## Steinsaltz on Eruvin Daf 65a

###### Steinsaltz on Eruvin 65a:1
[Steinsaltz on Eruvin 65a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:1)

**יכול אני** לטעון טענה **לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו, שנאמר: "לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין"** (ישעיהו נא, כא). הרי שכל בני ישראל הינם לאחר חורבן בית המקדש בבחינת שיכורים, ואינם אחראים לעבירות שעברו.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:2
[Steinsaltz on Eruvin 65a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:2)

**מיתיבי** [מקשים] על כך: כיצד אפשר לומר כן, והרי נפסק כי **שיכור מקחו מקח** ואינו רשאי לאחר שהתפכח, לחזור בו מהמקח, **ו**כן **ממכרו ממכר.** ואם **עבר עבירה שיש בו מיתה — ממיתין אותו,** ואם יש בה עונש **מלקות — מלקין אותו. כללו של דבר: הרי הוא כפיקח לכל דבריו, אלא שפטור מן התפלה.** ואם כן, אף אם שיכורים הם ישראל — עדיין הם אחראים למעשיהם.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:3
[Steinsaltz on Eruvin 65a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:3)

ומתרצים שאף דברי ר' אלעזר בן עזריה לא לפטור מעונשה של כל עבירה נתכוונו, אלא **מאי** [מה פירוש] **"יכולני לפטור" דקאמר נמי** [שאמר, גם כן] כוונתו: **מדין תפלה,** שאין להאשים את ישראל אם אינם מתפללים כראוי.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:4
[Steinsaltz on Eruvin 65a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:4)

**אמר ר' חנינא: לא שני** שהשיכור אחראי לכל מעשיו **אלא שלא הגיע לשכרותו של לוט, אבל אם הגיע לשכרותו של לוט** שאינו יודע מה עושה — **פטור מכולם.**


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:5
[Steinsaltz on Eruvin 65a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:5)

א **אמר ר' חנינא: כל המפיק מגן בשעת גאוה** כלומר כל המכסה ושם כעין מגן על יצרו בשעת גאות היצר, כגון בשכרות וכיוצא בה (ר"ח), **סוגרין וחותמין צרות בעדו. שנאמר: "גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר"** (איוב מא, ז) הנדרש: כאשר אדם בשעת גאוה ("גאוה") שם מגן על יצרו ("אפיקי מגנים"), סוגרים לו וחותמים מלפניו את הצרות ("חותם צר").


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:6
[Steinsaltz on Eruvin 65a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:6)

ושואלים: **מאי משמע** [מהי המשמעות, כיצד אפשר להבין] **דהאי** [שמשמעות זו המלה] **"אפיק",** שהוא צורת היחיד של "אפיקי" האמור בכתוב, **לישנא דעבורי** [לשון עבירה ודילוג] **הוא?** ועונים: **דכתיב** [שנאמר]: **"אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו"** (איוב ו, טו), ומשמעו שאפיק הוא דבר ההולך ועובר.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:7
[Steinsaltz on Eruvin 65a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:7)

**ר' יוחנן אמר:** לא כך יש לדרוש, אלא כך: **כל שאינו** מעביר ומכסה אלא **מפיק** [מוציא] מגן בשעת גאוה **אתמר** [נאמר], שצריך אדם להוציא מגן וכלי נשק ולהלחם ביצרו בשעה שתוקפו (ר"ח).


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:8
[Steinsaltz on Eruvin 65a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:8)

ושואלים: **מאי משמע** [מהי המשמעות, מנין למדים אנו] **דהאי מפיק לישנא דגלויי** [שמפיק זה לשון של גילוי] **הוא?** ועונים: **דכתיב** [שנאמר]: **"ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל"** (תהילים יח, טז).


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:9
[Steinsaltz on Eruvin 65a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:9)

ושואלים: **מכדי, קראי משמע** [הואיל ודברי הכתובים משמעם, ניתנים לדרשה] **בין ל**שיטת **מר** [חכם זה] **ובין למר** [לחכם זה], **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם]? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל] לענין זה של **רב ששת.** כי **רב ששת מסר** את ההשגחה על **שינתיה לשמעיה** [שנתו לשמשו], והיה אומר לו: העירני כשיגיע זמן תפלה. **מר, אית ליה** [חכם זה, ר' חנינא יש לו לשיטת] **רב ששת.** וסבור ר' חנינא שבשעה ששינה מתגברת עליו, מוטב שיישן מעט, ואחר כך יתגבר. **ומר, לית ליה** [וחכם זה, ר' יוחנן, אין לו לשיטת] **רב ששת.** וסבור הוא שיש להתגבר על עצמו ולהתפלל, ולא להיכנע לשינה.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:10
[Steinsaltz on Eruvin 65a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:10)

**אמר רב חייא בר אשי אמר רב: כל שאין דעתו מיושבת עליו — אל יתפלל, משום שנאמר "בצר אל יורה".** מסופר, **ר' חנינא ביומא דרתח, לא מצלי** [ביום שהיה כועס בו, לא היה מתפלל] **אמר: "בצר אל יורה" כתיב** [נאמר]. וכן מסופר, **מר עוקבא ביומא דשותא, לא הוה נפיק לבי דינא** [ביום של רוח דרומית, לא היה יוצא לבית הדין]. שרוח זו חמה וקשה, ולא היתה דעתו צלולה עליו כראוי.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:11
[Steinsaltz on Eruvin 65a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:11)

**אמר רב נחמן בר יצחק: הלכתא בעיא צילותא כיומא דאסתנא** [עיון הלכה דורש צלילות הדעת כיום של רוח צפונית] שהיא נוחה לכל. **אמר אביי** מעין זה: **אי** [אם] **אמרה לי אם** (האומנת): **קריב כותחא** [הבא לי כותח] — שוב **לא תנאי** [אינני יכול ללמוד] כפי רגילותי, שאפילו מלאכה קלה כזו מטרידתו ומפריעה ללימודו.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:12
[Steinsaltz on Eruvin 65a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:12)

ובדומה לזה **אמר רבא: אי קרצתן** [אם עקצתני] **כינה —** שוב **לא תנאי** [אינני יכול ללמוד כפי רגילותי]. מסופר: **מר בריה** [בנו] של **רבינא עבדה ליה אמיה** [עשתה לו אמו] **שבעה מני** [בגדים] **לשבעה יומי** [ימים], שלא יעקצוהו כנים הנמצאות בבגדים ישנים (ר"ח).


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:13
[Steinsaltz on Eruvin 65a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:13)

**אמר רב יהודה: לא איברי ליליא** [נברא הלילה] **אלא לשינתא** [לשינה]. **אמר ר' שמעון בן לקיש: לא איברי סיהרא** [נברא הירח] **אלא לגירסא** [ללמוד] לאורו. **אמרי ליה** [אמרו לו] **לר' זירא: מחדדן שמעתך** [מחודדות, מפולפלות הלכותיך] **אמר להו** [להם]: **דיממי נינהו** [של שעות היום הן], ומכאן שהלימוד ביום מועיל ויפה לצלילות הדעת.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:14
[Steinsaltz on Eruvin 65a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:14)

**אמרה ליה ברתיה** [לו בתו] של **רב חסדא לרב חסדא** אביה: **לא בעי מר מינם פורתא** [האין אדוני רוצה לישון מעט]? **אמר לה: השתא אתו יומי דאריכי וקטיני, ונינום טובא** [עכשיו עוד מעט באים ימים ארוכים וקצרים, ונישן הרבה]. כלומר לאחר מיתה, שעשויים להאריך בשינה ולקצר בלימוד התורה.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:15
[Steinsaltz on Eruvin 65a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:15)

**אמר רב נחמן בר יצחק: אנן פועלי דיממי אנן** [אנחנו, תלמידי חכמים, פועלי יום אנחנו], ועיקר עבודתנו הלימוד, ואינה אלא ביום. ומסופר על **רב אחא בר יעקב** שהיה **יזיף ופרע** [לווה ומחזיר], שאם בטל מלימוד בשעות היום, היה שונה אותו זמן שהפסיד, בשעות הלילה.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:16
[Steinsaltz on Eruvin 65a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:16)

**אמר ר' אלעזר: הבא מן הדרך, אל יתפלל שלשה ימים,** עד שינוח מטורח הדרך, **שנאמר: "ואקבצם אל הנהר הבא אל אחוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם" וגו'** (עזרא ח, טו). ונאמר לאחר מכן "ואקרא שם צום על הנהר אהוא להתענות לפני אלוהינו ולבקש ממנו דרך ישרה" (עזרא ח, כא), משמע שלפני שנחו שלשה ימים, לא יכלו להתפלל.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:17
[Steinsaltz on Eruvin 65a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:17)

מסופר, **אבוה דשמואל, כי אתי באורחא, לא מצלי תלתא יומי** [אביו של שמואל, כאשר היה בא מן הדרך, לא היה מתפלל שלשה ימים] שנח מטורח הדרך. **שמואל** עצמו **לא מצלי בביתא דאית ביה שיכרא** [היה מתפלל בבית שיש בו שיכר], שריח השיכר היה מפריע לו מהתרכזות בתפלה. וכן, **רב פפא לא מצלי בביתא דאית ביה הרסנא** [היה מתפלל בבית שיש בו דגים קטנים מטוגנים] משום ריחם.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:18
[Steinsaltz on Eruvin 65a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:18)

ב **אמר ר' חנינא: כל המתפתה ביינו,** שלאחר ששותה יין נעשה נוח יותר לבריות, **יש בו מדעת קונו** (ה'). שאף הקדוש ברוך הוא נוהג כן, שנאמר **"וירח ה' את ריח הניחח** ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם**"** (בראשית ח, כא), שכביכול אף הוא מתרצה לבריות לאחר שמפייסים אותו במשהו, וכפי ששנינו למעלה שכח הריח הוא כשתיה עצמה.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:19
[Steinsaltz on Eruvin 65a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:19)

**אמר ר' חייא: כל המתיישב ביינו** ואינו משתכר — **יש בו דעת שבעים זקנים.** ורמז לדבר: **יין ניתן בשבעים אותיות,** שחשבון הגימטריא של "יין" הוא שבעים. וכן חשבון הגימטריא של **"סוד" ניתן בשבעים אותיות. נכנס יין יצא סוד,** ומי שאינו מגלה סוד בשעת היין — סימן שדעתו איתנה.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:20
[Steinsaltz on Eruvin 65a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:20)

**אמר ר' חנין: לא נברא יין אלא לנחם אבלים** בצערם, **ולשלם שכר לרשעים** שיהנו ממנו בעולם הזה ולא יקבלו שכר לעתיד, **שנאמר: "תנו שכר לאובד** ויין למרי נפש ישתה וישכח רישו**"** (משלי לא, ו). ה"אובד" הוא הרשע האובד מן העולם, ו"מרי הנפש" הם האבלים.


###### Steinsaltz on Eruvin 65a:21
[Steinsaltz on Eruvin 65a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/65a:21)

**אמר ר' חנין בר פפא: כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים — אינו בכלל ברכה,** שעדיין לא התקיימה בו ברכת התורה, **שנאמר "וברך את לחמך ואת מימיך"** (שמות כג, כה) ורמז שמים אלה שנאמרו בפסוק זה משמעם יין נלמד בדרך ההיקש: **מה לחם,** דבר **שניקח** (שניקנה) **בכסף מעשר,** שמותר לקנותו בכסף שנפדה בו מעשר שני — **אף מים** מדובר בנוזלים **שניקח בכסף מעשר, ומאי ניהו** [ומהו] — **יין,** שמותר לקנותו בכסף מעשר, ולא מים כפשוטם, **וקא קרי ליה** [והוא קורא לו] **מים.**