## Steinsaltz on Eruvin Daf 57b

###### Steinsaltz on Eruvin 57b:1
[Steinsaltz on Eruvin 57b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:1)

**הא מני** [הלכה זו כשיטת מי היא] — כשיטת **ר' מאיר היא** האומר שלכל עיר נותנים קרפף.


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:2
[Steinsaltz on Eruvin 57b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:2)

ומוסיפים להקשות: **אי** [אם] כשיטת **ר' מאיר היא, הא תני ליה רישא** [הרי כבר שנינו אותו מתחילה]: **נותנין קרפף לעיר, דברי ר' מאיר,** ולמה יש לחזור על כך?


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:3
[Steinsaltz on Eruvin 57b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:3)

ומשיבים: **צריכא** [צריך] בכל זאת לומר גם דבר זה, **דאי** [שאם] **מההיא,** מהלכה ראשונה בלבד, **הוה אמינא: חד לחדא, וחד לתרתי** [הייתי אומר: קרפף אחד לעיר אחת, ואחד לשתיים], שדי שיהא שטח פנוי אחד, **קא משמע לן דלתרתי תרי יהבינן להו** [משמיע לנו שלשתי ערים שני קרפפים נותנים להן].


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:4
[Steinsaltz on Eruvin 57b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:4)

ולהיפך, **ואי אשמעינן הכא** [ואם היה משמיע לנו רק כאן בענין שתי ערים נפרדות] היינו סבורים שנותנים קרפף לכל אחת לחוד, **משום דדחיקא תשמישתייהו** [שדחוק תשמישן], ששתיהן משתמשות שם ובין שתי ערים הסמוכות זו לזו יש לתת מקום יתר, **אבל התם דלא דחיקא תשמישתייהו** [שם בעיר אחת שאין שימושם דחוק] ויכולים להסתפק בתחום העיר שלהם, **אימא לא** [אמור שלא] יתנו להן קרפף כלל, לכן **צריכא** [צריך] להשמיענו שתי הלכות אלה.


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:5
[Steinsaltz on Eruvin 57b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:5)

ועוד מנסים להוכיח ממשנתנו, **דתנן** [שכן שנינו] בה: **וכן שלשה כפרים המשולשין** שכל השלושה נמצאים בקו ישר, **אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת אמה ושליש — עושה אמצעי את שלשתן להיות אחד,** ונדייק: **טעמא דאיכא** [הטעם הוא, דווקא משום שיש] **אמצעי, הא ליכא** [הרי אם אין] **אמצעי — לא** היו נחשבות לאחד. **תיובתא** [הרי זה קושיה חמורה] ל**רב הונא** שהרי לשיטת רב הונא גם בלא כפר אמצעי היו שני הכפרים נחשבים כאחד בשל הקרפף הכפול!


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:6
[Steinsaltz on Eruvin 57b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:6)

**אמר לך** [יכול לומר לך] **רב הונא: הא אתמר עלה** [הרי נאמר על משנה זו], **אמר רבה אמר רב אידי אמר ר' חנינא: לא משולשין ממש** שהיו הכפרים מצויים בשורה אחת סמוכים זה לזה, אלא שהאמצעי נוטה כלפי חוץ, ובכל זאת אינם נאסרים זה בזה, **אלא** אפילו היו הכפרים רחוקים יותר משני קרפפים **רואין כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן,** כלומר אילו היו מקרבים את האמצעי ואז **יהיו משולשין, ואין בין זה לזה אלא מאה וארבעים אמה ואחת ושליש.** הרי במקרה זה **עשה אמצעי את שלשתן להיות אחד.** ולפי הסבר זה הרי לפנינו דין מיוחד, ולא עוד אלא שיש בו סיוע מסויים לדברי רב הונא.


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:7
[Steinsaltz on Eruvin 57b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:7)

א **אמר ליה** [לו] **רבא לאביי** באותו ענין: **כמה יהא** המרחק **בין** כפר **חיצון לאמצעי** שאפשר יהא לומר שייחשב הכפר האמצעי כאילו הוא בין שני החיצונים? **אמר ליה** [לו] אביי: **אלפים אמה,** אמר לו רבא:


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:8
[Steinsaltz on Eruvin 57b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:8)

**והא את הוא דאמרת** [והרי אתה עצמך הוא זה שאמרת]: **כוותיה** [כשיטתו] של **רבא בריה** [בנו] של **רבה בר רב הונא מסתברא** [מסתבר], ש**אמר:** עיר העשויה כקשת, מודדים את כל השטח הפנוי שבקשת כחלק מן העיר, ואפילו היה המרחק בין היתר לקשת **יותר מאלפים אמה!** ומדוע לא נחשוב אף כאן את שלושת הכפרים כאחד, גם אם היו מרוחקים יותר מאלפיים אמה?


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:9
[Steinsaltz on Eruvin 57b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:9)

ודחה אביי את ההשוואה: **הכי השתא** [כיצד אתה משווה], **התם** [שם] בעיר העשויה כקשת, **איכא** [יש] **בתים** המחברים את העיר כולה להיות כיחידה אחת. ואילו **הכא** [כאן], **ליכא** [אין] **בתים** המחברים בין החיצוני והפנימי. ואין לראות שני כפרים, המרוחקים זה מזה יותר מתחום שבת, כאילו היה זה אחד.


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:10
[Steinsaltz on Eruvin 57b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:10)

**ו**עוד **אמר ליה** [לו] **רבא לאביי: כמה יהא** המרחק **בין חיצון לחיצון?** ותהה אביי: מה מקום לשאלה **כמה יהא?! מאי נפקא לך מינה** [מה יוצא לך משאלה זו]? והרי אין כל הבדל להלכה בדבר, אלא **כל שאילו מכניס אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא מאה וארבעים ואחת ושליש** אמה, ואין מתחשבים במרחק שבין החיצונים, אלא בגודלו של הכפר האמצעי.


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:11
[Steinsaltz on Eruvin 57b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:11)

והוסיף רבא ושאל: **ואפילו** אם יהא המרחק **ארבעת אלפים אמה? אמר ליה** [לו]: **אין** [כן הוא]. והוסיף ושאל: **והאמר** [והרי אמר] **רב הונא: עיר העשויה כקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה — מודדין לה** תחום שבת **מן היתר, ואם לאו — מודדין לה מן הקשת!** נמצא שבמרחק הגדול מארבעת אלפים אמה אף בעיר הבנויה ברציפות אומרים שהמרחק בין קצותיה גדול משתיחשב כעיר אחת?


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:12
[Steinsaltz on Eruvin 57b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:12)

**אמר ליה** [לו]: **התם** [שם] בעיר העשויה כקשת **ליכא למימר "מלי"** [אין מקום לומר "מלא"], שהרי אין לך במה למלא את תחום העיר. **הכא איכא למימר "מלי"** [כאן יש מקום לומר "מלא"] והכנס את הכפר האמצעי ביניהם, והרי הם כסמוכים זה לזה.


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:13
[Steinsaltz on Eruvin 57b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:13)

**אמר ליה** [לו] **רב ספרא לרבא: הרי בני** העיר **אקיסטפון, דמשחינן להו תחומא מהאי גיסא** [שמודדים אנו להם את התחום מצד זה] של העיר **ארדשיר, ובני תחומא דארדשיר משחינן להו תחומא מהאי גיסא** [ובני התחום של ארדשיר שהיא מעברו השני של הנהר מודדים אנו להם את התחום מצד זה] של **אקיסטפון,** ומחשיבים את שתי הערים כאילו היו לעיר אחת. ואולם **הא איכא דגלת** [הרי ישנו הנהר חידקל] **דמפסקא** [המפסיק] ביניהן בשיעור **יתר ממאה וארבעים ואחת ושליש** אמות? וכיצד מצרפין את הערים, שהמרחק ביניהן גדול אף משיעור שני קרפפים?


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:14
[Steinsaltz on Eruvin 57b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:14)

**נפק, אחוי ליה הנך אטמהתא דשורא, דמבלעי בדגלת** [יצא, הראה לו אותם יסודות החומה של אחת הערים, הנבלעים בחידקל] **בשבעים אמה ושיריים** מן העיר השניה. שבאמת היו שתי הערים מחוברות זו לזו על ידי שרידי החומה שבנהר.


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:15
[Steinsaltz on Eruvin 57b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:15)

ב משנה **אין מודדין** תחומין **אלא בחבל** שאורכו **חמישים אמה, לא פחות ולא יותר,** כאשר יבואר בגמרא. **ולא ימדוד אלא כנגד לבו,** שכל אחד מהמודדים יחזיק את החבל כנגד לבו.


###### Steinsaltz on Eruvin 57b:16
[Steinsaltz on Eruvin 57b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/57b:16)

**היה מודד והגיע לגיא או לגדר,** אינו צריך לחשוב בתוך אלפיים אמה את גובה הגדר או עומק הגיא, אלא **מבליעו** כאילו לא היה כלל, **וחוזר למדתו,** כאילו היה זה שטח מישור ללא עליות וירידות. **הגיע להר,** אינו צריך למדוד את גובהו, אלא **מבליעו וחוזר למדתו,** כאילו לא היה כאן הר.