## Steinsaltz on Eruvin Daf 39b

###### Steinsaltz on Eruvin 39b:1
[Steinsaltz on Eruvin 39b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/39b:1)

**ורבנן** [וחכמים] סבורים כי **התם** [שם] בראש השנה לא נעשה אותו יום קודש מדין תורה אלא תקנת חכמים היא **כי היכי דלא לזלזולי ביה** [כדי שלא יזלזלו בו] ביום טוב הראשון בשנה אחרת. אבל מעיקר הדין יום חול הוא.


###### Steinsaltz on Eruvin 39b:2
[Steinsaltz on Eruvin 39b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/39b:2)

א במשנה הובא שבנוסף לעירוב לצורך שני ימי ראש השנה **עוד אמר ר' יהודה** לגבי ביצה וכלכלה ביום טוב של גלויות, ומעירים:


###### Steinsaltz on Eruvin 39b:3
[Steinsaltz on Eruvin 39b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/39b:3)

**וצריכא** [וצריך] היה לומר לנו שלוש הלכות אלו ואין ללמוד אחת מחברתה. **דאי אשמעינן** [שאילו היה משמיע לנו] את ההלכה רק ב**ראש השנה,** היינו אומרים **בהא קאמר** [בזו אמר] **ר' יהודה, משום דלא קעביד מידי** [שאינו עושה דבר] בתוך היום עצמו, **אבל כלכלה, דמיחזי** [שנראה] **כמתקן טיבלא** [טבל] ועושה מעשה של תיקון — **אימא מודה להו לרבנן** [אמור מודה הוא להם לחכמים] שגוזרים אנו לאסור.


###### Steinsaltz on Eruvin 39b:4
[Steinsaltz on Eruvin 39b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/39b:4)

**ואי אשמעינן הני תרתי** [ואילו היה משמיע לנו באלו השתים], היינו אומרים שהתיר ר' יהודה **משום דליכא למיגזר עלייהו** [שאין מקום לגזור עליהם], שכן אין איסורם מעיקרו חמור כל כך, **אבל ביצה** שנולדה **דאיכא למיגזר** [שיש מקום לגזור] **בה,** כמבואר במסכת ביצה, **משום פירות הנושרין ו**כן **משום משקין שזבו** מן הפירות ביום טוב, שגזרו חכמים שאסור להשתמש בהם, **אימא** [אמור] שמא **מודה להו לרבנן [להם לחכמים]** שאסורה ביצה זו לאכילה אפילו ביום השני, לכן **צריכא** [נצרכה] להשמיענו בכל המקרים.


###### Steinsaltz on Eruvin 39b:5
[Steinsaltz on Eruvin 39b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/39b:5)

ב **תניא** [שנינו בברייתא], **כיצד אמר ר' יהודה מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב ראשון ואוכלה בשני? היו לפניו שתי כלכלות** (סלים) **של** פירות **טבל, אומר: אם היום חול ולמחר קדש — תהא זו תרומה על זו, ואם היום קדש ולמחר חול — אין בדברי כלום. וקורא עליה שם** תרומה, **ומניחה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 39b:6
[Steinsaltz on Eruvin 39b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/39b:6)

**ולמחר הוא אומר: אם היום חול — תהא זו תרומה על זו, ואם היום קדש — אין בדברי כלום, וקורא עליה שם** תרומה **ואוכלה** את הכלכלה האחרת, שכן בכל אופן הופרשה התרומה ביום חול. **ר' יוסי אוסר. וכן היה ר' יוסי אוסר בשני ימים טובים של גליות,** שאף על פי שהיום השני נקבע משום הספק בלבד, יש להחמיר בכך.


###### Steinsaltz on Eruvin 39b:7
[Steinsaltz on Eruvin 39b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/39b:7)

ג מסופר: **ההוא בר טביא דאתא לבי ריש גלותא דאתציד** [צבי צעיר אחד שהובא לבית ראש הגולה, שניצוד על ידי גוי] **ביום טוב ראשון של גליות, ואשתחיט** [ונשחט] **ביום טוב שני,** ונתעוררה השאלה אם מותר לאכלו על סמך שיום אחד משני הימים האלה ודאי יום חול הוא.


###### Steinsaltz on Eruvin 39b:8
[Steinsaltz on Eruvin 39b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/39b:8)

**רב נחמן ורב חסדא אכלו** מבשרו, ו**רב ששת לא אכל. אמר רב נחמן** בלשון מבודחת: **מאי אעביד ליה** [מה אעשה לו] **לרב ששת דלא אכיל בישרא דטביא** [שאינו אוכל בשר צבי]? **אמר ליה** [לו] **רב ששת: והיכי איכול** [ואיך אוכל] שהרי **תני** [שנה] **איסי**, **ואמרי לה** ויש אומרים בשינוי (ובלשון שאלה) **איסי תני** [שנה]: **וכן היה ר' יוסי אוסר בשני ימים טובים של גליות!**


###### Steinsaltz on Eruvin 39b:9
[Steinsaltz on Eruvin 39b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/39b:9)

**אמר רבא: ומאי קושיא** [ומה הקושיה]? **דילמא הכי קאמר** [שמא כך אמר]: **וכן היה ר' יוסי אוסר בשני ימים טובים של ראש השנה בגולה** אבל בשני ימי יום טוב של גלויות מודה הוא לר' יהודה המתיר! אמרו לו: **אי הכי** [אם כך] הלשון **"של גליות"** אינה ראויה, אלא **"בגולה" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר]!


###### Steinsaltz on Eruvin 39b:10
[Steinsaltz on Eruvin 39b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/39b:10)

**אמר ר' אסי: ומאי קושיא** [ומה הקושיה בזה]? **דילמא הכי קאמר** [שמא כך אמר]: **וכן היה ר' יוסי עושה איסור שני ימים טובים של גליות, כשני ימים טובים של ראש השנה לרבנן** [לשיטת חכמים] **דשרו** [שהתירו]. על כל פנים הראו כי ההוכחה מברייתא זו אינה מושלמת.


###### Steinsaltz on Eruvin 39b:11
[Steinsaltz on Eruvin 39b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/39b:11)

מסופר כי אחר כך **אשכחיה** [מצאו] **רב ששת לרבה בר שמואל, אמר ליה** [לו]: **תני מר מידי** [וכי שנה אדוני דבר] **ב**שתי **קדושות** יום טוב וכיוצא בהן? **אמר ליה** [לו] **תנינא** [שנינו]: **מודה ר' יוסי בשני ימים טובים של גליות. אמר ליה** [לו]: **אי משכחת להו, לא תימא להו ולא מידי** [אם תמצא אותם את ר' נחמן ור' חסדא שחלקו עלי, אל תאמר להם דבר] ממה שאמרת, שלא יביישוני ממקור זה שמדברי התנאים על שלא אכלתי.


###### Steinsaltz on Eruvin 39b:12
[Steinsaltz on Eruvin 39b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/39b:12)

**אמר רב אשי: לדידי** [לי עצמי] **אמר לי אמימר: ההוא בר טביא לאו איתצודי איתציד** [אותו צבי לא ניצוד] ביום טוב,