## Steinsaltz on Eruvin Daf 10a

###### Steinsaltz on Eruvin 10a:1
[Steinsaltz on Eruvin 10a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:1)

**רבי היא** ש**אמר: בעינן**: [צריכים אנו] כדי להתיר בטלטול את החצר שנפרצה **שני פסין** משני צידי הפירצה. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **חצר** שנפרצה לרשות הרבים, ואין ברוחב הפירצה עשר אמות, **ניתרת** אם נשאר **פס אחד** מאורך הכותל, **רבי אומר: בשני פסין**.


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:2
[Steinsaltz on Eruvin 10a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:2)

את כל ההסבר הזה דוחים: **האי מאי** [תירוץ זה מהו]? **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר]: **נראה מבחוץ ושוה מבפנים — אינו נידון משום לחי,** ותאמר כי **רבי סבר לה** [אותה שיטה] **כר' יוסי** שהשיעור המינימלי של לחי או של פס בחצר צריך להיות לפחות שלושה טפחים, **ודר' זירא ודרבינא ליתא** [אינם] כלומר, אין אנו מקבלים את הסבריהם בפירוש המשנה — **משום הכי** [כך]: יש טעם לחדש ולומר כי החצר ה**קטנה בעשר** אמות, **גדולה באחת עשרה, משום דרבי סבר לה כר' יוסי** ולדעת ר' יוסי אין לחי מתירה בפחות משלושה טפחים, ולכן צריכים שני הפסים יחד להיות בני ששה טפחים, שהם אמה אחת, והיא ההפרש המינימלי בין החצרות.


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:3
[Steinsaltz on Eruvin 10a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:3)

**אלא אי אמרת** [אם אתה אומר]: ש**נראה מבחוץ ושוה מבפנים — נידון משום לחי, ו**שיטת **ר' זירא ורבינא איתא** [ישנה, קיימת בהלכה] **ורבי לא סבר לה** [אותה שיטה] **כר' יוסי**, אם כן **גדולה באחת עשרה למה לי** להשמיענו שהיה זה שיעורה?


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:4
[Steinsaltz on Eruvin 10a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:4)

הלא **ממה נפשך** [איך שתרצה לומר]: **אי למשרייה לגדולה קאתי** [אם לחדש ולהתיר את החצר הגדולה בא] הלא **בעשר ושני טפחים סגיא** [מספיק]. שאם החצר הגדולה בת עשר אמות ושני טפחים, די בטפחים אלה להחשב כפסים המתירים את החצר. **ואי למיסרה לקטנה קאתי** [ואם לחדש לגבי רבי ולאסור את החצר הקטנה בא] **לאשמועינן דמפלגי טובא** [שישמיע לנו אפילו כשהם מופלגים הרבה] ולאו דווקא הפרש של אמה אחת. ובוודאי אין מקום לפירוש זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:5
[Steinsaltz on Eruvin 10a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:5)

**אלא לאו שמע מינה** [האם לא נלמד מכאן] כי **נראה מבחוץ ושוה מבפנים — אינו נידון משום לחי?** ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד מכאן].


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:6
[Steinsaltz on Eruvin 10a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:6)

**אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתתא** [לא שמעתי הלכה זו]. רב יוסף חלה ונשכח ממנו תלמודו ולא זכר הלכה זו שלחי הנראה מבחוץ נחשב כלחי.


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:7
[Steinsaltz on Eruvin 10a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:7)

**אמר ליה** [לו] **אביי** תלמידו: אף **את אמרת ניהלן, ואהא אמרת ניהלן** [אתה אמרת לנו הלכה זו, ועל דבר זה אמרת לנו] ש**אמר רמי בר אבא אמר רב הונא: לחי המושך עם דפנו של מבוי,** שהלחי ממשיך באורך את כותל המבוי הלאה, ושוה מבפנים ונראה מבחוץ, שאין עוביו כעובי כותל המבוי, אם היה אותו לחי **פחות מארבע אמות — נידון משום לחי, ומשתמש** במבוי **עם חודו הפנימי**, של הלחי. היה הלחי עצמו מושך **ארבע אמות — נידון משום מבוי, ואסור להשתמש בכולו** בכל המבוי, שהרי אין לו לחי.


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:8
[Steinsaltz on Eruvin 10a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:8)

**ואת אמרת לן עלה** [ואתה אמרת לנו על כך]: **שמע מינה תלת** [למד ממנה מאימרה זו שלש הלכות בדיני עירובין] **שמע מינה** [למד מכאן] **בין לחיין אסור** להשתמש, שכן משתמש רק עד חודו הפנימי. **ושמע מינה** [ולמד מכאן] כי **משך** (אורכו) של **מבוי בארבע** אמות, **ושמע מינה: נראה מבחוץ ושוה מבפנים — נידון משום לחי.**


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:9
[Steinsaltz on Eruvin 10a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:9)

ומסכמים: **והלכתא** [הלכה] למעשה: **נראה מבחוץ ושוה מבפנים — נידון משום לחי**. ותוהים: **תיובתא והלכתא** [קושיה וגם הלכה] שהרי קודם דחינו סברה זו בקושיה, וכיצד אפשר לפסוק הלכה כשיטה זו?


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:10
[Steinsaltz on Eruvin 10a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:10)

ומשיבים: **אין** [כן], **משום דתני** [ששנה] **ר' חייא כוותיה** [כמותו]. ואף שדייקנו מדברי תנאים שונים והגענו למסקנות אחרות, מכל מקום סומכים אנו על דבריו המפורשים של ר' חייא.


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:11
[Steinsaltz on Eruvin 10a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:11)

א במשנה למדנו כי פתח **הרחב מעשר** אמות **ימעט. אמר אביי: תנא** [שנה החכם בתוספתא]: **הרחב מעשר ימעט, ר' יהודה אומר: אינו צריך למעט**. ונתעוררה השאלה: **ועד כמה** התיר ר' יהודה ברוחב פתח המבוי?


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:12
[Steinsaltz on Eruvin 10a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:12)

**סבר רב אחי קמיה** [לפני] **רב יוסף למימר** [לומר]: **עד שלש עשרה אמה ושליש**. וכיצד למד שיעור זה? מ**קל וחומר מפסי ביראות**, שמבואר להלן שלשיטת ר' יהודה אפשר לעשות מסביב לבארות (ביראות) פסים רחוקים זה מזה שלש עשרה אמה ושליש ועל ידי הפסים מחשיבים את השטח שמסביב לבאר כרשות היחיד.


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:13
[Steinsaltz on Eruvin 10a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:13)

וכך הוא דן: **ומה פסי ביראות שהתרתה בהן** את הטלטול אף שהם יוצרים מחיצה שבה ה**פרוץ מרובה על העומד** ובכל זאת — **לא התרתה בהן יותר משלש עשרה אמה ושליש, מבוי שלא התרתה בו פרוץ מרובה על העומד — אינו דין שלא תתיר בו יותר משלש עשרה אמה ושליש?**


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:14
[Steinsaltz on Eruvin 10a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:14)

ואולם אפשר לדחות, **והיא הנותנת**, מאותו טעם עצמו אפשר להסיק מסקנה הפוכה: — **פסי ביראות שהתרתה בהן פרוץ מרובה על העומד — לא** תוסיף ו**תתיר בהן יותר משלש עשרה אמה ושליש,** ואילו **מבוי שלא התרתה בו פרוץ מרובה על העומד** — והחמרת עליו מצד זה, אם כן כשרובו עומד **תתיר בו** אף **יותר משלש עשרה אמות ושליש!**


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:15
[Steinsaltz on Eruvin 10a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:15)

**אי נמי לאידך גיסא** [או גם כן לצד אחר] אפשר לטעון, שיש להחמיר במבוי, שכן **פסי ביראות דאקילת בהו חד קולא** [שהקלת בהם הקלה אחת] — **אקיל בהו קולא אחרינא** [הקל בהם הקלה אחרת] שעד שלש עשרה אמה ושליש נחשב עדיין כפתח, **מבוי — כלל כלל לא** תקל, ואין איפוא לדעת עד כמה מתיר ר' יהודה ברוחב פתח מבוי.


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:16
[Steinsaltz on Eruvin 10a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:16)

ב **תני** [שנה] **לוי** בדיני מיעוט מבוי כדי להכשירו: **מבוי שהוא רחב עשרים אמה, נועץ קנה באמצעיתו.** ועל ידי כך מחלקו לשני מבואות שיש ברוחב כל אחד מהם רק עשר אמות, **ודיו** בתיקון זה. **הוא תני לה** [שנה אותה, את הברייתא הזאת] **והוא אמר לה**: ש**אין הלכה כאותה משנה**, ואין די בכך. **איכא דאמרי** [יש שאומרים], **אמר שמואל משמיה** [משמו] של **לוי: אין הלכה כאותה משנה**.


###### Steinsaltz on Eruvin 10a:17
[Steinsaltz on Eruvin 10a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/10a:17)

ושואלים: **אלא היכי עביד** [כיצד עושה] כדי להכשירו? **אמר שמואל** בשם **לוי**: