## Steinsaltz on Eruvin Daf 49b

###### Steinsaltz on Eruvin 49b:1
[Steinsaltz on Eruvin 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/49b:1)

**וקטן** אם אחד מבעלי הבתים שבחצר היה קטן אין הוא יכול להקנות רשות ביתו, וממילא אי אפשר לערב עמו (ר"ח)


###### Steinsaltz on Eruvin 49b:2
[Steinsaltz on Eruvin 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/49b:2)

**אמר ליה** [לו] **אביי לרבה: לדידך קשיא** [לשיטתך קשה] **ו**אף **ל**שיטת **שמואל קשיא** [קשה]. **הא תניא** [הרי שנינו בברייתא]: **חמשה שגבו את עירובן כשהם מוליכין את עירובן למקום אחר** שרצו לערב עם חצר אחרת וצריכים להניח את העירוב בתוכה **— אחד מוליך לכולן**. משמע: **הוא ניהו דקא קני, ותו לא** [הוא זה שקנה, ולא עוד]. **הוא ניהו דקא דייר, ותו לא** [הוא זה שגר, ולא עוד] וכיצד יכולים האחרים להשתמש בעירוב זה?!


###### Steinsaltz on Eruvin 49b:3
[Steinsaltz on Eruvin 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/49b:3)

**אמר ליה** [לו] רבה: **לא לדידי קשיא** [לי קשה], **ולא לשמואל קשיא** [קשה], כי בענין זה **שליחות דכולהו קא עביד** [של כולם הוא עושה] קובע דירה או קונה מקום בשביל כולם.


###### Steinsaltz on Eruvin 49b:4
[Steinsaltz on Eruvin 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/49b:4)

ולענין שלש חצירות שעסקנו בו **אמר רבה אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כר' שמעון** שמותרות כל שלושת החצירות זו בזו.


###### Steinsaltz on Eruvin 49b:5
[Steinsaltz on Eruvin 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/49b:5)

א משנה **מי שבא בדרך וחשכה לו, והיה מכיר אילן או גדר** הנמצאים בסוף אלפיים אמה ממקום שהוא עומד, ומאותו אילן עד ביתו כאלפיים אמה, **ואמר: "שביתתי תחתיו"** תחת אילן זה, שרצוני לקנות שביתה לא במקום זה שאני מצוי בו כעת אלא שם, תחת האילן — **לא אמר כלום,** כיון שלא קבע את שביתתו במקום מוגדר.


###### Steinsaltz on Eruvin 49b:6
[Steinsaltz on Eruvin 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/49b:6)

אולם אם אמר: **"שביתתי בעיקרו"** ליד גזעו של אותו אילן — קנה שביתה שם. ו**מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו** של האילן **אלפים אמה, ו**אף מותר לו להלך **מעיקרו** של האילן **ועד ביתו אלפים אמה. נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 49b:7
[Steinsaltz on Eruvin 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/49b:7)

**אם אינו מכיר** אילן או מקום מסוים אחר, **או שאינו בקי בהלכה** ואינו יודע שאפשר לקנות שביתה במקום רחוק, **ואמר "שביתתי במקומי" — זכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח**.


###### Steinsaltz on Eruvin 49b:8
[Steinsaltz on Eruvin 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/49b:8)

בעיקר שיעורן של אלפיים אמות אלה נחלקו חכמים, יש אומרים שאלפיים אמה אלה הן **עגולות** כלומר אלפיים אמה לכל צד, אלו **דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס, וחכמים אומרים:** אלפיים אמה אלה הן **מרובעות,** שנותנים לו ממקומו **כ**עין **טבלא מרובעת** שבארבעה כיוונים יש לו אלפיים אמה לכל ארכם, **כדי שיהיה נשכר לזויות,** וניתנת לו רשות להלך בזויות כאלפיים ושמונה מאות אמה.


###### Steinsaltz on Eruvin 49b:9
[Steinsaltz on Eruvin 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/49b:9)

**וזו היא שאמרו: העני מערב ברגליו**. שיכול אדם כגון זה שאין פת לעירוב ברשותו לקנות שביתה כשנמצא בתוך תחום ואומר: קובע אני שביתתי במקום זה, **אמר ר' מאיר: אנו אין לנו אלא עני** שיכול לעשות כן שהקלו עליו חכמים, אבל מי שיש פת בידו אינו יכול לקנות שביתה בדרך זו, אלא בפת. ואילו **ר' יהודה אומר: אחד עני ואחד עשיר** יכולים להשתמש בדרך זו של עירוב, **לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר, שלא** יטרח ו**יצא ויערב ברגליו,** שאין הוא צריך לכך, אלא יוכל גם לשלוח שליח שיניח לו פת באותו מקום. אבל לא נתבטלה האפשרות שהוא עצמו ילך למקום ויקנה בו שביתה בלי פת.


###### Steinsaltz on Eruvin 49b:10
[Steinsaltz on Eruvin 49b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/49b:10)

ב גמרא במשנה נאמר שהקובע שביתה תחת האילן ולא הגדיר בדיוק היכן, לא אמר כלום ודנו בשאלה: **מאי** [מה משמע] בדיוק **"לא אמר כלום"?**


###### Steinsaltz on Eruvin 49b:11
[Steinsaltz on Eruvin 49b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/49b:11)

**אמר רב: לא אמר כלום כל עיקר,** ולא קנה כל שביתה ש**אפילו לתחתיו של** אותו **אילן לא מצי אזיל** [אינו יכול ללכת], שלא קנה שביתה תחת האילן משום שלא ציין מקום מסויים. ולא קנה במקומו — משום שאמר שרצונו בשביתה במקום אחר ועקר בדבריו את עצמו ממנו, ולכן אין לו אלא ארבע אמות.


###### Steinsaltz on Eruvin 49b:12
[Steinsaltz on Eruvin 49b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/49b:12)

**ושמואל אמר: לא אמר כלום** כלומר שאינו יכול ללכת מכאן **לביתו** אם הוא רחוק אלפיים אמה מן האילן, **אבל לתחתיו של אילן** אם כל נופו נוטה לתוך אלפיים אמה למקומו **מצי אזיל** [יכול ללכת].


###### Steinsaltz on Eruvin 49b:13
[Steinsaltz on Eruvin 49b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/49b:13)

ומה שאמרו שלא קנה שביתה משמעו רק ש**נעשה תחתיו של אילן חמר גמל** שמושכים אותו כל אחד לצד אחר, וכמו כן מכיון שלא קבע לו שם מקום מסויים, אומרים שיש לחשוש בכל חלק שמתחת לאילן שמא הוא המקום שקנה בו שביתה ומושכו אליו.


###### Steinsaltz on Eruvin 49b:14
[Steinsaltz on Eruvin 49b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/49b:14)

ולכן אם **בא למדוד מן הצפון** שבאילן זה כדי להגיע משם לביתו, אומרים לו: שמא לא כאן קבעת — ו**מודדין לו** רק **מן הדרום** להחמיר, וכן אם **בא למדוד מן הדרום — מודדין לו מן הצפון.**