## Steinsaltz on Eruvin Daf 12a

###### Steinsaltz on Eruvin 12a:1
[Steinsaltz on Eruvin 12a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:1)

**לעיירה אובלין ומצאו שיושב במבוי שאין לו אלא לחי אחד; אמר לו: בני, עשה לחי אחר. אמר לו: וכי לסותמו אני צריך!? אמר לו: יסתם, ומה בכך**.


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:2
[Steinsaltz on Eruvin 12a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:2)

באותה תוספתא שנינו **אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע אמות — שאינו צריך כלום, על מה נחלקו — על רחב מארבע אמות ועד עשר. שבית שמאי אומרים: לחי וקורה, ובית הלל אומרים: או לחי או קורה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:3
[Steinsaltz on Eruvin 12a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:3)

**קתני מיהת** [שנינו מכל מקום] **"וכי לסותמו אני צריך", אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] שהצריך ר' אליעזר **לחיין וקורה — משום הכי** [כך] **אמר** התלמיד: **"וכי לסותמו אני צריך", אלא אי אמרת** [אם אמרת] **לחיין בלא קורה — מאי** [מה פירוש] **לסותמו?** הלא מלמעלה פתוח הוא!


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:4
[Steinsaltz on Eruvin 12a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:4)

ודוחים: אין מכאן ראייה, שמא **הכי קאמר** [כך אמר]: **וכי לסותמו בלחיין אני צריך?** ומכל מקום אין להסיק מסקנה גמורה מענין זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:5
[Steinsaltz on Eruvin 12a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:5)

**אמר מר** [החכם] **אמר** על דברי **רבן שמעון בן גמליאל** שהוזכרו קודם ש**לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שפחות מארבע אמות שאינו צריך כלום. והא אנן תנן**: [והרי אנו שנינו] **משום ר' ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני עקיבא: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע אמות שהוא ניתר או בלחי או בקורה!** וכיצד אומר רבן שמעון בן גמליאל בדעתם שאף תיקון זה אינו נחוץ?


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:6
[Steinsaltz on Eruvin 12a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:6)

**אמר רב אשי; הכי קאמר** [כך אמר]: **אינו צריך** תיקון נוסף ב**לחי וקורה כ**שיטת **בית שמאי, ולא לחיין כ**שיטת **ר' אליעזר, אלא: או לחי או קורה, כ**שיטת **בית הלל** במבוי גדול. ו"כלום" שאמר, כלומר, יותר ממה שמחייבים בית הלל.


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:7
[Steinsaltz on Eruvin 12a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:7)

ושאלו: **וכמה** יהא רחבו של מבוי שלכל הדעות אינו צריך כל תיקון אף בלחי? **אמר רב אחלי: ואיתימא** [ויש אומרים] **רב יחיאל: עד ארבעה** טפחים.


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:8
[Steinsaltz on Eruvin 12a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:8)

א **אמר רב ששת אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: מודים חכמים לר' אליעזר בפסי חצר** כלומר מחלוקתם בדבר מספר הלחיים היתה רק במבוי, אבל חצר שנפרצה אין לה תקנה להחשיבה כסתומה אלא על ידי פסים, כעין לחי, משני צדדים. **ו**אילו **רב נחמן אמר** בשינוי: **הלכה כר' אליעזר בפסי חצר.**


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:9
[Steinsaltz on Eruvin 12a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:9)

**אמר רב נחמן בר יצחק: מאן** [מי] אלה שאמר רב ירמיה עליהם ש**מודים** לר' אליעזר? — הכוונה ל**רבי**. כיון שאמר רב נחמן **הלכה** כר' אליעזר **מכלל דפליגי** [מכאן שנחלקו] אף בדבר זה, **מאן פליג עליה** [מי נחלק עליו] — **רבנן [חכמים].** וזה הוא **דתניא** [ששנינו בברייתא]: **חצר ניתרת**, אם היתה בה פירצה פחותה מעשר אמות, על ידי הנחת **פס אחד** בצידה. **רבי אומר: בשני פסין.**


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:10
[Steinsaltz on Eruvin 12a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:10)

**אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: חצר צריכה שני פסין** כדברי רבי. **אמר ליה** [לו] **ר' זירא לר' אסי: מי** [האם] **אמר ר' יוחנן הכי** [כך]? **והא את הוא דאמרת משמיה דר' יוחנן** [והרי אתה הוא שאמרת משמו של ר' יוחנן]: **פסי חצר צריכין שיהא בהן ארבעה** טפחים; **וכי תימא** [ואם תאמר] שהצריך ר' יוחנן **ארבעה מכאן וארבעה מכאן —**


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:11
[Steinsaltz on Eruvin 12a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:11)

**והתני** [והרי שנה] **רב אדא בר אבימי קמיה** [לפני] **ר' חנינא, ואמרי לה קמיה** [ויש אומרים לפני] **ר' חנינא בר פפי**, שמה שאמרו בדין חצר קטנה שנפרצה בכל אורכה לחצר גדולה שדיירי הגדולה משתמשים בחצרם אפילו היתה ה**קטנה — בעשר** אמות, **וגדולה — באחת עשרה!** ואם ההפרש בין אורך הקטנה לגדולה הוא רק אמה אחת (ששה טפחים), לא יתכן שיהיו פסים בני ארבעה טפחים מכל צד, שהרי יחד הם יותר מהפרש אמה.


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:12
[Steinsaltz on Eruvin 12a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:12)

מספרים: **כי סליק** [כאשר בא] **ר' זירא מימי** [ממסעותיו הימיים] **פרשה** הסביר סתירה זו שבדברי ר' יוחנן כך: אם היה הפס **ברוח אחת** בלבד צריך שיהא רחב **ארבעה,** אבל אם היו שני פסים **משתי רוחות** — דיו **משהו לכאן ומשהו לכאן**.


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:13
[Steinsaltz on Eruvin 12a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:13)

**והדתני** [ומה ששנה] **אדא בר אבימי** בענין ההבדל בין החצרות. שלפי שיטת ר' זירא אפילו היתה חצר אחת גדולה רק בארבעה טפחים די בכך, אין דברי רב אדא בר אבימי מקובלים על הכל אלא — שיטת **רבי היא** המצריך שני פסים בחצר. ועוד, ש**סבר לה רבי כר' יוסי**, שאמר שרוחב הלחי שלשה טפחים, ואם מצרפים שלשה טפחים מכאן ושלשה מכאן הרי זו אמה. ומשום כך ההפרש הקטן ביותר בין חצר קטנה לגדולה הוא לפחות אמה אחת.


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:14
[Steinsaltz on Eruvin 12a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:14)

**אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: חצר ניתרת בפס אחד. אמר ליה** [לו] **אביי לרב יוסף: מי** [האם] **אמר שמואל הכי** [כך]? **והא** [והלא] **אמר ליה** [לו] **שמואל לרב חנניה בר שילא: את לא תעביד עובדא** [אתה לא תעשה מעשה] להתיר פירצת חצר **אלא או ברוב דופן** שנשארה שלמה **או בשני פסין! —**


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:15
[Steinsaltz on Eruvin 12a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:15)

**אמר ליה** [לו]: **ואנא לא ידענא, דעובדא הוה בדורא דרעותא** [ואני איני יודע לתרץ לך את הסתירה, אלא שמעשה היה בכפר של רועים], **לשון ים הנכנס לחצר הוה** [היתה] שפרצה את מחיצת החצר מצד אחד, ורצו בני החצר להשתמש במימיה בשבת. **ואתא לקמיה** [ובא הדבר לפני] **רב יהודה, ולא אצרכיה** [ולא הצריך אותו] **אלא פס אחד** מצד אחד של לשון הים.


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:16
[Steinsaltz on Eruvin 12a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:16)

**אמר ליה** [לו]: **לשון ים קאמרת** [אמרת], שונה היא לשון ים ואין ללמוד ממנה, כי **קל** (הקלה) **הוא שהקלו חכמים במים**. שיודעים אנו שהקלו חכמים שבמקום שיש מים לא הצריכו לעשות מחיצה גמורה כדינה, והסתפקו במחיצה קלושה שהרי המים מצויים שם.


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:17
[Steinsaltz on Eruvin 12a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:17)

ומסופר **כ**עין זה **דבעא מיניה** [ששאל ממנו] **ר' טבלא מרב: מחיצה תלויה, מהו שתתיר בחורבה?** שייחשבו אותם חלקי הכתלים שנשארו תלויים בחורבה כמחיצות היורדות וסותמות עד למטה? **אמר ליה** [לו]: **אין מחיצה תלויה** בצורה זו **מתרת אלא** על גבי **מים**, כי **קל הוא שהקלו חכמים במים**,


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:18
[Steinsaltz on Eruvin 12a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:18)

ושואלים: ו**מכל מקום קשיא** [קשה] שעדיין נשארה בלא תירוץ הסתירה בדברי שמואל לפי המסורות השונות.


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:19
[Steinsaltz on Eruvin 12a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:19)

**כי אתו** [כאשר באו] **רב פפא ורב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע מבי רב** [מבית רבם] **פירשוה**: אם היה הפס **מרוח אחת** — הרי צריך להיות **בארבעה** טפחים, **משתי רוחות — משהו לכאן ומשהו לכאן.**


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:20
[Steinsaltz on Eruvin 12a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:20)

**אמר רב פפא: אי קשיא** [אם קשה] **לי** משהו בדבר — **הא קשיא** [זה קשה] **לי,** ש**אמר ליה** [לו] **שמואל לרב חנניה בר שילא: את לא תעביד עובדא** [אתה לא תעשה מעשה] **אלא או ברוב דופן או בשני פסין,**


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:21
[Steinsaltz on Eruvin 12a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:21)

**למה לי רוב דופן? בפס ארבעה** טפחים **סגי** [די]! **וכי תימא מאי** [ואם תאמר מהו] **ברוב דופן** שנאמר כאן שהוא רק **ב**מקרה מיוחד שהיה אורך **דופן שבעה** טפחים, ולכן **בארבעה** טפחים **הוה ליה** [הרי הוא] **רוב דופן?** ואולם כאשר אורך המחיצה הוא שבעה טפחים **למה לי ארבעה** טפחים לסתימה? **בשלשה** טפחים **ומשהו סגי** [די]! **דהא** [שהרי] **אמר רב אחלי ואיתימא** [ויש אומרים] **רב יחיאל** שכל מה שהצריכו בתיקון מבוי אינו אלא **עד ארבעה** טפחים, אבל מבוי הצר מארבעה טפחים אינו צריך כל תיקון, ואף כאן לאחר סתימת יותר משלשה נשאר חלל פחות מארבעה!


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:22
[Steinsaltz on Eruvin 12a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:22)

ומשיבים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור]: **כאן** בדברי שמואל מדובר — **בחצר,** שאף פירצה פחותה מארבעה צריכה תיקון, **כאן** בדברי רב אחלי מדובר — **במבוי, ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] זו שאמר **רב אחלי גופיה תנאי היא** [היא עצמה מחלוקת תנאים] ואין הכל מודים לו בכך.


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:23
[Steinsaltz on Eruvin 12a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:23)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **לשון ים הנכנס לחצר** שאחת ממחיצותיה פרוצה חלקית — **אין ממלאין הימנו בשבת** מים, שההים דינו ככרמלית ואסור לטלטל ממנו לרשות היחיד, **אלא אם כן יש לו** ללשון זו על גביו **מחיצה גבוה עשרה טפחים** ומשום מחיצה זו נעשתה אף לשון הים כחלק מן החצר. **במה דברים אמורים — שפירצתו** שנכנסת בה לשון ים **ביותר מעשרה** אמות, **אבל עשרה — אין צריך כלום,**


###### Steinsaltz on Eruvin 12a:24
[Steinsaltz on Eruvin 12a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/12a:24)

ושואלים: **ממלא הוא דלא ממלאינן, הא טלטולי מטלטלינן** [למלא הוא שאין אנו ממלאים ממנו, ואולם לטלטל בחצר עצמה אנו מטלטלים], **והא** [והרי] **נפרצה חצר במלואה** כלומר במלוא אורך דופנה ביותר מעשר אמות **למקום האסור לה!** שכן לשון הים אסורה לה בטלטול ובהולכה, ולכן לא רק שאסור לטלטל ממנה אלא צריך אף לאסור את החצר עצמה בטלטול.