## Steinsaltz on Eruvin Daf 54b

###### Steinsaltz on Eruvin 54b:1
[Steinsaltz on Eruvin 54b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:1)

**כל זמן שאדם ממשמש** ומחפש **בה** פרי תאנה לאכול **— מוצא בה תאנים,** לפי שאין התאנים מבשילות בבת אחת, ובכל עת שמחפשים, מוצאים תאנה שנתבשלה זה עתה. **אף דברי תורה, כל זמן שאדם הוגה בהן — מוצא בהן טעם** חדש.


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:2
[Steinsaltz on Eruvin 54b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:2)

**אמר ר' שמואל בר נחמני: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"אילת אהבים ויעלת חן** דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד**"** (משלי ה, יט), **למה נמשלו דברי תורה לאילת? לומר לך: מה אילה רחמה צר, וחביבה על בועלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה — אף דברי תורה חביבין על לומדיהן כל שעה ושעה כשעה ראשונה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:3
[Steinsaltz on Eruvin 54b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:3)

**"ויעלת חן"** — נדרש: **שמעלת חן על לומדיה. "דדיה ירוך בכל עת" — למה נמשלו דברי תורה כדד? מה דד זה כל זמן שהתינוק ממשמש בו, מוצא בו חלב. אף דברי תורה, כל זמן שאדם הוגה** ומוסיף להגות **בהן — מוצא בהן טעם.**


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:4
[Steinsaltz on Eruvin 54b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:4)

**"באהבתה תשגה תמיד"** — שבשל אהבת התורה נעשה שוגה בעניני העולם, **כגון ר' אליעזר בן פדת,** ש**אמרו עליו על ר' אליעזר שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי, וסדינו מוטל בשוק העליון של ציפורי.** שמחמת עיסוקו בתורה יצא מגדר מנהג העולם. ובענין זה מוסיפים לספר. **תניא** [שנינו בברייתא], **אמר ר' יצחק בן אלעזר: פעם אחת בא אדם ליטלו** שרצה לקחת סדין זה לעצמו, **ומצא בו שרף** (נחש) השומר אותו.


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:5
[Steinsaltz on Eruvin 54b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:5)

ועוד לשבחה של התורה ולומדיה. **תנא דבי** [שנה החכם של בית המדרש] של **רב ענן: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו"** (שופטים ה, י), **"רכבי אתנות" — אלו תלמידי חכמים, שמהלכין מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד בו תורה. "צחרות" — שעושין אותה** בהירה **כצהרים,** כלומר מובנת. **"ישבי על מדין" — שדנין דין אמת לאמיתו. "והלכי"** — **אלו בעלי מקרא** שאינם חשובים כל כך. **"על דרך" — אלו בעלי משנה. "שיחו" — אלו בעלי תלמוד** שחשובים הם ביותר, **ש**כן **כל שיחתן דברי תורה.** ועוד בנושא זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:6
[Steinsaltz on Eruvin 54b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:6)

**אמר רב שיזבי משום** (בשם) **ר' אלעזר בן עזריה: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"לא יחרך רמיה צידו"** (משלי יב, כז) — **לא יחיה ולא יאריך ימים, צייד הרמאי** — מי שאינו מטפל בציפורים שניצודו על ידו כראוי, אינו יכול להחזיק בהם לאחר מכן. אף כאן מי שלומד הרבה ואינו חוזר, איננו יכול להשיג דבר. ונדרש "יחרוך" כצירוף של יחיה— ארוך.


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:7
[Steinsaltz on Eruvin 54b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:7)

**רב ששת אמר:** וכי **צייד הרמאי יחרוך?** והרי ההולך בדרך זו אינו אלא שוטה, ואין בזה דבר מן הערמומיות!


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:8
[Steinsaltz on Eruvin 54b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:8)

**כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל **אמר: משל לצייד שצד צפרים, אם ראשון ראשון** שצד **משבר כנפיו** שלא יעוף — **משתמר** בידו מה שצד, **ואם לאו — אין משתמר.**


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:9
[Steinsaltz on Eruvin 54b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:9)

ובדומה **אמר רבה אמר רב סחורה אמר רב הונא: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה"** (משלי יג, יא) **אם עושה אדם** את **תורתו** (הון) **חבילות חבילות** (שכאן המלה 'הבל' נדרשת בחילוף אותיות ה'-ח', חבל) — **מתמעט** בתורתו, **ואם לאו** שלומד מעט מעט וחוזר — **קובץ על יד ירבה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:10
[Steinsaltz on Eruvin 54b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:10)

**אמר רבה: ידעי רבנן להא מילתא, ועברי עלה** [יודעים חכמים דבר זה, ועוברים עליו] שאינם נוהגים כן. **אמר רב נחמן בר יצחק: אנא עבדתה** [אני עשיתיה כזאת] ושניתי כראוי כקובץ על יד, **ו**אכן **איקיים בידאי** [התקיים תלמודי בידי].


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:11
[Steinsaltz on Eruvin 54b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:11)

א וכיון שדברנו בדרך הלימוד מביאים עוד. **תנו רבנן** [שנו חכמים], **כיצד סדר משנה** כלומר, כיצד נלמדה התורה שבעל פה מתחילה: **משה למד מפי הגבורה** (ה'). **נכנס אהרן** וישב לפניו, **ושנה לו משה פירקו** שלמד מפי הגבורה, **נסתלק אהרן** מלימוד זה **וישב לשמאל משה. נכנסו בניו** של אהרן, **ושנה להן משה פירקן,** והיה אהרן מקשיב. **נסתלקו בניו** של אהרן, **אלעזר ישב לימין משה, ואיתמר לשמאל אהרן. ר' יהודה אומר: לעולם אהרן לימין משה חוזר** ושם מקום מושבו. שנחלקו בדבר האופן הראוי לסדר מקומות הישיבה ליד הרב. **נכנסו זקנים** שבישראל **ושנה להן משה פירקן. נסתלקו זקנים** לצד, **נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן. נמצאו ביד אהרן ארבעה פעמים** ששמע את הפרק, **ביד בניו שלשה, וביד הזקנים שנים, וביד כל העם אחד.**


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:12
[Steinsaltz on Eruvin 54b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:12)

**נסתלק משה** והלך לאהלו **ושנה להן אהרן פירקו** שלמד מפי משה. **נסתלק אהרן שנו להן בניו פירקן. נסתלקו בניו, שנו להן זקנים פירקן. נמצא ביד הכל ארבעה** שכל העם למדו ארבע פעמים את הפרק שנלמד מפי הגבורה.


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:13
[Steinsaltz on Eruvin 54b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:13)

**מכאן אמר ר' אליעזר חייב אדם לשנות לתלמידו ארבעה פעמים. וקל וחומר, ומה אהרן שלמד מפי משה** עצמו, **ומשה** הרי קיבל את הדבר במישרין **מפי הגבורה — כך** היה צריך לחזור על תלמודו, **הדיוט** הלומד **מפי הדיוט — על אחת כמה וכמה** שצריך לחזור ארבע פעמים על פרקו.


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:14
[Steinsaltz on Eruvin 54b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:14)

**ר' עקיבא אומר: מניין שחייב אדם לשנות לתלמידו** את דברי התורה **עד שילמדנו** התלמיד ויקלוט את הדברים — **שנאמר** "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת **ולמדה את בני ישראל** שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל" (דברים לא, יט) ומשמעו שצריך ללמד אותה להם, **ומניין** שצריך ללמדם **עד שתהא סדורה בפיהם — שנאמר "שימה בפיהם"** שאף הם יוכלו להיות מסוגלים ללמדה לאחרים,


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:15
[Steinsaltz on Eruvin 54b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:15)

**ומניין שחייב** הרב **להראות** לתלמידו **פנים** כלומר: להסביר את טעמי הדברים — **שנאמר: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"** (שמות כא, א) משמעו שצריך לשים את הנלמד שיהיה ערוך ומסודר בטעמיו לפני הלומדים.


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:16
[Steinsaltz on Eruvin 54b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:16)

על סדר הלימוד של משה שואלים: **וליגמרו כולהו** [ושילמדו כולם] **ממשה** עצמו ארבע פעמים! ומשיבים: שנעשה הדבר רק **כדי לחלוק כבוד לאהרן ובניו, וכבוד לזקנים.**


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:17
[Steinsaltz on Eruvin 54b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:17)

ושואלים: והרי יש דרך שלא להטריח את משה כל כך, **וניעול** [ושיכנס] **אהרן וניגמר** [וילמד] **ממשה, וליעיילו** [ושיכנסו] **בניו וליגמרו** [וילמדו] **מאהרן, וליעיילו** [ושיכנסו] **זקנים ולילפו** [וילמדו] **מבניו** של אהרן, **וליזלו וליגמרינהו לכולהו** [וילכו וילמדו את כל] **ישראל!** ומשיבים: **כיון** ש**משה מפי הגבורה גמר** [למד], **מסתייעא מלתיה** [מצליח הדבר] ורצוי שישמעו כל ישראל ממשה עצמו פעם אחת.


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:18
[Steinsaltz on Eruvin 54b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:18)

בדברים ששנינו **אמר מר** [החכם], **ר' יהודה אומר: לעולם אהרן לימין משה חוזר** כלומר שאהרן לעולם יושב לימינו של משה ואין הבדל במספר האנשים הנמצאים שם. ושואלים: **כמאן אזלא הא דתניא** [כשיטת מי הולכת ברייתא זו ששנינו בדיני נימוסין]: **שלשה שהיו מהלכין בדרך** ראוי הוא שיהא **הרב באמצע, וגדול** שבין השניים הנותרים **בימינו, וקטן בשמאלו. לימא** [האם לומר] כשיטת **ר' יהודה היא ולא** כשיטת **רבנן** [חכמים]? שלפי שיטתם צריך הגדול להיות בשמאלו של הרב, כדי שיהיה צד ימינו פונה אל הרב.


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:19
[Steinsaltz on Eruvin 54b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:19)

ומשיבים: **אפילו תימא רבנן** [תאמר שברייתא זו כשיטת חכמים היא] ומה שאמרו בענין שאהרן יושב לימין אפילו לאחר שנכנסו האחרים, שם היה טעם הדבר **משום טירחא דאהרן** [טירחתו של אהרן] כדי שלא יצטרך להתאמץ בקימה ובישיבה.


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:20
[Steinsaltz on Eruvin 54b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:20)

ב כיון שדובר בחשיבותה של חזרה על דברי תורה מסופר: **ר' פרידא הוה ליה ההוא תלמידא דהוה תני ליה ארבע מאה זימני וגמר** [היה לו תלמיד אחד שהיה שונה לו ארבע מאות פעמים ורק אז היה לומד], שבפחות מכך לא היה מסוגל לקלוט תלמודו. **יומא חד בעיוה למלתא דמצוה** [יום אחד בקשו אותו, את ר' פרידא, לדבר מצוה] שהיה יכול לעסוק בה לאחר זמן. **תנא ליה** [שנה לו] ר' פרידא ארבע מאות פעם **ולא גמר** [למד] התלמיד.


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:21
[Steinsaltz on Eruvin 54b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:21)

**אמר ליה** [לו]: **האידנא מאי שנא** [הפעם מה שונה] שאינך יכול לקלוט? **אמר ליה** [לו]: **מדההיא שעתא דאמרו ליה למר איכא מילתא דמצוה — אסחאי לדעתאי** [מאותה שעה שאמרו לו לאדוני שיש דבר מצוה — הסחתי את דעתי מן הלימוד], **וכל שעתא אמינא: השתא קאי מר, השתא קאי מר** [וכל שעה אמרתי: עכשיו עומד אדוני, עכשיו עומד אדוני לעסוק במצוה] ולא יוכל ללמדני כראוי. **אמר ליה** [לו]: **הב דעתיך ואתני לך** [תן דעתך הפעם ואשנה לך] ותדע שלא אקום עד שלא אגמור להשנות לך כראוי. **הדר תנא ליה ארבע מאה זימני אחריני** [חזר ושנה לו ארבע מאות פעמים נוספות].


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:22
[Steinsaltz on Eruvin 54b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:22)

ובזכות זו, מחמת גודל מסירותו לתלמידיו, **נפקא בת קלא ואמרה ליה: ניחא ליך דליספו לך ארבע מאה שני, או דתיזכו את ודרך לעלמא דאתי** [יצאה בת קול ואמרה לו: האם נוח לך שיוסיפו לך לשנותיך ארבע מאות שנים, או שתיזכו אתה ובני דורך לעולם הבא]? **אמר: דניזכו אנא ודריי לעלמא דאתי** [שנזכה אני ודורי לעולם הבא]. **אמר להן הקדוש ברוך הוא** למלאכים: **תנו לו זו וזו;** שגם יאריך ימים מאד וגם יזכו הוא ובני דורו לחיי עולם הבא.


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:23
[Steinsaltz on Eruvin 54b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:23)

ג ועוד מדרכי לימוד התורה **אמר רב חסדא: אין תורה נקנית אלא בסימנין** שעושין בה כדי להקל על הזכרון. **שנאמר "שימה בפיהם", אל תקרי** [אל תקרא] **'שימה' אלא 'סימנה'** שכאשר עושים בה סימן הרי היא נשמרת בזכרון.


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:24
[Steinsaltz on Eruvin 54b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:24)

**שמעה** לאימרה זו **רב תחליפא ממערבא** [מארץ ישראל], **אזל** [הלך] **אמרה קמיה** [לפני] **ר' אבהו, אמר: אתון מהתם מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה** [משם לומדים אותו רעיון, אנחנו מכאן לומדים אותו] שנאמר: **"הציבי לך צינים שימי לך** וגו'**"** (ירמיהו לא, כ) שמשמעו: **עשו ציונים לתורה** — הם סימנים לזכרון. **ומאי משמע דהאי ציון לישנא דסימנא הוא** [ומה המקור לכך שהמשמעות שציון זה לשון סימן הוא]? **דכתיב** [שכן נאמר] בכתוב אחר: **"וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון"** (יחזקאל לט, טו) משמע: סימן שיש טומאה במקום.


###### Steinsaltz on Eruvin 54b:25
[Steinsaltz on Eruvin 54b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/54b:25)

**ר' אליעזר אמר:** את אותו רעיון למדנו **מהכא** [מכאן, מכתוב זה]: **"אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא"** (משלי ז, ד) כלומר: **עשה מודעים** (סימנים המודיעים) **לתורה. רבא אמר** על פסוק זה: **עשה מועדים לתורה** שיש לקבוע זמן קבוע ("מודע" = מועד) ללימוד תורה.