## Steinsaltz on Eruvin Daf 2a

###### Steinsaltz on Eruvin 2a:1
[Steinsaltz on Eruvin 2a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/2a:1)

א משנה **מבוי** (סימטא, רחוב צר) הסגור משלושה צדדים, מותר לטלטל בו בשבת על ידי הנחת קורה בגובה פתחו. במקרה **שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה — ימעט** גובה זה, באופן שיהא פחות מעשרים אמה. **ר' יהודה אומר: אינו צריך** למעט, כיון שאף בגובה זה מתירה הקורה את הטלטול במבוי.


###### Steinsaltz on Eruvin 2a:2
[Steinsaltz on Eruvin 2a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/2a:2)

ואם היה פתח המבוי **רחב** יותר **מעשר אמות — ימעט. ואם יש לו** למבוי **צורת הפתח,** כלומר, שיש בשני צידיו שני עמודים, ועליהם עמוד נוסף, והרי זה כדלת שיש לה שתי מזוזות ומשקוף על גביהן, **אף על פי שהוא רחב מעשר אמות — אין צריך למעט,** שכן הפתח מכשיר את המבוי בטלטול בשבת, אפילו הוא רחב ביותר.


###### Steinsaltz on Eruvin 2a:3
[Steinsaltz on Eruvin 2a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/2a:3)

ב גמרא **תנן התם** [שנינו במשנה שם במסכת סוכה]: **סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה — פסולה, ור' יהודה מכשיר.** ההלכות דומות איפוא בעיקרן, אלא שהן שונות בסגנונן. ושואלים על כך: **מאי שנא גבי** [במה שונה אצל] **סוכה דתני** [ששנה בה במשנה לשון] **"פסולה" וגבי** [ואצל] **מבוי תני תקנתא** [שנה לשון תקנה שימעט]?


###### Steinsaltz on Eruvin 2a:4
[Steinsaltz on Eruvin 2a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/2a:4)

ומשיבים: **סוכה,** כיון שמצוותה **דאורייתא** [מן התורה], **תני** [שנה] בה **"פסולה",** שכן אם לא עשאה כראוי אינה מצווה. ואילו היתר **מבוי,** שכל עיקרו הוא **דרבנן** [מדברי חכמים], **תני תקנתא** [שנה תקנה], שהרי היתר המבוי אינו אלא לתקנה, ואינו מצוה מן התורה.


###### Steinsaltz on Eruvin 2a:5
[Steinsaltz on Eruvin 2a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/2a:5)

**ואיבעית אימא: דאורייתא נמי תני תקנתא** [ואם תרצה אמור הסבר אחר: בדברים שמן התורה גם כן שונה במשנה תקנה] **אלא,** בענין **סוכה דנפישין מיליה** [שמרובים דבריו, הלכותיו] — **פסיק ותני [**פסק ושנה] **"פסולה",** שהרי לא די בהכשר סוכה שתהיה בגובה המתאים, אלא דרוש שיהא בה שטח מספיק ודפנות וסכך כהלכתם. ואילו **מבוי דלא נפישי מיליה** [שאין מרובים דבריו, הלכותיו] — **תני תקנתא** [שנה תקנה], שאם ימעטו את גובה הקורה, יותר המבוי בטלטול.


###### Steinsaltz on Eruvin 2a:6
[Steinsaltz on Eruvin 2a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/2a:6)

ג **אמר רב יהודה אמר רב: חכמים לא למדוה** להלכה זאת שפתח הגבוה למעלה מעשרים אמה אינו קרוי פתח, **אלא מפתחו של היכל** שבמקדש. **ור' יהודה לא למדה** לשיטתו, שאף הגבוה משיעור זה קרוי פתח, **אלא מפתחו של אולם** שבמקדש.


###### Steinsaltz on Eruvin 2a:7
[Steinsaltz on Eruvin 2a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/2a:7)

**דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **פתחו של היכל גבהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות, ושל אולם גבהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמות.**


###### Steinsaltz on Eruvin 2a:8
[Steinsaltz on Eruvin 2a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/2a:8)

**ושניהן** חכמים ור' יהודה **מקרא אחד דרשו:** "וסמך ידו על ראש קרבנו **ושחטו פתח אהל מועד** וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב" (ויקרא ג, ב) **דרבנן סברי** [שחכמים סברו]: **קדושת היכל לחוד, וקדושת אולם לחוד.** שיש הבדל בדרגות הקדושה בין היכל ואולם, ועיקרו של המקדש בהיכל הוא ולא באולם. **וכי כתיב** [וכאשר נאמר] **"פתח אהל מועד" — אהיכל כתיב** [על פתח ההיכל נאמר] ומכאן נלמד שהמושג 'פתח' מתייחס על פי הכתוב לפתחו של היכל בלבד, שגובהו עשרים אמה, והגבוה מזה איננו יודעים אם קרוי פתח כלל.


###### Steinsaltz on Eruvin 2a:9
[Steinsaltz on Eruvin 2a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/2a:9)

**ו**אילו **ר' יהודה סבר: היכל ואולם, קדושה אחת היא. וכי כתיב** [ומה שנאמר] **"פתח אהל מועד" אתרוייהו הוא דכתיב** [על שניהם הוא שנאמר], והמושג 'פתח' יכול להתייחס גם לפתח גדול יותר.


###### Steinsaltz on Eruvin 2a:10
[Steinsaltz on Eruvin 2a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/2a:10)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור הסבר אחר]: **לר' יהודה נמי** [גם כן] **קדושת אולם לחוד וקדושת היכל לחוד. והכא היינו טעמא** [וכאן זהו הטעם] של **ר' יהודה** — שמצירוף לשונם של כמה פסוקים יחד **כתיב** [נאמר מתקבל הביטוי] **"אל פתח אולם הבית",** נמצא שפתח האולם קרוי אף הוא במקרא 'פתח', ומשיעורו אנו למדים.


###### Steinsaltz on Eruvin 2a:11
[Steinsaltz on Eruvin 2a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/2a:11)

**ורבנן** [וחכמים] אומרים: **אי הוה כתב** [אילו היה נאמר] **"אל פתח אולם" —** היה זה **כדקאמרת** [כמו שאמרת], **השתא דכתיב** [עכשיו שנאמר] **"אל פתח אולם הבית"** הרי אנו מבינים: פתחו של **הבית הפתוח לאולם,** והוא ההיכל, ומשיעור פתחו נלמד.


###### Steinsaltz on Eruvin 2a:12
[Steinsaltz on Eruvin 2a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/2a:12)

ומקשים על תחילתה של הראייה: **והא כי כתיב האי** [והרי כאשר נאמר ביטוי זה "פתח אוהל מועד"] **במשכן כתיב** [נאמר]! וכיצד למדים אנו דברים האמורים במקדש מדברים האמורים במשכן?


###### Steinsaltz on Eruvin 2a:13
[Steinsaltz on Eruvin 2a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/2a:13)

ומשיבים: **אשכחן** [מוצאים אנו] **משכן דאיקרי** [שנקרא] **מקדש, ומקדש דאיקרי** [שנקרא] **משכן,** והלכותיהם נלמדות זו מזו. **דאי לא תימא הכי** [שאם לא תאמר כך] שמשכן ומקדש אחד הם לענין הלכה, **הא** [הלכה זו] ש**אמר רב יהודה אמר שמואל: שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל** שבמקדש — **פסולין, שנאמר "ושחטו פתח אהל מועד"** ונלמד: **בזמן שפתוחין** פתחי אוהל מועד, **ולא בזמן שהן נעולים**, **והא כי כתיב ההיא** [והרי כאשר נאמר אותו פסוק] **במשכן כתיב** [נאמר] **אלא,** על כרחנו עלינו לקבל כי להלכה **אשכחן** [מוצאים אנו] **מקדש דאיקרי** [שנקרא] **משכן ומשכן דאיקרי** [שנקרא] **מקדש.**


###### Steinsaltz on Eruvin 2a:14
[Steinsaltz on Eruvin 2a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/2a:14)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] **מקדש דאיקרי** [שנקרא] **משכן** יש מקרא המוכיח כן, **דכתיב** [שנאמר] — **"ונתתי משכני בתוככם"** (ויקרא כו, יא), והמדובר במה שיהא כשיישבו ישראל בארצם. **אלא משכן דאיקרי** [שנקרא] **מקדש מנלן** [מנין לנו]? **אילימא מדכתיב** [אם תאמר ממה שנאמר] **"ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם"** (במדבר י, כא)