## Steinsaltz on Eruvin Daf 5b

###### Steinsaltz on Eruvin 5b:1
[Steinsaltz on Eruvin 5b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/5b:1)

**פחות מארבע אמות** הרי זה **נידון משום לחי, ואין צריך לחי אחר להתירו.** ואם היה בולט **ארבע אמות — נידון** כבר **משום מבוי, וצריך לחי אחר להתירו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 5b:2
[Steinsaltz on Eruvin 5b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/5b:2)

ושואלים: **אותו לחי** שמוסיפים כדי להתיר את הלחי הראשון, **היכן מעמידו** כדי שיתיר? **אי דמוקי ליה בהדיה** [אם שמעמיד אותו עמו], כלומר בתוספת לחי ראשון, **אוספי הוא דקא מוסיף עליה** [הריהו רק מוסיף עליו] ואינו ניכר שיש כאן לחי יתר.


###### Steinsaltz on Eruvin 5b:3
[Steinsaltz on Eruvin 5b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/5b:3)

**אמר רב פפא: דמוקי ליה לאידך גיסא** [ששם אותו, את הלחי היתר, בצד אחר] ליד הכותל השני. **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע אמר: אפילו תימא דמוקי לה בהדיה** [תאמר שמעמיד אותו עמו] **אלא דמטפי ביה, או דמבצר ביה** [שמוסיף בו בעובי, ברוחב או בגובה, או שממעט בו] וניכר שהוא לחי בפני עצמו,


###### Steinsaltz on Eruvin 5b:4
[Steinsaltz on Eruvin 5b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/5b:4)

**אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: לא אמרן** [אמרנו] הלכה זו דמבוי שיש בו לחי שארכו ארבע אמות, **אלא** שהיה רוחב ה**מבוי שמונה** אמות. **אבל במבוי** שיש ברוחבו רק **שבע** אמות — **ניתר** המבוי בטלטול לא מתורת לחי אלא משום שלחי זה סותם את פתח המבוי, ובפתחו יש **עומד מרובה על הפרוץ,** שהרי המבוי סגור עתה מארבע רוחות, וקצהו הפתוח לרשות הרבים אינו אלא פתח, כיון שרובו סגור, ורק מיעוטו פתוח.


###### Steinsaltz on Eruvin 5b:5
[Steinsaltz on Eruvin 5b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/5b:5)

ונלמד זאת ב**קל וחומר מחצר: ומה חצר שאינה ניתרת** בטלטול על ידי **לחי וקורה,** אלא צריכה מחיצות ממש, **ניתרת** גם אם היו מחיצותיה רק **עומד מרובה על הפרוץ, מבוי** שהקלו בו חכמים **שניתר בלחי וקורה — אינו דין שניתר בעומד מרובה על הפרוץ?**


###### Steinsaltz on Eruvin 5b:6
[Steinsaltz on Eruvin 5b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/5b:6)

ודוחים: **מה לחצר** שאתה לומד ממנה, **שכן פרצתה בעשר,** שכל עוד לא נפרצה גדר החצר ביותר מעשר אמות, עדיין נחשבת החצר גדורה כל צרכה. **תאמר במבוי שפרצתו** הפוסלת אותו **בארבעה** טפחים בלבד!


###### Steinsaltz on Eruvin 5b:7
[Steinsaltz on Eruvin 5b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/5b:7)

ועונים: **קסבר** [סבור] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: מבוי נמי** [גם כן], **פרצתו בעשר.** ומקשים: והלא **למאן קאמרינן** [לשיטת מי אמרנו] דבר זה? — **ל**שיטת **רב הונא**, ואולם, **והא** [והרי] **רב הונא** עצמו **פרצתו בארבע סבירא ליה** [סבור]?!


###### Steinsaltz on Eruvin 5b:8
[Steinsaltz on Eruvin 5b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/5b:8)

ומשיבים: כי **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע** לא בא להסביר את שיטת רב הונא, אלא **טעמא דנפשיה קאמר** [הטעם של עצמו אמר], ושיטתו שלו היא, ואינו מקבל את דברי רב הונא בדין פירצת מבוי.


###### Steinsaltz on Eruvin 5b:9
[Steinsaltz on Eruvin 5b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/5b:9)

**רב אשי אמר** יתר על דברי רב הונא בנו של רב יהושע: **אפילו תימא** [תאמר] **במבוי** שרוחבו **שמונה** אמות בדיוק גם כן אינו **צריך לחי,** ונסיק זאת בדרך **מה נפשך** כלומר: בכל אופן שנרצה להעמיד את הדברים, נצטרך להגיע למסקנה זו כי: **אי** [אם] ה**עומד נפיש** [מרובה] הרי **ניתר** המבוי משום **עומד מרובה על הפרוץ, ואי** [ואם] תאמר ש**פרוץ נפיש** [מרובה] הרי הוא **נידון משום לחי** שנמצא שרוחבו פחות מארבע אמות.


###### Steinsaltz on Eruvin 5b:10
[Steinsaltz on Eruvin 5b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/5b:10)

**מאי אמרת** [מה אומר אתה] שיכול להיות עוד מקרה אחד **דשוו תרוייהו כי הדדי** [ששווים שניהם, החלק העומד והחלק הפרוץ, זה לזה] ואין אנו בטוחים אם פרוץ מרובה או עומד מרובה. **הוה ליה** [הרי זה] **ספק דבריהן** של חכמים. וכלל בידינו ש**ספק דבריהן** של חכמים **להקל** שלא כספק מן התורה, שספקו להחמיר.


###### Steinsaltz on Eruvin 5b:11
[Steinsaltz on Eruvin 5b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/5b:11)

א **אמר רב חנין בר רבא אמר רב: מבוי שנפרץ**