## Steinsaltz on Eruvin Daf 29b

###### Steinsaltz on Eruvin 29b:1
[Steinsaltz on Eruvin 29b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:1)

**שלא אבציל זירתא** [הגדיל כדי זרת], מכיון שהוא ארסי וחריף מאוד, **אבל אבציל זירתא** [הגדיל כדי זרת] **— לית לן** [אין לנו] **בה** איסור.


###### Steinsaltz on Eruvin 29b:2
[Steinsaltz on Eruvin 29b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:2)

**אמר רב פפא: לא אמרן** [אמרנו] **אלא כשלא אישתי שיכרא** [שתה שיכר] אחריו**, אבל אישתי שיכרא** [שתה שיכר] **— לית לן** [אין לנו] **בה** חשש.


###### Steinsaltz on Eruvin 29b:3
[Steinsaltz on Eruvin 29b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:3)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **לא יאכל אדם בצל, מפני נחש** (החלק החריף, הארסי) **שבו. ומעשה בר' חנינא שאכל חצי בצל וחצי נחש שבו, וחלה ונטה למות. ובקשו חביריו רחמים עליו וחיה**, והועיל הדבר רק **מפני שהשעה** היתה **צריכה לו,** שהיה הדור זקוק לתורתו, ולולי זאת לא היה מתרפא.


###### Steinsaltz on Eruvin 29b:4
[Steinsaltz on Eruvin 29b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:4)

א **אמר ר' זירא אמר שמואל: שכר מערבין בו** עירובי תחומין **ופוסל את המקוה בשלשת לוגין** כדין מים שאובים. **מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב כהנא** על הדין האחרון: **פשיטא** [פשוט, ברור] **וכי מה בין זה לבין מי צבע? דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **ר' יוסי אומר: מי צבע פוסלין את המקוה בשלשת לוגין**, כשאר מים שאובים! ומה אם כן חידש שמואל?! **אמרי** [אומרים]: יש הבדל — **התם מיא דצבעא מיקרי, הכא שיכרא איקרי** [שם נקראים הם מי צבע, כאן נקראים הם שיכר], ויש מקום לומר שהשיכר אינו נחשב כמים כלל ואינו פוסל בשלשה לוגין, אלא בשינוי צבע, ולכן היה מקום לחידושו של שמואל.


###### Steinsaltz on Eruvin 29b:5
[Steinsaltz on Eruvin 29b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:5)

ושואלים: **ובכמה** היא הכמות ש**מערבין** בשיכר? **סבר רב אחא בריה** [בנו] של **רב יוסף קמיה** [לפני] **רב יוסף למימר** [לומר]: **בתרין רבעי שכרא** [בשתי רביעיות שיכר], **כדתנן** [כמו ששנינו במשנה]: **המוציא יין** בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים וכן להיפך, שיעורו לאיסור הוא **כדי מזיגת הכוס,** חלק היין הנמצא בכוס שיש בה מזיגת יין ומים. **ותני עלה** [ושנינו על כך]: הכוונה היא **כדי מזיגת כוס יפה**. ושאלו: **מאי** [מה היא] **כוס יפה?** וענו: **כוס של ברכה. ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: כוס של ברכה צריך שיהא בו** יין כדי שיעור **רובע רביעית, כדי שימזגנו** במים **ויעמוד על רביעית** שלמה. **ו**מזיגה זו **כ**דרכו של **רבא**, ש**אמר רבא: כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא — לאו חמרא הוא** [יין שאינו חריף עד שצריך למוזגו על אחת שלוש במים — אינו יין],


###### Steinsaltz on Eruvin 29b:6
[Steinsaltz on Eruvin 29b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:6)

**וקתני בסיפא** [ושנינו בסוף]: **ושאר כל המשקין** שיעורן **ברביעית, וכל השופכין** (הדברים הנוזלים) שיעורם **ברביעית. מדהתם** [ממה ששם] ביין **על** מידה **חד** [אחת] **ארבע,** ולדברי רב צריך שיהיו שתי רביעיות — **הכא נמי** [כאן בשיכר גם כן] **על חד** [אחת] **ארבע,** ודי בשתי רביעיות.


###### Steinsaltz on Eruvin 29b:7
[Steinsaltz on Eruvin 29b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:7)

ודוחים: **ולא היא, התם** [שם] **הוא, דבציר מהכי לא חשיב** [שבפחות מכן לא חשוב] ולכן צריך שתי רביעיות, **אבל הכא** [כאן] — **לא, דעבידי אינשי דשתו כסא בצפרא וכסא בפניא, וסמכי עילויהו** [שעשויים בני אדם לשתות כוס שיכר בבוקר וכוס בערב, וסומכים עליהם] משום שהם מרווים אף בשיעור זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 29b:8
[Steinsaltz on Eruvin 29b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:8)

**ב**שאלו: שיעור **תמרים** לענין עירוב **בכמה? אמר רב יוסף: תמרים** שיעורם **בקב, אמר רב יוסף: מנא אמינא לה** [מנין אומר אני אותה, את הלכתי זו]? **דתניא** [שהרי כך שנינו בברייתא]: **אכל** בשוגג **גרוגרות** של תרומה **ושילם תמרים** בתמורתם — **תבא עליו ברכה**.


###### Steinsaltz on Eruvin 29b:9
[Steinsaltz on Eruvin 29b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:9)

ומעתה נברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא** [אם תאמר] ששילם **לפי דמים,** לפי המחיר, וכגון ש**אכל מיניה בזוזא, וקא משלם ליה בזוזא** [ממנו בשווי זוז, והוא משלם לו בשווי זוז] **מאי** [מה פירוש] **"תבא עליו ברכה"? בזוזא** [בזוז] **אכל, בזוזא קא משלם** [בזוז הוא משלם], **אלא לאו** [האם לא] מדובר כאן שמשלם **לפי מדה,** וכגון ש**אכל מיניה גריוא דגרוגרות דשויא זוזא, וקא משלם ליה גריוא דתמרים דשוי** [שאכל ממנו סאה גרוגרות ששוה זוז אחד, והוא משלם לו סאה של תמרים ששוה] **ארבעה** זוז. **וקתני** [ושנינו]: **"תבא עליו ברכה", אלמא:** [מכאן] ש**תמרים עדיפי** [עדיפים], ואף לדין עירוב בתמרים יהא די בקב אחד.


###### Steinsaltz on Eruvin 29b:10
[Steinsaltz on Eruvin 29b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:10)

**אמר ליה** [לו] **אביי**: אין להוכיח מכאן, **לעולם** אפשר לפרש ש**אכל מיניה בזוזא, וקא משלם בזוזא** [ממנו בדמי זוז, והוא משלם לו בדמי זוז] **ומאי** [ומהו הפירוש] **"תבא עליו ברכה"** — שכן **אכל מיניה מידי דלא קפיץ עליה זבינא, וקא משלם ליה מידי דקפיץ עליה זבינא** [ממנו דבר שאין קופצים עליו הקונים, והוא משלם לו דבר שקופצים עליו קונים] והרויח המוכר בכך, שאף על פי שהשווי אחד הוא, קל יותר למכור את התמרים.


###### Steinsaltz on Eruvin 29b:11
[Steinsaltz on Eruvin 29b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:11)

ג לגבי **שתיתא** (מאכל העשוי מקמח קלוי ודבש) — **אמר רב אחא בר פנחס**: שיעורו **תרי שרגושי** [שתי כפות גדולות]. **כיסאני** [מין קליות] מה שיעורן לעירוב? **אמר אביי:** שיעורן **תרי בוני דפומבדיתא** [שתי מידות מפומבדיתא].


###### Steinsaltz on Eruvin 29b:12
[Steinsaltz on Eruvin 29b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:12)

ודרך אגב כיון שהוזכרו הקליות, **אמר אביי, אמרה לי אם** (אומנתי): **הני כסאני מעלו לליבא, ומבטלי מחשבתא** [הקליות הללו מועילות ללב, ומבטלות מחשבת דאגה].


###### Steinsaltz on Eruvin 29b:13
[Steinsaltz on Eruvin 29b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:13)

**ואמר אביי, אמרה לי אם** סגולה אחרת: **האי מאן דאית ליה חולשא דליבא — לייתי בישרא דאטמא ימינא דדיכרא** [מי שיש לו חולשת הלב — יביא בשר של ירך ימין של איל], **ולייתי כבויי דרעיתא דניסן** [ויביא גללי בקר הרועה בחודש ניסן], **ואי ליכא כבויי דרעיתא, לייתי סוגייני דערבתא** [ואם אין גללי בקר, יביא קיסמי ערבה], ויעשם גחלת, **וניכבביה וניכול** [ויצלנו בהם ויאכל], **ונשתי בתריה חמרא מרקא** [וישתה אחריו יין מזוג], ויועיל.


###### Steinsaltz on Eruvin 29b:14
[Steinsaltz on Eruvin 29b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:14)

ד ועוד לענין עירובין **אמר רב יהודה אמר שמואל: כל שהוא ליפתן** לדבר אחר, שיעורו לענין עירוב **כדי לאכול בו**. כלומר, שישתמשו בו כדי ללפת בו מזון שתי סעודות. ו**כל שאינו ליפתן** אלא הוא עצמו אוכל, שיעורו **כדי לאכול הימנו** מזון שתי סעודות. **בשר חי** שיעורו — **כדי לאכול הימנו. בשר צלי** נחלקו בו. **רבה אמר: כדי לאכול בו**, שבשר צלי איננו כשלעצמו מאכל אלא משמש כעין ליפתן לאחרים. **ורב יוסף אמר**: שיעורו **כדי לאכול הימנו,** משום שהוא בעצמו מזון.


###### Steinsaltz on Eruvin 29b:15
[Steinsaltz on Eruvin 29b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/29b:15)

**אמר רב יוסף: מנא אמינא לה** [מנין אומר אני זאת] — **דהני פרסאי אכלי טבהקי בלא נהמא** [שכן הפרסים הללו אוכלים חתיכות בשר בלא לחם], משמע שהבשר כשלעצמו מאכל הוא! **אמר ליה** [לו] **אביי: ופרסאי הוו רובא דעלמא** [וכי הפרסים הם רוב העולם]?! והלא הולכים לפי מנהג רוב העולם, ולא לפי מנהג מקומות מסויימים. **והתנן** [והרי שנינו בברייתא]: **בגדי עניים** מטליות של עניים שגודלן שלש אצבעות על שלש אצבעות מקבלות טומאה אצל **עניים** שבכל מקום, משום שכל העניים מחשיבים אף שיעור כזה. **בגדי עשירים** כלומר מטליות ששיעורן לפחות שלשה על שלשה טפחים מקבלות טומאה בכל מקום, אף אצל **עשירים**.