## Steinsaltz on Eruvin Daf 22a

###### Steinsaltz on Eruvin 22a:1
[Steinsaltz on Eruvin 22a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:1)

**שמשכים** בשחר (שחורות) **ומעריב** (עורב) **עליהן לבית המדרש. רבה אמר: במי שמשחיר פניו עליהן כעורב**, לאמור; שמתענה ומסתגף תוך לימוד התורה.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:2
[Steinsaltz on Eruvin 22a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:2)

**רבא אמר: במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב, כי הא** [כמו זה] ש**רב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב** [היה הולך לבית הרב] ללמוד תורה. **אמרה ליה דביתהו** [לו אשתו]: **ינוקי דידך מאי אעביד להו** [התינוקות שלך מה אעשה להם] לפרנסם כשאתה אינך מפרנסם? **אמר לה: מי שלימו קורמי באגמא** [האם נגמרו כבר הקנים באגם]? ואם אין מאכל אחר, שיאכלו את קני הסוף.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:3
[Steinsaltz on Eruvin 22a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:3)

על פסוק אחר אמרו: **"ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו** לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו**"** (דברים ז, י). **אמר ר' יהושע בן לוי: אילמלא מקרא כתוב, אי אפשר** היה **לאומרו** מפני כבוד שמים, שכן הוא עלול להתפרש **כביכול כאדם שנושא משוי על פניו, ומבקש להשליכו ממנו.** והוא שנאמר שאין ה' כביכול מסוגל לשאת את הדבר, אלא מעניש אלא בעולם הבא את הרשע.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:4
[Steinsaltz on Eruvin 22a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:4)

על קטע הפסוק **"לא יאחר לשנאו" אמר ר' אילא: לשנאיו הוא** ש**לא יאחר** מתן שכרם אם קיימו דבריו **אבל יאחר — לצדיקים גמורים** שמתן שכרם של צדיקים אינו בא מיד אלא לעולם הבא.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:5
[Steinsaltz on Eruvin 22a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:5)

**והיינו** [וזהו] ש**אמר ר' יהושע בן לוי: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"**ושמרת את המצוה ואת החוקים ואת המשפטים **אשר אנכי מצוך היום לעשותם"** (דברים ז, יא) כוונתו **"היום לעשותם"** — בעולם הזה, **ולא למחר לעשותם —** שאין בעולם הבא חובה ואפשרות לקיים מצוות. ועוד זאת: **היום — לעשותם,** ואילו רק **למחר** לעתיד לבוא — **לקבל שכרם.**


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:6
[Steinsaltz on Eruvin 22a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:6)

ובענין זה **אמר ר' חגי: ואיתימא** [ויש אומרים] **ר' שמואל בר נחמני, מאי דכתיב** [מהו שנאמר] "ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון **ארך אפים** ורב חסד ואמת" (שמות לד, ו). ויש לדייק בכתוב: "ארך אפיים", **"ארך אף" מבעי ליה** [צריך היה לו לומר] ומדוע אמר "ארך אפיים" בלשון רבים?


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:7
[Steinsaltz on Eruvin 22a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:7)

כוונתו שיש שני מיני הארכת אף: **ארך אפים לצדיקים —** שהוא ממתין בתשלום שכרם לעולם הבא, **ארך אפים לרשעים —** שאין פורענותם באה עליהם מיד, אלא אף היא אינה באה אלא לעולם הבא.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:8
[Steinsaltz on Eruvin 22a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:8)

א במשנה נאמר ש**ר' יהודה אומר** כי את הפסים עושים **עד בית סאתים וכו'. איבעיא להו** [נשאלה להם, לחכמים בבירור הענין] האם הכוונה היא **בור ופסין קאמר** [הוא אמר], ששטח הבור עצמו על מחיצותיו והרחקו צריך להיות בית סאתים בלבד. **או דילמא** [שמא] **בור** עצמו אינו אלא בית סאתים וב**לא** שטח ה**פסין** והרחקתם **קאמר** [הוא אמר],


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:9
[Steinsaltz on Eruvin 22a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:9)

ועיקר בסיסה של השאלה: האם **אדם נותן עיניו בבורו** ויודע שעושים מחיצה זו משום הבור, **ו**לכן כיון ששטח הבור אינו יותר מבית סאתיים **לא גזרינן דילמא אתי לטלטולי** [אין אנו גוזרים שמא יבוא לדמות מקום אחר אליו ויטלטל] **יותר מבית סאתים בקרפף,**


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:10
[Steinsaltz on Eruvin 22a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:10)

**או דילמא** [שמא] **אדם נותן עיניו במחיצתו,** ואינו שם לב לשטח הבור אלא לכל ההיקף שהוא גדול יותר מבית סאתיים, **וגזרינן דילמא אתי לאיחלופי** [וגוזרים אנו שמא יבוא להחליף] **יותר מבית סאתים בקרפף** משום הדמיון לפסים.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:11
[Steinsaltz on Eruvin 22a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:11)

כדי לפתור מביאים ראיה. **תא שמע** [בוא ושמע] מה ששנינו בברייתא: **כמה הן מקורבין** הפסים של הבור — **כדי ראשה ורובה של פרה, וכמה הם מרוחקין — אפילו כור אפילו כוריים. ר' יהודה אומר: בית סאתים** בלבד — **מותר, יתר מבית סאתים — אסור,**


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:12
[Steinsaltz on Eruvin 22a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:12)

**אמרו לר' יהודה: אי** [אין] **אתה מודה בדיר וסהר מוקצה, וחצר** ש**אפילו** היו **בית חמשת כורים ובית עשרת כורים שמותר** לטלטל בהם.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:13
[Steinsaltz on Eruvin 22a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:13)

**אמר להם** יש לחלק בדברים: **זו** באותם המקרים בדיר וסהר וכיוצא בהם, **מחיצה** גמורה יש להם, ומשום כך מותרים הם בטלטול אף ביותר מכבית סאתיים. **ואלו** שמסביב לבור **פסין** בלבד, והתירום בטלטול רק אם אין שטחם יותר מכבית סאתיים.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:14
[Steinsaltz on Eruvin 22a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:14)

ו**ר' שמעון בן אלעזר אומר: בור בית סאתים אבית סאתים — מותר, ולא אמרו להרחיק** את הפסים מן הבור **אלא כדי ראשה ורובה של פרה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:15
[Steinsaltz on Eruvin 22a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:15)

ומדייקים: **הא מדקאמר** [הרי מזה שאמר] **ר' שמעון בן אלעזר בור ולא** הזכיר **פסין** אלא בור בלבד. **מכלל** הדברים נסיק ש**ר' יהודה בור ופסין קאמר** [הוא שאמר, התכוון]. ודוחים: **ולא היא, ר' יהודה** כשאמר שאין השטח המותר בטלטול אלא בית סאתיים הרי של **בור בלא פסין קאמר** [הוא שאמר].


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:16
[Steinsaltz on Eruvin 22a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:16)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] **היינו** [הרי זהו] בדיוק מה שאמר **ר' שמעון בן אלעזר.** ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל למעשה כשהיה ההיקף **אריך וקטין** [ארוך וצר] שר' יהודה מתיר בה, ור' שמעון בן אלעזר מתיר רק אם היתה בית סאתיים רבועה.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:17
[Steinsaltz on Eruvin 22a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:17)

ומוסיפים: **כלל אמר ר' שמעון בן אלעזר: כל אויר** (חלל מוקף מחיצה, ואפילו אינו מקורה) **שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר מוקצה וחצר, אפילו בית חמשת כורים ובית עשרת כורים — מותר** בטלטול.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:18
[Steinsaltz on Eruvin 22a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:18)

**וכל דירה שתשמישה לאויר** ולא נעשתה מחיצתה לדור בה אלא לצורך החלל והחצר **כגון בורגנין שבשדות,** אם היתה **בית סאתים — מותר** לטלטל בה, **יתר מבית סאתים — אסור.**


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:19
[Steinsaltz on Eruvin 22a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:19)

ב משנה **ר' יהודה אומר: אם היה דרך רשות הרבים מפסקתן** שהיתה דרך הרבים עוברת בין הפסים — **יסלקנה לצדדין** שיעברו הרבים סביב הפסים, שהרי לא יתכן שיהו רבים עוברים שם שעדיין דינו כרשות יחיד גמורה. **וחכמים אומרים: אינו צריך,** ואין הפסים נפגמים על ידי הדרך העוברת ביניהם.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:20
[Steinsaltz on Eruvin 22a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:20)

ג גמרא **ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרווייהו** [שאמרו שניהם]: **כאן** בדברי חכמים **הודיעך כוחן של מחיצות,** שאף שדרך הרבים עוברת בין המחיצות — עדיין יפה כוח המחיצות להתיר בטלטול, אף שלכאורה אינן מועילות למעשה.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:21
[Steinsaltz on Eruvin 22a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:21)

על עצם שיטתו של ר' יוחנן תוהים: האם כוונת דבריו היא ש**כאן** הביעו חכמים סברה זו, **וסבירא ליה** [וסבור הוא עצמו גם כך] שדרך הרבים אינה מבטלת מחיצות? **והאמר** [והרי אמר] **רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: ירושלים אילמלא** היו **דלתותיה ננעלות בלילה, חייבין עליה משום רשות הרבים,** נמצא שאף על פי שיש לעיר חומות אם לא היו דלתותיה ננעלות היתה העיר נחשבת כרשות הרבים, וזאת משום דרך הרבים העוברת בתוכה. הרי שאין כוח המחיצה מספיק לבטל בקיעת רבים.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:22
[Steinsaltz on Eruvin 22a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:22)

**אלא** יש לפרש: **כאן** אמרו חכמים דבר זה **ולא סבירא ליה** [והוא עצמו אינו סבור] כך להלכה.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:23
[Steinsaltz on Eruvin 22a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:23)

ומעירים: **ורמי** [והשלך, מצא סתירה] בין דברי **ר' יהודה** כאן לדברי **ר' יהודה** במקום אחר. **ורמי** [והשלך, מצא סתירה] בין דברי **רבנן** [חכמים] לדברי **רבנן** [חכמים] במקום אחר.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:24
[Steinsaltz on Eruvin 22a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:24)

**דתניא** [שכן שנינו בתוספתא]: **יתר על כן אמר ר' יהודה: מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשות הרבים, עושה לחי מכאן ולחי מכאן** בצד הפונה החוצה, **או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע.** שהשטח שבאמצע נעשה כרשות היחיד בשל שתי המחיצות. **אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך** על ידי לחי בלבד, בעוד הרבים ממשיכים להלך ברחוב העיר שבאמצע.


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:25
[Steinsaltz on Eruvin 22a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:25)

ואם כן **קשיא** [קשה] מדברי **ר' יהודה** על דברי **ר' יהודה,** ו**קשיא** [קשה] מדברי **רבנן** [חכמים] על דברי **רבנן** [חכמים].


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:26
[Steinsaltz on Eruvin 22a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:26)

ומתרצים שיש להבחין בין המקרים: מדברי **ר' יהודה** על דברי **ר' יהודה, לא קשיא** [קשה] שיש לחלק: **התם** [שם] בבתים — **דאיכא** [שיש] **שתי מחיצות מעלייתא** [מעולות]. שהרי הבתים מחיצות של ממש הם, ודי בשתי מחיצות כדי לתחום רשות לעצמה. ואילו **הכא** [כאן] בפסים — **ליכא** [אין] **שתי מחיצות מעלייתא** [מעולות], שהרי הפסים אינם מחיצות גמורות,


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:27
[Steinsaltz on Eruvin 22a:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:27)

אף מדברי **רבנן** [חכמים] על דברי **רבנן** [חכמים] **נמי** [גם כן] **לא קשיא** [קשה], כי **הכא** [כאן בפסים] — **איכא** [יש] לפחות **שם ארבע מחיצות** שהרי הבור מוקף והוא קרוי מוקף בארבע מחיצות, **התם** [שם בבתים] — **ליכא** [אין] אפילו **שם ארבע מחיצות.**


###### Steinsaltz on Eruvin 22a:28
[Steinsaltz on Eruvin 22a:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/22a:28)

ד **אמר ר' יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן: ארץ ישראל אין חייבין עליה משום רשות הרבים, יתיב** [ישב] **רב דימי וקאמר ליה להא שמעתא** [ואמר את ההלכה הזאת]. **אמר ליה** [לו] **אביי לרב דימי: מאי טעמא** [מה הטעם] על מה מתבססים דברים אלה?