## Steinsaltz on Eruvin Daf 30b

###### Steinsaltz on Eruvin 30b:1
[Steinsaltz on Eruvin 30b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:1)

**שמערבין ל**אדם **גדול** (מבוגר) אפילו **ביום הכפורים,** ואף שאסורה עליו האכילה ביום הכיפורים! אלא ודאי מפני שמותרת לקטן.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:2
[Steinsaltz on Eruvin 30b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:2)

**אמרו להן** בית שמאי: **אבל** (אכן כן הדבר)! **אמרו להן: כשם שמערבין לגדול ביום הכפורים, כן מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה**.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:3
[Steinsaltz on Eruvin 30b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:3)

ומה אומרים **בית שמאי** על כך, כיצד מסבירים הם את ההבדל? ומשיבים: **התם** [שם לפחות] — **איכא** [יש] **סעודה הראויה מבעוד יום** לאכילה לאותו אדם. **הכא** [כאן] ביין לנזיר וכיוצא בו — **ליכא** [אין] **סעודה הראויה מבעוד יום.**


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:4
[Steinsaltz on Eruvin 30b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:4)

ואומרים: **כמאן** [כמי היא] ברייתא זו כולה? ש**לא כ**שיטת **חנניה**, **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא], **חנניה אומר: כל עצמן של בית שמאי** כלומר, כל עיקר שיטתם, **לא היו מודים ב**תקנה זו של **עירוב** תחומין על ידי הנחת סעודות, אלא היו אומרים שאין קניין שביתה אלא על ידי מעשה של העברת דירתו ממש, כלומר: **עד שיוציא מטתו וכל כלי תשמישיו לשם** — לאותו מקום.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:5
[Steinsaltz on Eruvin 30b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:5)

ומעירים: **כמאן אזלא הא דתניא** [כשיטת מי הולכת ברייתא זו ששנינו בברייתא]: **עירב** וקידש עליו היום כשהיה לבוש **ב**בגדים **שחורים — לא יצא** ב**לבנים, בלבנים — לא יצא בשחורים. כמאן** [כשיטת מי]? **אמר רב נחמן בר יצחק**: כשיטת **חנניה היא, ואליבא** [ועל פי שיטת] **בית שמאי**.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:6
[Steinsaltz on Eruvin 30b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:6)

ושואלים: **ול**שיטת **חנניה בשחורים הוא** ש**לא יצא — הא** [הרי] **בלבנים יצא? האמר** [הרי אמר] חנניה שלדעת בית שמאי אינו מותר **עד שיוציא מטתו ו**כל **כלי תשמישיו לשם!** ומתרצים: **הכי קאמר** [כך אמר], כך יש לתקן את הלשון: **עירב** בבגדים **לבנים והוצרך לשחורים** ולא היו השחורים בידו, **אף בלבנים לא יצא. כמאן** [כשיטת מי]? **אמר רב נחמן בר יצחק**: כשיטת **חנניה היא, ואליבא** [ועל פי שיטת] **בית שמאי**.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:7
[Steinsaltz on Eruvin 30b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:7)

א נאמר במשנה ש**סומכוס אומר** שאין מערבים לישראל בתרומה אלא **בחולין. ואילו ל**גבי **נזיר ביין לא פליג** [חלק סומכוס], **מאי טעמא** [מה הטעם] — **אפשר** לו **דמתשיל אנזירותיה** [שישאל אצל חכם על נזירותו] ויתיר לו, ויוכל לשתות מן היין.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:8
[Steinsaltz on Eruvin 30b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:8)

ומקשים: אם זה הטעם, **אי הכי** [אם כך], **תרומה נמי** [גם כן] **אפשר דמיתשיל עילויה** [שישאל עליה]? שהרי התרומה מתקדשת על ידי אמירת המפריש, ויכול הוא ללכת לחכם ולהתירה כשאר הקדשות ונדרים. ומשיבים כי במקרה זה אין בכך תועלת: **אי מתשיל עלה** [אם ישאל עליה] — הרי **הדרא לטיבלא** [תחזור לטבל], ושוב תהיה אסורה באכילה, מטעם אחר.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:9
[Steinsaltz on Eruvin 30b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:9)

ושואלים: **וליפרוש עלה** [ושיפריש עליה] בשעת העירוב **תרומה מ**פירות הנמצאים ב**מקום אחר** ויתירנה באכילה? ומשיבים: **לא נחשדו חבירים לתרום** תרומה **שלא מן המוקף** (הסמוך) ואין לכתחילה להפריש תרומה שלא בדרך הראויה.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:10
[Steinsaltz on Eruvin 30b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:10)

ומקשים: **ולפרוש עלה מיניה וביה** [ושיפריש עליה ממנה ובה]! ועונים: **דלית בה שיעורא** [שאין בה שיעור מספיק] אלא לשתי סעודות בצמצום **הנחוץ לעירוב.**


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:11
[Steinsaltz on Eruvin 30b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:11)

ושואלים:**ומאי פסקא** [ומה ההכרח] המכריחך לומר שמדובר כאן דוקא במקרה מיוחד כעין זה, שאינו רגיל כלל? **אלא** יש לחזור מן ההסבר הקודם כולו ולומר: **סומכוס סבר לה כרבנן** [סבר אותה כשיטת חכמים] **דאמרי**: [שאומרים] **כל דבר שהוא משום שבות — גזרו עליו** אף **בין השמשות,** שאם כי עדיין רק ספק לילה, נאסר הדבר כמו בשבת עצמה. וכיון שבשבת אסור להפריש תרומה, אם כן אי אפשר להתיר תרומה זו.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:12
[Steinsaltz on Eruvin 30b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:12)

שואלים: **כמאן אזלא הא דתנן** [כשיטת מי הולכת זו ששנינו במשנה**]: יש** דברים **שאמרו** שיעורם **הכל לפי מה שהוא** אותו **אדם** העושה זאת. כגון: **מלא קומצו** של הכהן המפריש את האזכרה מן ה**מנחה, ומלא חפניו** של הכהן הגדול ל**קטרת** ביום הכיפורים, **והשותה מלא לוגמיו ביום הכפורים, ובמזון שתי סעודות לעירוב,** כל אלו שיעורם לפי אותו אדם העושה את הדבר. **כמאן** [כשיטת מי]? **אמר ר' זירא: כשיטת סומכוס היא,** ש**אמר: מאי דחזי ליה בעינן** [מה שראוי לו לאותו אדם אנו צריכים], ואין קובעים לפי המידה הרגילה.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:13
[Steinsaltz on Eruvin 30b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:13)

ושואלים: **לימא פליגא** [האם נאמר ששיטה זו חולקת] על **ר' שמעון בן אלעזר, דתניא** [שהרי שנינו בברייתא **], ר' שמעון בן אלעזר אומר: מערבין לחולה ולזקן כדי מזונו** שלו. **ו**אולם **לרעבתן בסעודה בינונית של כל אדם** בלבד!


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:14
[Steinsaltz on Eruvin 30b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:14)

ומעירים: **תרגומא** [תרגם, הסבר את הדברים] שמה שאמרנו שמשערים בעירוב לפי כל אדם, הרי זה כגון ב**חולה וזקן, אבל רעבתן** אין משערים בו מטעם אחר, מפני ש**בטלה דעתו אצל כל אדם,** ואין להחמיר עליו לקבוע מידה על פי צרכיו.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:15
[Steinsaltz on Eruvin 30b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:15)

ב נאמר במשנה שמערבים **לכהן בבית הפרס** ומסבירים את טעם הדבר שכן **אמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח אדם בית הפרס והולך** שבשעת הדחק מותר לאדם ללכת בזהירות רבה ולהפיח לפניו את העפר, ואם לא נמצאה שם כל עצם, יכול הוא לעבור במקום. וכן **ר' יהודה בר אמי משמיה** [משמו] של **רב יהודה אמר: בית הפרס שנידש** שנרמס ברגלים — **טהור,** שאנו מניחים שכבר אין בו עוד עצם הגדולה כשעורה, ושוב אין חשש טומאה בו. ומדברים אלה נלמד, שטומאת בית הפרס היא משום חשש וגזירה, וכיון שיש לכך תיקון ידוע, יכול אף הכהן להניח שם עירובו.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:16
[Steinsaltz on Eruvin 30b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:16)

ג במשנה שנינו: **ר' יהודה אומר** מערבין לכהן **אף** ב**בית הקברות. תנא** [שנינו]: **מפני שיכול לחוץ** [לעשות מחיצה], **ולילך** לשם אל בין הקברות בתוך **שידה** (מרכבה) **תיבה ומגדל** (ארון), שמתוך שהשידה תיבה ומגדל הם גדולים, אינם נטמאים מאויר בית הקברות, והמצוי בתוכם טהור הוא. **קא סבר** [מכאן שהוא סבר]: **אהל זרוק** ממקום למקום **שמיה** [שמו, קרוי הוא] **אהל,** ומשום כך השידה והתיבה והמגדל נעשים אוהל אף הם וחוצצים בפני טומאת המת של בית הקברות.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:17
[Steinsaltz on Eruvin 30b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:17)

**ובפלוגתא דהני תנאי** [וקשור הדבר במחלוקת תנאים אלה], **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא **]: הנכנס לארץ העמים** לא ברגליו אלא **בשידה תיבה ומגדל, רבי מטמא, ר' יוסי בר' יהודה מטהר**.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:18
[Steinsaltz on Eruvin 30b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:18)

ומבארים: **במאי קמיפלגי** [במה נחלקו, מה יסוד מחלוקתם]? **מר** [חכם זה, רבי] **סבר אהל זרוק לאו שמיה** [אין שמו] **אהל** והכלל הוא שרק דבר קבוע חוצץ בפני הטומאה, ואם מצוי הוא בתוך כלי נייד — נטמא הכלי והוא נטמא על ידו. **ומר** [וחכם זה, ר' יוסי בר' יהודה] **סבר אהל זרוק שמיה** [שמו] **אהל** וחוצץ בפני הטומאה, ולכן המצוי בתוכו טהור.


###### Steinsaltz on Eruvin 30b:19
[Steinsaltz on Eruvin 30b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/30b:19)

**והא דתניא** [וזו ששנינו בברייתא] **ר' יהודה אומר**