## Steinsaltz on Eruvin Daf 40b

###### Steinsaltz on Eruvin 40b:1
[Steinsaltz on Eruvin 40b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:1)

**אמר ר' זירא: שאני** [שונה] **ראש חודש** שצריך אכן להזכירו לבית שמאי ובכל זאת לא קבעוהו כברכה בפני עצמה, **מתוך שכולל ל**הזכרת ראש חודש בין בתפילת **שחרית ו**בין בתפילת **ערבית,** ולא אומרו כברכה בפני עצמה, **כולל נמי** [גם כן] **במוספין.**


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:2
[Steinsaltz on Eruvin 40b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:2)

ומקשים: **ומי אית להו** [והאם יש להם, היו מקבלים] **בית שמאי** הלכה זו ש**כולל** ברכת ראש חודש בברכה אחרת? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **ראש חדש שחל להיות בשבת, בית שמאי אומרים: מתפלל שמנה,** שמוסיף ברכה מיוחדת לראש החודש. **ובית הלל אומרים: מתפלל שבע** ברכות, וכולל ראש החודש בשל שבת. ואם כן לדעת בית שמאי אין כוללים ברכה בברכה. ומה שלא הצריכו בראש השנה ברכה בפני עצמה הוא מכיון שזכרון עולה לכאן ולכאן. ומעירים: אכן **קשיא** [קשה הדבר לשיטתו]


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:3
[Steinsaltz on Eruvin 40b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:3)

ומעירים: **ו**ענין זה אם **כולל** ברכה בברכה הוא **עצמו תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא, דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **שבת שחל להיות בראש חודש או בחולו של מועד, ערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו שבע** ברכות, **ואומר מעין המאורע** שמזכיר את ראש חודש או חול המועד **ב**ברכת ה**עבודה** ("רצה") באמירת "יעלה ויבוא". **ר' אליעזר אומר:** מוסיף דברים אלה **ב**ברכת **הודאה** ("מודים"), **ואם לא אמר — מחזירין אותו.** הרי שאינו כולל את המאורע בתוך הברכות עצמן בתפילה.


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:4
[Steinsaltz on Eruvin 40b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:4)

**וב**תפילת ה**מוספין מתחיל** את הברכה הרביעית, היא הברכה המיוחדת למוסף — **בשל שבת, ומסיים בשל שבת, ואומר קדושת היום** ראש חודש או המועד **באמצע.**


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:5
[Steinsaltz on Eruvin 40b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:5)

ואילו **רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומרים: כל מקום שזקוק לשבע** ברכות ואפילו בשחרית או ערבית — **מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת, ואומר קדושת היום** של יום טוב או ראש חודש **באמצע.** שלדעתם יש לכלול דברי ברכה מיוחדים בתוך עצם התפילה.


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:6
[Steinsaltz on Eruvin 40b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:6)

לעיקרה של השאלה — אם מזכירים ראש חודש בראש השנה שואלים: **מאי הוה עלה** [מה היה עליה] למעשה? מה פסקו בה חכמים: **אמר רב חסדא: זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן. וכן אמר רבה: זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן.**


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:7
[Steinsaltz on Eruvin 40b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:7)

א אגב הדיון בתפילות ראש השנה מביאים עוד בעיות הקשורות בכך. **ואמר רבה: כי הוינא בי** [כאשר הייתי בבית מדרשו] של **רב הונא, איבעיא לן** [נשאלה לנו] שאלה זו: **מהו לומר זמן** (ברכת "שהחיינו"), **בראש השנה וביום הכפורים?** וצדדי השאלה: **כיון** ש**מזמן לזמן אתי** [בא החג] — **אמרינן** [אומרים אנו] "שהחיינו", כעל כל דבר שמחה הבא מזמן לזמן, **או דילמא** [שמא] **כיון** ש**לא איקרו** [נקראו] חגים אלה **רגלים — לא אמרינן** [אין אנו אומרים] "שהחיינו", שאין השמחה בהם חשובה דיה. **לא הוה בידיה** [היתה בידו] תשובה.


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:8
[Steinsaltz on Eruvin 40b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:8)

**כי אתאי בי** [כאשר באתי לבית מדרשו] של **רב יהודה אמר: אנא אקרא חדתא נמי אמינא** [אני על דלעת חדשה גם כן אומר] **זמן,** ברכת "שהחיינו", ובודאי מברך אני "שהחיינו" גם על ראש השנה ויום הכיפורים. **אמרי ליה** [אמרתי לו]: לענין **רשות** לומר "שהחיינו" **לא קא מבעיא לי** [אינו מסופק בעיני], **כי קא מיבעיא לי** [כאשר נסתפק לי] האם לגבי **חובה מאי** [מהו]? האם חובה היא לומר "שהחיינו" או לא? **אמר לי: רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **אין אומר זמן אלא בשלש רגלים.**


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:9
[Steinsaltz on Eruvin 40b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:9)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא במדרש הכתוב **"תן חלק לשבעה וגם לשמונה"** (קהלת יא, ב) **ר' אליעזר אומר: "שבעה" — אלו שבעה ימי בראשית, "שמונה" — אלו שמונה ימי מילה.** ו**ר' יהושע אומר: "שבעה" — אלו שבעה ימי פסח, "שמונה" — אלו שמונה ימי החג. וכשהוא אומר "וגם"** הרי זה בא (כשאר לשון 'גם' במקרא) **לרבות**, ומה הוא מרבה — **עצרת** (חג השבועות) **וראש השנה ויום הכפורים.**


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:10
[Steinsaltz on Eruvin 40b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:10)

**מאי לאו** [האם לא] נתכוון בדרשה זו ללמד שגם ימים אלה חייבים **ל**ברך בהם ברכת **זמן?** ודוחים **לא.** הכוונה היתה **לברכה** שיש לומר ברכה מיוחדת בימי חג אלה.


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:11
[Steinsaltz on Eruvin 40b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:11)

ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר], **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] **לזמן** (לענין ברכת "שהחיינו") — וכי ברכת **זמן כל שבעה** ימי חג הפסח **מי איכא** [האם ישנם]? שהרי אין מברכים "שהחיינו" אלא ביום הראשון של החג בלבד! ודוחים: **הא לא קשיא** [זו אינה קושיה] שהכוונה היא **דאי לא מברך האידנא** [שאם לא מברך עכשיו] ביום הראשון של החג — **מברך למחר וליום אוחרא** [אחר בתוך החג] שכל ימי החג דינם כרגלים, ויכול לברך בכל אחד מהם ברכת "שהחיינו" על הרגל.


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:12
[Steinsaltz on Eruvin 40b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:12)

ושואלים: והלא **מכל מקום** אפילו לשיטה שחובה היא לברך — **בעינן** [צריכים אנו] **כוס,** לברך "שהחיינו" על כוס יין והיכן ימצא כל אדם כוס בימי חול המועד? ואם כן, **לימא** [האם נאמר] שדבר זה **מסייע ליה** [לו] **לרב נחמן** ש**אמר רב נחמן** כרגיל **זמן אומרו אפילו בשוק** בלא כוס. ומעירים: **הא לא קשיא, דאיקלע ליה** [זו אינה קושיה, שכן כאן מדובר שנזדמנה לו] **כוס,** ואכן אין לברך "שהחיינו" בלא כוס.


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:13
[Steinsaltz on Eruvin 40b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:13)

ומקשים: **התינח** [זה נוח] לגבי **עצרת וראש השנה,** שיכול לברך "שהחיינו" על הכוס, ואולם **יום הכפורים היכי עביד** [כיצד עושה]? **אי מברך עליה ושתי ליה** [אם מברך על הכוס ושותה אותה] **ואולם כיון** ש**אמר** הוא כבר **זמן,** ברכת "שהחיינו", **קבליה עליה** [קיבל עליו] קדושת היום**, ואסר ליה** [לו] לשתות, כדין יום הכיפורים,


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:14
[Steinsaltz on Eruvin 40b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:14)

שהרי **אמר ליה** [לו] **רב ירמיה בר אבא לרב** כאשר ראהו שהוא מקדש לפני כניסת השבת: **מי בדלת** [האם גם בדלת] מעשיית מלאכה להימנע מלעשות מלאכה משעה זו? **ואמר ליה: אין, בדילנא** [ואמר לו: כן, בדלתי מעשיית מלאכה] משמע שמשעת הקידוש, שבו הוא מקבל עליו את קדושת היום, חלים עליו כל דיני היום, וכיון שבירך על יום הכיפורים שוב אסור לו לאכול בו.


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:15
[Steinsaltz on Eruvin 40b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:15)

ואם תאמר: **לברוך עליה ולנחיה** [שיברך על הכוס ויניחנה] וישתה אותה למוצאי החג, הלא כלל הוא ש**המברך צריך שיטעום!** ואם נאמר **ליתביה לינוקא** [שיתן אותו לתינוק] שאינו מחוייב בצום, אולם בענין זה **לית הלכתא** [אין הלכה] **כרב אחא** שהציע הצעה כעין זו לענין אחר, וטעמו של דבר: **דילמא אתי למסרך** [שמא יבוא להימשך] שישתה התינוק יין בכל יום הכיפורים אפילו לאחר שיגדיל, שאין קובעים תקנה העלולה להביא למכשול.


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:16
[Steinsaltz on Eruvin 40b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:16)

אם כן, בסופו של דבר, **מאי הוה עלה** [מה היה עליה על הלכה זו למעשה]? האם צריך לומר ברכת "שהחיינו" בראש השנה ויום הכיפורים? **שדרוה רבנן** [שלחו חכמים] את **רב יימר סבא קמיה** [לפני] **רב חסדא במעלי יומא דריש שתא** [ערב יום ראש השנה] **אמרו ליה: זיל חזי היכי עביד עובדא, תא אימא לן** [אמרו לו: לך ראה איך עושה הוא מעשה לענין ברכת "שהחיינו", ואחר בוא אמור לנו]. **כי חזייה** [כאשר ראהו] רב חסדא **אמר ליה** [לו] כפתגם העם: **דלויה לרטיבא רפסא ליה בדוכתיה** [כשהרימו את הקורה הרטובה, עושים זאת משום שרוצים לעשות משהו במקומה] כלומר, בוודאי באת אלי לצורך מסויים ולא לביקור. ולמעשה, **אייתו ליה כסא דחמרא, קדיש** [הביאו לו כוס יין, קידש] **ואמר זמן.**


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:17
[Steinsaltz on Eruvin 40b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:17)

ומסכמים: **והלכתא** [והלכה למעשה]: **אומר זמן בראש השנה וביום הכפורים, והלכתא** [והלכה היא]: ש**זמן אומרו אפילו בשוק** ואינו זקוק לכוס.


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:18
[Steinsaltz on Eruvin 40b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:18)

ב ועוד בענין שאלות אלו, כיון שהוזכרה שאלה שהועלתה בימי לימודו של רבה. הביאו עוד מה ש**אמר רבה: כי הוינן בי** [כאשר היינו בבית מדרשו] של **רב הונא איבעיא לן** [נשאלה לנו שאלה זו]: **בר בי רב דיתיב בתעניתא במעלי שבתא** [תלמיד בבית הרב היושב בתענית בערב שבת], **מהו לאשלומי** [שישלים] תעניתו עד סופה בערב שבת. ושמא נאמר שצריך להפסיק לפני השבת, כדי שלא יכנס לשבת כשהוא עייף מתעניתו. **לא הוה בידיה** [היתה בידו] תשובה. **אתאי לקמיה** [באתי לפני] **רב יהודה** אחר כך **ולא הוה בידיה** [היתה אף בידו] תשובה,


###### Steinsaltz on Eruvin 40b:19
[Steinsaltz on Eruvin 40b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/40b:19)

**אמר רבא: נחזייה אנן** [נראה אנו בעצמנו] פתרון מתוך המקורות, **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **תשעה באב שחל להיות בשבת**