## Steinsaltz on Eruvin Daf 41a

###### Steinsaltz on Eruvin 41a:1
[Steinsaltz on Eruvin 41a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41a:1)

**וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת** אינו מצמצם אכילתו כפי שהיה צריך לנהוג אילו היה חל ביום חול, אלא **אוכל ושותה כל צרכו, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו. חל להיות תשעה באב בערב שבת — מביאין לו כביצה** בסוף היום **ואוכל. כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 41a:2
[Steinsaltz on Eruvin 41a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41a:2)

**תניא** [שנינו בברייתא], **אמר ר' יהודה: פעם אחת היינו יושבין לפני ר' עקיבא, ותשעה באב שחל להיות בערב שבת היה. והביאו לו ביצה מגולגלת** (מבושלת מעט) **וגמעה בלא מלח. ולא שהיה תאב לה** עד כדי כך, **אלא להראות לתלמידים הלכה,** שאין צריך להשלים את תעניתו בתשעה באב שחל בערב שבת, כדי לא להיכנס לשבת כשהוא מעונה.


###### Steinsaltz on Eruvin 41a:3
[Steinsaltz on Eruvin 41a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41a:3)

**ור' יוסי אומר: מתענה ומשלים. אמר להן ר' יוסי: אי אתם מודים לי בתשעה באב שחל להיות באחד בשבת, שמפסיק מבעוד יום** השבת שלפניו? משמע, שמוסיף משעות השבת על הצום, וכן נעשה אף בערב שבת. **אמרו לו: אבל** (אכן, כן הוא). **אמר להם: מה לי ליכנס בה** בשבת, **כשהוא מעונה. מה לי לצאת ממנה כשהוא מעונה,** שהרי אם הוא מתחיל לצום מבעוד יום, הרי הוא צם זמן מה ביום השבת.


###### Steinsaltz on Eruvin 41a:4
[Steinsaltz on Eruvin 41a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41a:4)

**אמרו לו:** יש הבדל, **אם אמרת** לענין **לצאת ממנה** מן השבת כשהוא מעונה — **שהרי אכל ושתה כל היום כולו,** ואינו סובל אם מתענה דקות אחדות, **תאמר ליכנס בה כשהוא מעונה,** כ**שלא אכל ושתה כל היום כולו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 41a:5
[Steinsaltz on Eruvin 41a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41a:5)

**ואמר עולא: הלכה כר' יוסי,** ובתשעה באב שחל בערב שבת מתענה ומשלים. ושואלים: **ומי עבדינן** [והאם עושים אנו] **כר' יוסי? ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה לכך] ממה ששנינו: **אין גוזרין** מלכתחילה **תענית על הציבור בראשי חדשים, בחנוכה ובפורים. ואם התחילו** מחזור תעניות, ונזדמנה תענית בימים אלה — **אין מפסיקין, דברי רבן גמליאל. אמר ר' מאיר: אף על פי שאמר רבן גמליאל** ש**אין מפסיקין, מודה היה שאין משלימין** תענית באותם ימים, **וכן** אין משלימים **בתשעה באב שחל להיות בערב שבת.**


###### Steinsaltz on Eruvin 41a:6
[Steinsaltz on Eruvin 41a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41a:6)

**ותניא** [ושנינו על כך בברייתא]: **לאחר פטירתו של רבן (שמעון בן) גמליאל, נכנס ר' יהושע להפר את דבריו** לענין תעניות. **עמד ר' יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל** [רואה אני שלאחר הראש הולך הגוף] ולדעתי יש ללכת אחר דברי הראשונים הגדולים ולא לסטות מהלכות שקבעו. **כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו, עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו?! יהושע, אין שומעין לך, שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל, ולא היה אדם שערער בדבר כלום.** ואם כן, מברייתא זו למדים אנו שתשעה באב שחל להיות בערב שבת — מתענים ואין משלימים, וכן אמנם נהגו למעשה.


###### Steinsaltz on Eruvin 41a:7
[Steinsaltz on Eruvin 41a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41a:7)

ואמנם את הקושיה דוחים, שאין מכאן ראיה גמורה, כי אמנם **בדורו של רבן גמליאל עבוד** [עשו] **כרבן גמליאל,** ואילו **בדורו של ר' יוסי עבוד** [עשו] **כר' יוסי,** ומאז נהגו לפסוק כמותו.


###### Steinsaltz on Eruvin 41a:8
[Steinsaltz on Eruvin 41a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41a:8)

ושואלים לגופו של דבר: **ובדורו של רבן גמליאל** עצמו האם **עבוד** [עשו] **כרבן גמליאל? והתניא** [והרי שנינו], **אמר ר' אלעזר בן צדוק** שהיה בן דורו של רבן גמליאל: **אני הייתי מבני סנאב בן בנימין** ולהם נקבע יום טוב משפחתי בעשרה באב. **פעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת, ודחינוהו לאחר השבת,** שהרי אין מתענים תשעה באב בשבת, **והתענינו בו, ולא השלמנוהו** את צום תשעה באב, **מפני שיום טוב שלנו היה,** ומכאן נדייק: **טעמא** [טעם הדבר דוקא] שהיה הוא עצמו **יום טוב, הא** [הרי] אם היה זה **ערב יום טוב** בלבד — **משלימין!** ואם כן נמצא שבערבי שבתות וימים טובים מתענים ומשלימים, אפילו בדורו של רבן גמליאל!


###### Steinsaltz on Eruvin 41a:9
[Steinsaltz on Eruvin 41a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41a:9)

**אמר רבינא**: שאין להקשות מסיפור זה כי **שאני** [שונה] **יום טוב של דבריהם** שתקנוהו חכמים, שאינו חמור כיום טוב האמור בתורה. והרי חגם של בני סנאב איננו חג מן התורה, כי רק חכמים קבעוהו. ו**מתוך שמתענין בו שעות,** שהתירו להתענות חלק מן היום ביום טוב של דבריהם, אף **משלימין בו** גם **ערביות** (להתענות עד שיעריב היום). ואולם ב**שבת, הואיל ואין מתענין בה** אפילו **שעות —** אף **אין משלימין בה ערביות.**


###### Steinsaltz on Eruvin 41a:10
[Steinsaltz on Eruvin 41a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41a:10)

א **אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתא** [לא שמעתי הלכה זו] שפוסקים כר' יוסי (רב יוסף חלה ושכח את תלמודו, ולא זכר שנאמרה הלכה זו). **אמר ליה** [לו] **אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת ניהלן** [אתה אמרת לנו הלכה זו, ועל דבר זה אמרת אותה לנו]: שנינו ש**אין גוזרין תענית על הציבור בראשי חדשים,** בחנוכה ובפורים, **ואמרינן עלה** [ואמרנו עליה על ברייתא זו], **אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי ר' מאיר שאמר משום** (בשם) **רבן גמליאל** שאין משלימים, וכן בענין תשעה באב שחל בערב שבת, **אבל חכמים אומרים: מתענה ומשלים.**


###### Steinsaltz on Eruvin 41a:11
[Steinsaltz on Eruvin 41a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41a:11)

**מאי לאו** [האם לא] מה שאמרו חכמים "מתענה ומשלים" נאמר **אכולהו** [על כולם], כלומר על כל הפרטים שנזכרו בברייתא, כולל בענין תשעה באב שחל להיות בערב שבת? **לא,** הדבר נאמר רק ביחס ל**חנוכה ופורים** שאם קבעו בהם תענית — מתענין ומשלימים, אבל לא לענין קביעת תענית בערב שבת.


###### Steinsaltz on Eruvin 41a:12
[Steinsaltz on Eruvin 41a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41a:12)

ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר] לומר