## Steinsaltz on Eruvin Daf 58a

###### Steinsaltz on Eruvin 58a:1
[Steinsaltz on Eruvin 58a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:1)

**ובלבד שלא יצא** אגב כך **חוץ לתחום** שבת של העיר, שמא יטעו הרואים את המודד ויחשבו שעד שם מגיע התחום.


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:2
[Steinsaltz on Eruvin 58a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:2)

**אם אינו יכול להבליעו** משום שהיו הגיא או ההר רחבים ביותר — **בזו אמר ר' דוסתאי בר ינאי משום ר' מאיר: שמעתי שמקדרין** (שכאילו עושים כעין נקב) **בהרים,** כלומר מודדים במדרון באופן שאפשר לחשב היכן מסתיים תחום שבת בתוך שטח הגיא וההר.


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:3
[Steinsaltz on Eruvin 58a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:3)

א גמרא ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין דברים אלה] שצריך למדוד בחבל שאורכו חמישים אמה? **אמר רב יהודה אמר רב:** שכן **אמר קרא** [הכתוב] **"ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים"** (שמות כז, יח) **אמרה תורה: בחבל של חמשים אמה מדוד** כלומר את אורך החצר ורוחבה יש למדוד "בחמישים", חבל שאורכו חמישים אמה.


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:4
[Steinsaltz on Eruvin 58a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:4)

ומקשים: **האי מיבעי ליה** [הכפלה זו נצרכת לו] ללמדנו ענין אחר, ששטחה של חצר הוא כריבוע ששטחו כחצר המשכן, ולשם חישוב זה צריך **ליטול חמשים** אמה **ולסבב** מסביב להם עוד **חמשים** אמה כדי לבנות ריבוע.


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:5
[Steinsaltz on Eruvin 58a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:5)

ומשיבים: **אם כן לימא קרא** [שיאמר הכתוב]: **"חמשים חמשים"** ודי בכך ללמדנו מה שטח החצר, **מאי** [מה ההדגשה של] **"חמשים בחמשים" — שמעת מינה** [שומע אתה מכאן] **תרתי** [שני דברים] גם לענין ריבוע וגם לענין אורך כלי המידה.


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:6
[Steinsaltz on Eruvin 58a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:6)

ב במשנה נאמר שמידת חבל זה קבועה, **"לא פחות ולא יותר". תנא** [בתוספתא שנינו]: **"לא פחות"** — משום שאם החבל קצר, **מרבה** את התחום. שהחבל ניתן למתיחה יותר ממדתו. **"ולא יותר"** ולא יוסיף במידת החבל, **מפני שממעט** במידות. שמחמת כובד החבל תתמעט המידה.


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:7
[Steinsaltz on Eruvin 58a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:7)

**אמר ר' אסי: אין מודדין אלא בחבל של אפסקימא.** ושאלו: **מאי** [מה הוא] **אפסקימא? אמר ר' אבא:** הוא הצמח **נרגילא,** ואף זה משמעותו לא היתה ידועה לכל. ושאלו: **מאי** [מה הוא] **נרגילא? אמר ר' יעקב: דיקלא דחד נברא** [דקל שמסביבו מסתלסל רק סיב אחד] **איכא דאמרי** [יש שאמרו בלשון אחרת], ששאלו: **מאי** [מה הוא] **אפסקימא? ר' אבא אמר:** הוא הצמח **נרגילא, ר' יעקב אמר:** הוא **דיקלא דחד נברא** [דקל בעל סיב אחד].


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:8
[Steinsaltz on Eruvin 58a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:8)

**תניא** [שנינו בברייתא], **אמר ר' יהושע בן חנניא:** האמת היא ש**אין לך** דבר **שיפה למדידה** שאינו ניתן להימתח יתר על מידתו **יותר משלשלאות של ברזל, אבל מה נעשה שהרי אמרה תורה: "**ואשא עיני וארא והנה איש **ובידו חבל מדה"** (זכריה ב, ה), ומכאן למדים שדרך המדידה היא בחבל.


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:9
[Steinsaltz on Eruvin 58a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:9)

ושואלים: **והכתיב** [והרי נאמר] בכתוב אף דרך אחרת של מדידה: **"וביד האיש קנה המדה** שש אמות באמה וטפח**"** (יחזקאל מ, ה), משמע שאפשר למדוד אף בקנים! ומשיבים: **ההוא, לתרעי** [לענין רוחב השערים] שמידתם קטנה וקשה למדוד אותם בחבל המידה הארוך.


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:10
[Steinsaltz on Eruvin 58a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:10)

**תני** [שנה] **רב יוסף: שלשה** סוגי **חבלים הם** שדובר בהם בהלכה: חבל **של מגג** (מין קנה סוף), חבל **של נצר** (שעושים מסיבי הדקל) **ו**חבל **של פשתן.**


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:11
[Steinsaltz on Eruvin 58a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:11)

ושימושם: חבל **של מגג** משתמשים בו בשריפת ה**פרה** האדומה, כפי ששנינו בדרך עשייתה: **כפתוה** את הפרה **בחבל המגג, ונתנוה על גב מערכתה,** העצים הערוכים שם, שישרפוה עליהם לאחר שחיטתה. חבל **של נצרים** משמש **ל**צורך **סוטה. דתנן** [ששנינו במשנה] שלפני שמשקים אותה את המים המאררים (במדבר ו) קורעים את בגדיה, **ואחר כך מביא** הכהן **חבל המצרי** העשוי נצרים **וקושרו למעלה מדדיה** שלא יפלו בגדיה. חבל **של פשתן** הוא העשוי **למדידה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:12
[Steinsaltz on Eruvin 58a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:12)

ג שנינו במשנה: **היה מודד והגיע** להר או לגדר, מבליעו וחוזר למידתו, ומעירים על כך: **מדתני** [ממה ששנינו] **"חוזר למידתו" מכלל** הדברים נלמד ש**אם אינו יכול להבליעו, הולך למקום שיכול להבליעו, ומבליעו, וצופה** באותו מקום **כנגד מידתו** באותו מרחק **וחוזר.**


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:13
[Steinsaltz on Eruvin 58a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:13)

ומעירים כי אכן **תנינא להא** [שנינו דבר זה], **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: **היה מודד והגיע המידה לגיא, אם יכול להבליעו** את הגיא **בחבל של חמשים אמה,** שרוחב הגיא פחות מחמשים — מ**בליעו. ואם לאו — הולך למקום שיכול להבליעו ומבליעו, וצופה וחוזר למידתו באותו מקום. ו**


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:14
[Steinsaltz on Eruvin 58a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:14)

**אם היה גיא מעוקם** שהוא סביב לעיר מכמה צדדים, ואינו יכול להבליעו — **מקדיר ועולה, מקדיר ויורד,** ומודד את רוחבו חלקים חלקים. **הגיע לכותל — אין אומרים יקוב הכותל** כדי למדוד רוחבו בדיוק, **אלא אומדו והולך לו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:15
[Steinsaltz on Eruvin 58a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:15)

ומקשים: **והא אנן תנן** [והרי אנו שנינו]: **מבליעו וחוזר למידתו,** ומדוע אין עושין כן גם בכותל? ומסבירים: **התם ניחא תשמישתא** [שם בגיא נוח השימוש בו] ולכן אם יכול, הריהו מבליעו. ואם לא, הריהו מקדיר. **הכא, לא ניחא תשמישתא** [כאן בכותל, לא נוח השימוש בו].


###### Steinsaltz on Eruvin 58a:16
[Steinsaltz on Eruvin 58a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/58a:16)

**אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו** שמקדרים בהרים וגיאיות **אלא** כשאין הגיא תלול עד **שאין חוט המשקולת יורד כנגדו** כלומר שיש בו שיפוע,