## Steinsaltz on Eruvin Daf 64b

###### Steinsaltz on Eruvin 64b:1
[Steinsaltz on Eruvin 64b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:1)

**בעל בנכסי אשתו** שקבל בנדוניה נכסים מרובים ראוי גם לו לקנות בקצתם ספר תורה.


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:2
[Steinsaltz on Eruvin 64b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:2)

**רבא אמר: אפילו עבד עיסקא ורווח** [עשה עסק והרויח הרבה] — ראוי לו לעשות כך. **רב פפא אמר: אפילו מצא מציאה. אמר רב נחמן בר יצחק:** אין הכרח דוקא לכתוב ספר תורה, אלא **אפילו כתב בהו** [בהם] **תפילין,** שכיון שעשה מצוה בממון זה, יזכה על ידה להחזיק בשאר.


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:3
[Steinsaltz on Eruvin 64b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:3)

**ואמר רב חנין, ואיתימא** [ויש אומרים] שהיה זה **ר' חנינא: מאי קראה** [מהו המקרא] המרמז על כך, שנאמר: **"וידר ישראל נדר** לה' ויאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם**"** (במדבר כא, ב) שהרוצים בהצלחה, ראוי להם להקדיש ממנה לשם שמים.


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:4
[Steinsaltz on Eruvin 64b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:4)

א ועוד בענין שתיית יין **אמר רמי בר אבא:** הילוך **דרך** של **מיל, ו**כן **שינה כל שהוא — מפיגים את היין** ששתה. **אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו** הלכה זו **אלא ששתה כדי רביעית** בלבד, **אבל שתה יותר מרביעית** אין עצות אלה מועילות, **כל שכן שדרך טורדתו** ומעייפת אותו, **ושינה** מועטה **משכרתו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:5
[Steinsaltz on Eruvin 64b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:5)

ושואלים: **ו**כי **דרך מיל** די בה ו**מפיגה היין?! והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **מעשה ברבן גמליאל שהיה רוכב על החמור והיה מהלך** בדרך **מעכו לכזיב, והיה ר' אילעאי** תלמידו **מהלך אחריו. מצא גלוסקין** (עוגה) **בדרך, אמר לו** רבן גמליאל: **אילעאי, טול גלוסקין מן הדרך. מצא** בדרכו הלאה **גוי אחד, אמר לו** רבן גמליאל לגוי: **מבגאי, טול גלוסקין הללו מאילעאי.**


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:6
[Steinsaltz on Eruvin 64b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:6)

**ניטפל לו ר' אילעאי** לאותו גוי, ו**אמר לו: מהיכן אתה? אמר לו: מעיירות של בורגנין** הסמוכות לכאן. שאלו: **ומה שמך?** אמר לו: **מבגאי שמני** [שמי] שאלו: **כלום היכירך רבן גמליאל מעולם,** שיודע הוא את שמך? **אמר לו: לאו** [לא].


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:7
[Steinsaltz on Eruvin 64b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:7)

ועל סיפור זה העירו: **באותה שעה למדנו שכוון רבן גמליאל ברוח הקודש** לדעת את שם הגוי. **ושלשה דברים** של הלכה **למדנו באותה שעה** ממנהגו של רבן גמליאל: **למדנו שאין מעבירין** (עוברים) **על האוכלין.** ואדם הרואה דבר מאכל מונח בדרך, צריך להתעכב ולהרימו.


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:8
[Steinsaltz on Eruvin 64b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:8)

**ולמדנו שהולכין אחרי רוב עוברי דרכים,** שכיון שמקום זה מקום גויים היה, הניח רבן גמליאל שאף גלוסקא זו של גוים היא, ואסורה באכילה לישראל, ולכן ציוה לתתה לגוי. **ולמדנו שחמצו של גוי אחר הפסח, מותר בהנאה.** שאותו מעשה אחר הפסח היה, שהרי יש טובת הנאה מסויימת כשנותן את העוגה מתנה לגוי, ואינו מבערה כדין חמץ שעבר עליו הפסח.


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:9
[Steinsaltz on Eruvin 64b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:9)

מסופר עוד, **כיון שהגיע** רבן גמליאל **לכזיב בא אחד לישאל על נדרו. אמר לזה שעמו** (לר' אלעאי): **כלום שתינו רביעית יין האיטלקי** קודם לכן? **אמר לו: הן.** אמר לו: **אם כן, יטייל אחרינו עד שיפיג יינינו** ואחר כך נוכל לעסוק בענינו.


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:10
[Steinsaltz on Eruvin 64b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:10)

**וטייל** אותו אדם **אחריהן שלשה מילין, עד שהגיעו לסולמא** [סולמה] **של צור. כיון שהגיע לסולמא של צור, ירד רבן גמליאל מן החמור, ונתעטף** בטליתו כדרך שעושים שיהא הדיין באימה וביראה בשעת הדין, **וישב, והתיר לו נדרו.**


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:11
[Steinsaltz on Eruvin 64b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:11)

ומעירים: **והרבה דברים** של הלכה **למדנו באותה שעה. למדנו שרביעית יין האיטלקי משכר, ולמדנו** מכאן כי **שיכור אל יורה, ולמדנו שדרך מפיגה את היין, ולמדנו שאין מפירין נדרים לא** כשהמפיר **רכוב ולא מהלך ולא עומד אלא יושב.**


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:12
[Steinsaltz on Eruvin 64b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:12)

**קתני מיהת** [מכל מקום שנינו כאן] שהצריך רבן גמליאל הילוך של **שלשה מילין** כדי להתפכח מהיין! ומשיבים: אין זו סתירה, **שאני** [שונה] **יין האיטלקי** שהוא **משכר טפי** [ביותר] וצריך דרך ארוכה יותר כדי להפיגו.


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:13
[Steinsaltz on Eruvin 64b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:13)

ושואלים: האם אמנם כן הוא הטעם? **והאמר** [והרי אמר] **רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו אלא ששתה רביעית, אבל שתה יותר מרביעית, כל שכן דרך טורדתו ושינה משכרתו!** ואם היין האיטלקי משכר יותר — הריהו כיותר מרביעית?


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:14
[Steinsaltz on Eruvin 64b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:14)

ומשיבים: **רכוב שאני** [שונה], שכיון שאינו מהלך ברגליו, אין הדרך טורדתו, אף שגם יינו אינו פג במהירות. ואומרים: **השתא דאתית להכי** [עכשיו שהגעת לכאן], **ל**שיטת **רמי בר אבא** האומר שבהילוך מיל די, **נמי לא קשיא** [גם כן אינו קשה] שיכול אף הוא לומר **רכוב שאני** [שונה] וצריך לרכב יותר ממיל אחד.


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:15
[Steinsaltz on Eruvin 64b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:15)

ולפרטי המעשה מוסיפים ושואלים לגופם: **איני** [וכי כן הוא] שחייב היה רבן גמליאל לרדת מהחמור כדי להתיר את הנדר?! **והאמר** [והרי אמר] **רב נחמן: מפירין נדרים בין מהלך בין עומד ובין רכוב!** ומדוע אם כן, ירד רבן גמליאל מחמורו?


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:16
[Steinsaltz on Eruvin 64b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:16)

ומשיבים: **תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא דאיכא למאן דאמר** [שיש מי שאומר]: **פותחין בחרטה** שאין לחפש להתרת הנדר טעם מיוחד להתירו, ודי כשאומר שהוא מתחרט על הנדר שנדר. ודבר זה אפשר לעשותו בקלות, אף בעמידה ברכיבה ובהליכה.


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:17
[Steinsaltz on Eruvin 64b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:17)

**ואיכא למאן דאמר** [ויש מי שאומר]: **אין פותחין בחרטה,** אלא יש למצוא "פתח" — טעם היתר מיוחד לנדר זה, והדבר דורש עיון מרובה, ולצורך זה צריך יישוב הדעת, שאיננו קיים אלא בישיבה (תוס').


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:18
[Steinsaltz on Eruvin 64b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:18)

שכן **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: מאי** [במה] **פתח ליה** [לו], מה פתח היתר מצא **רבן גמליאל לההוא גברא** [לאותו אדם], שאמר לו על הכתוב **"יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא"** (משלי יב, יח) והסביר לו: **כל הבוטה** (המבטא) דברי נדר **ראוי לדוקרו בחרב,** שמא לא יקיימו ולכך מלכתחילה אין ראוי כלל לאדם לנדור נדר. ואף אתה, אילו היית יודע שכל הנודר מתחייב בנפשו, האם היית נודר? **אלא שלשון חכמים מרפא,** שאם מתירים לו חכמים, הרי הם מפקיעים את הנדר מעיקרו, וכאילו לא נדר.


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:19
[Steinsaltz on Eruvin 64b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:19)

ב **אמר מר** [החכם]: בתוך הדברים שסופרו ברבן גמליאל למדנו ש**אין מעבירין על האוכלין** ויש להיזהר בכבודם ולהרימם. **אמר ר' יוחנן משום [בשם] ר' שמעון בן יוחאי: לא שנו** הלכה זו **אלא בדורות הראשונים, שאין בנות ישראל פרוצות** (רגילות ומשתמשות) **בכשפים. אבל בדורות האחרונים, שבנות ישראל פרוצות בכשפים, מעבירין.** שמא עשו כשפים באותו לחם, ואין לאדם להסתכן בכך.


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:20
[Steinsaltz on Eruvin 64b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:20)

**תנא** [שנינו]: אם היו אלה לחמים **שלימין — מעבירין** עליהם, שיש לחשוש שמא לכשפים הונחו. ואם מצא **פתיתין — אין מעבירין,** משום שאין עושים בהם כשפים. **אמר ליה** [לו] **רב אסי לרב אשי: ו**כי על **פתיתין לא עבדן** [אין הן עושות] כשפים? והרי בכתוב המדבר במכשפות נאמר: **"ותחללנה אתי אל עמי בשעלי שערים ובפתותי לחם"** (יחזקאל יג, יט) ומשיבים: אין הכוונה שעשו כשפים בפתותי הלחם, אלא פתיתים אלו הם **דשקלי באגרייהו** [שהן מקבלות בשכרן] אבל לכשפים, אין הפתיתים ראויים.


###### Steinsaltz on Eruvin 64b:21
[Steinsaltz on Eruvin 64b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/64b:21)

**אמר רב ששת משום** [בשם] **ר' אלעזר בן עזריה:**