## Steinsaltz on Eruvin Daf 34b

###### Steinsaltz on Eruvin 34b:1
[Steinsaltz on Eruvin 34b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:1)

**פשיטא** [פשוט, מובן] הרי **רשות היחיד עולה עד לרקיע, וכי היכי דסלקא לעיל — הכי נמי דנחתא לתחת** [וכשם שעולה למעלה — כך גם כן יורדת למטה] לכל עומק, ומגיעה עד לתחתית הבור ואפילו הוא עמוק מעשרה טפחים. **ואלא דקאי** [שעומד] הבור **ברשות הרבים.**


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:2
[Steinsaltz on Eruvin 34b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:2)

ומעתה נברר: ש**נתכוון לשבות** אותו אדם **היכא** [היכן]? **אי** [אם] תאמר שנתכוון לשבות **למעלה** על פני רשות הרבים — הרי **הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא**, ואין זה עירוב. **ואי** [ואם] מתכוון לשבות **למטה** בבור, אם כן **פשיטא** [פשוט מובן מאליו], שהרי **הוא ועירובו במקום אחד!**


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:3
[Steinsaltz on Eruvin 34b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:3)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא במקרה **דקאי** [שעומד] אותו בור **בכרמלית, ונתכוון לשבות למעלה**. ואם תשאל שהרי בשבת אינו יכול להעביר את העירוב מתוך הבור אל הכרמלית — הרי דברי משנה אלה הם לפי שיטת **רבי היא** ש**אמר: כל דבר שהוא משום שבות** וכגון כרמלית **לא גזרו עליו בין השמשות,** ומתוך שבבין השמשות שהיא שעת קניית השביתה היה מותר לו להניחו — הריהו עירוב גמור.


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:4
[Steinsaltz on Eruvin 34b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:4)

א משנה **נתנו** לעירוב **בראש הקנה או בראש הקונדס** [מוט], **בזמן שהוא**, המוט או הקונדס, **תלוש ונעוץ בקרקע, אפילו** היה **גבוה מאה אמה — הרי זה עירוב**. שיכול להוציא את הקנה והקונדס ממקומם וליטול את העירוב.


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:5
[Steinsaltz on Eruvin 34b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:5)

ב גמרא **רמי ליה** [השליך לו, הראה סתירה] **רב אדא בר מתנא לרבא**: מן המשנה יוצא כי רק אם היה הקנה **תלוש ונעוץ — אין** [כן], הרי זה עירוב. **לא תלוש ונעוץ — לא. מני** [כשיטת מי היא משנה זו]? כשיטת **רבנן** [חכמים] **היא, דאמרי** [שאומרים]: **כל דבר שהוא משום שבות — גזרו עליו** שלא לעשותו אפילו **בין השמשות.** ולכן אם היה העירוב על גבי קנה צומח, כיון שבשעת קניית השביתה אסור היה להשתמש באילן משום גזירת חכמים — אין עירובו עירוב. ואולם, **והא אמרת רישא** [והרי אמרת שתחילת המשנה], כלומר המשנה הקודמת, כשיטת **רבי** היא, וכיצד תאמר ש**רישא** [תחילתה] כשיטת **רבי וסיפא רבנן** [וסופה כשיטת חכמים]?!


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:6
[Steinsaltz on Eruvin 34b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:6)

**אמר ליה** [לו] רבא לרב אדא: **כבר רמי ליה** [הקשה לו] אותה קושיה **רמי בר חמא לרב חסדא, ושני ליה: רישא רבי, וסיפא רבנן** [ותירץ לו: שאכן, תחילתה רבי וסופה חכמים].


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:7
[Steinsaltz on Eruvin 34b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:7)

**רבינא אמר: כולה רבי היא, ו**אולם **סיפא** [וסוף] משנתינו, שמקפיד דוקא על קנה תלוש ונעוץ, שם אין החשש משום איסור השימוש בשבת במחובר לקרקע, אלא **גזירה** מיוחדת היא שכשהקנה הוא צמח רך אנו חוששים **שמא יקטום** (יקטוף), ורק כשהקנה מנותק מן הקרקע אין עוד חשש, והמשנה הקודמת מדברת על אילן שבו אין חוששים לכך.


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:8
[Steinsaltz on Eruvin 34b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:8)

ג מסופר: **ההוא פולמוסא דאתא** [צבא אחד שבא] **לנהרדעא** ותפס מקום בבנין הישיבה ולא היה מקום מספיק לתלמידים. **אמר להו** [להם] **רב נחמן: פוקו עבידו כבושי כבשי באגמא, ולמחר ניזיל וניתיב עלויהו** [צאו ועשו כבישות כבישות של קנים באגם, ולמחר בשבת נלך ונשב עליהם] ושם נלמד.


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:9
[Steinsaltz on Eruvin 34b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:9)

**איתיביה** [הקשה לו] **רמי בר חמא לרב נחמן, ואמרי לה** [ויש אומרים] שהקשה **רב עוקבא בר אבא לרב נחמן** ממשנתינו: **תלוש ונעוץ — אין** [כן], **לא תלוש ולא נעוץ — לא.** נמצא שאין די בכבישת הקנים, אלא יש צורך לתולשם מן הקרקע כדי שיוכל להשתמש בהם.


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:10
[Steinsaltz on Eruvin 34b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:10)

**אמר ליה** [לו]: **התם בעוזרדין** [שם במשנתינו מדובר בקנים קשים] וקנים קשים אסור להשתמש בהם בשבת ולכופפם, מה שאין כן בקנים רכים. ומוסיף: **ומנא תימרא דשני לן** [ומנין תאמר, תביא ראיה, ששונה לנו ההלכה] **בין עוזרדין לשאין עוזרדין** — **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **הקנין והאטדין וההגין** (מיני קוצים) — **מין אילן הן, ואינן כלאים בכרם** משום שכלאי הכרם אינם אלא ירקות שבין הגפנים. **ותניא אידך** [ושנויה ברייתא אחרת]: **הקנים והקידן** (מיני קידה) **והאורבנין** — **מין ירק הן, והן כלאים בכרם, קשיא אהדדי** [קשה מזה לזה] שבמקור אחד נראה שהקנים הם כאילן, וממקור אחר נראה שכירק הם!


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:11
[Steinsaltz on Eruvin 34b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:11)

**אלא שמע מינה** [למד מכאן] שיש לחלק: **כאן — בעוזרדין** [בקנים שהתקשו] הריהם כאילן. **כאן — בשאין עוזרדין** [בשלא נתקשו] דינם כירק. ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד מכאן].


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:12
[Steinsaltz on Eruvin 34b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:12)

אגב הדברים שנאמרו שואלים: **ו**כי **קידה מין ירק הוא?! והתנן** [והרי שנינו במשנה] **אין מרכיבים פגם על גבי קידה לבנה, מפני שהוא** הרכבת **ירק באילן**. הרי שקידה לבנה אילן היא! **אמר רב פפא**: אין להקשות כי **קידה לחוד** והיא מין ירק, **וקידה לבנה לחוד** והיא מין אילן.


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:13
[Steinsaltz on Eruvin 34b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:13)

ד משנה **נתנו** לעירוב **במגדל** (כעין ארון הגבוה מהקרקע) ונעלו **ואבד המפתח**, כך שאינו יכול לפתוח את המגדל ולהוציא את העירוב — **הרי זה עירוב. ר' אליעזר אומר: אם אינו יודע שהמפתח במקומו — אינו עירוב**.


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:14
[Steinsaltz on Eruvin 34b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:14)

ה גמרא ושואלים: **ואמאי** [ומדוע] אם אבד המפתח עירובו עירוב? הרי **הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא**! שהרי למעשה אינו יכול להגיע אל העירוב!


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:15
[Steinsaltz on Eruvin 34b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:15)

**רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] תירוץ זה: **הכא** [כאן] **במגדל של לבנים** שאינם טוחות בטיט ונוח לסותרם **עסקינן** [עוסקים אנו], **ו**משנה זו כשיטת **ר' מאיר היא**, ש**אמר: פוחת** (עושה חור) **לכתחילה** אף בשבת, בקיר של מגדל עשוי מלבנים, **ונוטל** פירות מתוכו. **דתנן** [שכן שנינו במשנה] **: בית שמילאהו פירות**, והיה **סתום ונפחת** (שנוצר בו חור) — **נוטל** פירות **ממקום הפחת**, ואילו **ר' מאיר אומר: פוחת ונוטל לכתחילה.** ומדבריו נלמד שאפשר לכתחילה לפחות את המגדל כדי להוציא ממנו את הפירות או המאכל שבתוכו.


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:16
[Steinsaltz on Eruvin 34b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:16)

ומקשים: **והאמר** [והרי על אותה משנה עצמה שהביאו ממנה ראיה אמר] **רב נחמן בר אדא אמר** בשם **שמואל**: שמדובר בה **באוירא דליבני** [בנדבכי לבנים] המונחות זו על גבי זו בלא טיט באמצע, שאם פוחת לבנה ומוציא מתוכן אינו הורס בנין של ממש. ואומרים: **הכא נמי — באוירא דליבני** [כאן גם כן מדובר בנדבכים של לבנים] המהווים את המגדל.


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:17
[Steinsaltz on Eruvin 34b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:17)

ומקשים עוד: **והא** [והרי] **אמר ר' זירא: ביום טוב אמרו אבל לא בשבת!** שבשבת לא התירו לפחות את המגדל. ועונים: **הכא נמי** [כאן גם כן] מדובר רק **ביום טוב,** כשצריך את העירוב לצורך יום טוב, אבל לא לשבת.


###### Steinsaltz on Eruvin 34b:18
[Steinsaltz on Eruvin 34b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/34b:18)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך] שמדובר בה ביום טוב, **היינו דקתני עלה** [וכי זהו ששנינו עליה בתוספתא], **ר' אליעזר אומר: אם בעיר אבד** המפתח — **עירובו עירוב, ואם בשדה אבד — אין עירובו עירוב,** שכן בעיר אפשר לטלטלו דרך החצירות שיש שיתוף ביניהן וכיוצא באלה, ובשדה אי אפשר לטלטלו שדינו ככרמלית. **ואי** [ואם] **ביום טוב** היה הדבר — **מה לי עיר מה לי שדה?** שהרי ביום טוב אין כל איסור לטלטל מרשות היחיד לרשות הרבים, ואף אם אבד המפתח בשדה — גם כן יהא מותר!