדומה] ל**הרכיבו והבאתו מחוץ לתחום קתני** [שנינו] שאין בהם איסור תורה ולא נאסרו אלא מ**דרבנן.** ואף בענין חתיכת היבלת מדובר בודאי רק באיסור שמדברי סופרים, ולא בחתיכה בכלי.


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:14
[Steinsaltz on Eruvin 103a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:14)

**ואידך** [והאחר] סבור כי אף בשאר הפרטים אין האיסורים מדברי סופרים אלא מדברי תורה ממש. כיצד: **הרכיבו דלא** כשיטת **ר' נתן,** ש**אמר** ר' נתן: **החי נושא את עצמו** ולכן אין בהרכבתו משום טלטול ואינו אסור אלא מדברי סופרים, ואם אין מקבלים הלכה זו הרי המרכיב את הפסח עובר משום נושא ומעביר ברשות הרבים. ו**הבאתו מחוץ לתחום כ**שיטת **ר' עקיבא,** ש**אמר: תחומין דאורייתא** [מן התורה].


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:15
[Steinsaltz on Eruvin 103a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:15)

**מתיב** [מקשה] **רב יוסף** על הסבר זה מתוך משנה שבה נאמר, **אמר ר' אליעזר: קל וחומר, ומה שחיטה** של הפסח **שהיא** אסורה כרגיל **משום מלאכה — דוחה** במקדש **את השבת,** דברים **אלו** כגון הרכבתו, הבאתו וחתיכת יבלתו שהן **משום שבות אינו דין שידחו את השבת?** אלא יש לדחות את התירוץ הקודם וודאי שאף שם מדובר רק באיסורים מדברי חכמים.


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:16
[Steinsaltz on Eruvin 103a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:16)

**אמר רב יוסף: הא והא** [זו וזו] **ביד,** מדובר בהורדת היבלת ביד, שיש בה רק משום שבות, ואת הסתירה יש ליישב כך: לעבור על **שבות מקדש** בתוך תחום בית ה**מקדש** עצמו — **התירו, שבות דמקדש במדינה — לא התירו** ולכן, אף שמלאכות אלה בקרבן הפסח הן רק שבות והדבר נוגע לעבודת המקדש, כיון שהוא נעשה מחוץ למקדש לא התירו חכמים.


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:17
[Steinsaltz on Eruvin 103a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:17)

**יתיב** [ישב] **אביי** עם תלמידי חכמים **וקאמר להא שמעתא** [ואמר את ההלכה הזו] של רב יוסף **איתיביה** [הקשה לו] **רב ספרא לאביי:** שנינו, **היה קורא בספר** מספרי הקודש העשוי כמגילה ויושב **על האיסקופה ונתגלגל הספר מידו** לרשות הרבים **גוללו אצלו. והא הכא** [והרי כאן] ש**שבות דמקדש במדינה הוא** הדבר, ובכל זאת **לא גזרינן דילמא נפיל ואתי לאיתויי** [גוזרים אנו שמא יפול הספר ויבוא להביאו] ויטלטל ברשות הרבים. משמע שאף מחוץ לתחום המקדש לא גזרו משום שבות בדברים המקודשים!


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:18
[Steinsaltz on Eruvin 103a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:18)

ודחה אביי: **ו**כי **לא אוקימנא** [העמדנו] משנה זו שמדובר **באסקופה כרמלית ורשות הרבים עוברת לפניה,** ש**כיון** ש**איגדו בידו** (שמחזיק ואוגד את צידו האחר של הספר בידו) — **אפילו שבות נמי ליכא** [גם כן אין] שעצם גלילת הספר והבאתו אצלו מרשות הרבים לכרמלית מותרת מדברי תורה, ובספר קודש לא גזרו חכמים לאסור בו.


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:19
[Steinsaltz on Eruvin 103a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:19)

**איתיביה** [הקשה לו] רב ספרא ממקור אחר: נאמר ש**משלשלין את הפסח לתנור** לאחר שזרקו את דמו והוציאו לחוץ לצלותו בערב שבת **עם חשיכה, והא הכא** [והרי כאן] בצלייה בשבת שאינה אלא שבות ובקרבן פסח שהוא **שבות** של ה**מקדש במדינה** ובכל זאת **לא גזרינן** [גוזרים אנו] בקרבן פסח כמו בשאר צלי **שמא יחתה בגחלים.** הרי שלצורך דבר מקודש אין שבות אפילו מחוץ לתחום המקדש!


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:20
[Steinsaltz on Eruvin 103a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:20)

**אישתיק** [שתק] ולא מצא תשובה. **כי אתא לקמיה** [כאשר בא אביי לפני] **רב יוסף, אמר ליה** [לו]: **הכי** [כך] **אמר לי רב ספרא** והקשה על דבריך. **אמר ליה** [לו] רב יוסף: **מאי טעמא** [מה טעם] **לא תשני ליה** [תתרץ לו]: **בני חבורה** המנויה על הקרבן העוסקים בצליית קרבן הפסח ודאי **זריזין** הן ומדקדקים במצוות וסומכים אנו עליהם שלא יבואו לעבור, מה שאין כן בסתם אנשים.


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:21
[Steinsaltz on Eruvin 103a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:21)

ומעירים: **ואביי** משום מה לא תירץ כך? מפני שלדעתו הנימוק **"כהנים זריזין" — אמרינן** [אומרים אנו] ומשתמשים בו, שכיון שהן רגילים כל ימיהם בעבודת המקדש בזריזות אינם טועים ובאים לידי עבירה, אבל **בני חבורה זריזין הן — לא אמרינן** [אומרים אנו] שכיון שאינם מורגלים בזהירות יתרה יתכן שישכחו.


###### Steinsaltz on Eruvin 103a:22
[Steinsaltz on Eruvin 103a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/103a:22)

**רבא אמר** שיש לתרץ את הסתירה בין המשניות בדרך אחרת, ומשנתנו המתירה לחתוך יבלת לשיטת **ר' אליעזר היא,** ש**אמר מכשירי מצוה דוחין את השבת** ולכן מותר לחותכה ביד. ואם תאמר, אם כן מדוע אין לעשות זאת בכלי? **מודה ר' אליעזר,** ש**כמה** ש**אפשר לשנויי** [לשנות] שלא יהיה בכך איסור מן התורה, **משנינן** [משנים אנו] להדגיש את קדושת השבת.