## Steinsaltz on Eruvin Daf 34a

###### Steinsaltz on Eruvin 34a:1
[Steinsaltz on Eruvin 34a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34a:1)

**אמאי** [מדוע]? **נימא** [נאמר]: **כיון דאי בעי אמטויי, מצי ממטי ליה** [שאם רוצה להביאו, יכול להביאו], **אף על גב דלא אמטייה** [אף על פי שלא הביאו] **כמאן דאמטייה דמי** [כמי שהביאו נחשב] לפי אותו עקרון שאמר ר' ירמיה בכלכלה "הואיל ויכול לנטותה"! ואם איננו אומרים זאת משמע שאין די באפשרות בלבד אלא יש צורך שייעשה הדבר בפועל.


###### Steinsaltz on Eruvin 34a:2
[Steinsaltz on Eruvin 34a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34a:2)

**אמר ר' זירא** שזו אינה קושיה, כי מה שמחייבים אדם להניח מבעוד יום את העירוב במקום שרצונו לקנות בו שביתה, ואין מסתפקים באפשרות בלבד, הוא בגלל **גזירה משום יום טוב שחל להיות אחר שבת**, שבשל איסור הטלטול בשבת לא יוכל להניח שם את עירובו לצורך יום טוב החל למחרת, ומכיון שאינו יכול לעשות כן בפועל ודאי לא תועיל לכך המחשבה. וכיון שכך, גזרו בכל מקרה שיצטרך להניח עירובו שם בפועל.


###### Steinsaltz on Eruvin 34a:3
[Steinsaltz on Eruvin 34a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34a:3)

**איתיביה** [הקשה לו] מברייתא אחרת: **נתכוון לשבות ברשות הרבים, והניח עירובו בכותל** מחוץ לארבע אמותיו, אם היה העירוב מונח **למטה מעשרה טפחים** לקרקע — **עירובו עירוב, למעלה מעשרה טפחים — אין עירובו עירוב**, מפני שהוא עצמו ברשות הרבים, ואילו העירוב בתחום רשות היחיד. ואם **נתכוון לשבות בראש השובך או בראש המגדל** (כעין ארון הגבוה מהקרקע), אם הניח עירובו **למעלה מעשרה טפחים — עירובו עירוב** שכן הוא נחשב כרשות היחיד והעברה מרשות היחיד לרשות היחיד אפילו דרך רשות הרבים מותרת, ויכול אם כן להעביר את העירוב לרשותו ולאוכלו בשבת. **למטה מעשרה טפחים שאינו נחשב אלא ככרמלית — אין עירובו עירוב,** משום שאינו יכול להוציא משם את עירובו בשבת ולהעבירו לרשות.


###### Steinsaltz on Eruvin 34a:4
[Steinsaltz on Eruvin 34a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34a:4)

**ואמאי** [ומדוע נאמר כך]? **הכי נמי נימא** [כך גם כן נאמר] שיהא עירובו עירוב אפילו כשהוא למטה מעשרה טפחים: **הואיל ויכול לנטותו** למגדל **ולהביאו לתוך עשרה** טפחים ויהא הוא ועירובו במקום אחד! **אמר ר' ירמיה: הכא** [כאן] **במגדל מסומר עסקינן** [עוסקים אנו], שקבוע במסמרים למקומו ואי אפשר להטותו.


###### Steinsaltz on Eruvin 34a:5
[Steinsaltz on Eruvin 34a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34a:5)

**רבא אמר: אפילו תימא** [תאמר] שמדובר כאן **במגדל שאינו מסומר,** ואולם **הכא** [כאן] **במגדל ארוך עסקינן** [עוסקים אנו] **דאי ממטי ליה פורתא, אזיל** [שאם יביא אותו מעט אליו, הולך] קצה המגדל **חוץ לארבע אמות** והעירוב יהיה נמצא מעבר לארבע האמות שבתחומן רצה הוא לשבות.


###### Steinsaltz on Eruvin 34a:6
[Steinsaltz on Eruvin 34a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34a:6)

ושואלים: **היכי דמי** [כיצד הוא בדיוק]? **אי דאיכא כוותא ומתנא** [אם מדובר כאן שיש למגדל חלון ויש בידו חבל] — **ליתיה בכוותא ומתנא** [שיביאהו על ידי חלון וחבל] כלומר שישלשל את החבל דרך חלון המגדל ויטול את העירוב באמצעותו ולא יצטרך להזיז את המגדל כולו! ומשיבים שמדובר כאן **דלית ליה כוותא ומתנא** [שאין לו חלון ושאין בידו חבל].


###### Steinsaltz on Eruvin 34a:7
[Steinsaltz on Eruvin 34a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34a:7)

א במשנה נאמר שאם **נתנו בבור אפילו** היה **עמוק מאה אמה** קנה עירוב. ושואלים: **האי** [אותו] **בור דקאי היכא** [שעומד היכן]? **אילימא** [אם תאמר] **דקאי** [שעומד] **ברשות היחיד** —