## Steinsaltz on Eruvin Daf 47a

###### Steinsaltz on Eruvin 47a:1
[Steinsaltz on Eruvin 47a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:1)

אין צורך בשטח כה גדול אלא בהקצאת **שלש חצירות של שני בתים** די. **ואמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כר' שמעון. ומאן פליג עליה** [ומי חולק עליו] — **ר' יהודה. והא** [והרי] **אמרת** שקיים כלל: **ר' יהודה ור' שמעון — הלכה כר' יהודה!**


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:2
[Steinsaltz on Eruvin 47a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:2)

ודוחים: **ומאי קושיא** [ומה הקושיה] בכך? **דילמא הכא נמי, היכא דאיתמר** [שמא גם כאן, במקום שנאמר] במפורש שהלכה כר' שמעון — **איתמר** [נאמר], **היכא דלא איתמר** [במקום שלא נאמר] — **לא איתמר** [לא נאמר] וכרגיל הלכה כר' יהודה.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:3
[Steinsaltz on Eruvin 47a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:3)

**אלא מהא דתנן** [מזו ששנינו במשנה]: **המניח את ביתו** ולא עשה עירוב חצירות **והלך לשבות בעיר אחרת, אחד גוי ואחד ישראל — אוסר לבני חצירות** שהיו סביב ביתו להוציא מביתם לחצר משום שלא עירב עימם, ובית שאינו מעורב, אוסר על כולם — אלו **דברי ר' מאיר**.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:4
[Steinsaltz on Eruvin 47a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:4)

**ר' יהודה אומר: אינו אוסר** כיון שאינו נמצא במקום. **ר' יוסי אומר: גוי — אוסר, ישראל — אינו אוסר, מפני שאין דרך ישראל לבא בשבת** אם כבר קבע לעצמו דירה במקום אחר. **ר' שמעון אומר: אפילו הניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר — אינו אוסר** אף שוודאי מצד הדין יכול לחזור, **שכבר הסיח דעתו** מלשוב לביתו.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:5
[Steinsaltz on Eruvin 47a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:5)

**ואמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כר' שמעון, ומאן פליג עליה** [ומי חלק עליו] — **ר' יהודה. והא** [והרי] **אמרת** כבר כי **ר' יהודה ור' שמעון — הלכה כר' יהודה!**


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:6
[Steinsaltz on Eruvin 47a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:6)

ושוב דוחים: **ומאי קושיא** [ומה הקושיה] בכך? **דילמא הכא נמי, היכא דאיתמר** [שמא גם כאן, במקום שנאמר] במפורש שהלכה כר' שמעון — **איתמר** [נאמר], **היכא דלא איתמר** [במקום שלא נאמר] — **לא איתמר** [לא נאמר].


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:7
[Steinsaltz on Eruvin 47a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:7)

**אלא** יש להוכיח **מהא דתנן** [מזו ששנינו במשנה]: **וזהו שאמרו: העני מערב ברגליו** שיכול ללכת למקום שבתוך תחומו ולומר: כאן תהא שביתתי וישערו לו את תחום השבת מאותו מקום. **ר' מאיר אומר: אנו אין לנו אלא עני** שאין ברשותו כעת מזון שתי סעודות, והוא שמותר לו לערב ברגליו.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:8
[Steinsaltz on Eruvin 47a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:8)

**ר' יהודה אומר**: היתר זה, **אחד עני ואחד עשיר.** ולהיפך, **לא אמרו** ש**מערבין בפת אלא להקל על העשיר, שלא** יטרח ו**יצא ויערב ברגליו,** אבל עיקר עירוב — ברגליו הוא.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:9
[Steinsaltz on Eruvin 47a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:9)

**ומתני ליה** [והיה משנה, מלמד, לו] **רב חייא בר אשי לחייא בר רב קמיה** [לפני] **רב: אחד עני ואחד עשיר. ואמר ליה** [לו] **רב: סיים בה נמי** [גם כן] כשאתה מלמד: **הלכה כר' יהודה**.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:10
[Steinsaltz on Eruvin 47a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:10)

ואפשר להקשות: **תרתי** [שתיים] **למה לי, והא** [והרי] כבר **אמרת: ר' מאיר ור' יהודה — הלכה כר' יהודה!** ואם הוצרך רב לפרש שהלכה כר' יהודה, משמע שאינו סבור שיש כלל שר' מאיר ור' יהודה — הלכה כר' יהודה?!


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:11
[Steinsaltz on Eruvin 47a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:11)

ודוחים: **ומאי קושיא** [ומה קושיה]? **דילמא רב לית ליה להני כללי** [שמא רב אין לו, אינו סובר אלה הכללים], אבל שאר חכמים מקבלים אותם?


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:12
[Steinsaltz on Eruvin 47a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:12)

**אלא** מביאים ראיה ממקור אחר, **מהא דתנן** [מזו ששנינו במשנה]: **היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהו לה שלשה חדשים** אחרי מות בעלה, שמא היתה מעוברת מבעלה, ואם יהיה לה ילד ממנו אינה זקוקה ליבום ולחליצה, ותוך שלשה חדשים יהא הדבר ניכר.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:13
[Steinsaltz on Eruvin 47a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:13)

**וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים** אחר מות בעליהן, או לאחר גירושיהן, **אחד** אם נישאו כשהן **בתולות ואחד בעולות, אחד אלמנות ואחד גרושות, אחד** אם נתאלמנו או נתגרשו כשהיו **ארוסות ואחד נשואות,** שאם היתה הרה לבעלה הראשון ידעו בבירור מי אבי הילד, שלא נחלקו חכמים אם יש מקום לחשש זה אלא קבעו כלל לכל מקרה, שיהא תוקפו קיים תמיד.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:14
[Steinsaltz on Eruvin 47a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:14)

**ר' יהודה אומר:** אם נתאלמנו או נתגרשו כשהיו **נשואות — יתארסו** מיד שהרי בתקופת האירוסין אין האיש בא על ארוסתו ואין להקפיד אלא להרחיק את זמן נשואין שניים מן הראשונים.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:15
[Steinsaltz on Eruvin 47a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:15)

וכן אם נתאלמנו או נתגרשו כשהיו **ארוסות — ינשאו** מיד, שאין להניח שנבעלו בתקופת אירוסיהן, **חוץ מארוסה שביהודה, מפני שלבו גס בה.** שזוגות מאורסים שבארץ יהודה היו נוהגים להיפגש ביחידות, ויש לחשוש שמא הרתה לו, אבל בשאר מקומות אין לחשוש.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:16
[Steinsaltz on Eruvin 47a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:16)

**ר' יוסי אומר: כל הנשים** שמנינו **יתארסו** מיד, שלא גזרו אלא על נישואין, **חוץ מן האלמנה** שצריכה להמתין, אבל מטעם אחר — **מפני האיבול** (אבילות). שבגלל אבלה על מות בעלה, אסור לה להתארס.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:17
[Steinsaltz on Eruvin 47a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:17)

**ואמרינן** [ואמרנו] בענין זה: **ר' אלעזר לא על** [בא פעם] **לבי מדרשא** [לבית המדרש]. **אשכחיה** [מצא את] **ר' אסי דהוה קאים** [שהיה עומד]. **אמר ליה** [לו]: **מאי אמור בבי מדרשא** [מה אמרו בבית המדרש]? **אמר ליה** [לו]: **הכי** [כך] **אמר ר' יוחנן: הלכה כר' יוסי**. אמר לו: **מכלל דיחידאה פליג עליה** [שיחיד הוא זה שחלק עליו] ולכן הלכה כמותו.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:18
[Steinsaltz on Eruvin 47a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:18)

ענה לו: **אין** [כן], **והתניא** [וכן שנינו בברייתא]: **הרי** אשה **שהיתה רדופה לילך לבית אביה,** שהיתה להוטה להיות בבית אביה ולא שהתה עם בעלה בימיו האחרונים. **או שהיתה לה כעס עם בעלה** ונפרדו, **או שהיה בעלה זקן או חולה,** שאינו יכול להוליד, **או שהיתה היא חולה,** או שהוחזקה **עקרה,** או **זקנה, קטנה ואיילונית** (שמטבעה אינה מסוגלת להוליד), **ו**כל **שאינה ראויה לילד** מסיבה אחרת, **או שהיה בעלה חבוש בבית האסורין,** וכן **המפלת לאחר מיתת בעלה** שאין לחוש עוד שמא היא מעוברת — **כולן צריכין להמתין שלשה חדשים, דברי ר' מאיר** הסבור שגזירה זו חלה על כל הנשים. אף אם אין בכך הכרח מצד הענין. **ר' יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד** בכל אלו.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:19
[Steinsaltz on Eruvin 47a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:19)

וממשיכים: **למה לי** (לשם מה) היה צריך לומר שהלכה כר' יוסי? **והא** [והרי] **אמרת ר' מאיר ור' יוסי הלכה כר' יוסי** ואם כן הלכה כמותו גם כאן. ואם כן לכאורה משמע מכאן שאין כלל זה נכון!


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:20
[Steinsaltz on Eruvin 47a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:20)

ודוחים: **ומאי קושיא** [ומה הקושיה שבדבר]? **דלמא לאפוקי** [שמא בא פסק זה להוציא] מדברי **רב נחמן אמר שמואל** ש**אמר** שאף שבמחלוקות רבות אין הלכה כר' מאיר, מכל מקום **הלכה כר' מאיר בגזירותיו,** כאשר החמיר בדבר אחד מתוך דמיונו לאחרים. ולכן היה ר' יוחנן צריך לומר שהלכה כאן כר' יוסי למרות שהוא בניגוד לגזירתו של ר' מאיר.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:21
[Steinsaltz on Eruvin 47a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:21)

**אלא** ההוכחה לביטול כללים אלה היא **מהא דתניא** [מזו ששנינו בברייתא]: **הולכין ליריד של גוים** (שוק שנעשה לכבוד עבודה זרה) **ולוקחים מהן בהמה ועבדים ושפחות,** מפני שמכניסים אותם לקדושה. **בתים שדות וכרמים,** משום יישוב ארץ-ישראל. **וכותב ומעלה** (מאשר את הדברים) **בערכאות** (בתי דינים) **שלהן,** תוך קבלת חתימותיהן, ואף על פי שיש בכך הכרת חשיבותם ויש לחשוש שמא יבוא להודות לעבודה זרה, **מפני** שבכך **הוא כמציל מידן.** שכן על ידי אישורם וחתימתם לא יוכלו לערער ולחזור בהם ממכירתם.


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:22
[Steinsaltz on Eruvin 47a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:22)

**ואם היה כהן** — אף מותר לו לצאת למקום שבו הוא **מטמא, בחוצה לארץ,** שעפרה ואוירה מטמאים, וללכת **לדון ולערער עמהן. וכשם שמטמא** הכהן **בחוצה לארץ כך מטמא,** לשם כך, **בבית הקברות.**


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:23
[Steinsaltz on Eruvin 47a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:23)

ומתחילה תוהים על הלכה אחרונה זו: וכי **בית הקברות סלקא דעתך** [עולה על דעתך לומר]?! הלא **טומאה דאורייתא** [מן התורה] **היא,** וכיצד יתירו חכמים לכהן להיטמא, בניגוד למה שכתוב בתורה!


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:24
[Steinsaltz on Eruvin 47a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:24)

**אלא** מדובר בטומאת **בית הפרס,** שדה שנחרש בו קבר ויש בו חשש טומאת מת, שטומאתו רק מ**דרבנן** [מדברי חכמים].


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:25
[Steinsaltz on Eruvin 47a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:25)

**ומטמא** וכמו כן יוצא הכהן לחוץ לארץ כדי **לישא אשה** שם, או כדי **ללמוד תורה. אמר ר' יהודה: אימתי** נאמר היתר זה — **בזמן שאין מוצא** אפשרות **ללמוד** בארץ, **אבל** אם **מוצא** הכהן אפשרות **ללמוד** בארץ — **לא יטמא.**


###### Steinsaltz on Eruvin 47a:26
[Steinsaltz on Eruvin 47a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/47a:26)

**ר' יוסי אומר: אף בזמן שמוצא** אפשרות **ללמוד** בארץ — **נמי** [גם כן] **יטמא, לפי**