## Steinsaltz on Eruvin Daf 55a

###### Steinsaltz on Eruvin 55a:1
[Steinsaltz on Eruvin 55a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/55a:1)

**והיינו** [וזהו] שאמרנו שצריך הלומד לעשות כל מאמץ כדי לקיים תורתו הוא כפי ש**אמר אבדימי בר חמא בר דוסא, מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"לא בשמים היא ולא מעבר לים היא"** (דברים ל, יב-יג) **"לא בשמים היא"** הכוונה: ש**אם בשמים היא — אתה צריך לעלות אחריה, ואם מעבר לים היא — אתה צריך לעבור אחריה,** שיש לעשות כל מאמץ להגיע ללימוד התורה.


###### Steinsaltz on Eruvin 55a:2
[Steinsaltz on Eruvin 55a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/55a:2)

**רבא אמר** דרשה אחרת על הכתוב: **"לא בשמים היא" — לא תמצא** תורה **במי שמגביה דעתו עליה כשמים, ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים.**


###### Steinsaltz on Eruvin 55a:3
[Steinsaltz on Eruvin 55a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/55a:3)

**ר' יוחנן אמר: לא בשמים היא — לא תמצא** תורה **בגסי רוח** המגביהים עצמם כאילו הם בשמים, **"ולא מעבר לים היא" — לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים** ההולכים מעבר לים, ואין להם פנאי לעסוק בתורה כראוי.


###### Steinsaltz on Eruvin 55a:4
[Steinsaltz on Eruvin 55a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/55a:4)

א לאחר העיסוק בדברי אגדה שונים חוזרים לענין עיבור ערים שבמשנתנו. **תנו רבנן** [שנו חכמים בתוספתא]: **כיצד מעברין** (מודדים) **את** תחום **הערים?** אם היתה העיר **ארוכה** (מלבנית) — מודדין את תחומיה ממנה והלאה **כמות שהיא.** אם היתה העיר **עגולה — עושין לה זויות,** וכאילו שכל העיר תקבל צורת מרובע, ומשם חוזרים ומודדים את תחומה. אם היתה **מרובעת — אין עושין לה זויות** אחרות. **היתה** העיר **רחבה מצד אחד וקצרה** (צרה) **מצד אחר — רואין אותה כאילו היא שוה.** כלומר, מוסיפים על הצד הצר כדי ליצור מרובע.


###### Steinsaltz on Eruvin 55a:5
[Steinsaltz on Eruvin 55a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/55a:5)

**היה בית אחד יוצא** מתחום העיר **כמין פגום, או שני בתים יוצאין כמין שני פגומין — רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהן** לכל אורך העיר, **ומודד ממנו ולהלן אלפים אמה. היתה** העיר **עשויה כמין קשת או כמין גאם** (כמו האות היוונית גמא) — **רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות** בתוך כל חלל הקשת, **ומודד ממנו ולהלן אלפים אמה,**


###### Steinsaltz on Eruvin 55a:6
[Steinsaltz on Eruvin 55a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/55a:6)

ומעתה באים לבאר את הדברים. **אמר מר** [החכם]: **ארוכה — כמות שהיא.** ותוהים: **פשיטא!** [פשוט, מובן מאליו]! ומשיבים: **לא צריכא, דאריכא וקטינא** [לא נצרך אלא כשהיא ארוכה וצרה], **מהו דתימא: ליתן לה פותיא אאורכה** [מהו שתאמר שניתן לה רוחבה על אורכה] כלומר שיעשה את העיר כאילו היא מרובעת ממש, שיהא אורכה כרוחבה, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין צריך לעשות כן.


###### Steinsaltz on Eruvin 55a:7
[Steinsaltz on Eruvin 55a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/55a:7)

נאמר שבעיר **מרובעת אין עושין לה זויות.** ושוב שואלים: **פשיטא** [פשוט]! וכי מדוע יוסיפו לה זויות? ומשיבים: **לא צריכא** [לא נצרכה] אלא במקרה **דמרבעא** [שהעיר מרובעת] **ו**אולם **לא מרבעא** [מרובעת] **בריבוע** לפי רוחות ה**עולם. מהו דתימא: לירבעא** [מהו שתאמר שיעשה מרובעת] **בריבוע** לפי רוחות ה**עולם.** על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין עושין כן.


###### Steinsaltz on Eruvin 55a:8
[Steinsaltz on Eruvin 55a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/55a:8)

נאמר בתוספתא: **היה בית אחד יוצא כמין פגום או שני בתים יוצאין כמין שני פגומין.** ושואלים: **השתא** [עכשיו] ב**בית אחד אמרת** שמוסיפים לתחום העיר, **שני בתים מיבעיא** [צריך לומר]?!


###### Steinsaltz on Eruvin 55a:9
[Steinsaltz on Eruvin 55a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/55a:9)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] **אלא משתי רוחות,** כלומר הכוונה היא שלא רק אם היו שני בתים מצד אחד, אלא גם אם היה יוצא בית אחד מצד אחד ובית אחר מצד אחר שלה — מוסיפין על העיר משני הצדדים. **מהו דתימא** [שתאמר]: **מרוח אחת — אמרינן** [אומרים אנו] שאפשר להוסיף על העיר אפילו בשל בית אחד. **משתי רוחות — לא אמרינן** [אין אנו אומרים], על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאם יש תוספת כל שהיא על העיר, ואפילו מכמה צדדים — קובעים את תחומה בקו ישר.


###### Steinsaltz on Eruvin 55a:10
[Steinsaltz on Eruvin 55a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/55a:10)

ב בתוספתא נאמר שאם **היתה** העיר **עשויה כמין קשת או כמין גאם, רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות, ומודד ממנה ולהלן אלפים אמה. אמר רב הונא: עיר העשויה כקשת, אם יש** לה **בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה** שהם פחות משני תחומי שבת, ונמצא שהתחומים משני קצות העיר מובלעים זה בזה, — הרי היא נחשבת כאילו היתה מלאה כולה, אפילו בחלל שבין קצות הקשת. **מודדין לה** את תחומה **מן היתר** של הקשת הזו, **ואם לאו,** שהיתה הקשת רחבה יותר — **מודדין לה מן הקשת** עצמה והחלל נחשב מן המידה.


###### Steinsaltz on Eruvin 55a:11
[Steinsaltz on Eruvin 55a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/55a:11)

ושואלים: **ומי** [והאם] **אמר רב הונא הכי** [כך], שהמרחק הקובע הפרדה בין חלקיה של עיר אחת הוא ארבעת אלפים אמה, **והאמר** [והרי אמר] **רב הונא: חומת העיר שנפרצה** — משערים **במאה וארבעים ואחת ושליש** אמות. ואם נפרצה העיר כולה ברוחב גדול יותר, הרי היא נחשבת כשתי ערים, משמע שלהבדיל בין עיר לעיר די בכמאה ארבעים ואחת אמות?


###### Steinsaltz on Eruvin 55a:12
[Steinsaltz on Eruvin 55a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/55a:12)

**אמר רבה בר עולא: לא קשיא** [אינו קשה]. **כאן,** שאנו נותנים שיעור גדול יותר — הרי זה כשהפירצה, המקום הריק, היה רק **ברוח אחת** שהרי מן הצד השני, בקימורה של הקשת, מצוי מקום ישוב. **כאן** בחומת העיר שנפרצה — שהיתה הפירצה **משתי רוחות,** ואין כנגד המקום הפנוי לא כלום, והרי הוא ממש כשתי ערים נפרדות.


###### Steinsaltz on Eruvin 55a:13
[Steinsaltz on Eruvin 55a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/55a:13)

ושואלים: אם כן **ומאי קא משמע לן** [ומה השמיע לנו] רב הונא כאן לגבי החומה שנפרצה? ש**נותנין קרפף לזו וקרפף לזו,** שמוסיפים על כל עיר כשיעור קרפף שהוא שבעים אמה ומשהו, וכך היא נמדדת. ואולם לשם מה לו לומר דבר זה? **הא** [הרי] כבר **אמרה רב הונא חדא זימנא** [פעם אחת] הלכה זו, **דתנן** [ששנינו במשנה]: