## Steinsaltz on Eruvin Daf 27b

###### Steinsaltz on Eruvin 27b:1
[Steinsaltz on Eruvin 27b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:1)

**לא נצרכה אלא** לאופן **שנתן לתוכן שמן,** שאז מותר לדעת ר' יצחק לקנותם מכסף מעשר.


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:2
[Steinsaltz on Eruvin 27b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:2)

**אמר ליה** [לו] **אביי:** אם כן **ותיפוק ליה** [ותצא לו] ויהא מותר לקנותם **משום שמן** בלבד! ודוחים: **לא צריכה** [נצרכה] אלא לאופן **שנתן דמי מים ומלח בהבלעה** כלומר, אמנם כביכול קנה ושילם בעד שמן בלבד, אולם הוסיף (הבליע) במחירו את דמי המים והמלח שעירבו בו.


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:3
[Steinsaltz on Eruvin 27b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:3)

ושואלים: **ובהבלעה מי שרי** [האם מותר]? ומשיבים: **אין** [כן] **והתניא** [וכן שנינו בברייתא] **בן בג בג אומר** ודורש את הפסוק "ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן ביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך" (דברים יד, כו) **"בבקר" — מלמד שלוקחין** (קונים) **בקר** ומוסיפים במחיר **על גב** (עם) **עורו,** אף על פי שהעור אינו ניתן לאכילה — יוצא לחולין ובטל לבקר. **"ובצאן" — מלמד שלוקחין צאן על גב** (עם) **גיזתה**, ובגיזה משתמשים לצרכים אחרים, **"וביין" — מלמד שלוקחין יין על גב קנקנו. "ובשכר" — מלמד** שלא רק יין ממש מותר לקחת אלא **שלוקחין** גם **תמד** (מים ששורים בהם חרצני ענבים) **משהחמיץ** וקיבל טעם כלשהו של יין.


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:4
[Steinsaltz on Eruvin 27b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:4)

א אגב דברי בן בג בג שהובאו כאן מביאים פה מה ש**אמר ר' יוחנן: מאן דמתרגם** [מי שיתרגם, יסביר] **לי** את הצורך בכתיבת המלה **"בבקר" אליבא** [על פי שיטתו] של **בן בג בג, מובילנא מאניה אבתריה לבי מסותא** [אוביל את בגדיו אחריו לבית המרחץ] כלומר, אכבד אותו עד כדי כך שאהיה מוכן לנהוג עמו כמנהג עבד באדונו.


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:5
[Steinsaltz on Eruvin 27b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:5)

**מאי טעמא** [מה טעם]? **כולהו צריכי** [כולם כל המקראות שהבאנו צריכים ונחוצים] **לבר** [חוץ] **מ"בבקר", דלא** [שאינו] **צריך.** ומבארים: **מאי צריכי** [למה נצרכו] **דאי כתב רחמנא** [שאם היה כותב המקרא] **"בבקר"** בלבד, **הוה אמינא** [הייתי אומר]: **בקר הוא דמזדבן** [שנמכר] במעות מעשר שני **על גב עורו, משום דגופיה** [שגופו] **הוא** העור, ולכן בטל עורו לבשרו. **אבל צאן על גב גיזתה, דלאו גופיה** [שלא גופו] **הוא,** שהרי אפשר להפריד את הגיזה מהצאן בעודה בחיים — **אימא** [אמור] ש**לא,** ואין לקנותם יחד במעות מעשר שני, על כן היה צורך לכתוב "בצאן".


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:6
[Steinsaltz on Eruvin 27b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:6)

**ואי כתב רחמנא "בצאן" על גב גיזתה** [ואילו היה כותב המקרא "בצאן" על גב גיזתה] **הוה אמינא** [הייתי אומר] **משום** ש**מחובר בה** ולכן בטל הוא. **אבל יין על גב קנקנו** שאינם מחוברים — **אימא** [אמור] ש**לא,**


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:7
[Steinsaltz on Eruvin 27b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:7)

**ואי כתב רחמנא** [ואם היה כותב המקרא] אף **"ביין", הוה אמינא** [הייתי אומר]: **משום דהיינו נטירותיה** [שזו שמירתו] ואין אפשרות לטלטל את היין בלא כל קנקן. **אבל תמד משהחמיץ דקיוהא בעלמא הוא, אימא לא** [שחמיצות בלבד הוא, אמור שלא] שאינו חשוב בין הדברים הראויים להיקנות בכסף מעשר. על כן **כתב** המקרא **"בשכר"**.


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:8
[Steinsaltz on Eruvin 27b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:8)

ויש צורך גם להוכיח להיפך: **ואי כתב רחמנא** [ואם היה כותב המקרא] רק **"בשכר" הוה אמינא** [הייתי אומר]: מהו משמעו של **שכר — דבילה קעילית** (תאנה מיובשת מהעיר קעילה) שהדבילים בה מובחרות ועסיסיות ושיש בהן מן המשכר. **דפירא** [שפרי] **הוא,** ולא תמד בלבד. **אבל יין על גב קנקנו — אימא לא [אמור שלא]** הותר לקנותו בכסף מעשר


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:9
[Steinsaltz on Eruvin 27b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:9)

**ואי כתב רחמנא** [ואילו היה כותב המקרא] רק **יין על גב קנקנו,** הייתי אומר: טעם הדבר: **דהיינו נטירותיה** [שזו שמירתו] **אבל צאן על גב גיזתה,** אמור ש**לא**! על כן **כתב רחמנא** [המקרא]: **"צאן"** — ש**אפילו על גב גיזתה** מותר לקנות.


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:10
[Steinsaltz on Eruvin 27b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:10)

ואם כן, **"בבקר" למה לי** לכתוב שהרי אם מותר לקנות צאן על גב גיזתה כל שכן בקר יחד עם עורו?! **וכי תימא** [ואם תאמר]: **אי לא כתב רחמנא** [אם לא היה כותב המקרא] **"בבקר" הוה אמינא** [הייתי אומר]: **צאן על גב עורה — אין** [כן], **על גב גיזתה — לא.** ולכן **כתב רחמנא** [המקרא] **"בבקר" לאתויי** [להביא] **עורו.** ועל כן **אייתר ליה** [נותר לו] הכתוב **צאן לאתויי** [להביא] **גיזתה,** שנקנית עימה.


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:11
[Steinsaltz on Eruvin 27b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:11)

ולולא "בבקר" הייתי מבין "צאן" באופן אחר, אולם יש לדחות טענה זו: **אי לא כתב רחמנא** [אם לא היה כתוב במקרא] **"בקר" לא הוה אמינא** [לא הייתי אומר] **צאן על גב עורה — אין** [כן], **על גב גיזתה — לא.** ש**אם כן, לכתוב רחמנא** [שיכתוב המקרא] **"בקר"** ש**ממילא אייתר ליה** [מתייתר לו] **"צאן".** שהרי "צאן" ניתן לפרש בשני אופנים, אם לעורו אם לגיזתו, ואלו היה הכתוב רוצה ללמדנו רק לענין היתר קניית עור עם הבהמה, היה עליו לכתוב, "בבקר" — ולא היה אז מקום לטעות ולפקפק.


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:12
[Steinsaltz on Eruvin 27b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:12)

**וכיון** ש**כתב רחמנא** [המקרא] **צאן** ש**אפילו על גב** [עם] **גיזתה** נקנית. **"בבקר" למה לי?** מיותר הוא לגמרי **השתא** [הרי] **צאן על גב גיזתה מיזדבנא** [נקנית], **בקר על גב עורו מיבעיא** [נצרך] לומר? **היינו דקאמר** [זהו שאמר] **ר' יוחנן: מאן דמתרגם** [מי שיסביר] **לי "בבקר" אליבא** [לשיטת] **בן בג בג מובילנא מאניה לבי מסותא** [מוביל אני בגדיו לבית המרחץ].


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:13
[Steinsaltz on Eruvin 27b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:13)

ב שוב חוזרים אנו לבעיה הראשונה; **במאי קא מיפלגי** [במה, באיזה עקרון נחלקו] **ר' יהודה בן גדיש ור' אליעזר והני תנאי דלקמן** [ואותם תנאים שיובאו דבריהם לפנינו] בענין קניית ציר דגים מכסף מעשר שני? ומסבירים: **ר' יהודה בן גדיש ור' אליעזר דרשי** [דורשים] את המקרא לפי שיטת **רבויי ומיעוטי** [ריבויים ומיעוטים], **והני תנאי דרשי** [ואותם תנאים דורשים] לפי שיטת **כללי ופרטי** [כללים ופרטים] שהיא שיטה אחרת בלימוד המקרא.


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:14
[Steinsaltz on Eruvin 27b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:14)

**ר' יהודה בן גדיש ור' אליעזר דרשי ריבויי ומיעוטי** [דורשים בדרך ריבוי ומיעוט]. שהרי נאמר **"ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך"** (דברים יד, כו) הרי **ריבה,** אחר כך נאמר **"בבקר ובצאן וביין ובשכר" — מיעט** לדברים מסויימים, וכשמסיים שם **"ובכל אשר תשאלך נפשך" — חזר וריבה**, ועל פי שיטת לימוד זו אנו מסיקים: **ריבה ומיעט וריבה — ריבה הכל. מאי רבי** [מה ריבה] — **רבי כל מילי** [ריבה כל דבר] **ומאי** [ומה] **מיעט** — רק דבר אחד בלבד: **לר' אליעזר מיעט ציר** שאינו דומה כלל לפרטים השנויים בפסוק, **לר' יהודה בן גדיש מיעט מים ומלח.**


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:15
[Steinsaltz on Eruvin 27b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:15)

**והני תנאי דרשי** [ואותם תנאים דורשים] לפי שיטת **כללי ופרטי** [כללים ופרטים]. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **"ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך" — כלל, "בבקר ובצאן וביין ובשכר" — פרט, "ובכל אשר תשאלך נפשך" — חזר וכלל**. ולמדים: **כלל ופרט וכלל — אי אתה דן אלא כעין הפרט. מה הפרט מפורש: פרי מפרי,** כלומר לאו דוקא פרי עצמו אלא גם דברים הבאים ממנו, וכגון עגל מן הפרה וענבים מן החרצן **וגידולי קרקע,** שכל אלה מקורם וגידולם או מקור תזונתם בקרקע. **אף כל** דבר שהוא **פרי מפרי וגידולי קרקע.**


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:16
[Steinsaltz on Eruvin 27b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:16)

**ותניא אידך** [ושנויה ברייתא אחרת]: **מה הפרט מפורש — ולד ולדות הארץ** כלומר דבר שבא מדברים שבאו מן הארץ, **אף כל** הדברים שמותר לקנות אותם מכספי מעשר הם **ולד ולדות הארץ.**


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:17
[Steinsaltz on Eruvin 27b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:17)

ושואלים: **מאי בינייהו:** [מה ההבדל המעשי ביניהם] **אמר אביי:** לגבי **דגים איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל] **למאן דאמר** [למי שאומר] **פרי מפרי וגידולי קרקע, הני** [אלה] **דגים, גידולי קרקע נינהו** [הם] ואולם, **למאן דאמר** [מי שאומר] **ולד ולדות הארץ, דגים ממיא איברו** [מן המים נבראו] ולכן אינם בין ולדות הארץ ואינן נכללים בין הדברים שקונים בכסף מעשר.


###### Steinsaltz on Eruvin 27b:18
[Steinsaltz on Eruvin 27b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/27b:18)

ושואלים: **ומי** [והאם] **אמר אביי דגים גידולי קרקע נינהו** [הם]? והרי **אמר אביי**