## Steinsaltz on Eruvin Daf 28b

###### Steinsaltz on Eruvin 28b:1
[Steinsaltz on Eruvin 28b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:1)

**בדגנונייתא** (חזיז הגדל בגינה) שהוא מין הנאכל.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:2
[Steinsaltz on Eruvin 28b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:2)

כיון שנזכר **זרע גרגיר** שואלים: **למאי חזי** [למה הוא ראוי] הלא כרגיל אוכלים רק את עליו של הצמח? **אמר ר' יוחנן: שכן ראשונים שלא היה להן פלפלין, שוחקין אותו ומטבילין בו את הצלי**. נמצא שאף זרע גרגיר נאכל, אם כי אין שימושו זה רגיל.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:3
[Steinsaltz on Eruvin 28b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:3)

א **ר' זירא כי הוה חליש מגרסיה, הוה אזיל ויתיב אפיתחא** [כאשר היה חלש מלימודו, היה הולך ויושב על פתח] בית מדרשו של **רב יהודה בר אמי, אמר: כי נפקי ועיילי רבנן** [כאשר יצאו חכמים] — **איקום מקמייהו** [אקום מלפניהם] **ואקבל בהו אגרא** [בהם שכר]. שקיימתי מצוות כבוד תלמידי חכמים, שהיות ונחלש כוחו מלעסוק בתורה ינוח ועם זאת יקיים מצוה אחרת.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:4
[Steinsaltz on Eruvin 28b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:4)

פעם **נפק אתא** [יצא ובא] מבית המדרש **ינוקא דבי רב** [תינוק של בית רב] **אמר ליה** [לו] ר' זירא: **מאי אגמרך** [מה למדך] **רבך? אמר ליה** [לו]: על **כשות** מברכים **"בורא פרי האדמה"**, על **חזיז** מברכים **"שהכל נהיה בדברו" אמר ליה** [לו] ר' זירא: **אדרבה, איפכא מיסתברא** [ההיפך הוא המסתבר], שכן, **האי** [זה] החזיז — **מארעא קא מרבי** [מהארץ הוא גדל], **והאי** [וזו] הכשות — **מאוירא קא מרבי [מהאויר היא גדלה]**.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:5
[Steinsaltz on Eruvin 28b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:5)

וראוי איפוא לברך על כל דבר לפי מקור גידולו, ומסכמים בתלמוד: **והלכתא כינוקא דבי רב** [וההלכה כתינוק של בית הרב]. **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]: **האי** [זה] הכשות — הוא **גמר פירי** [פרי גמור], **והאי** [וזה] החזיז — **לאו גמר פירי** [איננו פרי גמור], ופרי שאינו גמור אין מברכין עליו אלא "שהכל". **ומאי דקאמרת: האי מארעא קא רבי, והאי מאוירא קא רבי** [ומה שאמרת: זה החזיז מהארץ הוא גדל, וזו הכשות מן האויר היא גדלה] — **לא היא. כשות נמי מארעא קא רבי, דהא קא חזינן דקטלינן לה להיזמתא ומייתא כשותא** [גם כן מן הארץ גדלה, שהרי רואים אנו שכאשר קוצצים את הקוצים ומתה הכשות הטפילה עליהן] מכאן שהכשות גם כן מהארץ גדלה, אף כי לא במישרין.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:6
[Steinsaltz on Eruvin 28b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:6)

ב ושואלים: **וכי בכפניות אין מערבין? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **קור** שהוא החלק הרך שבראש הדקל וראוי למאכל **ניקח בכסף מעשר**, **ו**אולם **אין מטמא טומאת אוכלין** כיון שאיננו מאכל ממש אלא מעין עץ. **וכפניות ניקחות בכסף מעשר**, **ו**אף **מטמאות טומאת אוכלים.**


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:7
[Steinsaltz on Eruvin 28b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:7)

**ר' יהודה אומר** בשינוי מסוים: **קור** הדקל **הרי הוא כעץ לכל דבריו, אלא** שיוצא מן הכלל בדבר אחד — **שניקח בכסף מעשר** משום שהוא ראוי לאכילה. **וכפניות הרי הן כפרי לכל דבריהם,** שכן פרי גמור הן! **אלא** שיש בהן פרט אחד חריג **שפטורות מן המעשר** כיון שעדיין לא נגמרה מלאכתן.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:8
[Steinsaltz on Eruvin 28b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:8)

ומשיבים: **התם** [שם] דברי ר' יהודה, שהכפניות הן פרי, מדובר **בדניסחני** במין מיוחד של כפניות שאינן בשלות לעולם. ואם כן, הגיעו כבר לגמר בישולן ככפניות. ואילו רב מדבר במין העשוי להתבשל ולהיות תמרים גמורים, וכפניות הוא רק שלב ביניים.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:9
[Steinsaltz on Eruvin 28b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:9)

ושואלים: **אי הכי, בהא לימא** [אם כך, בזה יאמר] **ר' יהודה פטורות מן המעשר? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **אמר ר' יהודה: לא הוזכרו פגי** המקום **ביתיוני אלא לענין מעשר בלבד,** שאמרו: **פגי** תאנים הבאים מהמקום **ביתיוני, ואהיני** [והכפניות] של המקום **טובינא חייבין במעשר** אף על פי שאינן בשלות לעולם, כיון שהן נחשבות כפרי גמור לכל דבר.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:10
[Steinsaltz on Eruvin 28b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:10)

**אלא לעולם** תאמר שדברי ר' יהודה **לאו** [אינם] **בניסחני** בכפניות הגמורות כבר, **ו**אולם **לענין טומאת אוכלין שאני** [שונה] הדבר, ואין להביא ראיה מענין טומאת אוכלין לענין החשבתו באופן כללי כדבר מאכל, **כ**מו ש**אמר ר' יוחנן: הואיל וראוי למתקן על ידי האור, הכא נמי** [כאן גם כן] אפשר לומר: **הואיל ויכול למתקן על ידי האור,** ולכן ראויות הכפניות להיטמא טומאת אוכלים, אבל לענין עירוב צריך שיהיה דבר מאכל מוכן, ולא הראוי להיות מוכן על ידי הכנה.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:11
[Steinsaltz on Eruvin 28b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:11)

ושואלים: **והיכא אתמר** [והיכן נאמר] דבר זה של **ר' יוחנן** במקורו? **אהא** [על זה] **דתניא** [ששנינו בברייתא]: **שקדים המרים**, בעודם **קטנים וירוקים — חייבין** הם במעשר, מפני שהם ראויים לאכילה בעודו בוסר, שלפעמים אוכלים שקדים ירוקים. ואולם **גדולים — פטורין** שאינם ראויים לאכילה. ואילו שקדים **מתוקים, גדולים — חייבין**, **קטנים — פטורין,** שעדיין לא הגיעו לגמר בישולם. **ר' שמעון בר' יוסי אומר משום** (בשם) **אביו** לענין הלכה: **זה וזה** שקדים מרים, בין קטנים בין גדולים **לפטור. ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר בשם אביו: **זה וזה לחיוב**. **אמר ר' אילעא: הורה ר' חנינא בציפורי כדברי האומר זה וזה לפטור**.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:12
[Steinsaltz on Eruvin 28b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:12)

**ו**שאלו: **ל**דעת **מאן** [מי] ש**אמר זה וזה לחיוב, למאי חזי** [למה ראוי] שקד מר גדול? **אמר ר' יוחנן: הואיל וראוי למתקן** את השקדים האלה **על ידי האור** ונעשים ראויים לאכילה.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:13
[Steinsaltz on Eruvin 28b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:13)

ג **אמר מר** [החכם], **ר' יהודה אומר: קור הרי הוא כעץ לכל דבריו, אלא שניקח בכסף מעשר** ושואלים: **היינו תנא קמא** [הרי זה ממש כדברי התנא הראשון] ובמה נחלק ר' יהודה!


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:14
[Steinsaltz on Eruvin 28b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:14)

**אמר אביי:** אם **שלקו וטגנו** את הקור **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל למעשה], שלדעת ר' יהודה אף אם שלקו וטגנו אינו מטמא טומאת אוכלים, ואילו לדעת התנא הראשון הריהו מטמא.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:15
[Steinsaltz on Eruvin 28b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:15)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רבא: מי איכא למאן דאמר** [האם יש מי שאומר] שכאשר **שלקו וטגנו לא** מטמא טומאת אוכלים? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **העור והשיליא** שאין אנשים רגילים לאוכלם **אין מטמאין טומאת אוכלין** אולם **עור ששלקו** עד שנעשה ראוי לאכילה, **ושיליא שחישב עליה** לאוכלה — **מטמאין טומאת אוכלין!** משמע שאף דבר שאינו ראוי מתחילה למאכל, מאחר ששלקוהו וטגנוהו, הרי הוא מטמא טומאת אוכלים, וכן יהיה הדין לענין קור לדעת כולם.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:16
[Steinsaltz on Eruvin 28b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:16)

**אלא אמר רבא: איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל למעשה] מחלוקת בענין **ברכה**. **דאתמר** [שנאמר] שנחלקו האמוראים בדבר **קור** הדקל: **רב יהודה אמר**: מברכים עליו **"בורא פרי האדמה", ושמואל אמר**: מברכים עליו **"שהכל נהיה בדברו".**


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:17
[Steinsaltz on Eruvin 28b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:17)

ומסבירים את השיטות, **רב יהודה אמר**: מברכים עליו **"בורא פרי האדמה"** שכן **אוכלא** [אוכל] **הוא,** שכיון שראוי לאכילה הריהו נקרא פרי, ומברכים עליו כעל כל פרי. **ושמואל אמר**: אין מברכים עליו אלא **"שהכל נהיה בדברו"** כי **כיון שסופו להקשות** ולהיעשות כעץ שאינו ראוי לאכילה, **לא מברכינן עילויה** [מברכין עליו] **"בורא פרי האדמה",** שהרי בסופו יבטל מתורת פרי.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:18
[Steinsaltz on Eruvin 28b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:18)

**אמר ליה** [לו] **שמואל לרב יהודה: שיננא, כוותיך מסתברא** [גדול שיניים, כשיטתך מסתבר] **דהא** [שהרי] **צנון שסופו להקשות**, **ו**בכל זאת **מברכינן עליה** [מברכים אנו עליו] **"בורא פרי האדמה"** ומעירים:


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:19
[Steinsaltz on Eruvin 28b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:19)

**ולא היא,** ואינו כן, **צנון — נטעי אינשי אדעתא דפוגלא** [נוטעים בני אדם על דעת לאכול אותו כשהוא רך], **דיקלא** [דקל] — **לא נטעי אינשי אדעתא דקורא** [אין אנשים נוטעים על דעת לאכול מן הקור], ואם כן אין הקור נחשב כפרי הדקל, אלא דבר מאכל המופק ממנו, ואין לברך עליו אלא "שהכל". **ו**מסכמים: **אף על גב דקלסיה** [ואף על פי ששבחו] **שמואל לרב יהודה, הלכתא כוותיה** [הלכה כמותו, כשיטת] **שמואל.**


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:20
[Steinsaltz on Eruvin 28b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:20)

ד **גופא** [לגוף הדבר] שהזכרנו **אמר רב יהודה אמר** בשם **רב: כשות וחזיז מערבין בהן, ומברכין עליהם "בורא פרי האדמה"** ושואלים: **כשות בכמה** מערבים בה? ומשיבים: **כ**פי ש**אמר רב יחיאל** בנושא דומה: **כמלא היד, הכא נמי** [כאן גם כן] השיעור **כמלא היד.**


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:21
[Steinsaltz on Eruvin 28b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:21)

ו**חזיז** שיעורו **בכמה? אמר רבה בר טוביה בר יצחק אמר רב: כמלא אוזילתא דאיכרי** [אגודת ירק שאוגדים האיכרים].


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:22
[Steinsaltz on Eruvin 28b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:22)

**אמר רב חלקיה בר טוביה: מערבין בקליא** [באשלג] ותוהים: **בקליא סלקא דעתך** [באשלג עולה על דעתך]?! וכי אוכלים בני אדם אשלג? **אלא בירקא דקליא** [בירק שמאפרו מכינים את האשלג] שלפני שריפתו ראוי הוא לאכילת אדם, **וכמה** שיעורו? **אמר רב יחיאל: כמלא היד**.


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:23
[Steinsaltz on Eruvin 28b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:23)

מסופר: **ר' ירמיה נפק לקרייתא, בעו מיניה** [יצא לכפרים, שאלו ממנו]: **מהו לערב בפולין לחין? לא הוה בידיה** [לא היתה בידו תשובה]. **כי אתא לבי מדרשא אמרו ליה** [כשבא לבית המדרש אמרו לו]: **הכי** [כך] **אמר ר' ינאי: מערבין בפולין לחין. וכמה** שיעורם? **אמר רב יחיאל: כמלא היד.**


###### Steinsaltz on Eruvin 28b:24
[Steinsaltz on Eruvin 28b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/28b:24)

**אמר רב המנונא: מערבין** אף **בתרדין חיין**. ומקשים: **איני** [וכי כן הוא]? **והאמר** [והרי אמר] **רב חסדא: סילקא חייא קטיל גברא חייא** [סלק חי הרג אדם חי], משמע שהתרד מזיק לבריאות ואין ראוי לערב בו!