## Steinsaltz on Eruvin Daf 53b

###### Steinsaltz on Eruvin 53b:1
[Steinsaltz on Eruvin 53b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:1)

**ירשיע"** (שמואל א' יד, מז). וכיון שדובר בשאול, באים לסיים בשבחו.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:2
[Steinsaltz on Eruvin 53b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:2)

**ואמר ר' יוחנן: מנין שמחל לו הקדוש ברוך הוא על אותו עון** שחטא בנוב עיר הכהנים — **שנאמר** בדברי שמואל אליו: **"**ויתן ה' גם את ישראל עמך ביד פלישתים **ומחר אתה ובניך עמי"** (שמואל א' כח, יט) ונדייק בלשון: **עמי** — משמעו **במחיצתי.** כלומר באותה דרגה עם צדיק גמור כשמואל.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:3
[Steinsaltz on Eruvin 53b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:3)

א וחוזרים לשאלה הקודמת בדבר הקריאה הנכונה של המלה עבור (אם בא' או בע'). **אמר ר' אבא: אי איכא דמשאיל להו** [היש מי שישאל את] **בני יהודה דדייקי לשני** [שמדקדקים בלשונם] האם **מאברין תנן** [שנינו במשנה] **או מעברין תנן** [שנינו במשנה]? וכעין ספק זה במשנה אחרת לענין מומי בכור: **אכוזו תנן** [שנינו במשנה] **או עכוזו תנן** [שנינו במשנה]? ומשיבים: **ידעי** [ידעו הם],


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:4
[Steinsaltz on Eruvin 53b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:4)

**שאילינהו** [שאלו אותם] **ואמרי ליה** [ואמרו לו]: **איכא דתני** [יש ששונה] **מאברין, ואיכא דתני** [ויש ששונה] **מעברין. איכא דתני** [יש ששונה] **אכוזו ואיכא דתני** [ויש שונה] **עכוזו.** כלומר נוסחאות עתיקות הן, ושתיהן אינן שיבוש.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:5
[Steinsaltz on Eruvin 53b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:5)

כיון שהוזכר כי **בני יהודה דייקי לישנא** [מדייקים בלשונם] **מאי היא** [מהו ענין זה]? מביאים דוגמא: **דההוא** (אדם אחד) **בר** [בן] **יהודה** ש**אמר להו** [להם] לשומעיו: **טלית יש לי למכור. אמרו ליה** [לו]: **מאי** [מה] **גוון טליתך? אמר להו** [להם]: **כתרדין עלי אדמה.** שאמר בלשון מדוקדקת מהו בדיוק גוון הטלית, שהוא ירוק כצבע התרד בשעת צמיחתו.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:6
[Steinsaltz on Eruvin 53b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:6)

**בני גליל דלא דייקי לישנא מאי היא** [בני הגליל שלא דייקו בלשונם מהו]? ואף כאן מביאים דוגמאות: **דתניא** [ששנינו בברייתא] **דההוא בר גלילא** [אדם אחד בן גליל], **דהוה קאזיל ואמר להו** [אותו שהיה הולך ואומר להם לאנשים]: **"אמר למאן** [למי], **אמר למאן** [למי] **"? אמרו ליה** [לו]: **גלילאה** [גלילי] **שוטה,** שאין אתה מדקדק בלשונך למה כוונתך? שהגליליים לא היו מבטאים כראוי את אותיות הגרון, ואין לדעת אם כוונתך: **חמר למירכב** [חמור לרכוב עליו] **או חמר למישתי** [יין לשתות]? **עמר למילבש** [צמר ללבוש] **או אימר לאיתכסאה** [כבש לשחוט]? והרי זו דוגמה לחוסר הדיוק בלשונם של בני גליל.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:7
[Steinsaltz on Eruvin 53b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:7)

ועוד דוגמה ללשון משובשת זו: **ההיא איתתא דבעיא למימר** [אשה אחת שרצתה לומר] **לחברתה "**שלוכתי (שכנתי), **תאי דאוכליך חלבא"** [בואי ואאכילך חלב] **אמרה לה: "שלוכתי** [שכנתי], **תוכליך לביא"** [תאכלך הלביאה]. והכל משום חוסר הדיוק בלשון.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:8
[Steinsaltz on Eruvin 53b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:8)

ועוד דוגמה לבערותם וגסותם של בני הגליל: **ההיא אתתא דאתיא לקמיה דדיינא** [אשה אחת שבאה לפני הדיין] ורצתה לומר לו: "מרי קירי, טבלא הוית לי וגנבוה מיני", כלומר: אדוני אדוני, טבלה היתה לי וגנבוה ממני. ובמקום זה **אמרה ליה: מרי כירי, תפלא הוית לי וגנבוך מין** [אדוני עבדי, קורה היתה לי וגנבוך ממני], **וכדו הוות, דכד שדרו לך עילויה — לא מטי כרעיך אארעא** [וכך היתה גדולה, שאם היו תולים אותך עליה, לא היו רגליך מגיעות לארץ].


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:9
[Steinsaltz on Eruvin 53b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:9)

ולעומת לשון גסה ונבערת זו מביאים דוגמאות ללשונם המחוכמת של בני יהודה ותלמידי חכמים: **אמהתא דבי** [אמתו של בית] **רבי כי הוה משתעיא** [כשהיתה מדברת] **בלשון חכמה,** כלומר בלשון מליצה וחידה, **אמרה הכי** [היתה אומרת כך]: **עלת נקפת** [הספל שממנו דולים יין מן הכד כבר מקיש] **בכד,** שהתמעט היין עד שהספל אינו צף עוד על גביו. **ידאון נישריא לקיניהון** [יעופו הנשרים לקניהם] כלומר, יחזרו התלמידים לביתם, שהרי אין במה להשקותם.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:10
[Steinsaltz on Eruvin 53b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:10)

**וכד הוה בעי דליתבון, הוה אמרה להו** [וכאשר היה רוצה רבי שישבו, היתה אומרת להם]: **יעדי** [נסיר] מגופתה של חבית זו **בתר** [אחרי] **חברתה** האחרת **מינה** [ממנה], **ותתקפי עלת** [ותהא צפה העלת] **בכד, כאילפא דאזלא בימא** [כספינה ההולכת בים].


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:11
[Steinsaltz on Eruvin 53b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:11)

ועוד מסופר: **ר' יוסי בר אסיין, כי הוה משתעי** [כאשר היה מדבר] **בלשון חכמה אמר: עשו לי שור במשפט בטור מסכן,** שתרגם את ההברות הארמיות לעברית ולהיפך "שור" הוא "תור", "משפט" הוא "דין" וביחד — "תרדין", "טור" הוא "הר" או שהיה זה דומה במבטאם ל"חר", "מסכן" הוא "דל", וביחד חרדל. אם כן ביקש תרדין בחרדל.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:12
[Steinsaltz on Eruvin 53b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:12)

**וכד הוה שאיל באושפיזא, אמר הכי** [וכשהיה שואל בפונדק, היה אומר כך]: **גבר פום דין חי, מה זו טובה יש?** ו"גבר פום דין חי" הוא תרגום דומה של הברות: "גבר" משמעו "איש", "פום" משמעו "פה", "דין" משמעו "זה", "חי" הוא תרגום "נא" — וביחד כל זה מצטרף למעין: אושפזיכנא (ר"ח), כלומר: פונדקאי.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:13
[Steinsaltz on Eruvin 53b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:13)

**ר' אבהו כי הוה משתעי** [כאשר היה מדבר] **בלשון חכמה, הוה אמר הכי** [היה אומר כך] **אתריגו לפחמין, ארקיעו לזהבין** [עשו את הפחמים בצבע האתרוג, רקעו את הזהבים] כלומר שיטחו את הגחלים שכשהן בוערות הן אדומות כזהב **ועשו לי שני מגידי בעלטה** הם תרנגולים המודיעים בעלטה (בלילה) מהי השעה. **איכא דאמרי** [יש אומרים] בנוסח שונה במקצת: **ויעשו לי בהן** בגחלים כלומר, יצלו על גביהן **שני מגידי בעלטה** תרנגולים.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:14
[Steinsaltz on Eruvin 53b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:14)

ובלשון חכמה דומה **אמרו ליה רבנן** [לו חכמים] **לר' אבהו: הצפיננו** (הראה לנו) **היכן ר' אלעאי צפון** (מסתתר) שאיננו יודעים היכן הוא. **אמר להן: עלץ בנערה אהרונית אחרונית עירנית והנעירתו** ולשון זו משתמעת לשני פנים:


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:15
[Steinsaltz on Eruvin 53b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:15)

**אמרי לה** [יש אומרים] שהכוונה היא ל**אשה,** שנשא לאשה נערה ממשפחת כהנים (אהרונית) והיא אשתו השניה (אחרונית) בת כפר (עירנית) והיא העירתו בלילה ולכן ישן הוא ביום.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:16
[Steinsaltz on Eruvin 53b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:16)

**ואמרי לה** [ויש אומרים] הכוונה היתה ל**מסכתא.** "נערה" — הוא כינוי למסכת. "אהרונית" — מסכת העוסקת בסדר קדשים שהוא סדר עבודת הכהנים. "אחרונית" — שהיא אחרונה ללימודיו הקודמים. "עירנית" — שיש בה חריפות, ובלימודה היה נעור כל הלילה וכעת ישן.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:17
[Steinsaltz on Eruvin 53b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:17)

מספרים, **אמרי ליה לר' אלעאי: הצפיננו** (הראה לנו) **היכן ר' אבהו צפון** (מסתתר). **אמר להן: נתייעץ במכתיר** הוא הנשיא הממנה את החכמים **והנגיב למפיבשת,** פנה דרומה לחכמי דרום המכונים על שם חכם גדול בדורו, הוא נכדו של שאול מפיבושת.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:18
[Steinsaltz on Eruvin 53b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:18)

ב וכיון שדובר בלשון חכמה, מביאים מה ש**אמר ר' יהושע בן חנניה: מימי לא נצחני אדם** בדברים **חוץ מאשה תינוק ותינוקת. אשה מאי** [מה] **היא,** כיצד נצחתני? **פעם אחת נתארחתי אצל אכסניא אחת, עשתה** (בישלה) **לי** האשה **פולין — ביום ראשון אכלתים ולא שיירתי מהן כלום,** אף שמדרך הנימוס הוא לשייר. **שניה, ולא שיירתי מהן כלום.** ביום השלישי **הקדיחתן במלח,** שמה בהם יותר מדי מלח, עד שאי אפשר היה לאכול מהם. **כיון שטעמתי — משכתי ידי מהן.**


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:19
[Steinsaltz on Eruvin 53b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:19)

**אמרה לי: רבי, מפני מה אינך סועד** לבך בפולים היום כבכל יום? כיון שלא רציתי להעליבה, **אמרתי לה**: **כבר סעדתי מבעוד יום. אמרה לי:** אם אינך רעב הלא **היה לך למשוך ידיך מן הפת** ולא לאכול פת הרבה ואז היית יכול לא להימנע מאכילת הפולים!


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:20
[Steinsaltz on Eruvin 53b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:20)

אלא **אמרה לי: רבי, שמא לא הנחת פאה** (שיירי אוכל) בקערה בימים **ראשונים,** ומשום כך הנחת הפעם? **ו**כי **לא כך אמרו חכמים: אין משיירין פאה באלפס** שאם שופכין מן האילפס שמטבילים בו לקערות הסועדים אין בשיור כל תוספת נימוס, **אבל** מטעמי נימוס **משיירין פאה בקערה** (תוס'). הרי שניצחה אותו אשה בדברים.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:21
[Steinsaltz on Eruvin 53b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:21)

**תינוקת מאי** [מה] **היא? פעם אחת הייתי מהלך בדרך, והיתה דרך עוברת בשדה והייתי מהלך בה. אמרה לי תינוקת אחת: רבי, לא שדה היא זו?** והרי אין עוברין בשדה כדי שלא להזיק לזרעים! **אמרתי לה: לא, דרך כבושה היא** בשדה? והרי בשבילים שבשדה מותר ללכת. **אמרה לי: ליסטים** (שודדים) **כמותך כבשוה** כלומר אסור היה כלל ללכת בשדה זה, ורק אנשים שלא שמו לב לאיסור, כמותך, הלכו דרך השדה עד שכבשו בה שביל. והרי כאן נצחון התינוקת.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:22
[Steinsaltz on Eruvin 53b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:22)

**תינוק מאי** [מה] **היא? פעם אחת הייתי מהלך בדרך, וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים. ואמרתי לו: באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי:** דרך **זו קצרה וארוכה, ו**דרך **זו ארוכה וקצרה. והלכתי בקצרה וארוכה, כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין** ולא ידעתי את השבילים העוברים דרכם העירה.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:23
[Steinsaltz on Eruvin 53b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:23)

**חזרתי לאחורי. אמרתי לו: בני, הלא אמרת לי** שדרך זו **קצרה? אמר לי: ו**כי **לא אמרתי לך** שהיא אף **ארוכה? נשקתיו על ראשו, ואמרתי לו: אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם, מגדולכם ועד קטנכם**.


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:24
[Steinsaltz on Eruvin 53b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:24)

ג ומשום שמדובר בלשון חכמה, ובחכמתן של נשי ישראל, מביאים את המעשה: **ר' יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא,** [היה מהלך בדרך] **אשכחה** [מצא] את **ברוריה אמר לה: באיזו דרך נלך ללוד? אמרה ליה** [לו]: **גלילי שוטה,** וכי **לא כך אמרו חכמים: אל תרבה שיחה עם האשה?! היה לך לומר** בקיצור, כדי לא להרבות שיחה: **"באיזה ללוד".**


###### Steinsaltz on Eruvin 53b:25
[Steinsaltz on Eruvin 53b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/53b:25)

ועוד מדברי חכמתה של ברוריה: **ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס** [מצאה תלמיד אחד שהיה לומד] **בלחישה,** ולא הרים קולו בלימודו.