## Steinsaltz on Eruvin Daf 31a

###### Steinsaltz on Eruvin 31a:1
[Steinsaltz on Eruvin 31a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/31a:1)

**מערבין לכהן טהור בתרומה טהורה בקבר** אף על פי שהוא מקום טמא, ואף שאינו יכול להיכנס לאוכלה. ושואלים: ו**היכי אזיל** [כיצד הולך] הוא לשם? — **בשידה תיבה ומגדל** שחוצצים בינו ובין הטומאה.


###### Steinsaltz on Eruvin 31a:2
[Steinsaltz on Eruvin 31a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/31a:2)

**והא** [והרי] **כיון דאחתא איטמיא** [שהניחה שם במקום הקבר נטמאה] **לה** אותה תרומה, ותרומה טמאה אינה ראויה לאכילה לשום אדם! ועונים: **בשלא הוכשרה** עדיין תרומה זו לקבלת טומאה משום שעוד לא באו עליה מים, ופרי שעדיין לא באו עליו מים — אינו מקבל טומאה. **או שנילושה** הפת **במי פירות**, ומי פירות אינם מכשירים לקבל טומאה.


###### Steinsaltz on Eruvin 31a:3
[Steinsaltz on Eruvin 31a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/31a:3)

ושואלים: **והיכי מייתי לה** [וכיצד מביא הוא אותה] ממקום הקבר כדי לאוכלה? ומתרצים: **בפשוטי כלי עץ** כלי עץ שאין בהם בית קיבול ש**לא מקבלי** [מקבלים] **טומאה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 31a:4
[Steinsaltz on Eruvin 31a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/31a:4)

ומקשים: **והא קא מאהיל** [והרי הוא הכלי מאהיל] על המת, וגזרו חכמים טומאה על נושא כלי הרחב טפח שמאהיל על המת או הקבר?! ומשיבים: **דמייתי לה אחוריה** [שמביא אותו על חודו של הכלי] באופן שאינו מאהיל אלא פחות מרוחב טפח, ואז אין כאן טומאת אוהל.


###### Steinsaltz on Eruvin 31a:5
[Steinsaltz on Eruvin 31a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/31a:5)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] שיש דרך לעשות את הדבר באופן שהתרומה תישאר טהורה והכהן יוכל להכנס, **מאי טעמא** [מה הטעם] של חכמים החולקים על ר' יהודה וסוברים שאין מערבים לכהן במקום הקבר? ועונים: **קסברי** [סוברים הם] **אסור לקנות בית באיסורי הנאה** שכן קבר אסור בהנאה, ועל ידי העירוב הריהו קונה שביתה, כאילו עשה לו בית בדבר שיש בו איסור הנאה.


###### Steinsaltz on Eruvin 31a:6
[Steinsaltz on Eruvin 31a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/31a:6)

ותוהים, אם כן **מכלל** הדברים נאמר ש**ר' יהודה סבר: מותר** לקנות שביתה באיסורי הנאה? ומשיבים: לא, אלא, **קסבר** [סובר הוא] ר' יהודה **מצו‍ת לאו ליהנות ניתנו**. כלומר, עצם קיומה של מצוה אינו קרוי כשלעצמו הנאה, ולכן קניית העירוב — שהיא מצוה — (לפי שאין מערבים אלא למצוה) אף אם משתמש לצורך זה במקום שיש בו איסור הנאה אינה נחשבת כלל הנאה.


###### Steinsaltz on Eruvin 31a:7
[Steinsaltz on Eruvin 31a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/31a:7)

ושואלים: **אלא הא** [כלל זה] ש**אמר רבא: מצו‍ת לאו ליהנות ניתנו, לימא כתנאי אמרה לשמעתיה** [האם לומר שבמחלוקת תנאים אמר הלכתו זו] כלומר: אין זו דעת הכל?! ומשיבים, **אמר** [יכול לומר] **לך רבא: אי סבירא להו** [אם היו סבורים] ש**אין מערבין אלא** לצורך **דבר מצוה** — **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **מצו‍ת לאו ליהנות ניתנו** ולא היו חולקים בדבר. אלא שמחלוקת ר' יהודה וחכמים בצד אחר של השאלה היא, **הכא בהא קמיפלגי** [כאן בדבר זה נחלקו]: **מר** [חכם זה, ר' יהודה] **סבר: אין מערבין אלא לדבר מצוה**, ומשום כך מותר לו להשתמש בבית הקברות, שהרי מצוות אין בהן הנאה, **ו**אילו **מר סבר** [וחכם זה, חכמים, סבורים] כי **מערבין אפילו לדבר הרשות,** שבניגוד למצוות יש לאדם הנאה מהם, ואם כן אין לערב בבית הקברות, שהוא איסור הנאה.


###### Steinsaltz on Eruvin 31a:8
[Steinsaltz on Eruvin 31a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/31a:8)

ושואלים: **אלא הא** [דבר זה] ש**אמר רב יוסף** ככלל: **אין מערבין אלא לדבר מצוה, לימא כתנאי אמרה לשמעתיה** [האם לומר שבמחלוקת תנאים אמר את שמועתו זו]?


###### Steinsaltz on Eruvin 31a:9
[Steinsaltz on Eruvin 31a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/31a:9)

ומשיבים: **אמר** [יכול לומר] **לך רב יוסף: דכולי עלמא** [לדעת הכל] **אין מערבין אלא לדבר מצוה, ודכולי עלמא** [ולדעת הכל] **מצו‍ת לאו ליהנות ניתנו, ובהא קמיפלגי** [ובדבר זה נחלקו]: **מר** [חכם זה, ר' יהודה] **סבר: כיון דקנה ליה** [שהקנה לו] **עירוב** בין השמשות, שוב **לא ניחא ליה דמינטרא** [איכפת לו שיישמר] העירוב לאחר מכן, שהרי עיקר מטרתו הושגה, ואינו חפץ במאכל שבעירוב, ולכן גם אין לו הנאה במה שמונח אחר כך על גבי הקבר. ואילו **מר סבר** [חכם זה, חכמים, סבורים]: **ניחא ליה דמינטרא, דאי איצטריך אכיל ליה** [נוח לו שיישמר העירוב, שאם יצטרך לו למחר, יאכל אותו]. ולשיטת חכמים נמצא שהוא משתמש בקבר גם לצורך שמירת סעודתו למחר, ובשל כך אסרו חכמים לערב בבית הקברות.


###### Steinsaltz on Eruvin 31a:10
[Steinsaltz on Eruvin 31a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/31a:10)

א משנה מערבין **בדמאי** (תבואה שנקנתה מעם הארץ, ולא ברור אם הופרש ממנה מעשר), וכן **במעשר ראשון שנטלה תרומתו,** שהפרישו ממנו לכהנים את המעשר מן המעשר, **ובמעשר שני והקדש שנפדו, והכהנים** מערבים **בחלה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 31a:11
[Steinsaltz on Eruvin 31a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/31a:11)

**אבל** הכל אינם מערבים **לא בטבל** (תבואה שלא הופרש ממנה מעשר), **ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו** הראויה לכהנים, **ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 31a:12
[Steinsaltz on Eruvin 31a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/31a:12)

ב גמרא ושואלים: כיצד מערבים ב**דמאי, הא לא חזי ליה** [הרי אינו ראוי לו]! שהרי הוא אסור באכילתו. וכיצד יערב בו? ומשיבים: **מיגו דאי בעי, מפקר להו לניכסיה והוי עני, וחזו ליה** [מתוך שאם ירצה, יפקיר את נכסיו ויהיה עני, ויהא ראוי לו], שכן עני מותר באכילת דמאי — **השתא נמי חזי ליה** [עכשיו גם כן, אף כשאינו מפקירם, ראוי לו] לערב בו, אף שאינו יכול לאכלו. והראיה שלעני מותר לאכול דמאי — **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **מאכילין את העניים דמאי**