## Steinsaltz on Eruvin Daf 41b

###### Steinsaltz on Eruvin 41b:1
[Steinsaltz on Eruvin 41b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:1)

**דאי סלקא דעתך אכולהו** [שאם עולה על דעתך לומר שעל כולם] אמר רב יהודה שהלכה כחכמים — **הא בעי מיניה** [הרי כבר אמרנו ששאל ממנו] **רבה מרב יהודה** בנושא זה **ולא פשט ליה** [פתר לו]! משמע שבנושא זה לא היתה הלכה פסוקה בידו.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:2
[Steinsaltz on Eruvin 41b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:2)

ומשיבים: **ולטעמיך** [ולשיטתך] שסבור אתה שאין פתרון לדבר, **הא** [זה] ש**דרש מר זוטרא משמיה** [משמו] של **רב הונא: הלכה, מתענה ומשלים** בערב שבת. **הא בעא מיניה** [הרי שאל ממנו] **רבה** גם **מרב הונא ולא פשט ליה** [פתר לו], וכיצד יכול מר זוטרא לומר הלכה משמו של רב הונא?!


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:3
[Steinsaltz on Eruvin 41b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:3)

**אלא** על כרחך תאמר: **הא** [זו] — **מקמי** [לפני] ש**שמעה, והא** [וזו] — **לבתר** [לאחר] ש**שמעה,** שלאחר ששמע רב הונא הלכה זו בשם רב נפתרה לו הבעיה, **הכא נמי** [כאן גם כן] לגבי רב יהודה אפשר לומר: **הא** [זו] — **מקמי** [לפני] ש**שמעה,** הלכה בשם רב ולכן לא ידע להשיב לרבה, **והא** [וזו] — **לבתר** [לאחר] ש**שמעה,** והיה בידו פתרון.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:4
[Steinsaltz on Eruvin 41b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:4)

וחוזרים על מה שהזכרנו ובדרך אגב: **דרש מר זוטרא משמיה** [משמו] של **רב הונא: הלכה, מתענין ומשלימים** בתענית שחל להיות בערב שבת וחג.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:6
[Steinsaltz on Eruvin 41b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:6)

א משנה **מי שהוציאוהו גוים** בעל כורחו מחוץ לתחום, **או** שיצא מחמת **רוח רעה,** שנטרפה דעתו לפי שעה, ולא ידע מה הוא עושה, וכשנתפכח מצא שהוא מחוץ לתחום — **אין לו** רשות להלך **אלא ארבע אמות** מן המקום בו הוא עומד.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:7
[Steinsaltz on Eruvin 41b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:7)

אם **החזירוהו** הגוים, או חזר מחמת הרוח רעה — **כאילו לא יצא.** ומהלך בתחומו כדרכו.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:8
[Steinsaltz on Eruvin 41b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:8)

אם **הוליכוהו** הגוים **לעיר אחרת** המוקפת מחיצות, או **נתנוהו בדיר או בסהר** (מקום מוקף הקבוע עבור בהמות), נחלקו חכמים בדבר: **רבן גמליאל ור' אלעזר בן עזריה אומרים: מהלך את** העיר **כולה,** שהעיר כולה נחשבת כארבע אמות. ואילו **ר' יהושע ור' עקיבא אומרים: אין לו אלא ארבע אמות** ממש ממקומו.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:9
[Steinsaltz on Eruvin 41b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:9)

מסופר: **מעשה שבאו** חכמים **מפלנדרסין** שבמדינת הים, **והפליגה ספינתם בים** בשבת, **רבן גמליאל ור' אלעזר בן עזריה הלכו את** הספינה **כולה,** שאמרו שכולה כארבע אמות. ואילו **ר' יהושע ור' עקיבא לא זזו מארבע אמות, שרצו להחמיר על עצמן.**


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:10
[Steinsaltz on Eruvin 41b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:10)

ועוד מסופר: **פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה** בליל שבת, **אמרו לו לרבן גמליאל: מה אנו לירד,** כלומר: האם כבר היינו בתחום העיר מבעוד יום?


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:11
[Steinsaltz on Eruvin 41b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:11)

**אמר להם: מותרין אתם** לרדת, **שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה,** ולכן קנינו שביתה לעצמנו בעיר בין השמשות, ויכולים אנו ללכת אליה אף משחשיכה.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:12
[Steinsaltz on Eruvin 41b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:12)

ב גמרא כיון שהוזכר במשנה אדם שעבר את התחום מפני רוח רעה, מביאים עוד בענין זה. **תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: **שלושה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו, ואלו הן: גוים, ורוח רעה, ודקדוקי עניות,** כלומר: עניות יתירה הגורמת לאדם לעתים לשנות מדעת עצמו, ואף לעבור על דעת קונו.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:13
[Steinsaltz on Eruvin 41b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:13)

ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא ממנה] כשיודעים על הדברים האלה? ומשיבים: **למיבעי רחמי עלייהו** [כדי לבקש רחמים עליהם] שלא יבואו לידי כך.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:14
[Steinsaltz on Eruvin 41b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:14)

ומעין זה אמרו: **שלושה** סוגי אנשים **אין רואין פני גיהנם** משום שחייהם מלאים סבל בעולם הזה ועוונותיהם מתכפרים, ואלו **הן: דקדוקי עניות,** אדם המדוכדך בעניות, **וחולי מעיין, והרשות,** אדם שלוחצים עליו נושים. **ויש אומרים: אף מי שיש לו אשה רעה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:15
[Steinsaltz on Eruvin 41b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:15)

ושאלו: **ואידך** [והאחר], שאינו מונה אשה רעה, מדוע אינו מחשיב זו המציקה לו בכל עת? ומשיבים: **אשה רעה מצוה לגרשה,** ויש תקנה לצרה זו.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:16
[Steinsaltz on Eruvin 41b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:16)

**ואידך** [והאחר] המונה אשה רעה, מדוע מונה זאת? משיבים: **זימנין** [פעמים] ש**כתובתה מרובה** ואינו יכול לגרשה משום שאין בידו ממון מספיק כדי לשלם דמי כתובתה. **אי נמי, אית ליה בנים מינה, ולא מצי מגרש לה** [או גם כן, יש לו בנים ממנה, ואינו יכול לגרש אותה],


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:17
[Steinsaltz on Eruvin 41b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:17)

ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מכך] שיודעים כל זאת? ומשיבים: **לקבולי** [לקבל] יסורים אלה **מאהבה** שכן הוא יודע שבגללם הוא נפטר מעונש גהינם.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:18
[Steinsaltz on Eruvin 41b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:18)

ועוד אמרו: **שלושה מתין כשהן מספרין,** כלומר עשויים למות פתאום אפילו נראה שמצבם טוב ויכולים הם לשוחח, **ואלו הן: חולי מעיין, וחיה** [יולדת], **ו**החולה במחלת ה**הדרוקן.**


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:19
[Steinsaltz on Eruvin 41b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:19)

ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא ממנה מידיעה זו] ומשיבים: **למשמושי בהו זוודתא** [להכין להם תכריכים] שמא יצטרכו להם פתאום.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:20
[Steinsaltz on Eruvin 41b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:20)

ג ומעתה חוזרים לענין ההלכה שבמשנה. **אמר רב נחמן אמר שמואל: יצא לדעת** מתוך התחום — **אין לו אלא ארבע אמות.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] **השתא** [הרי, עכשיו] **מי שהוציאוהו גוים** על כרחו, **אין לו אלא ארבע אמות, יצא לדעת מיבעיא** [נצרכה לומר] שאין לו יותר מארבע אמות?!


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:21
[Steinsaltz on Eruvin 41b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:21)

**אלא אימא** [אמור, תקן]: **חזר לדעת** בזדון אל תוך התחום, לאחר שהוציאוהו גויים — **אין לו אלא ארבע אמות** ולא יותר.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:22
[Steinsaltz on Eruvin 41b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:22)

ומקשים: **הא נמי תנינא** [הרי דבר זה גם כן שנינו] מדקדוק בדברי המשנה: **החזירוהו גוים — כאילו לא יצא,** ונדייק: **החזירוהו — הוא** ש**כאילו לא יצא, אבל הוציאוהו גוים וחזר לדעת** — הרי זה כאילו יצא לדעת — ו**אין לו אלא ארבע אמות!**


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:23
[Steinsaltz on Eruvin 41b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:23)

**אלא אימא** [אמור, **תקן**] שכך אמר רב נחמן: **יצא לדעת והחזירוהו גוים** על כורחו — **אין לו אלא ארבע אמות,** אף שהחזירוהו על כורחו.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:24
[Steinsaltz on Eruvin 41b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:24)

ומקשים: **הא נמי תנינא** [זו גם כן שנינו] אם נדייק בדברי המשנה, שהרי נאמר: **הוציאוהו והחזירוהו — כאילו לא יצא,** ונדייק: **הוציאוהו והחזירוהו הוא** המקרה ש**כאילו לא יצא, אבל יצא לדעת — לא!**


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:25
[Steinsaltz on Eruvin 41b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:25)

ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר] ותדחה ראיה זו: שמא **לצדדין קתני** [נשנתה] שמא לא נאמרו דברי המשנה כיחידה אחת אלא הכוונה לשני מקרים נפרדים: **מי שהוציאוהו גוים וחזר לדעת — אין לו אלא ארבע אמות, אבל יצא לדעת והחזירוהו גוים — כאילו לא יצא,** על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאף אם יצא לדעת והחזירוהו גוים נחשב כחוזר לדעת, ואין לו אלא ארבע אמות.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:26
[Steinsaltz on Eruvin 41b:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:26)

**בעו מיניה** [שאלו ממנו] **מרבה:** אם אותו אדם העומד בתחום ארבע אמות **הוצרך לנקביו** ואין לו מקום צנוע לעשותם **מהו? אמר להם:** כבר נקבע הכלל **גדול כבוד הבריות שדוחה** אף **את לא תעשה שבתורה,** ומותר לו לצאת מן התחום שקבעו חכמים, אף על פי שנאסר לעבור על דבריהם בלאו של "לא תסור", כדי לעשות צרכיו בצינעה.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:27
[Steinsaltz on Eruvin 41b:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:27)

**אמרי נהרדעי:** [אמרו חכמי נהרדעא] **אי פיקח הוא** אדם זה, הרי כיון שניתנה לו רשות **עייל לתחומא** [יכול הוא להיכנס לשם כך אל תוך תחום העיר ואחר כך **כיון דעל — על** [שנכנס ברשות — נכנס] ויכול להישאר שם.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:28
[Steinsaltz on Eruvin 41b:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:28)

ד **אמר רב פפא: פירות שיצאו** ביום טוב **חוץ לתחום וחזרו, אפילו** הוציאום **במזיד — לא הפסידו את מקומן** ומותר לטלטלם בכל התחום. ומה טעם? **אנוסין נינהו** [הם] שהרי לא יצאו הפירות מדעת עצמם.


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:29
[Steinsaltz on Eruvin 41b:29](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:29)

**איתיביה** [הקשה לו] **רב יוסף בר שמעיה לרב פפא** מברייתא, **ר' נחמיה ור' אליעזר בן יעקב אומרים: לעולם אסורין** הפירות, **עד שיחזרו למקומן שוגגין.** ומכאן נדייק: **בשוגג — אין** [כן, מותר], ואולם **במזיד — לא!**


###### Steinsaltz on Eruvin 41b:30
[Steinsaltz on Eruvin 41b:30](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/41b:30)

ומשיבים: **תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא** בכך, **דתניא** [שכן שנינו]: **פירות שיצאו חוץ לתחום, בשוגג — יאכלו, במזיד — לא יאכלו.**