## Steinsaltz on Eruvin Daf 17a

###### Steinsaltz on Eruvin 17a:1
[Steinsaltz on Eruvin 17a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:1)

ושואלים: **רישא** [תחילתה] כשיטת **ר' יוסי בר' יהודה וסיפא רבנן** [וסופה כשיטת חכמים]?!


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:2
[Steinsaltz on Eruvin 17a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:2)

ומשיבים: **אין, משום דקאי אבוה בשיטתיה** [כן, משום שמחזיק גם אביו, ר' יהודה, בשיטתו] לענין הקף יחיד, ודעתם אם כן בענין זה היא דעת רבים.


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:3
[Steinsaltz on Eruvin 17a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:3)

א **אמר רב גידל אמר רב:** פעמים **שלשה** אנשים אף **ב**בית **חמש** סאים — **אסורין,** ולפעמים אפילו **ב**בית **שבע** סאים — **מותרים**. דברים אלה נראו בלתי מובנים. **אמרו ליה** [לו]: האם **אמר רב הכי** [כך]? **אמר להו** [להם], וחיזק דבריו בשבועה: **אורייתא נביאי וכתובי, דאמר רב הכי** [תורה נביאים וכתובים, שאמר רב כך]!


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:4
[Steinsaltz on Eruvin 17a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:4)

**אמר רב אשי: מאי קשיא** [מה הקושי בדבר]? **דילמא הכי קאמר** [שמא כך, במקרה כגון זה, אמר]: **הוצרכו** להשתמש ב**שש** סאין **והקיפו בשבע — אפילו בשבע מותרין** שבית סאה ריק — אינו אוסר, **לא הוצרכו אלא לחמש והקיפו בשבע — אפילו בחמש אסורין** שיש בית סאתים בלא שימוש.


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:5
[Steinsaltz on Eruvin 17a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:5)

ושואלים: **ואלא הא דקתני** [זו ששנינו] **"ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי", מאי לאו** [האם לא הכוונה] **פנוי מאדם?** כלומר שיהא בחשבון הכולל בית סאתים עודפים על חשבון בית סאתים לכל אדם? ודוחים: **לא,** הכוונה היא **פנוי מכלים,** אף על פי שאין לכל אחד מהאנשים בית סאתים, כיון שאינם משתמשים בבית סאתים זה לטלטל שם, בטלו המחיצות.


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:6
[Steinsaltz on Eruvin 17a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:6)

ב **איתמר** [דנו חכמים]: היו **שלשה** אנשים בשיירא **ומת אחד מהן** ביום השבת, או היו **שנים ונתוספו עליהן** בשבת, נחלקו בכך **רב הונא ור' יצחק, חד** [אחד מהם] **אמר: שבת גורמת,** והכל נדון לפי מצב הדברים בשעת כניסת השבת. **וחד** [ואחד מהם] **אמר: דיורין** [הדיירים] **גורמין,** ודנים לפי מספר האנשים המצויים בפועל בכל שעה.


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:7
[Steinsaltz on Eruvin 17a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:7)

ומעירים: **תסתיים** [תוגדר] ש**רב הונא הוא** ש**אמר שבת גורמת**. שכן **אמר רבה: בעאי** [שאלתי] **מרב הונא, ובעאי** [ושאלתי] **מרב יהודה:** אדם ש**עירב** מחצר לחצר **דרך הפתח, ונסתם הפתח** בשבת, או שעירב **דרך החלון ונסתם החלון, מהו?** האפשר עדיין לסמוך על עירוב זה להתיר לטלטל דרך פתחים אחרים? **ואמר לי: שבת הואיל והותרה** מתחילה — **הותרה**. ומסכמים: אכן **תסתיים** [תוגדר] שמסתבר כי רב הונא הוא הסובר ששבת גורמת ולא הדיירים.


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:8
[Steinsaltz on Eruvin 17a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:8)

ומציעים: **לימא** [האם לומר] כי **רב הונא ור' יצחק בפלוגתא** [במחלוקת] של התנאים **ר' יוסי ור' יהודה קמיפלגי** [נחלקו]? **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **חצר שנפרצה משתי רוחותיה, וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו, וכן מבוי שניטלו קורותיו או לחייו** אם ארעו דברים אלה בשבת — **מותרין** הדיירים בטלטול **לאותה שבת ואסורין לעתיד לבא,** אלה **דברי ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:9
[Steinsaltz on Eruvin 17a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:9)

**ר' יוסי אומר: אם מותרין לאותה שבת** צריכים להיות **מותרין** גם **לעתיד לבא, ואם אסורין לעתיד לבא אסורין** גם **לאותה שבת.** ומכיון שאכן אסורים לעתיד לבוא, אם כן אסורים גם כן לאותה שבת, ואין אומרים כיון שהותרה הותרה.


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:10
[Steinsaltz on Eruvin 17a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:10)

**לימא** [האם נאמר] כי **רב הונא** ש**אמר כר' יהודה** שקבע לפי כניסת השבת **ור' יצחק** ש**אמר כר' יוסי?**


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:11
[Steinsaltz on Eruvin 17a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:11)

ודוחים: **אמר לך** [יכול לומר לך] **רב הונא: אנא דאמרי** [אני שאמרתי] דברי הרי הם מבוססים **אפילו ל**שיטת **ר' יוסי**. כי, **עד כאן לא קאמר** [לא שמענו שאמר] **ר' יוסי התם** [שם] — **אלא** במקרה **דליתנהו** [שאין קיימות להן] **למחיצות** המתירות. **הכא איתנהו** [כאן יש קיימות להן] **למחיצות.** והכל נדון לפי המחיצות, ואף לדעתו יהיה מותר בטלטול.


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:12
[Steinsaltz on Eruvin 17a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:12)

**ור' יצחק אמר** (יכול לומר): **אנא דאמרי** [אני שאמרתי] דברי, יכולתי לבססם **אפילו ל**שיטת **ר' יהודה** כי **עד כאן לא קאמר** [לא שמענו שאמר] **ר' יהודה התם** [שם] **אלא דאיתנהו לדיורין** [שישנם הדיורים] — **הכא ליתנהו לדיורין** [כאן אין הדיורים מצויים עוד], ואף לדעתו יהיה אסור בטלטול.


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:13
[Steinsaltz on Eruvin 17a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:13)

ג במשנה הובאו דברי **חכמים** ה**אומרים אחד משני דברים**: או שתי או ערב מתיר. ושואלים: **היינו תנא קמא** [הרי זה בדיוק דברי התנא הראשון] ומה חידשו החכמים האחרונים בכך?


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:14
[Steinsaltz on Eruvin 17a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:14)

ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל מעשי ביחס ל**יחיד** במקום **ישוב**; שהתנא הראשון לא התיר לכתחילה לסמוך על דרך זו של עשיית מחיצה וחכמים אחרונים התירו בכל מקרה.


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:15
[Steinsaltz on Eruvin 17a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:15)

ד משנה **ארבעה דברים פטרו במחנה** של אנשי צבא היוצאים למלחמה: **מביאין עצים** להסקה **מכל מקום** ואין חוששים משום גזל העצים מבעליהם. **ופטורין מרחיצת ידים** לאוכל, ופטורין מלעשר תבואת **דמאי,** תבואה שנלקחה מעם הארץ ואין ידוע אם היא מעושרת, שכרגיל חוזרים ומפרישים ממנה מעשר מספק, ופטורים **מלערב** עירובי חצירות.


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:16
[Steinsaltz on Eruvin 17a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:16)

ה גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים בתוספתא]: **מחנה היוצאת למלחמת הרשות מותרין בגזל עצים** לחים וכן **יבשים. ר' יהודה בן תימא אומר: אף חונין בכל מקום** אפילו אם גורמים הם נזק לשדה שחונים בו. **ובמקום שנהרגו שם נקברין** שאין כבודם בטלטול ממקום למקום ואין בעל המקום יכול לעכב.


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:17
[Steinsaltz on Eruvin 17a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:17)

ודנים בפרטי הדברים; לכאורה מהו החידוש ש**"מותרין בגזל עצים יבשים"?** הרי **האי תקנתא דיהושע הוה** [זו תקנה של יהושע היתה] שכן **אמר מר** [החכם]: מסורת בידינו **עשרה תנאים התנה יהושע** עם בני ישראל כשנכנסו לארץ וביניהם **שיהו** בעלי בהמות **מרעין** (שולחין למרעה) את צאנם **בחורשין** (יערות) של אחרים ולא יקפידו עליהם. ושיהיו **מלקטין עצים** לשימושם **משדותיהן** של אחרים!


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:18
[Steinsaltz on Eruvin 17a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:18)

ומשיבים: **התם** [שם] בתנאי יהושע, מדובר רק **בהיזמי והיגי** [מיני קוצים] שאין מקפידים עליהם, **הכא** [כאן] במחנה מלחמה — התירו אפילו **בשאר עצים.**


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:19
[Steinsaltz on Eruvin 17a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:19)

**אי נמי** [או גם כן], **התם** [שם] מדובר **ב**זמן שהיו הקוצים **מחוברין.** ונמצא שמועילים המלקטים לבעל השדה שהם מנכשים את הקוצים משדותיו. **הכא** [כאן], אפילו **בתלושין.**


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:20
[Steinsaltz on Eruvin 17a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:20)

**אי נמי** [או גם כן]: **התם** [שם] מדובר רק בקוצים **לחין** שאינם ראויים מיד לשימוש להסקה ואין מקפידים עליהם, **הכא** [כאן], אפילו **ביבשים**.


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:21
[Steinsaltz on Eruvin 17a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:21)

הובאו קודם דברי **ר' יהודה בן תימא** ה**אומר** שאף **חונין בכל מקום ו**כן שחיילים **במקום שנהרגים שם נקברים,** ומקשים: **פשיטא** [פשוט, ברור] הלא חייל כזה **מת מצוה הוא** וכלל בידינו: **מת מצוה קונה מקומו** ואין בעל שדה יכול למנוע מלקבור מת מצוה במקום הימצאו!


###### Steinsaltz on Eruvin 17a:22
[Steinsaltz on Eruvin 17a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/17a:22)

ומשיבים: **לא צריכא** [לא נצרכה הלכה זו] אלא **אף על גב**