## Steinsaltz on Eruvin Daf 15b

###### Steinsaltz on Eruvin 15b:1
[Steinsaltz on Eruvin 15b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:1)

**ור' מאיר מטהר**. וכן **כותבין עליו** — על כל דבר, אף שיש בו רוח חיים, **גיטי נשים. ור' יוסי הגלילי פוסל.**


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:2
[Steinsaltz on Eruvin 15b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:2)

א גמרא **תניא** [שנינו בברייתא], **ר' מאיר אומר: כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין אותו לא דופן לסוכה ולא לחי למבוי, לא פסין ל**הקיף בהם את ה**ביראות** [בארות] **ולא גולל לקבר,** ואם עשו, אינו מטמא. **משום** (בשם) **ר' יוסי הגלילי אמרו: אף אין כותבין עליו גיטי נשים**.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:3
[Steinsaltz on Eruvin 15b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:3)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעמו] **דר' יוסי הגלילי**, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] על הפסוק "כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מביתו" (דברים כד, א): **"ספר", אין לי אלא ספר**, כלומר: כתוב על גבי קלף כספר תורה. **מנין לרבות כל דבר** שכשר לכתוב עליו גט? **תלמוד לומר "וכתב לה" — מכל מקום**, כלומר: בכל דבר שניתן להיכתב עליו. **אם כן מה תלמוד לומר "ספר"? לומר לך: מה ספר — דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל** (מאכל), **אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל**. ומטעם זה סבר ר' יוסי שאין לכתוב גט על דבר שיש בו רוח חיים.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:4
[Steinsaltz on Eruvin 15b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:4)

ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] החולקים וסוברים שאפשר לכתוב גט אף על בעלי חיים, כיצד מבינים הם את הכתוב? והם מסבירים: **מי כתיב** [האם נאמר] **"**וכתב **בספר"?** והרי **"ספר" כתיב** [נאמר], והכוונה **לספירות** (סיפור) **דברים בעלמא** [בלבד] **הוא דאתא** [שבא]. כלומר, "ספר" אין משמעו סוג ידוע של החומר שהגט נכתב עליו, אלא משמעו תוכן הגט שיהא זה דבר כתוב המוסר תוכן מסוים.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:5
[Steinsaltz on Eruvin 15b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:5)

ועוד שואלים: **ורבנן** [וחכמים], **האי** [אלו] המלים **"וכתב לה" מאי דרשי ביה** [מה דורשים הם בו]? ועונים: **ההוא מבעי ליה** [דבר זה נצרך לו] כדי ללמד כי **בכתיבה מתגרשת** האשה, **ואינה מתגרשת בכסף. סלקא דעתך אמינא הואיל ואיתקש** [יעלה על דעתך לומר: הואיל והוקשה, הושוותה] **יציאה** (גירושין) **להויה** (קידושין), נאמר: **מה הויה בכסף, אף יציאה בכסף. קא משמע לן** [השמיע לנו] והדגיש לומר "וכתב" ללמדנו שאין הדבר כן.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:6
[Steinsaltz on Eruvin 15b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:6)

ושואלים: **ור' יוסי הגלילי, האי סברא מנא ליה** [סברה זו שאינה מתגרשת בכסף מנין לו]? ומשיבים: **נפקא ליה** [יוצא לו, נלמד הדבר] מן הכתוב **"ספר כריתת"** שמשמעו: **ספר כורתה, ואין דבר אחר כורתה**.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:7
[Steinsaltz on Eruvin 15b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:7)

ואומרים: **ורבנן** [וחכמים], **האי** [אלו] המלים **"ספר כריתת" מיבעי ליה** [נחוץ לו] ללמד שחייב הגט להיות בתוכנו **דבר הכורת** כל קשר **בינו לבינה. לכדתניא** [לכמו ששנינו בברייתא], האומר לאשה: **הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין** לעולם, **על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם — אין זה כריתות,** ואינו גט. שכל גט המעמיד לאשה תנאי הקושר אותה לצמיתות, משמעו שלא נכרת לגמרי הקשר עם הבעל, ואינו "כריתות". אבל אם אומר: שיהא תנאי ידוע קיים **כל שלשים יום** או תאריך מסוים אחר — **הרי זה כריתות**, שהרי גט זה יש בו כריתות גמורה בתום הזמן, אף שיש בו תנאי והגבלה לזמן מסוים.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:8
[Steinsaltz on Eruvin 15b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:8)

**ור' יוסי הגלילי** הלומד מ"כריתות" הלכה אחרת, **נפקא ליה** [יוצא לו] לימוד זה מן הריבוי **'כרת' 'כריתת'** — שהרי די היה לכתוב "ספר כרת", ונאמר "כריתות" ללמד שני דברים: הן שגירושין נעשים על ידי ספר, והן שבגט צריכה להיות כריתות גמורה.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:9
[Steinsaltz on Eruvin 15b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:9)

וחכמים; **'כרת' 'כריתת' לא דרשי** [דורשים] — אינם סבורים שיש הבדל בעל משמעות בין הדברים, ואין ללמוד כלל משינוי לשון זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:10
[Steinsaltz on Eruvin 15b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:10)

ב משנה **שיירא שחנתה בבקעה** (במישור) **והקיפוה** בני השיירה **כלי בהמה** ויצרו מחיצה — **מטלטלין בתוכה** בתוך ההיקף. **ובלבד שיהא גדר** שנעשה מן הכלים **גבוה עשרה טפחים ולא יהו פירצות** שבין הכלים **יתרות על הבנין** (החלק הבנוי, הגדור).


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:11
[Steinsaltz on Eruvin 15b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:11)

ו**כל פירצה שהיא כעשר אמות מותרת** ואינה פוסלת את המחיצה **מפני שהיא כפתח**. היתה הפירצה **יתר מכאן — אסור** לטלטל בכל ההיקף.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:12
[Steinsaltz on Eruvin 15b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:12)

ג גמרא **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בבעיה של **פרוץ כעומד**, לאמור, דבר שחלקו הפרוץ שוה בדיוק לחלקו העומד, הקיים, האם מותר לטלטל בו או אסור? **רב פפא אמר: מותר. רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע אמר: אסור.**


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:13
[Steinsaltz on Eruvin 15b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:13)

ומסבירים, **רב פפא אמר: מותר.** וכך נבין: **הכי אגמריה רחמנא** [כך לימדו הקדוש ברוך הוא] **למשה, לא תפרוץ רובה.** וכל עוד שהרוב אינו פרוץ — הרי זו מחיצה. ואילו **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע אמר: אסור, הכי אגמריה רחמנא** [כך לימדו הקדוש ברוך הוא] **למשה: גדור רובה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:14
[Steinsaltz on Eruvin 15b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:14)

**תנן** [שנינו במשנה]: **ולא יהו פירצות יתרות על הבנין**. ונדייק: **הא** [הרי] היו **כבנין** — **מותר?!** וקשה לרב הונא בנו של רב יהושע!


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:15
[Steinsaltz on Eruvin 15b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:15)

ודוחים: **לא תימא** [תאמר] ותדייק **הא** [הרי] **כבנין מותר, אלא אימא** [כך תאמר ותדייק]: **אם בנין יתר על הפירצה — מותר**.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:16
[Steinsaltz on Eruvin 15b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:16)

וממשיכים להקשות: ולפי הסבר זה — **אבל** אם היו הפירצות **כבנין, מאי** [מה] יהיה הדין — **אסור? אי הכי ליתני** [אם כך, שישנה] **לא יהו פירצות כבנין**. וממילא יובן שאם פרוץ יותר מכבנין הרי ודאי אסור. ומעירים: אכן, **קשיא** [קשה] לשיטה זו.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:17
[Steinsaltz on Eruvin 15b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:17)

ועוד מנסים להוכיח, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בדיני סוכה: **המקרה** (עושה תקרה) **סוכתו בשפודין** של מתכת, הפסולים לסכך כיון שמקבלים טומאה, **או בארוכות המטה** (במוטות הארוכים של המטה) שאף הם אינם כשרים לסכך מאותו הטעם, **אם יש ריוח ביניהן כמותן — כשירה**, אם יהא באותו רווח סכך כשר. ומכאן ניתן להסיק שאם הכשר (העומד) שוה בשיעורו לפסול — הרי זה כאילו היה רובו כשר, וקשה לרב הונא בנו של רב יהושע!


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:18
[Steinsaltz on Eruvin 15b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:18)

ודוחים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] **כשנכנס ויוצא,** כלומר שיש עוד רווח נוסף בצד השפודים המאפשר להכניסם ולהוציאם, ומשום כך לבסוף נמצא שמקום הסכך יתר על השפודים.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:19
[Steinsaltz on Eruvin 15b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:19)

ושואלים: **והא** [והרי] **אפשר לצמצם** ולדייק, ויהא הרווח שוה בדיוק למקום השפודים, ובכל זאת אפשר יהיה להוציאם ולהכניסם, ולכן אין תירוץ זה שאמרנו מועיל.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:20
[Steinsaltz on Eruvin 15b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:20)

**אמר ר' אמי** שיש לבאר הלכה זו דוקא **במעדיף** (במוסיף) שיהא שיעור החלק המסוכך כהילכתו יתר על שיעור השפודים.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:21
[Steinsaltz on Eruvin 15b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:21)

**רבא אמר** לבאר תירוץ זה שאינו אלא **אם היו נתונין** שפודים **ערב** לסוכה **נותנו** את הסכך הכשר **שתי** ובכך הוא מוסיף עליו הרבה, היו נתונים **שתי נותנו ערב**.


###### Steinsaltz on Eruvin 15b:22
[Steinsaltz on Eruvin 15b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/15b:22)

ועוד מנסים להוכיח, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: **שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה בגמלין** שהרביצום, או **באוכפות** של הגמלים