## Steinsaltz on Eruvin Daf 32a

###### Steinsaltz on Eruvin 32a:1
[Steinsaltz on Eruvin 32a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:1)

**בשל סופרים** (מדברי חכמים) אומרים אנו: **חזקה, שליח עושה שליחותו**. **ו**אילו **רב ששת אמר: אחד זה** של תורה **ואחד זה** של סופרים — **חזקה, שליח עושה שליחותו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:2
[Steinsaltz on Eruvin 32a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:2)

**אמר רב ששת: מנא אמינא לה** [מנין אומר אני אותה את הלכתי זו] **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **משקרב העומר, הותר החדש מיד** שאסרה התורה לאכול מן התבואה החדשה של השנה עד שיקריבו את קרבן העומר למחרת היום הראשון של חג הפסח (ויקרא כ״ג:י״ד), ומיד משהוקרב, מותר לאכול מן התבואה החדשה.


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:3
[Steinsaltz on Eruvin 32a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:3)

**והרחוקים** מירושלים שאינם יודעים אם הוקרב כבר העומר, **מותרים** לאכול את החדש **מחצות היום ואילך**, שעד שעה זו ודאי כבר הוקרב העומר. **והא** [והרי] איסור **חדש דאורייתא** [מן התורה] **הוא, וקתני** [ושנינו]: **הרחוקים מותרין מחצות היום ואילך. לאו** [האם לא] **משום חזקה שליח עושה שליחותו?** שהכהנים שבמקדש שליחי כלל ישראל הם, ומן הסתם עשו את השליחות המוטלת עליהם.


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:4
[Steinsaltz on Eruvin 32a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:4)

ושואלים: **ורב נחמן** הסובר כי בשל תורה אין חזקה שליח עושה שליחותו, מה הוא אומר על ראיה זו? הריהו משיב: **התם כדקתני טעמא** [שם כפי ששנינו במפורש מה הטעם] **לפי שיודעין שאין בית דין מתעצלין בו,** ודבר המסור בידי בית הדין ודאי ייעשה בזמנו, אבל אין הדין כן בשאר שליחים.


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:5
[Steinsaltz on Eruvin 32a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:5)

**ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] דברים אלה, בנוסח שונה קצת, **אמר רב נחמן: מנא אמינא לה** [מנין אומר אני אותה את הלכתי זו] שכן **קתני טעמא** [שנינו שם את הטעם] **לפי שיודעין שאין בית דין מתעצלין בו**. ונדייק: **בית דין הוא** ש**לא מתעצלין בו — הא** [הרי] **שליח** סתם **מתעצל בו** ואין לסמוך על שליח סתם!


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:6
[Steinsaltz on Eruvin 32a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:6)

**ורב ששת אמר לך**: לא כך יש לדייק אלא **בית דין עד פלגיה דיומא** [חצי היום] ודאי עשה שליחותו, ואילו **שליח** סתם אינו מזדרז כל כך, ואין אומרים שודאי עשה שליחותו אלא ל**כולי יומא** [כל היום כולו] שהרי מצוות הקרבת העומר כל היום היא.


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:7
[Steinsaltz on Eruvin 32a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:7)

**אמר רב ששת: מנא אמינא לה** [מנין אומר אני אותה את דעתי זו] — **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **האשה שיש עליה** חובה להביא קרבן **לידה או** קרבן טהרה מ**זיבה** (ויקרא פרקים יב, וטו) **מביאה מעות ונותנת בשופר** (בקופה המתאימה במקדש) **וטובלת ואוכלת בקדשים לערב. מאי טעמא** [מה הטעם] — **לאו** [האם לא] **משום דאמרינן** [שאומרים אנו] **חזקה** היא כי **שליח עושה שליחותו** וודאי כבר נקנו קינים במעותיה והוקרבו לשמה מבעוד יום.


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:8
[Steinsaltz on Eruvin 32a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:8)

ושואלים: **ורב נחמן** מה אומר הוא על כך? **התם** [שם] יש לומר **כ**דברי **רב שמעיה**, ש**אמר רב שמעיה**: **חזקה אין בית דין של כהנים עומדים משם עד שיכלו כל מעות שבשופר,** ואף כאן איננו סומכים כי אם על בית דין מיוחד לדבר, שעליו ראוי לסמוך ואין מכך ראיה על שליח סתם.


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:9
[Steinsaltz on Eruvin 32a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:9)

**אמר רב ששת** ראיה אחרת: **מנא אמינא לה** [מנין אומר אני אותה] — **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **האומר לחבירו "צא ולקט לך תאנים מתאנתי" — אוכל מהן** המלקט אכילת **ארעי** אף בלא לעשרן, וכאשר רוצה לאכול מהן בקביעות **מעשרן ודאי**, שמן הסתם לא עישר בעל התאנה את התאנים הללו, שהרי לא ידע כמה יטול מהם. ואם אמר לו בעל התאנה: **מלא לך כלכלה זה תאנים מתאנתי — אוכל מהן ארעי** בלא מעשר, **ומעשרן** אחר כך **דמאי**, שמא עישר עליו כבר בעל העץ, כיון שהוא יודע כמה תאנים יקח מקבל המתנה, יודע כמה להפריש מעשר.


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:10
[Steinsaltz on Eruvin 32a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:10)

**במה דברים אמורים** — כשהיה בעל התאנה **עם הארץ, אבל ב**מקרה שהוא **חבר** (תלמיד חכם או אדם הנזהר בדיני מעשרות) — **אוכל** המלקט **ואינו צריך לעשר** אפילו דמאי, שודאי עישר עליהם ממקום אחר, אלו **דברי רבי.** ואילו אביו **רבן שמעון בן גמליאל אומר** היפוך הדברים: **במה דברים אמורים — בעם הארץ, אבל בחבר — אינו אוכל עד שיעשר, לפי שלא נחשדו חברים** המדקדקים בהלכה **לתרום שלא מן המוקף** (הסמוך), וכיון שאין התאנים שליקטו סמוכות לשאר התאנים ודאי לא עישר.


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:11
[Steinsaltz on Eruvin 32a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:11)

**אמר רבי: נראין דברי מדברי אבא** הוא רבן שמעון בן גמליאל כי **מוטב שיחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף, ולא יאכילו** (יגרמו שייאכלו) **לעמי הארץ טבלים**.


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:12
[Steinsaltz on Eruvin 32a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:12)

ונדייק: **עד כאן לא פליגי** [לא שמענו שנחלקו] **אלא דמר** [שחכם זה, רבי] **סבר נחשדו, ומר** [וחכם זה] **סבר: לא נחשדו. אבל כולי עלמא** [הכל] סבורים: **חזקה שליח עושה שליחותו** שבעל הבית שהוא השליח לענין זה שמוטל עליו לדאוג לכך שלא יאכל אף אחד מטעמו פרי שאיננו מעושר ודאי מעשר.


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:13
[Steinsaltz on Eruvin 32a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:13)

**ורב נחמן** אומר על כך, כי **התם** [שם] יש להבין **כ**דברי **רב חנינא חוזאה,** ש**אמר רב חנינא חוזאה: חזקה הוא על חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן** (מעושר) **מתחת ידו**. ואם כן לא מכח חזקת שליחות אנו סומכים אלא מכוחה של חזקה אחרת — חזקת חבר.


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:14
[Steinsaltz on Eruvin 32a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:14)

א הברייתא האחרונה מעוררת כמה תמיהות, ומעתה לאחר שנסתיים הדיון בנושא המרכזי, בענין חזקת שליחות, דנים בברייתא לגופה. **אמר מר** [החכם]: האומר לחבירו צא ולקט לך תאנים וכו' **במה דברים אמורים — בעם הארץ, אבל בחבר — אוכל ואינו צריך לעשר, דברי רבי.**


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:15
[Steinsaltz on Eruvin 32a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:15)

ותוהים: **האי** [אותו] **עם הארץ** שאמרנו שאמר לחבירו, **דקאמר ליה למאן** [שאמר לו למי]? **אילימא דקאמר** [אם תאמר שאמר] **לעם הארץ חבריה** [חבירו] כיצד יובן ההמשך **מעשרן דמאי; מי ציית** [האם מציית] עם הארץ לאזהרת חכמים לחשוד בחבירו עם הארץ ואכן יעשרם? **אלא** ודאי מדובר כאן **בעם הארץ דקאמר ליה** [שאמר לו] **לחבר** ללקוט והחבר ודאי יעשרן. **אימא סיפא** [אמור את סופה של ההלכה] **נראין דברי מדברי אבא, מוטב שיחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף ואל יאכילו לעמי הארץ טבלין**. ואולם אם כן **עמי הארץ מאי בעי התם** [מה שייך שם]? הלא לדברינו המצב הוא הפוך שאוכל הפירות הוא חבר, ובעל התאנה הוא עם הארץ!


###### Steinsaltz on Eruvin 32a:16
[Steinsaltz on Eruvin 32a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/32a:16)

**אמר רבינא: רישא** [ההתחלה] מדובר בה **בעם הארץ שאמר לחבר**, ואילו **סיפא** [בסוף] בדין השני, מדובר **בחבר שאמר לעם הארץ, וחבר אחר שומעו** מה שאמר, ובעצם דנים לא במקבל התאנים אלא באותו חבר, אם מציעים לו לאכול מאותן תאנים. ו**רבי**