## Steinsaltz on Eruvin Daf 13b

###### Steinsaltz on Eruvin 13b:1
[Steinsaltz on Eruvin 13b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:1)

**ונמלך** והתחרט ולא גרש **ומצאו בן עירו ואמר: שמך כשמי ושם אשתך כשם אשתי** וכיון שאנו אף מאותה עיר תן לי את הגט ואגרש אני בו את אשתי **— פסול** גט זה **לגרש בו!** נמצא שאין אדם יכול לגרש אשה בגט שנכתב לאחרת, ואף לגבי סוטה כן.


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:2
[Steinsaltz on Eruvin 13b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:2)

ודוחים: **הכי השתא** [כיצד אתה משווה]? **התם** [שם, בגט] **"וכתב לה"** נאמר (דברים כד, א), ולכן **בעינן** [צריכים אנו] **כתיבה לשמה** של אותה אשה, **הכא** [כאן] בסוטה **"ועשה לה** נאמר ולכן **בעינן** [צריכים אנו] **עשיה לשמה, ועשייה דידה** [שלה, של הסוטה] **מחיקה היא,** אבל הכתיבה אינה צריכה שתהא לשמה.


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:3
[Steinsaltz on Eruvin 13b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:3)

א כיון שדובר קודם על ר' מאיר ולימודו מביאים מאמר אחר בנושא זה. **אמר ר' אחא בר חנינא: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של ר' מאיר** חכם גדול **כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו —** משום **שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו,** שכן היה חריף עד כדי כך שהיה יכול לתת טעמים טובים לכל דבר, אף שאינו כהלכה. **שהוא** היה **אומר על טמא טהור ומראה לו פנים,** כלומר צדדים — להוכיח שכן הוא. וכן **על טהור טמא ומראה לו פנים**. ולא ידעו חכמים באלו דברים יש לסמוך על נימוקיו, ובאלו יש לדחותם.


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:4
[Steinsaltz on Eruvin 13b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:4)

**תנא** [שנוי]: **לא ר' מאיר שמו** האמיתי **אלא ר' נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו ר' מאיר?** כינוי הוא זה, ללמד **שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה, ולא נהוראי שמו** של התנא ר' נהוראי **אלא ר' נחמיה שמו** האמיתי. **ואמרי לה** [ויש אומרים] **ר' אלעזר בן ערך שמו, ולמה נקרא שמו נהוראי** — **שמנהיר** [מאיר] **עיני חכמים בהלכה**.


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:5
[Steinsaltz on Eruvin 13b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:5)

ועוד בשבחו של ר' מאיר **אמר רבי: האי דמחדדנא מחבראי — דחזיתיה לר' מאיר מאחוריה,** [זה שמחודד אני וחריף יותר **מחברי —** משום שראיתי את ר' מאיר מאחוריו] כלומר ישבתי מאחוריו בזמן שהיינו לומדים. **ואילו חזיתיה מקמיה — הוה מחדדנא טפי** [הייתי רואה אותו מלפניו — הייתי מחודד יותר], **דכתיב** [שכן נאמר] **"והיו עיניך ראות את מוריך"** (ישעיה ל, כ), וראיית פני רב מועילה להבנה ולחידוד.


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:6
[Steinsaltz on Eruvin 13b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:6)

ועוד אמרו, **אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן: תלמיד היה לו לר' מאיר וסומכוס שמו, שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה ארבעים ושמונה טעמי טומאה, ועל כל דבר ודבר של טהרה ארבעים ושמונה טעמי טהרה**.


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:7
[Steinsaltz on Eruvin 13b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:7)

ובדומה לזה **תנא** [שנינו]: **תלמיד ותיק היה ביבנה** שבכוח חריפותו **היה מטהר את השרץ** — שכתוב בתורה במפורש שהוא טמא — **במאה וחמשים טעמים.**


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:8
[Steinsaltz on Eruvin 13b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:8)

**אמר רבינא: אני אדון ואטהרנו** על ידי שאמצא טעם לטהרו. ובאופן זה: **ומה נחש שממית** אדם ובהמה **ומרבה טומאה**, שהרי מת מטמא אחרים במגע ובמשא ובאוהל — **טהור** מלטמא, שהרי אינו ממנין שמונה שרצים המטמאים הכתובים בתורה. **שרץ שאין ממית ו**כן אינו **מרבה טומאה — לא כל שכן** שהוא טהור!


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:9
[Steinsaltz on Eruvin 13b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:9)

ודוחים: **ולא היא** — אין זה קל וחומר של ממש, כי אפשר לפרוך אותו בטענה שהנחש **מעשה קוץ בעלמא קעביד** [בלבד הוא שעושה]. וקוץ, אם כי נזוקים בו, ואף אפשר למות על ידו, בכל זאת אינו טמא. ואף הנחש כן. ולכן נדחה קל וחומר זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:10
[Steinsaltz on Eruvin 13b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:10)

ב **אמר ר' אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים: הלכה כמותנו והללו אומרים: הלכה כמותנו**. לבסוף **יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל**.


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:11
[Steinsaltz on Eruvin 13b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:11)

ושואלים: **וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים** הם **מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן — מפני שנוחין** לבריות, **ועלובין** (מניחים עצמם להיפגע, וסובלים עלבונם) **היו,** וכשהיו שונין במשנה היו **שונין דבריהן ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין** בניסוח הדברים בדרך כבוד את **דברי בית שמאי לדבריהן.**


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:12
[Steinsaltz on Eruvin 13b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:12)

**כאותה** משנה **ששנינו: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית**, נחלקו בכך חכמים: **בית שמאי פוסלין** סוכה זו **ובית הלל מכשירין. אמרו בית הלל לבית שמאי: לא כך היה מעשה, שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את ר' יוחנן בן החורנית ומצאוהו יושב ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית. אמרו להן בית שמאי: משם ראיה? אף הן** אותם המבקרים **אמרו לו: אם כך היית נוהג, לא קיימת מצות סוכה מימיך**. ומכל מקום, מכלל סגנון המשנה למדים אנו שחכמי בית הלל ספרו שהלכו "זקני בית שמאי ובית הלל" והקדימו בסיפור את זקני בית שמאי לזקניהם.


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:13
[Steinsaltz on Eruvin 13b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:13)

**ללמדך שכל המשפיל עצמו — הקדוש ברוך הוא מגביהו, וכל המגביה עצמו — הקדוש ברוך הוא משפילו. כל המחזר על הגדולה — גדולה בורחת ממנו**, **ו**להיפך: **כל הבורח מן הגדולה — גדולה מחזרת אחריו. וכל הדוחק את השעה, שמתייגע לעשות דבר ולהצליח בו בדיוק בזמן שהוא חפץ בכך — שעה דוחקתו,** ואינו מצליח. **ו**להיפך, **כל הנדחה מפני שעה** ואינו נדחק — סופו ש**שעה עומדת לו** ומצליח לבסוף.


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:14
[Steinsaltz on Eruvin 13b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:14)

ועוד הביאו בענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל: הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא**. ואולם לבסוף **נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו ש**כבר **נברא — יפשפש במעשיו** וישתדל לתקנם. **ואמרי לה** [ויש אומרים]: **ימשמש במעשיו** כלומר, יבדוק במעשים הבאים לידו אם ואיך לעשותם, כדי שלא יכשל בהם.


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:15
[Steinsaltz on Eruvin 13b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:15)

ג משנה **הקורה שאמרו** חכמים בתיקון מבוי צריך שתהא **רחבה כדי לקבל אריח** (מין לבנה לבנין). **ואריח** זה שאמרו, שיעורו **חצי לבנה של שלשה טפחים** כלומר טפח ומחצה. ו**דייה לקורה שתהא רחבה טפח** ולא טפח ומחצה **כדי לקבל אריח לרחבו**.


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:16
[Steinsaltz on Eruvin 13b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:16)

וצריכה הקורה להיות **רחבה כדי לקבל אריח** וגם **בריאה** (חזקה) **כדי לקבל אריח** שאפשר יהא להניחו עליה ולא תתמוטט. **ר' יהודה אומר: רחבה אף על פי שאין בריאה** כדי לקבל עליה אריח ממש, ולכן גם אם **היתה של קש ושל קנים — רואין אותה כאילו היא של מתכת.**


###### Steinsaltz on Eruvin 13b:17
[Steinsaltz on Eruvin 13b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/13b:17)

היתה הקורה **עקומה** ואין אריח יכול להיות מונח עליה — **רואין אותה כאילו היא פשוטה** (ישרה), היתה **עגולה — רואין אותה כאילו היא מרובעת** וכלל אמרו לגבי רוחבה של קורה עגולה: **כל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח**.