## Steinsaltz on Eruvin Daf 33a

###### Steinsaltz on Eruvin 33a:1
[Steinsaltz on Eruvin 33a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/33a:1)

**ונתכוין לשבות בעיקרו** (במקום שורשו) **ומאי [ומה** פירוש] **למעלה ומאי [ומה** פירוש] **למטה,** הרי אמרנו שאילן זה נוטה לצדדים ובדרך כלל גובה הנוף אחיד — יש לומר **דהדר זקיף** [שהוא חוזר ומזדקף] בסוף נטייתו כלפי מעלה, ושייך אם כן הלשון למעלה ולמטה.


###### Steinsaltz on Eruvin 33a:2
[Steinsaltz on Eruvin 33a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/33a:2)

ושואלים: **והא אי בעי מייתי לה** [והרי אם הוא רוצה יכול להביא אותו] **דרך עליו (**מעליו), שיטול את העירוב ממקומו, שהרי אף למעלה מעשרה טפחים רשות היחיד הוא, ויביאנו אל מקום שביתתו, ונמצא שאף אם הניח עירוב למעלה מעשרה יש לכך תקנה!


###### Steinsaltz on Eruvin 33a:3
[Steinsaltz on Eruvin 33a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/33a:3)

ומשיבים: כאן מדובר במקרה מיוחד, **כש**אותו חלק אילן הנוטה לצדדים **רבים מכתפין עליו** משתמשים בו לשים עליו משאותיהם לפי שעה, ולהגביהם משם בנוחיות, **ו**בענין זה ההלכה היא **כעולא** שכן **אמר עולא: עמוד** שגובהו **תשעה** טפחים העומד **ברשות הרבים, ורבים מכתפין עליו, וזרק** חפץ מרשות היחיד **למרחק ארבע אמות ונח על גביו — חייב**. שעמוד זה שרבים משתמשים בו דינו כרשות הרבים עצמה. ומשום כך אינו יכול להעביר את העירוב דרך האילן, שהרי המקום הנטוי באילן דינו כרשות הרבים והטלטול בו אסור.


###### Steinsaltz on Eruvin 33a:4
[Steinsaltz on Eruvin 33a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/33a:4)

א הוזכרה קודם שיטת רבי שלא גזרו בבין השמשות בכל דבר שאינו אלא משום איסור שבות. ורוצים לברר **מאי** [מהו] כלומר מהו המקור בו מובאת שיטת **רבי, ומאי רבנן** [ומהו המקור לשיטת חכמים] ומביאים את המקור


###### Steinsaltz on Eruvin 33a:5
[Steinsaltz on Eruvin 33a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/33a:5)

**דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **נתנו** את העירוב **באילן, למעלה מעשרה טפחים — אין עירובו עירוב, למטה מעשרה טפחים — עירובו עירוב**, **ו**אולם **אסור ליטלו** בשבת כדי לאוכלו, משום שמשתמש באילן. ואם נתנו אפילו על גבי האילן **בתוך שלשה** טפחים לקרקע — **מותר ליטלו,** שתוך שלושה טפחים לקרקע נחשב כקרקע. ואם **נתנו** את העירוב **בכלכלה** (סל) **ותלאו באילן, אפילו למעלה מעשרה טפחים עירובו עירוב, דברי רבי**. **ו**אילו **חכמים אומרים: כל** דבר שמונח ב**מקום שאסור ליטלו — אין עירובו עירוב.**


###### Steinsaltz on Eruvin 33a:6
[Steinsaltz on Eruvin 33a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/33a:6)

ומבררים, **וחכמים אומרים אהייא** [על מה], לאיזה דבר מתייחסים הם? **אילימא אסיפא** [אם תאמר על הסוף] לענין כלכלה התלויה באילן — **לימא קסברי רבנן** [האם לומר שסבורים חכמים] כי השימוש בכלכלה שאינה נחשבת אלא כצידי האילן אסור, שכן לדעתם השימוש ב**צדדין** של האילן **אסורין?! אלא** בודאי מדובר כאן **ארישא** [על הקטע שבתחילה, הראשון] שאמר רבי שאם הניחו למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב אבל אסור ליטלו.


###### Steinsaltz on Eruvin 33a:7
[Steinsaltz on Eruvin 33a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/33a:7)

ומעתה נברר **האי** [זה] ה**אילן היכי דמי** [כיצד היה בדיוק]? **אי דלית ביה** [אם מדובר שאין בו] **ארבעה טפחים** ברוחבו — **מקום פטור הוא** לגמרי, ומותר אם כן לטלטל ממנו את העירוב לכל רשות שהיא. **ואי דאית ביה** [ואם שיש בו] **ארבעה** טפחים, **כי** [כאשר] **נתנו** לעירוב **בכלכלה מאי הוי** [מה נהיה] בכך שינוי להלכה? הרי סוף סוף רשות היחיד הוא.


###### Steinsaltz on Eruvin 33a:8
[Steinsaltz on Eruvin 33a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/33a:8)

**אמר רבינא: רישא** [בתחילה מדובר במקרה] **דאית ביה** [שיש בו] **ארבעה**, ואילו **סיפא דלית ביה** [בסוף מדובר במקרה שאין בו] **ארבעה** טפחים אלא **כלכלה משלימתו** את רחבו של האילן באותו מקום **לארבעה.**