## Steinsaltz on Eruvin Daf 53a

###### Steinsaltz on Eruvin 53a:1
[Steinsaltz on Eruvin 53a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:1)

**וגשרים ונפשות** (מצבות קבר העשויות כמו בית) **שיש בהן בית דירה — מוציאין את המדה** של העיר מהן והלאה כאילו יש **כנגדן** מבנה דומה בזווית אחרת. **ועושין אותה** (את העיר) לפני מדידת תחום שבת **כמין טבלא מרובעת, כדי שיהא נשכר את הזויות** אף על פי שאין בתים באותן זויות.


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:2
[Steinsaltz on Eruvin 53a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:2)

א גמרא מתחילה דנים בדיוק לשון המשנה. ובכך נחלקו **רב ושמואל: חד תני** [אחד מהם שנה] **"מעברין" וחד תני** [ואחד מהם שנה] **"מאברין".**


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:3
[Steinsaltz on Eruvin 53a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:3)

ומסבירים: **מאן דתני** [מי ששנה] **"מאברין"** פירש שהכוונה במשנתינו היא מלשון **אבר אבר** שיש בכך מעין הוספת איברים לעיר כנגד הקיימים ומהם נמדד התחום. **ומאן דתני** [ומי ששנה] **"מעברין" — כאשה עוברה** שבולטת ביטנה, כך במשנתינו מדובר על הכנסת כל הבליטות הללו לתחום העיר.


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:4
[Steinsaltz on Eruvin 53a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:4)

ואגב מחלוקת זו של רב ושמואל בפירוש המילות, מביאים מחלוקות אחרות שלהם בדומה לכך: **מערת המכפלה, רב ושמואל** נחלקו כיצד היתה כפולה, **חד** [אחד מהם] **אמר:** במערה זו יש **שני בתים זה לפנים מזה. וחד** [ואחד מהם] **אמר: בית ועלייה על גביו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:5
[Steinsaltz on Eruvin 53a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:5)

ושואלים: **בשלמא למאן דאמר** [נניח לשיטת מי שאומר] **זה על גב זה — היינו** [זוהי] משמעות לשון **"מכפלה". אלא למאן דאמר** [אלא לשיטת מי שאומר] **שני בתים זה לפנים מזה, מאי** [מהו] לשון **"מכפלה"?** הרי בית רגיל הוא שיש בו שני חדרים!


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:6
[Steinsaltz on Eruvin 53a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:6)

אלא יש לפרש: **כפולה בזוגות,** שקבורים בה זוגות זוגות. וכעין מה שדרשו שם העיר חברון הקרויה **"ממרא קרית הארבע"** (בראשית לה, כז) **אמר ר' יצחק: קרית הארבע זוגות** שנקברו שם: **אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:7
[Steinsaltz on Eruvin 53a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:7)

ועוד נחלקו: **"ויהי בימי אמרפל"** (בראשית יד, א), **רב ושמואל** שניהם מסכימים שאמרפל הוא נמרוד אלא **חד** [אחד מהם] **אמר: נמרוד** הוא **שמו** האמיתי. **ולמה נקרא שמו אמרפל?** נוטריקון: **שאמר** (ציוה) **והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש** כשמרד בו ולא קבל את אלוהותו. **וחד** [ואחד מהם] **אמר: אמרפל** הוא **שמו** האמיתי, **ולמה נקרא שמו נמרוד — שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:8
[Steinsaltz on Eruvin 53a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:8)

וכן נחלקו בפירוש הפסוק **"ויקם מלך חדש על מצרים** אשר לא ידע את יוסף" (שמות א, ח) **רב ושמואל. חד** [אחד מהם] **אמר:** מלך **חדש ממש** היה. **וחד** [ואחד מהם] **אמר:** מלך ותיק היה, אלא **שנתחדשו גזרותיו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:9
[Steinsaltz on Eruvin 53a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:9)

ומסבירים את שיטותיהם: **מאן דאמר** [מי שאומר] **חדש ממש — דכתיב** [שנאמר] **"חדש", ומאן דאמר** [ומי שאומר] **שנתחדשו גזרותיו** — סומך **מדלא כתיב** [מתוך שלא נאמר] **"וימת וימלוך"** כפי שנאמר במלכי אדום למשל, משמע שאותו מלך הוא.


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:10
[Steinsaltz on Eruvin 53a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:10)

ומקשים: **ולמאן דאמר** [ולשיטת מי שאומר] **שנתחדשו גזרותיו, הא כתיב** [הרי נאמר] **"אשר לא ידע את יוסף"** ואם אותו מלך היה, כיצד לא ידע את יוסף? ומסבירים: **מאי** [מה פירוש] **"אשר לא ידע את יוסף" — דהוה דמי כמאן** [שהיה דומה כמי] ש**לא ידע ליה** [לו את] **יוסף כלל.**


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:11
[Steinsaltz on Eruvin 53a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:11)

ב **(סימן: שמונה עשרה ושנים עשר למדנו בדוד ויבן)** שהם סימני המסורות הכתובות להלן.


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:12
[Steinsaltz on Eruvin 53a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:12)

**אמר ר' יוחנן: שמונה עשר ימים גדלתי אצל ר' אושעיא בריבי** (הדגול) **ולא למדתי ממנו אלא דבר אחד במשנתינו: כיצד מאברין את הערים — באלף**.


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:13
[Steinsaltz on Eruvin 53a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:13)

ומקשים: **איני** [וכי כן הוא]?! **והאמר** [והרי אמר] **ר' יוחנן שנים עשר תלמידים היו לו לר' אושעיא בריבי, ושמונה עשר ימים גידלתי ביניהן, ולמדתי לב כל אחד ואחד** כלומר מה מהותו ואופיו, **ו**כמה **חכמת כל אחד ואחד,** וכיצד אמר שלא למד אלא דבר אחד?


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:14
[Steinsaltz on Eruvin 53a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:14)

ומשיבים: ייתכן ש**לב כל אחד ואחד וחכמת כל אחד ואחד — גמר** [למד], **גמרא** [לימוד של ממש] — **לא גמר** [למד]. **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] הסבר אחר: **מנייהו דידהו** [מהם עצמם] — **גמר** [למד], **מיניה דידיה** [ממנו עצמו] — **לא גמר** [למד]. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **דבר אחד במשנתינו קאמר** [שאמר] ושאר לימודים היה בברייתות או בשאר עניני לימוד.


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:15
[Steinsaltz on Eruvin 53a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:15)

**ואמר ר' יוחנן** על אותה תקופה: **כשהיינו לומדים תורה אצל ר' אושעיא** היתה הדחקות מרובה כל כך ומספר התלמידים גדול כל כך ש**היינו יושבין ארבעה ארבעה באמה** מרובעת. **אמר רבי** מעין זה: **כשהיינו לומדין תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע, היינו יושבין ששה ששה באמה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:16
[Steinsaltz on Eruvin 53a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:16)

**אמר ר' יוחנן** על רבו זה: **ר' אושעיא בריבי בדורו** היה גדול **כר' מאיר בדורו, מה ר' מאיר בדורו לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו** משום גדלותו היתירה — **אף ר' אושעיא לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו**.


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:17
[Steinsaltz on Eruvin 53a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:17)

וכיון שדובר באלה **אמר ר' יוחנן: לבן של ראשונים** גדול **כפתחו של אולם** (שהיה עשרים על ארבעים אמה). **ו**ליבם **של אחרונים כפתחו של היכל** (עשר על עשרים אמה). **ואנו** — לבנו **כמלא נקב מחט סידקית** (מחט תפירה).


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:18
[Steinsaltz on Eruvin 53a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:18)

והוא מסביר: **ראשונים** — הכוונה ל**ר' עקיבא, אחרונים** — הכוונה לתלמידו **ר' אלעזר בן שמוע. איכא דאמרי** [יש שאומרים] שכך נתכוון: **ראשונים — ר' אלעזר בן שמוע, אחרונים — ר' אושעיא בריבי. ואנו כמלא נקב מחט סידקית**.


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:19
[Steinsaltz on Eruvin 53a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:19)

כיון שדובר בירידתם הנמשכת של הדורות, **אמר אביי: ואנן, כי סיכתא בגודא לגמרא** [אנו יכולתנו כמו יתד בכותל לענין לימוד] שכשם שקשה מאוד להכניסו ולתוקעו שם כך גם הלימוד לנו. **אמר רבא: ואנן, כי אצבעתא בקירא לסברא** [ואנו, כמו אצבע בשעווה לענין סברה] שאין האצבע נכנסת היטב בשעווה ואינה מוציאה משם דבר. **אמר רב אשי: אנן, כי אצבעתא בבירא** [אנו, כמו אצבע בבור] **ל**ענין **שכחה,** שכשם שהאצבע טובעת בתוך הבור הגדול בקלות רבה כך גם אנו ממהרים לשכוח תלמודנו.


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:20
[Steinsaltz on Eruvin 53a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:20)

ג וכיון שדובר בענין לימוד וקליטת הנלמד מביאים את ש**אמר רב יהודה אמר רב: בני יהודה שהקפידו על** דקדוק **לשונם** ונקיותה, **נתקיימה תורתם בידם. בני גליל שלא הקפידו על לשונם, לא נתקיימה תורתם בידם**.


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:21
[Steinsaltz on Eruvin 53a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:21)

ושואלים: **מידי בקפידא תליא מילתא** [וכי בהקפדה בדבר זה תלוי הדבר]? הלא אין הדבר תלוי אם אדם מקפיד או אינו מקפיד בכך. **אלא: בני יהודה דדייקי לישנא, ומתנחי להו סימנא** [שהיו מדייקים מדקדקים בלשון דיבורם ומניחים להם סימן בלימודם], **נתקיימה תורתן בידן. בני גליל דלא דייקי לישנא, ולא מתנחי להו סימנא** [שלא היו מדייקים בלשונם ולא הניחו סימן], **לא נתקיימה תורתן בידם.**


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:22
[Steinsaltz on Eruvin 53a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:22)

ועוד: **בני יהודה גמרו מחד רבה** [למדו מרב אחד], ולכן **נתקיימה תורתן בידן,** שהיתה ביד הלומד שיטת יסוד אחת. **בני גליל דלא גמרי מחד רבה** [שלא למדו מרב אחד], אלא היו לומדים מכמה מורים, **לא נתקיימה תורתן בידם,** שהיו מערבים גישות ושיטות של חכמים שונים.


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:23
[Steinsaltz on Eruvin 53a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:23)

**רבינא אמר: בני יהודה דגלו מסכתא** [שהיו מגלים את המסכת שילמדו], שלפני תחילת הלימוד במסכת מסויימת היו מודיעים ומגלים ברבים שמסכת זו תילמד במחצית השנה הבאה, והיו הכל מתכוננים ללימודה (גאונים), נתקיימה **תורתן בידם. בני גליל** ש**לא גלו מסכתא** [היו מגלים את המסכת], **לא נתקיימה תורתן בידם.**


###### Steinsaltz on Eruvin 53a:24
[Steinsaltz on Eruvin 53a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53a:24)

וכן מסופר כי **דוד גלי מסכתא** [היה מגלה את המסכת שילמדו], **שאול לא גלי מסכתא** [לא היה מגלה את המסכת]. **דוד דגלי מסכתא** [דוד שגלה מסכת] **כתיב ביה** [נאמר בו]: **"יראיך יראוני וישמחו"** (תהילים קיט, עד) שהיו הכל מוכנים ונהנים מתורתו, **שאול** ש**לא גלי מסכתא** [גלה מסכת] **כתיב ביה** [נאמר בו]: **"אל כל אשר יפנה**