## Steinsaltz on Eruvin Daf 4b

###### Steinsaltz on Eruvin 4b:1
[Steinsaltz on Eruvin 4b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:1)

**תאנה —** לענין שיעור **כגרוגרת** (תאנה יבשה) **להוצאת שבת,** שכל מאכלי אדם, חייבים על הוצאתם בשבת אם היה גודלם כגרוגרת.


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:2
[Steinsaltz on Eruvin 4b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:2)

**רמון —** אף הוא ללמדנו שיעור, **כדתנן** [כפי ששנינו במשנה]: **כל כלי בעלי בתים** העשויים עץ, **שיעורן** להיטהר מטומאתם על ידי שבירה (שכן, כלי טמא נטהר מטומאתו בשבירה) אם יש בהם נקב **כרימונים**.


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:3
[Steinsaltz on Eruvin 4b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:3)

ומה שנאמר "**ארץ זית שמן ודבש"** דורשים: **ארץ שכל שיעוריה כזיתים.** ותוהים: **כל שיעוריה סלקא דעתך** [עולה על דעתך]?! **והאיכא הני דאמרן** [והרי יש אלו שאמרנו] שאין שיעורם כזית! **אלא אימא** [אמור]: **ארץ שרוב שיעוריה כזיתים,** שרוב השיעורים שנאמרו, כגון במאכלות אסורים וטומאת אהל המת ומגע נבילה, הם בכזית.


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:4
[Steinsaltz on Eruvin 4b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:4)

**דבש,** כלומר, תמר שממנו מוציאים דבש תמרים **—** אף הוא שיעור. שבאכילה ביום הכיפורים אין מתחייבים אלא בשיעור **ככותבת** (תמרה) **הגסה** (הגדולה). ואם כן, מכל האמור כאן אפשר להסיק, ששיעורי תורה אינם רק הלכה למשה מסיני אלא כתובים בתורה במפורש.


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:5
[Steinsaltz on Eruvin 4b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:5)

ודוחים: **ותסברא** [וכי סבור אתה] כך, וכי **שיעורין מיכתב כתיבי** [כתובים במפורש בתורה] לענין מה מתייחס כל אחד מן השיעורים? **אלא הלכתא נינהו, ואסמכינהו רבנן אקראי** [הלכות הן למשה מסיני, והסמיכון חכמים על המקראות].


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:6
[Steinsaltz on Eruvin 4b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:6)

א אף לגבי **חציצין,** כלומר חציצות בטבילה, שואלים: הרי אף אלה **דאורייתא נינהו** [מן התורה הן] **דכתיב** [שנאמר] **"ורחץ במים את כל בשרו"** (ויקרא טו, טז) ולמדו חכמים מכאן **שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים, 'במים'** הידועים הכוונה דווקא **במי מקוה,** ולא בכל מים. ומן הכתוב **"כל בשרו" למדים** שיהיו אלה **מים שכל גופו עולה בהן,** כלומר שיכול לטבול בהן כולו בבת אחת **וכמה הן,** ומה שיעורם של מים אלה — **אמה על אמה ברום שלש אמות. ושיערו חכמים** את נפחו של מקוה בגודל זה וקבעו **מי מקוה** שיעורם **ארבעים סאה.** וכיון שנדרש הדבר מן הכתוב מה צורך להלכה למשה מסיני?


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:7
[Steinsaltz on Eruvin 4b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:7)

ומשיבים: **כי איצטריך הילכתא** [כאשר הוצרכה הלכה] זו, הרי היא **ל**ענין **שערו,** שאף הוא צריך להיות ראוי שיחדרו בו המים ללא חציצה. **וכ**דברי **רבה בר רב הונא** ש**אמר רבה בר רב הונא: נימא** (שערה) **אחת קשורה — חוצצת** בפני המים והטובל כך לא עלתה לו הטבילה. **שלש — אינן חוצצות,** ששלש שערות יחד אינן נקשרות במהודק עד כדי שלא יכנסו המים ביניהן. **שתים — איני יודע,** ודבר זה הוא שנלמד מן ההלכה.


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:8
[Steinsaltz on Eruvin 4b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:8)

ומקשים: **שערו נמי דאורייתא** [גם כן מן התורה] **הוא, דתניא** [שכן שנינו בברייתא] על הכתוב **"ורחץ את כל בשרו",** 'את' משמעו לרבות ולהוסיף **את הטפל לבשרו — וזהו שער!**


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:9
[Steinsaltz on Eruvin 4b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:9)

ומשיבים: **כי אתאי הילכתא** [כאשר באה ההלכה] הרי זה ללמדנו **ל**ענין **רובו ולמיעוטו ולמקפיד ולשאין מקפיד וכ**דברי **ר' יצחק.**


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:10
[Steinsaltz on Eruvin 4b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:10)

ש**אמר ר' יצחק:** על פי **דבר תורה** רק אם **רובו** של הגוף מכוסה בדבר החוצץ בפני המים **ומקפיד עליו** ומעונין להסיר אותה חציצה **חוצץ** — הריהו נחשב כחציצה לטבילה במקוה, **ושאינו מקפיד עליו — אינו חוצץ, וגזרו על רובו** אף **שאינו מקפיד משום רובו המקפיד,** וכן **על מיעוטו** שהיה מכוסה בדבר ש**מקפיד** עליו **משום רובו המקפיד.**


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:11
[Steinsaltz on Eruvin 4b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:11)

ושואלים לענין זה: **וליגזור נמי** [ושנגזור גם כן] **על מיעוטו שאינו מקפיד משום מיעוטו המקפיד, אי נמי** [או גם כן] **משום רובו שאינו מקפיד!**


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:12
[Steinsaltz on Eruvin 4b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:12)

ומשיבים: אין לעשות כן, שכן **היא גופה** [עצמה] **גזירה, ואנן ניקום** [ואנו נעמוד] **ונגזור גזירה לגזירה?!** ומכל מקום חילוקי דינים אלה אינם כתובים ואינם רמוזים בתורה, ולמדנום כהלכה למשה מסיני.


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:13
[Steinsaltz on Eruvin 4b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:13)

ב בדומה לזה שואלים: מדוע אמרנו שדין **מחיצות** הוא הלכה למשה מסיני, הלא **דאורייתא נינהו** [מן התורה הם] שהרי את העקרון היסודי שגובה מחיצה היוצרת רשות לעצמה הוא עשרה טפחים למדנו מן המקרא,


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:14
[Steinsaltz on Eruvin 4b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:14)

**דאמר מר [החכם]:: ארון** הקודש שהיה במשכן גובהו **תשעה** טפחים, שכן נאמר שהיה גובהו אמה וחצי. וכיון שבאמה ששה טפחים, הרי גובהו תשעה. **וכפורת** שעליו **טפח, הרי כאן עשרה.** וכיון שמקובל בידינו שלא ירדה שכינה אל רשות העולם הזה, ומזה שנאמר שהיתה שכינה מתגלה מעל הכפורת, נלמד שגובה עשרה טפחים יוצר רשות לעצמה!


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:15
[Steinsaltz on Eruvin 4b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:15)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] ללמוד הדבר מהלכה אלא לשיטת **ר' יהודה** ש**אמר: אמת בנין באמה בת ששה** טפחים. כלומר, כל אמות שנאמרו בבנין המקדש והמשכן הרי הן אמות גדולות בנות ששה טפחים. ואילו **אמת כלים באמה בת חמשה** טפחים. אם כן, הארון שאף הוא מן הכלים שבמקדש, שמדת גובהו אמה וחצי, הריהו עם הכפורת בגובה שמונה טפחים ומחצה.


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:16
[Steinsaltz on Eruvin 4b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:16)

ושואלים: **ול**דעת **ר' מאיר** ש**אמר כל האמות היו בבינונית** (אמה רגילה בת ששה טפחים), **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? שהרי לכאורה לשיטתו הכל מפורש בכתוב!


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:17
[Steinsaltz on Eruvin 4b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:17)

ועונים: אמנם ההלכה לענין מחיצה הגבוהה עשרה נלמדת מהכתוב, אך **ל**דעת **ר' מאיר כי אתאי הילכתא** [כאשר באה ההלכה] הרי זה לדינים אחרים שבמחיצות, כגון: **גוד,** שאנו מחשיבים מחיצות ידועות כאילו נמשכו ועלו עד למעלה, או למשוך ולהוריד את המחיצה למטה. **וללבוד,** שאנו מחשיבים דברים הסמוכים זה לזה בפחות משלשה טפחים כאילו היו צמודים. **ולדופן עקומה** בסוכה, שאנו מחשיבים את חלק הגג המקיף את סכך הסוכה אם אינו רחב ארבע אמות, כאילו היה חלק מדופן הסוכה ונתעקם. ודברים אלה ודאי שלא נתפרשו בכתוב.


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:18
[Steinsaltz on Eruvin 4b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:18)

ג **היה** המבוי **גבוה** יותר **מעשרים אמה, ובא למעטו, כמה ממעט?** ותוהים על השאלה: **כמה ממעט?!** מה השאלה? **כמה** ש**צריך ליה** [לו] — עד שיהא בגובה של עשרים!


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:19
[Steinsaltz on Eruvin 4b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:19)

**אלא** כך יש לשאול: **רחבו בכמה?** ודאי שיש צורך לדאוג שיהא חלל המבוי פחות מעשרים אמה, אולם מה צריך להיות רוחבו של הקטע שהגביהוהו, כדי שיתיר את השימוש בכל המבוי? **רב יוסף אמר: טפח, אביי אמר: ארבעה** טפחים.


###### Steinsaltz on Eruvin 4b:20
[Steinsaltz on Eruvin 4b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/4b:20)

ומציעים: **לימא בהא קא מיפלגי** [האם לומר כי בדבר זה נחלקו] **דמאן דאמר** [שמי שאומר] **טפח קסבר** [סבור]: **מותר להשתמש תחת הקורה** שבמבוי, שלדעתו מועילה הקורה כמחיצה, ומן הקצה החיצון של המחיצה (הפונה אל הרחוב) ולפנים נעשה כמבוי נעול ומותר לטלטל שם.