## Steinsaltz on Eruvin Daf 28a

###### Steinsaltz on Eruvin 28a:1
[Steinsaltz on Eruvin 28a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28a:1)

**אכל פוטיתא** (מין שרץ מים קטן) **לוקה ארבע** מלקויות משום שעבר על ארבעה איסורים (לאוין) שבתורה, שניים המתייחסים לכל מיני השרצים ושניים המתייחסים לשרץ המים במיוחד. אכל **נמלה לוקה חמש** משום שני האיסורים הכלליים, ועוד שלושה לאוין שנאמרו בשרץ השורץ על הארץ. אכל **צירעה לוקה שש** נוסף על האיסור שיש בנמלה יש גם איסור אחר משום שרץ העוף. **ואם איתא** [ואם יש, נכון] שדבר החי במים נחשב כגידולי קרקע — **פוטיתא נמי** [גם כן] **לילקי** [שילקה] **משום "השרץ השרץ על הארץ"** (ויקרא יא, מא)! אלא ודאי דגים אינם נחשבים כגידולי קרקע, ואם כן יש לדחות הסבר זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 28a:2
[Steinsaltz on Eruvin 28a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28a:2)

**אלא אמר רבינא:** לא בכך נחלקו, אלא בענין **עופות איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל למעשה] **למאן דאמר** [למי שאומר] שלמדים רק דבר שהוא **פרי מפרי וגידולי קרקע — הני נמי** [אלה העופות גם כן] **גידולי קרקע נינהו** [הינם] ואילו **למאן דאמר** [למי שאומר] **ולד ולדות הארץ** ואולם **הני** [אלה] ה**עופות — מן הרקק נבראו,** ולא מן האדמה.


###### Steinsaltz on Eruvin 28a:3
[Steinsaltz on Eruvin 28a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28a:3)

יש איפוא לפנינו שתי שיטות, שתיהן לפי כלל ופרט, ויש מקום לשאול: **מאן דמרבי** [מי שמרבה] **עופות מאי טעמיה** [מה טעמו], **ומאן דממעיט** [ומי שממעט] **עופות מאי טעמיה** [מה טעמו]?


###### Steinsaltz on Eruvin 28a:4
[Steinsaltz on Eruvin 28a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28a:4)

ומסבירים: **מאן דמרבי** [מי שממעט] **עופות קסבר** [סבר]: כי בלימוד כלל ופרט וכלל **כללא בתרא** [הכלל האחרון] הוא העיקר **דוקא.** ולכן דומה מידה זו יותר למידת פרט וכלל ודנים אנו כמו במידה זו: **פרט וכלל — נעשה כלל מוסף על הפרט, ואיתרבו להו כל מילי** [והתרבו להם כל שאר הדברים]. ואולם **אהני כללא קמא למעוטי כל דלא דמי ליה** [הועיל הכלל הראשון ללמדנו למעט כל דבר שאינו דומה לו] **משני צדדין.** שהרי בכל זאת זו היא מידת כלל ופרט וכלל, ולכן ממעטים מתוך כל אותם דברים שהתרבו, כל דבר שאינו גידולי קרקע ואינו פרי מפרי.


###### Steinsaltz on Eruvin 28a:5
[Steinsaltz on Eruvin 28a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28a:5)

ואילו **מאן** [מי] ש**ממעט עופות קסבר** [סבר]: **כללא קמא** [הכלל הראשון] **דוקא,** ולכן דומה מידה זו יותר למידת **כלל ופרט,** והלכה בידינו: כלל ופרט **אין בכלל אלא מה שבפרט,** ולכן: **הני** [אלה] — **אין, מידי אחרינא** [דבר אחר] — **לא. ואהני כללא בתרא לריבויי כל דדמי ליה** [והועיל הכלל האחרון לרבות כל שדומה לו לפרט] **משלשה צדדים,** שהוא פרי מפרי, גידולי קרקע וולד ולדות הארץ, ואין עופות בכלל זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 28a:6
[Steinsaltz on Eruvin 28a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28a:6)

א **אמר ר' יהודה משמיה** [משמו] של **רב שמואל בר שילת משמיה** [משמו] של **רב: מערבין** בפירות זולים ולא חשובים כמו **פעפועין ובחלגלוגות ובגודגדניות, אבל** אין מערבין **לא בחזיז** (שחת התבואה) **ולא בכפניות** (תמרים רעים).


###### Steinsaltz on Eruvin 28a:7
[Steinsaltz on Eruvin 28a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28a:7)

ושואלים: **ובגודגדניות מי** [האם] **מערבין? והתניא** [והרי שנינו בברייתא] **גודגדניות: מרובי בנים — יאכלו, חשוכי בנים — לא יאכלו** שגורמים נזק ליכולת ההולדה, **ואם הוקשו** הגודגדניות **לזרע** שנעשו קשים ביותר וראויים כבר להזרע **אף מרובי בנים לא יאכלו** אותם. ואם כן, אסור לאכול גודגדניות!


###### Steinsaltz on Eruvin 28a:8
[Steinsaltz on Eruvin 28a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28a:8)

ומשיבים **תרגמא** [אומרים הסבר זה]: שמדובר בגודגדניות **שלא הוקשו לזרע, ו**מערבים בהם רק אנשים **מרובי בנים.**


###### Steinsaltz on Eruvin 28a:9
[Steinsaltz on Eruvin 28a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28a:9)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור], ותירץ כך: **לעולם** הגודגדניות ראויות לעירוב אף **לחשוכי בנים, דהא חזו** [שהרי ראויות הן] **למרובי בנים.** ואין מקפידים שיהיה העירוב ראוי דוקא למי שמערב בו, אלא שיהיה המאכל ראוי לאכילה. **מי לא תנן** [האם לא שנינו במשנה] כיוצא בזה: **מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה. אלמא: אף על גב דלא חזי להאי** [הרי מכאן שאף על פי שאינו ראוי לזה] — **חזי להאי** [ראוי לזה]. **הכא נמי** [כאן גם כן], **אף על גב דלא חזי להאי** [אף על פי שאינו ראוי לזה] — **חזי להאי** [ראוי לזה].


###### Steinsaltz on Eruvin 28a:10
[Steinsaltz on Eruvin 28a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28a:10)

**ואיבעית אימא: כי קאמר רב בהנדקוקי מדאי** [ואם תרצה אמור: מה שאמר רב להתיר הוא בגודגדניות מדאיות, הבאות ממדי] שהן משובחות ואינן מזיקות.


###### Steinsaltz on Eruvin 28a:11
[Steinsaltz on Eruvin 28a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28a:11)

ושואלים: **ובחזיז לא** מערבין? **והאמר** [והרי אמר] **רב יהודה אמר רב: כשות וחזיז מערבין בהן, ומברכין עליהן "בורא פרי האדמה"!**


###### Steinsaltz on Eruvin 28a:12
[Steinsaltz on Eruvin 28a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28a:12)

ועונים: **לא קשיא** [אין זה קשה] **הא** [זה] — **מקמי דאתא** [לפני שבא] **רב לבבל, והא** [וזה] — **לבתר דאתא** [לאחר שבא] **רב לבבל,** וראה שבבבל הוא נאכל אמר שאף ראוי הוא לערב בו.


###### Steinsaltz on Eruvin 28a:13
[Steinsaltz on Eruvin 28a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28a:13)

ושואלים: **ובבל הויא רובא דעלמא** [היא רוב העולם]? הלא אין קובעים הלכה אלא כפי המנהג ברוב העולם! **והתניא** [והרי כבר שנינו בברייתא] כיוצא בזה: **הפול והשעורה והתילתן שזרען לירק** בלבד, כגון להאכילן כשחת לבהמתו — **בטלה דעתו אצל כל אדם** שאין רוב העולם נוהג כך ואין אנו הולכים אחר דעתו. **ולפיכך: זרען חייב** במעשר, **וירקן פטור**. שבשעה שהוא קוצרן לירק אומרים אנו שלא הגיעו לגמר גידולן אלא כשיעשו זרעים. ואילו **השחליים והגרגיר** שנאכלים כרגיל גם כירק וגם כזרעים אם **זרען לירק מתעשרין ירק** והשאר מתעשר **זרע. זרען לזרע — מתעשרין זרע וירק,** הכל לפי השימוש. ומכל מקום, מתחילת הברייתא רואים שאין קובעים הלכה אלא כמנהג רוב העולם.


###### Steinsaltz on Eruvin 28a:14
[Steinsaltz on Eruvin 28a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28a:14)

ומשיבים: **כי קאמר** [כאשר אמר] **רב** היה זה במין החזיז,