## Steinsaltz on Eruvin Daf 45a

###### Steinsaltz on Eruvin 45a:1
[Steinsaltz on Eruvin 45a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:1)

**והתנן** [והרי שנינו במשנה] **ר' אליעזר אומר:** מי שיצא חוץ לתחום **שתים** כלומר שתי אמות — **יכנס, שלש** אמות — **לא יכנס. מאי לאו** [האם לא] **ר' אליעזר לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] ש**אמר** שארבע אמות שנותנים לו לאדם היכן שהוא הכוונה ש**הוא באמצען,** כלומר שיש לו לכל צד שתי אמות,


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:2
[Steinsaltz on Eruvin 45a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:2)

**ו**אם כן **ארבע אמות דיהבו ליה רבנן, כמאן דמיבלען דמו** [שנתנו לו חכמים, כמי שהיו מובלעות בתוך התחום נחשבו], **וקאמר** [ואמר] **"יכנס", אלמא** [מכאן] ש**הבלעת תחומין מילתא היא** [דבר הוא] והרי זה עקרון שראוי להתחשב בו.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:3
[Steinsaltz on Eruvin 45a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:3)

**אמר ליה** [לו] **רבה בר בר חנה לאביי: ומ**דברי **ר' אליעזר קמותבת ליה למר** [מקשה אתה לרבינו]? והרי אין הלכה כר' אליעזר. **אמר ליה** [לו]: **אין, דשמיע לי מיניה דמר** [כן, ששמעתי ממנו, מפי רבינו]: **עד כאן לא פליגי רבנן עליה** [נחלקו חכמים עליו] על **ר' אליעזר אלא** ביחס ליוצא **לדבר הרשות, אבל** ליוצא **לדבר מצוה — מודו ליה** [מודים לו] שהבלעת תחומים מועילה, משמע שבכל זאת יש דין הבלעת תחומים בהלכה.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:4
[Steinsaltz on Eruvin 45a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:4)

א נאמר במשנה: **וכל היוצאין להציל חוזרין למקומן.** ושואלים: **ואפילו טובא** [הרבה] יותר מאלפיים אמה לכל צד? **והא אמרת רישא** [והרי אמרת בתחילה]: **"אלפים אמה", ותו לא** [ולא עוד]!


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:5
[Steinsaltz on Eruvin 45a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:5)

**אמר רב יהודה אמר רב**: הכוונה היא **שחוזרין בכלי זיין למקומן.** ותוהים על עצם השאלה: **ומאי קושיא** [ומהי הקושיה]? **דילמא** [שמא] **להציל שאני** [שונה]! שהיוצא להציל התירו לו לחזור למקומו עם כלי זיינו בידו, שהרי יש חשש שמא ירדפו אחריו האויבים בחזרתו!


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:6
[Steinsaltz on Eruvin 45a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:6)

**אלא אי קשיא, הא קשיא** [אם יש מקום להקשות, זהו הקושי], שהלא שנינו במסכת ראש השנה: עדים שבאו בשבת ממקום רחוק לירושלים להעיד שראו את מולד הלבנה, **בראשונה** היו מביאים את אלו שבאו להעיד עדות החודש לחצר מיוחדת ו**לא היו זזין משם כל היום כולו,** כדין היוצא חוץ לתחום. שכן כיון שמלאו שליחותם בהיתר, שוב אינם יוצאים מארבע אמות.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:7
[Steinsaltz on Eruvin 45a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:7)

**התקין רבן גמליאל הזקן שיש להן אלפים אמה לכל רוח,** כדי שלא יימנעו עדים מלבוא להעיד. **ולא אלו בלבד אמרו** שנותנים להם אלפיים אמה במקום שהגיעו אליו, **אלא אפילו חכמה** [מיילדת] **הבאה לילד, והבא להציל מן הגייס** של גוים, **ומן הנהר ומן המפולת ומן הדליקה — הרי הן כאנשי העיר** שבאו אליה, **ויש להן אלפים אמה לכל רוח.**


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:8
[Steinsaltz on Eruvin 45a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:8)

ועל כך יש לשאול: **ותו לא** [ולא עוד, לא יותר מאלפיים אמה]? **והא אמרת** [והרי אמרת במשנתנו]: **כל היוצאין להציל חוזרין למקומן.** משמע **אפילו טובא** [הרבה] יותר מאלפיים אמה!


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:9
[Steinsaltz on Eruvin 45a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:9)

על כך **אמר רב יהודה אמר רב:** אין לדייק שמותר לחזור יותר מאלפיים אמה, אלא להדגיש **שחוזרין** כשם שהלכו **בכלי זיין למקומן, כדתניא** [כפי ששנינו בתוספתא]: **בראשונה היו מניחין** החוזרים מלהציל את **כלי זיינן בבית** הראשון שבעיר **הסמוך לחומה,** שלא רצו לטלטל בשבת יותר מן ההכרח.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:10
[Steinsaltz on Eruvin 45a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:10)

**פעם אחת הכירו בהן אויבים** שאינם ממשיכים להלך בכלי זיינם **ורדפו אחריהם, ונכנסו** המגינים לאותו בית **ליטול כלי זיינן** כדי להילחם, **ונכנסו אויבים אחריהן** ונעשתה מהומה רבה. **דחקו** המגינים **זה את זה, והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו** בהם ה**אויבים. באותה שעה התקינו שיהו חוזרין למקומן** ממש **בכלי זיינן.**


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:11
[Steinsaltz on Eruvin 45a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:11)

ואילו **רב נחמן בר יצחק אמר: לא קשיא** [לא קשה] בדברי המשניות השונות. **כאן,** שהתירו רק באלפיים אמה — מדובר ב**שנצחו ישראל את אומות העולם** במלחמה, ולכן אינם מוכרחים לחזור למקומן דווקא. **כאן —** מדובר **שנצחו אומות העולם את עצמן** (כלומר את ישראל, אלא משום שלא רצה לומר שניצחו את ישראל, לכן אמר בלשון נקיה "את עצמן"), ואז התירו להם לחזור אפילו למקומם.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:12
[Steinsaltz on Eruvin 45a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:12)

ב כיון שהוזכרה מלחמה בשבת מובא מה ש**אמר רב יהודה אמר רב: גוים שצרו על עיירות ישראל — אין יוצאין עליהן בכלי זיינן, ואין מחללין עליהן את השבת,** וימתינו עד לאחר השבת.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:13
[Steinsaltz on Eruvin 45a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:13)

**תניא נמי הכי** [ושנוייה ברייתא גם כן כך] **גוים שצרו וכו'.** ואולם באותה תוספתא נוסף גם: **במה דברים אמורים, כשבאו** הגוים לצור **על עסקי ממון,** שרצונם לשדוד, **אבל באו על עסקי נפשות** ויש חשש סכנת נפשות בדבר — **יוצאין עליהן בכלי זיינן, ומחללין עליהן את השבת.**


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:14
[Steinsaltz on Eruvin 45a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:14)

**ובעיר הסמוכה לספר** (לגבול), **אפילו לא באו** הגוים **על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש** שרצו לשלול שלל — **יוצאין עליהן בכלי זיינן, ומחללין עליהן את השבת.** שיש לשמור על הגבול שמירה יתירה, ולא לתת לאויבים דריסת רגל שם.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:15
[Steinsaltz on Eruvin 45a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:15)

**אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: ובבל, כעיר הסמוכה לספר דמיא** [נחשבת], ויש לצאת בה עם כלי זיין בשבת אפילו על עסקי ממונות. **ותרגומא** [ופירושה]: העיר **נהרדעא** שהיא היתה סמוכה לגבול.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:16
[Steinsaltz on Eruvin 45a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:16)

**דרש ר' דוסתאי** ש**מן** העיירה **בירי: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"ויגדו לדוד לאמר הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שסים את הגרנות"** (שמואל א' כג, א), ונאמר שם מייד לאחר מכן שדוד שאל מה לעשות בענין זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:17
[Steinsaltz on Eruvin 45a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:17)

**תנא** [שנה]: **קעילה עיר הסמוכה לספר היתה, והם** [אותם פלישתים] **לא באו אלא על עסקי תבן וקש, דכתיב** שכן נאמר: **"והמה שסים את הגרנות"** (שמואל א' כג, א). **וכתיב "וישאל דוד בה' לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה ויאמר ה' אל דוד לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה"** (שמואל א' כג, ב) משמע שיוצאים להציל אף על עסקי תבן וקש.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:18
[Steinsaltz on Eruvin 45a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:18)

את ההוכחה מכאן דוחים בשאלה **מאי קמבעיא ליה** [מה היתה הבעיה שנשאלה לו לדוד] **אילימא אי שרי אי אסור** [אם תאמר שנסתפק לו אם מותר או אסור] להילחם בשבת עם הפלישתים — **הרי בית דינו של שמואל הרמתי קיים,** ולא היה צריך לשאול באורים ובתומים, אלא מפי בית הדין החשוב שבזמנו.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:19
[Steinsaltz on Eruvin 45a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:19)

**אלא** שכך שאל: **אי מצלח אי לא מצלח** [אם יצליח או לא יצליח במלחמתו] ומעירים: **דיקא נמי** [למד גם כן] שנסתפק אם יצליח במלחמתו זו, **דכתיב** [שכן כתוב] שם, כתשובה לשאלתו: "**לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה", שמע מינה** [למד ממנה] ממה שנתבשר על נצחונו שזו היתה שאלתו.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:20
[Steinsaltz on Eruvin 45a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:20)

ג משנה **מי שישב בדרך** ערב שבת עם חשיכה ולא ידע שהוא בתחום העיר, **ועמד וראה** לאחר כניסת השבת ש**הרי זה הוא סמוך לעיר** בתוך תחומה. **הואיל ולא היתה כוונתו לכך** לקנות שביתה בעיר — **לא יכנס** אל תוכה, אלא ימדוד אלפים אמה ממקומו. אלה **דברי ר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:21
[Steinsaltz on Eruvin 45a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:21)

**ר' יהודה אומר: יכנס. אמר ר' יהודה: מעשה היה** כדוגמת זה **ונכנס ר' טרפון** לעיר **בלא מתכוין,** שמתחילה לא נתכוון לקבוע שביתה בעיר אלא במקומו.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:22
[Steinsaltz on Eruvin 45a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:22)

גמרא **תניא** [שנינו בברייתא] **אמר ר' יהודה: מעשה בר' טרפון שהיה מהלך בדרך** בערב שבת **וחשכה לו, ולן חוץ לעיר. לשחרית מצאוהו רועי בקר** שבאו לרעות את בקרם מחוץ לעיר, **אמרו לו: רבי, הרי העיר לפניך, הכנס! נכנס וישב בבית המדרש, ודרש כל היום כולו** משמע שמותר להיכנס.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:23
[Steinsaltz on Eruvin 45a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:23)

**אמרו לו** לר' יהודה: וכי **משם ראייה? שמא בלבו היתה** מבעוד יום לשבות בעיר, **או** שמא **בית המדרש מובלע בתוך תחומו היה** שייתכן שבית המדרש היה בתוך אלפיים אמה מהמקום שקנה בו שביתה, ומותר היה לו לכל הדיעות להיכנס לשם.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:24
[Steinsaltz on Eruvin 45a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:24)

ד משנה **מי שישן בדרך ולא ידע שחשיכה — יש לו אלפים אמה לכל רוח, דברי ר' יוחנן בן נורי** שלדעתו אין צורך בקניית שביתה מתוך ידיעה והכרה, אלא עצם הימצאו במקום מקנה לו שביתה בו.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:25
[Steinsaltz on Eruvin 45a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:25)

**ו**אילו **חכמים אומרים: אין לו אלא ארבע אמות** בלבד, שכיון שלא קנה שביתה מדעת לא נקנה לו תחום שבת. **ר' אליעזר אומר:** אפילו לא ארבע אמות לכל צד אלא **והוא באמצען,** כלומר: שתי אמות לכל צד.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:26
[Steinsaltz on Eruvin 45a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:26)

**ר' יהודה אומר:** לא כן, אלא **לאיזה רוח שירצה ילך** ארבע אמות. **ו**אולם **מודה ר' יהודה, שאם בירר לו** לאיזה רוח רוצה ללכת אותן ארבע אמות **שאינו יכול לחזור בו** וללכת ארבע אמות לצד אחר.


###### Steinsaltz on Eruvin 45a:27
[Steinsaltz on Eruvin 45a:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/45a:27)

**היו שנים** שנשארו כך, **מקצת** מארבע **אמותיו של זה בתוך** ארבע **אמותיו של זה — מביאין** מזון **ואוכלין** יחד **באמצע** בתחום המשותף לשניהם.