## Steinsaltz on Eruvin Daf 29a

###### Steinsaltz on Eruvin 29a:1
[Steinsaltz on Eruvin 29a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:1)

**ומשיבים: ההוא, בבשיל ולא בשיל** [במבושל ואינו מבושל] מסוכן הוא.


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:2
[Steinsaltz on Eruvin 29a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:2)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים], **אמר רב המנונא: אין מערבין בתרדין חיין**, שכן **אמר רב חסדא: סילקא חייא קטיל גברא חייא** [תרד חי הרג אדם חי]. ושואלים: **והא קא חזינן דקא אכלי ולא מייתי** [והרי רואים אנו אנשים האוכלים ואינם מתים]? עונים: **התם** [שם] מדובר **בבשיל ולא בשיל** [במבושל ואינו מבושל] שהוא מסוכן.


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:3
[Steinsaltz on Eruvin 29a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:3)

**אמר רב חסדא: תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעיניים, וכל שכן** שטוב **לבני מעיים. אמר אביי: והוא דיתיב אבי תפי** [שהיה התבשיל מונח על הכירה] **ועביד** [ועושה] **תוך תוך,** כלומר נתבשל יפה עד שמשמיע קול רתיחה.


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:4
[Steinsaltz on Eruvin 29a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:4)

א פעם כשהיה במצב רוח טוב **אמר רבא: הריני כבן עזאי** החריף בשכלו ודורש תדיר **בשוקי טבריא,** ואף אני מוכן לענות לכל איש על מה שישאל אותי. **אמר ליה ההוא מרבנן** [לו אחד החכמים] **לרבא: תפוחים בכמה** מערבים בהם? **אמר ליה** [לו]: **וכי מערבין בתפוחים?**


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:5
[Steinsaltz on Eruvin 29a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:5)

והקשה: **ולא,** וכי אין מערבים בתפוחים? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגוויה בחצי פרס.** שאם אכל אדם מאכלים טמאים כשיעור חצי פרס, הרי הם מטמאים את גופו (גוייתו). **ו**כל האוכלים מצטרפין **במזון** הדרוש ל**שתי סעודות ל**צורך **עירוב**. **ו**מצטרפים לשיעור כ**ביצה — לטמא טומאת אוכלים** בעצמם. ותפוחים הרי בכלל כל האוכלים הם!


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:6
[Steinsaltz on Eruvin 29a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:6)

ומקשים: **והאי מאי תיובתא** [וזו מה קושיה היא]? **אילימא** [אם תאמר] **משום דקתני** [ששנינו]: **"כל האוכלין", והני** [ואלה] התפוחים **בני אכילה נינהו** [הם], ואולם איך אפשר להקשות מלשון כללית כזו?! **והאמר** [והרי כבר אמר] **ר' יוחנן: אין למדין מן הכללות** (מהמקומות שנאמר בהם "כל") **אפילו במקום שנאמר בו "חוץ"**, משום שאין כלל הממצה את כל המקרים!


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:7
[Steinsaltz on Eruvin 29a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:7)

**אלא משום דקתני** [ששנינו] שם **"ובמזון שתי סעודות לעירוב וכביצה לטמא טומאת אוכלין". והני נמי בני טמויי** [ואלה גם כן התפוחים ראויים לטמא] **טומאת אוכלין נינהו** [הם]. ומשום כך ראיה גמורה היא שמדובר כאן אף בתפוחים.


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:8
[Steinsaltz on Eruvin 29a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:8)

**ו**שואלים: אם מערבין בהם **כמה** שיעור? **אמר רב נחמן: תפוחים בקב**.


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:9
[Steinsaltz on Eruvin 29a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:9)

מקשים: **ר' שמעון בן אלעזר אומר:** המחלק מעשר עני לעניים לא יפחות להם משיעור **עוכלא** (שמינית לוג) של **תבלין, ו**כן לא יפחות משיעור **ליטרא** [לוג] **ירק, ו**כן לא פחות מ**עשרה אגוזין, ו**כן מ**חמשה אפרסקין, ו**כן לא יפחות מ**שני רמונים, ו**מ**אתרוג אחד,** שאלו הם שיעורים הראויים לנתינה. **ואמר גורסק בר דרי משמיה** [משמו] של **ר' מנשיא בר שגובלי משמיה** [משמו] של **רב: וכן** הוא הדין **לעירוב**. ואפשר לשאול: **הני נמי ליהוו כי** [אלה התפוחים גם כן שיהיו כמו] **אפרסקין!** שהרי דומים הם להם בגודלם, ודי יהא לערב בחמישה תפוחים!


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:10
[Steinsaltz on Eruvin 29a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:10)

ומשיבים: שיש להבחין בדברים; **הני, חשיבי** [אלה האפרסקים, הם חשובים], ולכן חמישה מהם, שיעור חשוב הוא. **והני, לא חשיבי** [ואלה התפוחים, אינם חשובים], ולכן צריך שיהיו כמזון שתי סעודות.


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:11
[Steinsaltz on Eruvin 29a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:11)

**אמר רב יוסף: שרא ליה מריה** [ימחול לו אדוניו, ה'] **לרב מנשיא בן שגובלי** שטעה והטעה: **אנא אמריתא ניהליה אמתניתין** [אני אמרתי הלכה זו לפניו על משנתנו], **והוא אמרה** על ה**ברייתא** וגרם על ידי כך לשיבוש. **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **אין פוחתין לעני** שמחלקים לו מעשר עני **בגורן מחצי קב חטין ו**מ**קב שעורין. ר' מאיר אומר: חצי קב שעורין,** וכן מ**קב וחצי כוסמין** וכן מ**קב גרוגרות או** מ**מנה דבילה. ר' עקיבא אומר**: לא מנה אלא **פרס** (חצי מנה). וקבעו שאין פוחתים לו מ**חצי לוג יין, ר' עקיבא אומר**: חצי השיעור, **רביעית**. **ו**כן נותנים **רביעית שמן. ר' עקיבא אומר: שמינית** בלבד. **ושאר כל הפירות, אמר אבא שאול**: שיעורם **כדי שימכרם ויקח בהן מזון שתי סעודות. ו**על דבר זה **אמר רב: וכן** הוא השיעור **לעירוב**.


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:12
[Steinsaltz on Eruvin 29a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:12)

ושואלים על דברי רב יוסף: מדוע הקפיד על ששינה רב מנשיא בר שגובלי מדבר לדבר, **מאי אולמיה דהאי מהך** [מה תוקפו של דבר זה יותר מההוא] שהרי לכאורה גם במשנה וגם בברייתא אותו תוכן עצמו, ומה חשיבות לשינוי? **אילימא** [אם תאמר] **משום דקתני בהך** [ששנה בזה] גם **תבלין, ותבלין לאו** [אינם] **בני אכילה נינהו** [הם] בפני עצמם אלא כתוספת, ואם כן ודאי שלא על זה אמר רב שהוא הדין לענין עירוב — **אטו הכא מי לא קתני** [האם כאן לא שנה] **חטין ושעורין, ולאו** [ואינם] **בני אכילה** מיד **נינהו** [הם].


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:13
[Steinsaltz on Eruvin 29a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:13)

**אלא משום דקתני** [ששנינו] **חצי לוג יין, ואמר רב: מערבין בשתי רביעיות של יין** שהוא שיעור מחצית הלוג. **מדבעינן כולי האי** [מכיון שצריך כל כך] הרבה כשיעור זה — **שמע מינה** [מכאן נלמד] **כי** [שכאשר] **אמר רב "וכן לעירוב" אהא מתניתין קאמר** [על משנה זו אמר], ולפי השיעורים האמורים בה יש לקבוע על מה נאמרו הדברים. ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד ממנה] שכך הוא הדבר.


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:14
[Steinsaltz on Eruvin 29a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:14)

ב **אמר מר** [החכם]: **ובמזון שתי סעודות לעירוב. סבר רב יוסף למימר** [לומר]: **עד דאיכא** [שיש] **סעודה מהאי** [מזה] **וסעודה מהאי** [מזה]. שאין מערבים אלא אם כן כל סעודה אינה אלא ממין אחד. **אמר ליה** [לו] **רבה: אפילו** אין בסעודה אלא **למחצה** ממין אחד או **לשליש ולרביע**.


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:15
[Steinsaltz on Eruvin 29a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:15)

ג **גופא** [לגוף הדבר] מקשים; הרי **אמר רב: מערבין בשתי רביעיות של יין** ויש להקשות עליו: **ומי בעינן כולי האי** [והאם צריכים אנו כל זה, כל כך הרבה]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **ר' שמעון בן אלעזר אומר: יין** שיעורו **כדי** שישרו בו את המזון שיסייע **לאכל בו**, **חומץ** שיעורו **כדי לטבל בו** את המזון, **זיתים ובצלים** שיעורם **כדי** שיספיקו **לאכול בהן,** ושיעור מזון זה הוא כדי אכילת **שתי סעודות**. הרי ששיעור יין קטן בהרבה משתי רביעיות?


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:16
[Steinsaltz on Eruvin 29a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:16)

ומתרצים: **התם בחמרא מבשלא** [שם מדובר ביין מבושל] שהוא חריף ביותר, ודי בו אף בשיעור קטן.


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:17
[Steinsaltz on Eruvin 29a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:17)

**אמר מר** [החכם]: שיעור **חומץ כדי לטבל בו. אמר רב גידל אמר רב: כדי לטבל בו מזון שתי סעודות של ירק. איכא דאמרי** [יש שאומרים בלשון אחרת]: **אמר רב גידל אמר רב**: כדי לטבל בו **ירק הנאכל בשתי סעודות,** ושיעור זה הוא פחות משיעור שתי סעודות שכולן ירק.


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:18
[Steinsaltz on Eruvin 29a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:18)

**אמר מר** [החכם]: שיעור **זיתים ובצלים כדי לאכול בהן מזון שתי סעודות**. ומקשים: **ובבצלים מי** [האם] **מערבין, והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **אמר ר' שמעון בן אלעזר: פעם אחת שבת ר' מאיר ב**עיר **ערדיסקא, ובא אדם אחד לפניו אמר לו: רבי, עירבתי** עירוב תחומין **על** ידי **בצלים ל**עיר **טיבעין,** וערדיסקא היתה בין עירובו לטיבעין, **והושיבו ר' מאיר בארבע אמות שלו,** שאסר עליו לצאת מתחום ארבע אמותיו, שסבר שעירוב בבצלים אינו עירוב ונמצא שיצא חוץ לתחומו בלא עירוב.


###### Steinsaltz on Eruvin 29a:19
[Steinsaltz on Eruvin 29a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29a:19)

ומשיבים: **לא קשיא** [קשה], **הא** [זה, כאן] מדובר **— בעלים** של הבצל, שהם מזיקים. **הא** [זה, כאן] מדובר — **באימהות,** בגוף הבצל עצמו שראוי לאכילה. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: מי ש**אכל בצל והשכים ומת — אין אומרין ממה מת** שודאי הבצל גרם לו שימות. **ואמר שמואל: לא שנו** דבר זה **אלא בעלים** שלהם, **אבל באימהות לית לן** [אין לנו] **בה** כל מקום לחשש, וכן **בעלין נמי לא אמרן** [גם כן לא אמרנו חשש זה] **אלא**