## Steinsaltz on Eruvin Daf 56b

###### Steinsaltz on Eruvin 56b:1
[Steinsaltz on Eruvin 56b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/56b:1)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **המרבע את העיר** לצורך קביעת תחום שבת, אם לא היתה מרובעת — **עושה אותה כמין טבלא מרובעת. וחוזר ומרבע את התחומין, ועושה** אף **אותן כמין טבלא מרובעת,** לאחר שריבע את העיר מוסיף לכל צלע ריבוע נוסף של אלף אמה על אלפיים אמה.


###### Steinsaltz on Eruvin 56b:2
[Steinsaltz on Eruvin 56b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/56b:2)

**וכשהוא מודד** את תחום העיר, **לא ימדוד מאמצע הקרן** (זוית ריבוע העיר) **אלפים אמה — מפני שהוא מפסיד את הזויות,** שעל ידי כך נמצא שיהא המרחק אלפיים אמה בכל צד ממש. **אלא** עושה חשבון כאילו היה **מביא טבלא מרובעת שהיא אלפיים אמה על אלפים אמה, ומניחה בקרן באלכסונה,** ו


###### Steinsaltz on Eruvin 56b:3
[Steinsaltz on Eruvin 56b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/56b:3)

**נמצאת העיר משתכרת** (מקבלת, מוסיפה לעצמה) **ארבע מאות אמות לכאן וארבע מאות אמות לכאן,** שעל ידי תוספת זו של ריבוע נעשו כעין זויות לעיר, ואפשר ללכת מקצה העיגול עד לסוף הזויות שבריבוע ארבע מאות אמה. וכאשר אתה מוסיף טבלה גם בזוויות ריבוע העיר הרי **נמצאו תחומין** של העיר **משתכרין** (מוסיפין) על ידי תבנית זו **שמונה מאות אמות לכאן ושמונה מאות** אמות **לכאן. נמצאו העיר ותחומין** יחד **משתכרין אלף ומאתים** אמה **לכאן ואלף ומאתים** אמה **לכאן,** על ידי שעושין את תחומי העיר בריבועים.


###### Steinsaltz on Eruvin 56b:4
[Steinsaltz on Eruvin 56b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/56b:4)

**אמר אביי: ומשכחת לה במתא דהויא תרי אלפי אתרי אלפי** [ומוצא אתה אותה במדות שנאמרו בעיר שהיא אלפים אמה על אלפים אמה], שאם היתה עיר עגולה בקוטר זה ומרבעים וחוזרים ומרבעים אותה, מקבלים תוספת בשיעורים אלה.


###### Steinsaltz on Eruvin 56b:5
[Steinsaltz on Eruvin 56b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/56b:5)

ב **תניא** [שנינו בברייתא] העוסקת בנושא קרוב ביחס למדידת ערי הלויים **אמר ר' אליעזר בר' יוסי: תחום ערי לוים** מחוץ לגבול העיר ממש **אלפים אמה** לכל צד. **צא** (הוצא) **מהן** מתחום **אלף אמה** של **מגרש** העיר הנשאר פנוי — **נמצא מגרש רביע** משטח העיר ותחומיה, **והשאר שדות וכרמים.**


###### Steinsaltz on Eruvin 56b:6
[Steinsaltz on Eruvin 56b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/56b:6)

ושואלים מתחילה: **מנא הני מילי** [מנין דברים אלה] שמידת המגרש היא אלף אמה? **אמר רבא:** שכן **אמר קרא** [הכתוב]: **"ו**מגרשי הערים אשר תתנו ללויים **מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב"** (במדבר לה, ד), **אמרה תורה: סבב את העיר באלף** אמה מכל צד לצורך מגרש, ועל ידי כך **נמצא מגרש רביע** העיר.


###### Steinsaltz on Eruvin 56b:7
[Steinsaltz on Eruvin 56b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/56b:7)

ושואלים: וכי **רביע** הוא?! **פלגא הוי** [חצי הינו]! הרי אלף חצי הוא מאלפיים שהם תחום **העיר, אמר רבא: בר אדא משוחאה** [המודד] **אסברה** [הסביר] **לי** כיצד לחשב זאת — **משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי אתרי אלפי** [מוצא אתה זאת בעיר שהיא עצמה אלפים על אלפים אמה]. **תחום** העיר עצמה, ללא הפינות, **כמה** אמות **הויא** [הוא]? **שיתסר** [ששה עשר אלף]. כיצד? אם מחשבים לכל צד אלפים אמה לרוחב העיר ועוד אלפים תחום, נמצא שבכל צד של העיר יש שטח של ארבעת אלפים אמה כפול ארבע שהם ששה עשר אלף אמות. **קרנות** העיר **כמה** אמות **הויין** [הן]? **שיתסר** [ששה עשר אלף], שהרי כפי שנאמר יש טבלה בת אלפים על אלפים אמה בכל פינה של העיר. **דל** [הוצא, הפחת] את תחום המגרש, מוצא אתה שם **תמניא דתחומין** [שמונה אלפים של תחומין] שהם רוחב אלפים אמה ברוחב אלף לכל צד, **ו**עוד **ארבעה** אלפים של **קרנות, כמה הוי** [כמה הוא סך הכל] — **תריסר** [שנים עשר].


###### Steinsaltz on Eruvin 56b:8
[Steinsaltz on Eruvin 56b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/56b:8)

ומקשים: איך לחשבון זה **נמצא מגרש רביע** העיר, הלא **טפי מתלתא נינהו** [יותר משליש הוא], שאם כל תחום העיר הוא שלשים ושניים אלף אמה מרובעות והמגרש הוא שנים עשר אלף, הרי שהמגרש הוא יותר משליש תחום העיר ולא רבע!


###### Steinsaltz on Eruvin 56b:9
[Steinsaltz on Eruvin 56b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/56b:9)

ומסבירים: **אייתי ארבעה דמתא שדי עלייהו** [הבא, הוסף עוד את ארבעת אלפים האמה של העיר עצמה, והוסף עליהם על שטח התחומין] ועל ידי כך תמצא יחס זה. ומקשים: **אכתי תילתא הוי** [עדיין שליש הוא], שאם כל שטח העיר הוא שלושים וששה אלף אמה מרובעות, והמגרש שנים עשר אלף, נמצא שהמגרש הוא שליש העיר בדיוק!


###### Steinsaltz on Eruvin 56b:10
[Steinsaltz on Eruvin 56b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/56b:10)

ומשיבים: **מי סברת בריבועא קאמר** [האם סבור אתה שבעיר מרובעת נאמרה הלכה זו]? **בעיגולא קאמר** [בעיגול נאמרה] וכשהעיר עגולה, אף מגרש העיר עגול, ואילו לתחומי העיר מרבעים סביב. ונמצא שתחום העיר הוא כאמור שלשים וששה אלף אמה.


###### Steinsaltz on Eruvin 56b:11
[Steinsaltz on Eruvin 56b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/56b:11)

ומעתה נחשב: **כמה מרובע יתר** בשטחו **על העגול? רביע, דל** [הוצא] **רביע מינייהו** [מהם] מחשבון המגרש שאמרנו, שהוא שנים עשר אלף — **פשו להו** [נשארו להם] **תשעה** אלפים. **ותשעה מתלתין ושיתא, ריבעה הוי** [משלושים וששה, רבע הוא].


###### Steinsaltz on Eruvin 56b:12
[Steinsaltz on Eruvin 56b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/56b:12)

**אביי אמר: משכחת לה נמי במתא דהויא אלפא באלפא** [מוצא אתה אותה גם כן בעיר שהיא אלף על אלף אמה]. **תחומין כמה הוו** [הם], **תמניא** [שמונה אלפים]. כיצד? אלף אמה אורך מכל צד ואלפים אמה לרוחב התחום, נמצא שאלפיים אמה כפול ארבע, שהם שמונת אלפים אמה. שיעור **קרנות** בעיר **כמה הוי** [הוא] — כפי שנאמר כבר, הוא **שיתסר** [ששה עשר אלף אמה],