## Steinsaltz on Eruvin Daf 63a

###### Steinsaltz on Eruvin 63a:1
[Steinsaltz on Eruvin 63a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:1)

**רב המנונא אורי** [הורה] **ב**עיר **חרתא דארגז בשני** [בשנותיו] של **רב חסדא,** אף שהיה רבו.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:2
[Steinsaltz on Eruvin 63a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:2)

א מסופר: **רבינא סר סכינא** [בדק סכין] של שוחט **בבבל,** בימיו של רב אשי רבו, שאף הוא היה גר בבבל, לראות אם הסכין ראויה לשחוט בה. **אמר ליה** [לו] **רב אשי** רבו: **מאי טעמא עבד מר הכי** [מה טעם עושה אדוני כן] והלא אסור לתלמיד להורות בזמן שרבו קיים?


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:3
[Steinsaltz on Eruvin 63a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:3)

**אמר ליה** [לו]: **והא** [והרי] **רב המנונא אורי** [הורה] **ב**עיר **חרתא דארגז בשני** [בשנותיו] של **רב חסדא** מכיון שלא היו באותה העיר אף על פי ששניהם היו בבבל, ואף אני איני דר בעירך ומותר לי להורות! **אמר ליה** [לו] רב אשי לרבינא: **"לאו אורי" אתמר** ["לא הורה" נאמר] וכך היא הגירסה הנכונה.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:4
[Steinsaltz on Eruvin 63a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:4)

**אמר ליה** [לו] רבינא: **איתמר "אורי", ואתמר "לא אורי"** [נאמר "הורה", ונאמר "לא הורה"] ושתי הגירסות נכונות, שכן **בשני** [בשנותיו] של **רב הונא רביה** [רבו המובהק] **הוא** ש**לא אורי** [הורה] רב המנונא כלל, **ואורי בשני** [והורה בשנות] **רב חסדא,** ש**תלמיד חבר דיליה הוה** [שלו היה]. **ואנא נמי** [ואני גם כן] **תלמיד חבר דמר אנא** [של אדוני אני], ומשום כך מותר לי לבדוק סכין כשהוא שלא במקום מגוריך.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:5
[Steinsaltz on Eruvin 63a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:5)

**אמר רבא: צורבא מרבנן חזי לנפשיה** [תלמיד חכם רואה סכין לעצמו] אם רצונו לשחוט בה, ואינו חייב להראותה לחכם העיר. מסופר: **רבינא איקלע** [הזדמן] **ל**עיר **מחוזא** שהיה גר בה, **אייתי אושפזיכניה סכינא וקא מחוי ליה** [הביא המארח שלו סכין לשחוט והראה לו] **אמר ליה** [לו]: **זיל אמטייה** [לך הביאנה] **לרבא** שהיה חכם העיר, שיבדקנה.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:6
[Steinsaltz on Eruvin 63a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:6)

**אמר ליה** [לו]: **לא סבר מר הא דאמר** [וכי אין אדוני סבור את זה שאמר] **רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה** [תלמיד חכם רואה לעצמו], והרי בשבילך אני שוחט. **אמר ליה** [לו]: **אנא מיזבן זבינא** [אני הרי קונה] ממך ומשלם את מחיר הבשר, ואינך שוחט ממש עבורי, ובענין זה לא התיר רבא.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:7
[Steinsaltz on Eruvin 63a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:7)

(סימן לשמות החכמים הנזכרים הלאה **זיל"א להני"א** ר' אלעזר מהגרוניא **מחלי"ף** רב אבא בר תחליפא, **איק"א** רב אחא בר איקא, **ויעק"ב** רב אחא בר יעקב).


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:8
[Steinsaltz on Eruvin 63a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:8)

מסופר, **ר' אלעזר מהגרוניא ורב אבא בר תחליפא איקלעו לבי** [הזדמנו לביתו] של **רב אחא בריה** [בנו] של **רב איקא, באתריה** [במקומו] של **רב אחא בר יעקב. בעי** [רצה] **רב אחא בריה** [בנו] של **רב איקא למיעבד להו עיגלא תילתא** [לעשות להם עגל משולש] בשליש שנותיו שהוא משובח, **אייתי סכינא וקא מחוי להו** [הביא סכין שחיטה והראה להם].


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:9
[Steinsaltz on Eruvin 63a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:9)

**אמר להו** [להם] **רב אחא בר תחליפא: לא ליחוש ליה לסבא** [האם לא נחשוש לזקן] לרב אחא בר יעקב, להראות לו את הסכין כראוי? **אמר להו** [להם] **ר' אלעזר מהגרוניא: הכי** [כך] **אמר רבא, צורבא מרבנן חזי לנפשיה** [תלמיד חכם רואה סכין לעצמו]. **חזי** [ראה] את הסכין, ולאחר זמן **איעניש** [נענש] בידי שמים **רב אלעזר מהגרוניא** על שזלזל בכבוד הרב.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:10
[Steinsaltz on Eruvin 63a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:10)

ותוהים: והלא יפה עשה, **והאמר** [והרי אמר] **רבא: צורבא מרבנן חזי לנפשיה** [תלמיד חכם רואה לעצמו]! ומשיבים: **שאני התם דאתחילו** [שונה שם שהתחילו] לדון **ב**ענין **כבודו.** שאילו לא הוזכר שמו של רב אחא בר יעקב כלל, מותר היה להם לבדוק סכין לעצמם. אבל כיון שכבר דובר בו, צריכים היו לשאול אותו, ולא לזלזל כך בכבודו.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:11
[Steinsaltz on Eruvin 63a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:11)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר: **שאני** [שונה] **רב אחא בר יעקב** ש**מופלג** היה בזקנה ובחכמה, וחייבים להדר בכבודו מעל לחובה הרגילה.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:12
[Steinsaltz on Eruvin 63a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:12)

**אמר רבא:** אף שאמרנו שאסור לתלמיד להורות במקום רבו, **לאפרושי מאיסורא** [להפריש אדם מאיסור שהוא עושה] **— אפילו בפניו** של רבו **שפיר דמי** [מותר]. מסופר: **רבינא הוה יתיב קמיה** [היה יושב לפני] **רב אשי, חזייה לההוא גברא דקא אסר ליה לחמריה בצינתא בשבתא** [ראה אדם אחד שקושר חמורו בדקל בשבת] ועבר על גזירת חכמים שלא להשתמש באילנות בשבת. **רמא ביה קלא, ולא אשגח ביה** [הרים עליו קולו וגער בו, ולא השגיח בו האיש]. **אמר ליה** [לו]: **ליהוי האי גברא בשמתא** [שיהא אדם זה בחרם] שעבר על דברי חכמים ולא שם לב לגערתו של תלמיד חכם.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:13
[Steinsaltz on Eruvin 63a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:13)

לאחר מעשה **אמר ליה** [לו] רבינא לרב אשי: **כי האי גוונא, מי מתחזא כאפקרותא** [כעין זה מה שעשיתי עתה בפניך, האם זה נראה כזלזול בכבוד]? **אמר ליה** [לו] רב אשי: על כגון זה נאמר: **"אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'"** (משלי כא, ל), וכבר דרשוה חכמים: **כל מקום שיש בו חילול השם — אין חולקין כבוד לרב,** שאז אין משגיחים בחכמתו ותבונתו של הרב.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:14
[Steinsaltz on Eruvin 63a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:14)

**באמר רבא:** בדין המורה הלכה במקום רבו ואין בו משום הפרשה מאיסור יש לחלק: **בפניו** ממש — **אסור** להורות, ואם הורה — **חייב מיתה** בידי שמים. ולהורות במקומו **שלא בפניו ממש — אסור, ואין חייב מיתה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:15
[Steinsaltz on Eruvin 63a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:15)

ושואלים: וכי **שלא בפניו לא** חייב מיתה? **והא תניא** [והרי שנינו בברייתא]: **ר' אליעזר אומר: לא מתו בני אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן. מאי דרוש** [מה דרשו] לחזק דעתם שהגיעו למסקנה שהם צריכים להכניס את האש פנימה, שנאמר בתורה **"ונתנו בני אהרן אש על המזבח** וערכו עצים על האש**"** (ויקרא א, ז), **אמרו: אף על פי שהאש יורדת מן השמים,** בכל זאת מצוה מן התורה **להביא** אש **מן ההדיוט.** ואף שדרשו זאת מן המקראות נענשו על שהורו בפני רבן.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:16
[Steinsaltz on Eruvin 63a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:16)

ומסופר, **תלמיד אחד היה לו לר' אליעזר, שהורה הלכה בפניו. אמר ר' אליעזר לאימא שלום אשתו: תמיה אני אם יוציא זה שנתו** (אם יחיה עד סוף השנה). וכך היה, **ולא הוציא שנתו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:17
[Steinsaltz on Eruvin 63a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:17)

**אמרה לו: נביא אתה? אמר לה: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך מקובלני: כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. ואמר רבה בר**


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:18
[Steinsaltz on Eruvin 63a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:18)

**בר חנה אמר ר' יוחנן: אותו תלמיד יהודה בן גוריא שמו, והיה רחוק ממנו שלש פרסאות.** משמע איפוא מכל זה שחייב מיתה, גם אם הורה שלא ממש בפני רבו?!


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:19
[Steinsaltz on Eruvin 63a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:19)

ומשיבים: שמעשה זה **בפניו** של רבו ממש **הוה** [היה] ולכן נענש. ותוהים: **והא** [והרי] **רחוק ממנו שלש פרסאות קאמר** [אמר] ומשיבים: **וליטעמיך** [ולדעתך] שהדבר נועד רק לסיפור דברים בלבד **שמו ושם אביו למה? אלא שלא תאמר משל היה** ולכן מסר גם פרטים על מקומו, אבל אותה הוראה שהורה — בפני רבו ממש היתה.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:20
[Steinsaltz on Eruvin 63a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:20)

ג ועוד באותו נושא **אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: כל המורה הלכה בפני רבו, ראוי להכישו נחש, שנאמר "ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים** ואתם ישישים **על כן זחלתי** ואירא מחוות דעי אתכם**"** (איוב לב, ו), **וכתיב** [ונאמר] **"עם חמת זחלי עפר"** (דברים לב, כד) שמשמעו נחשים. וכך מבינים את דברי אליהוא: חייב הוא להתנצל על שמדבר בפני רבו, אף שהמורה בפני רבו נענש בנשיכת נחש.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:21
[Steinsaltz on Eruvin 63a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:21)

**זעירי אמר** בשם **ר' חנינא:** המורה במקום רבו **נקרא חוטא, שנאמר "בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך"** (תהילים קיט, יא), ואימתי יש חטא בהוצאת דבריו — כשהוא מורה במקום רבו.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:22
[Steinsaltz on Eruvin 63a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:22)

**רב המנונא רמי** [השליך, הראה סתירה בין שני מקראות]: **נאמר "בלבי צפנתי אמרתך"** משמע שלא רצה דוד לגלות דברי תורה, ובפסוק אחר נאמר **"בשרתי צדק בקהל רב"** (תהילים מ, י)! ויש להשיב: **לא קשיא** [אין זה קשה]! **כאן** ששתק — **בזמן שעירא היאירי** רבו של דוד **קיים, כאן** כשפרסם דבריו — היה זה **בזמן שאין עירא היאירי קיים.** ואגב הזכרת עירא היאירי מביאים דבר אחר שנאמר בענין זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:23
[Steinsaltz on Eruvin 63a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:23)

**אמר ר' אבא בר זבדא: כל הנותן מתנותיו** (מתנות הניתנות לכהנים) **לכהן אחד** בלבד, אינו עושה כראוי ו**מביא רעב לעולם** כעונש. וראיה לדבר, **שנאמר: "**וגם **עירא היארי היה כהן לדוד"** (שמואל ב כ, כה). ויש לשאול: וכי **לדוד** בלבד **הוא דהוה** [שהיה] **כהן, לכולי עלמא** [לכל העולם] **לא?! אלא** הכונה **שהיה משגר לו** לבדו את **מתנותיו,** והוא היה כהן המיוחד שהיה נהנה ממתנותיו של דוד. **וכתיב בתריה** [וכתוב אחר כך]: **"ויהי רעב בימי דוד** שלש שנים שנה אחר שנה**"** (שמואל ב כא, א).


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:24
[Steinsaltz on Eruvin 63a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:24)

**ר' אליעזר אומר:** כל המורה בפני רבו, **מורידין אותו מגדולתו, שנאמר "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא** הבאים למלחמה זאת חוקת התורה אשר צוה ה' את משה**"** (במדבר לא, כא), **אף על גב דאמר להו** [אף על פי שאמר להם אלעזר לאנשי הצבא]: **לאחי אבא צוה** ה' חוק זה, **ואותי** עצמי **לא צוה — אפילו הכי, איענש** [כך, נענש] על שאמר את הדברים לפני משה רבו.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:25
[Steinsaltz on Eruvin 63a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:25)

ומה עונשו, שתחילה אמר ה' למשה כי יהושע **"ולפני אלעזר הכהן יעמד** ושאל לו במשפט האורים לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבואו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה**"** (במדבר כז כא). ניתנה לו איפוא גדולה יתירה **ולא אשכחן** [מצאנו] בכתוב **דאיצטריך ליה** [שהצטרך לו] **יהושע** לאלעזר הכהן שיצטרך להשתמש במשפט האורים, ונמצא שלא זכה אלעזר לגדולה זו.


###### Steinsaltz on Eruvin 63a:26
[Steinsaltz on Eruvin 63a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/63a:26)

באותו ענין **אמר ר' לוי**: **כל דמותיב מלה קמיה רביה** [המשיב דבר בפני רבו] — **אזיל** [הולך] **לשאול בלא ולד, שנאמר "ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם"** (במדבר יא כח) וכיון שאמר דברים אלה לרבו שלא ברשות, נענש שלא היו לו בנים.