## Steinsaltz on Eruvin Daf 40a

###### Steinsaltz on Eruvin 40a:1
[Steinsaltz on Eruvin 40a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:1)

**אלא מחוץ לתחום אתא** [בא]. אף על פי שניצוד עוד קודם לכן, ובו ביום נשחט. **מאן** [מי] ש**אכל סבר:** דבר **הבא** מחוץ לתחום **בשביל ישראל זה — מותר לישראל אחר.** וכיון שהובא הצבי בשביל ראש הגולה — מותר לחכמים לאוכלו, ואין אוסרים להם ליהנות ממה שעשה גוי בשביל ישראל אחר.


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:2
[Steinsaltz on Eruvin 40a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:2)

**ומאן** [ומי] ש**לא אכל סבר: כל** דבר **דאתי לבי ריש גלותא** [שבא לבית ראש גולה] — **אדעתא דכולהו רבנן אתי** [על דעת כל החכמים בא], שידוע שראש הגולה מזמנם לסעוד אצלו ביום טוב. וכשם שאסור לראש הגולה עצמו כיון שהובא מחוץ לתחום, כך אסור גם לכל בני ביתו שהם החכמים.


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:3
[Steinsaltz on Eruvin 40a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:3)

ושואלים: **והא אשכחיה** [והרי מצאו] **רב ששת לרבה בר שמואל ואמר ליה** [לו] מה שאמר?! ועונים שלפי הגירסה ששמע רב אשי **לא היו דברים מעולם,** וכל אותו מעשה לא כך היה.


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:4
[Steinsaltz on Eruvin 40a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:4)

מסופר **ההוא ליפתא דאתי** [לפת אחת שהובאה] **ל**עיר **מחוזא** על ידי גויים ביום טוב של גלויות, **נפק** [יצא] **רבא** לשוק, **חזיא דכמישא, שרא** [ראה שלפת זו כמושה, והתיר] **רבא למיזבן מיניה** [לקנות ממנה] מיד, ולא צווה להמתין בכדי שתובא כמותה מחוץ לתחום. **אמר: הא** [לפת זו] **ודאי** מאתמול **נעקרה** ולא נעשתה בה מלאכה היום


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:5
[Steinsaltz on Eruvin 40a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:5)

אלא **מאי אמרת** [מה אומר אתה] **מחוץ לתחום אתיא** [באה], ומשום כך תיאסר. ואולם, כלל הוא זה: **הבא בשביל ישראל זה, מותר לאכול לישראל אחר, וכל שכן האי דאדעתא דגוים אתא** [לפת זו שעל דעת הגוים הובאה] כלומר: בשבילם ולא בשביל ישראל, ואם קונים ישראל ממנה — אין איסור בדבר.


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:6
[Steinsaltz on Eruvin 40a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:6)

**כיון דחזא דקא מפשי ומייתי להו** [שראה שמרבים ומביאים להם] שהיו הגוים מרבים להביא לפת עבור הקונים היהודים — **אסר להו** [להם] לבני מחוזא לקנותה מהם, שהרי ברור שהביאו מלכתחילה בשביל ישראל.


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:7
[Steinsaltz on Eruvin 40a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:7)

וכן מסופר: **הנהו בני גננא דגזו להו אסא** [אותם בני החופות שקולעים בהן הדסים שחתכו להם הדס] **ביום טוב שני, לאורתא שרא להו** [לערב התיר להם] **רבינא לאורוחי ביה לאלתר** [להריח בו מיד], ולא הצריכם להמתין עד מוצאי החג. **אמר ליה** [לו] **רבא בר תחליפא לרבינא: ליסר להו מר** [שיאסור להם אדוני] **מפני שאינן בני תורה,** ויש להחמיר עליהם שלא יבואו לזלזל בקדושת יום טוב שני.


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:8
[Steinsaltz on Eruvin 40a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:8)

**מתקיף** [מקשה] על כך **רב שמעיה: טעמא** [הטעם, דוקא] משום ש**אינן בני תורה, הא** [הרי] אם היו **בני תורה שרי** [מותר היה]?! **והא בעינן** [והרי צריכים אנו] בכלל להמתין **בכדי שיעשו! אזלו שיילוה** [הלכו ושאלוה לשאלה זו] **לרבא, אמר להו** [להם]: **בעינן** [צריכים אנו] להמתין **בכדי שיעשו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:9
[Steinsaltz on Eruvin 40a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:9)

א במשנה הובאה גירסתו של ר' דוסא על נוסח התפילה המיוחד של ראש השנה. **ר' דוסא אומר: העובר לפני התיבה** ביום טוב הראשון של ראש השנה אומר: "החליצנו ה' אלהינו את יום ראש החדש הזה אם היום אם למחר".


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:10
[Steinsaltz on Eruvin 40a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:10)

**אמר רבה: כי הוינן בי** [כאשר היינו בבית מדרשו של] **רב הונא, איבעיא לן** [נשאלה לנו שאלה זו] **מהו להזכיר** גם את **של ראש חדש** בתפילת **ראש השנה?** וצדדי השאלה: האם **כיון** ש**חלוקין במוספין,** שמביאים קרבן מוסף מיוחד לשם ראש חודש וקרבן מוסף מיוחד לשם ראש השנה, **אמרינן** [אומרים אנו] ומזכירים את ראש חודש בראש השנה? **או דילמא** [שמא] — **זכרון אחד עולה לכאן ולכאן,** שלשון "זכרון" נאמרה בתורה גם בראש השנה וגם בראש חודש, ולכן די במה שאומרים "יום הזכרון" בלבד?


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:11
[Steinsaltz on Eruvin 40a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:11)

**אמר לן** [לנו] רב הונא: **תניתוה** [שניתם אותה במשנה] את הפתרון לשאלה זו, שכן **ר' דוסא אומר: העובר לפני התיבה אומר ומתנה אף על ראש חודש בו ביום. נאמר במשנה שלא הודו לו חכמים ושואלים: על מה לא הודו לו, מאי לאו** [האם לא] שנתכוון לדייק מדבריו שיש **להזכיר** את ראש החודש?


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:12
[Steinsaltz on Eruvin 40a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:12)

את הראיה הזו דוחים: **לאו** [לא], **להתנות.** שחידושו של ר' דוסא לא היה בעצם הזכרת ראש החודש, אלא שיש להתנות בתוך התפילה שמא יום זה אין קדושתו ודאית.


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:13
[Steinsaltz on Eruvin 40a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:13)

ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר] שעיקר המחלוקת לענין התנאי ולא לענין הזכרת ראש חודש. **מדקתני** [ממה ששנינו] כעין זה **בברייתא: וכן היה ר' דוסא עושה בראשי חדשים של כל השנה כולה** שעושים אותם שני ימים מספק, **ולא הודו לו** חכמים.


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:14
[Steinsaltz on Eruvin 40a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:14)

**אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] מעיקרו של הדבר משום **להתנות** — **משום הכי** [כך] **לא הודו לו,** משום שבעיקרו של דבר לא הסכימו שיש להתנות כן בתפילה. **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שעיקר הדבר הוא **להזכיר** ראש חודש — **אמאי** [מדוע] **לא הודו לו,** ומדוע לא יזכירו ראש חודש בתפילה?


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:15
[Steinsaltz on Eruvin 40a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:15)

ומקשים: ו**אלא מאי** [מה תאמר] — שהמחלוקת היא **להתנות? למה לי לאיפלוגי בתרתי** [לחלוק פעמיים]? הלא הבעיה אחת היא, הן לגבי ראש חודש והן לגבי ראש השנה! ומשיבים: **צריכא** [נצרכה] מחלוקת כפולה זו **דאי אשמעינן** [שאם היה משמיע לנו] ב**ראש השנה** בלבד — **הוה אמינא** [הייתי אומר]: **בהא קאמרי רבנן דלא** [בזה אמרו חכמים שלא] יזכיר תנאי — **משום דאתי לזלזולי ביה** [שיבואו לזלזל ולעשות בו מלאכה], **אבל בראשי חדשים של כל השנה כולה — אימא מודו ליה** [אמור שמא מודים לו] **לר' דוסא,** שהרי אין איסור מלאכה בראש חודש, ואין חשש זלזול בו.


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:16
[Steinsaltz on Eruvin 40a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:16)

ולהיפך: **ואי אתמר בהא** [ואם היה נאמר בזה, בראש חודש] הייתי אומר: **בהא קאמר** [בזה דוקא אמר] **ר' דוסא** שמתנים, **אבל בהך** [בההיא, בראש השנה] — **אימא** [נאמר] ש**מודה להו לרבנן** [להם לחכמים] מחשש זלזול בחג. על כן, **צריכא** [נצרכה] המחלוקת להיאמר בשני המקרים.


###### Steinsaltz on Eruvin 40a:17
[Steinsaltz on Eruvin 40a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40a:17)

**מיתיבי** [מקשים]: **ראש השנה שחל להיות בשבת, בית שמאי אומרים: מתפלל עשר** ברכות, שמוסיף עוד ברכה אחת להזכרת השבת, **ובית הלל אומרים: מתפלל תשע,** ומזכיר את השבת והחג בברכה אחת. **ואם איתא** [יש] שיטה הסבורה שיש להזכיר את ראש החדש, אם כן לדעת **בית שמאי אחת עשרה** ברכות **מבעי ליה** [צריך לו] לומר, שהן: תשע לראש השנה, אחת לשבת, ואחת להזכרת ראש חודש.