## Steinsaltz on Eruvin Daf 69b

###### Steinsaltz on Eruvin 69b:1
[Steinsaltz on Eruvin 69b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:1)

**עד דהוי** [שיהיה] **מומר לעבודה זרה,** וכל עוד איננו עובד עבודה זרה איננו נחשד לכול משום עבירה אחת שעובר.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:2
[Steinsaltz on Eruvin 69b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:2)

**אמר רב נחמן בר יצחק:** לא נאמרו דברי רב הונא לענין הגדרתו הכללית של מומר אלא לענין **ליתן רשות ולבטל רשות** בדיני עירובין. **וכדתניא** [וכפי ששנינו בתוספתא]: **ישראל מומר,** אם היה **משמר שבתו בשוק,** כלומר בפרהסיא — הרי הוא **מבטל רשות** כישראל כשר. ואילו זה **שאינו משמר שבתו בשוק — אינו מבטל רשות,** ששוב אינו נחשב לענין זה כישראל.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:3
[Steinsaltz on Eruvin 69b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:3)

**מפני שאמרו: ישראל נוטל רשות ונותן רשות** על ידי ביטול ואמירה בלבד. **ובגוי** אינו כן, שאינו יכול להעביר ולבטל רשות **עד שישכיר** ממש. **כיצד? אומר לו** הישראל לחבירו: **רשותי קנויה לך** או **רשותי מבוטלת לך** — הרי **קנה** רשות, **ואין צריך לזכות** בקנין סודר.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:4
[Steinsaltz on Eruvin 69b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:4)

**רב אשי אמר:** דברי רב הונא לכל ענין נאמרו, ואם תשאל לפי מי פסק רב הונא, הרי זה כשיטת **האי** [זה] ה**תנא הוא, דחמירא עליה** [שחמורה עליו, בעיניו] **שבת כעבודה זרה,** ולכן המחלל שבת הרי אף הוא כגוי ואינו יכול לבטל רשותו.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:5
[Steinsaltz on Eruvin 69b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:5)

**כדתניא** [כפי ששנינו בברייתא] על הכתוב: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם" (ויקרא א, ב-ג), ולמדנו: **"מכם"** — למעט ש**לא כולכם** מקריבים, **פרט למומר. "מכם"** — הדגשה היא, וכוונתו לומר: **בכם** בין בני ישראל **חלקתי** בין מקיימי התורה הראויים להביא קרבן, ובין אלו שאינם ראויים, **ולא באומות.** שבאומות, גם מי שאינו מקיים את המצוות השייכות לו, מותר לו להביא קרבן.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:6
[Steinsaltz on Eruvin 69b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:6)

**"מן הבהמה"** — נדרש: **להביא** (לרבות, להוסיף) **בני אדם הדומין לבהמה** בזלזולם במה שצריך אדם לעשות, כלומר הרשעים, וללמדנו שאף הם מקריבים קרבנות. **מכאן אמרו** חכמים **: מקבלין קרבנות** נדבה **מפושעי ישראל, כדי שיחזרו בתשובה. חוץ מן המומר, והמנסך יין** לעבודה זרה, **והמחלל שבתות בפרהסיא,** שמהם אין מקבלים קרבנות עד שיחזרו בתשובה שלמה.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:7
[Steinsaltz on Eruvin 69b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:7)

ותוהים: **הא גופא קשיא** [הרי היא עצמה, ברייתא זו, קשה]: **אמרת** בתחילה, **"מכם" — ולא כולכם, להוציא את המומר. והדר תני** [וחזר ושנה]: **מקבלין קרבנות מפושעי ישראל!** ומשיבים: **הא לא קשיא** [זה אינו קשה], ויש לפרש כך: **רישא** [בתחילה] — מדובר **במומר לכל התורה כולה,** שאין מקבלים קרבנותיו, **מציעתא** [האמצע] קטע זה שהזכרנו — **במומר לדבר אחד** בלבד.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:8
[Steinsaltz on Eruvin 69b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:8)

ומקשים: אם כן **אימא סיפא** [אמור את סוף המשנה] שנאמר בה: **חוץ מן המומר והמנסך יין. האי מומר, היכי דמי** [מומר זה, כיצד הוא בדיוק]? **אי** [אם] מדובר ב**מומר לכל התורה — היינו רישא** [הרי זה מה שנאמר בתחילה]. אלא **אי** [אם] מדובר במומר **לדבר אחד, קשיא מציעתא** [קשה האמצע], שנאמר בו שממומר כזה מקבלים קרבנות.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:9
[Steinsaltz on Eruvin 69b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:9)

**אלא לאו הכי קאמר** [האם לא כך התכוון לומר]: **חוץ מן המומר לנסך ולחלל שבתות בפרהסיא** שפסול כמומר לכל התורה כולה. **אלמא** [מכאן נסיק] כי **עבודה זרה ושבת כי הדדי נינהו** [זה כמו זה הם], משמע שיש תנא המחמיר במחלל שבת בפרהסיא כעובד עבודה זרה. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד ממנה] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:10
[Steinsaltz on Eruvin 69b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:10)

א משנה **אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב** מבעוד יום עם האחרים, ולכן ביטל למחר את רשות חצירו להם ולא את רשות ביתו — **ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא** אל החצר ומן החצר, גם **לו ו**גם **להם. ו**אולם מן הבתים **שלהם מותרין** להוציא לחצר ולהכניס לבית גם **לו ו**גם **להם. נתנו לו רשותן,** שבטלו רשותם לגביו — **הוא מותר, והן אסורין.**


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:11
[Steinsaltz on Eruvin 69b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:11)

**היו שנים** בין דרי החצר ששכחו ולא עירבו, וביטלו להם האחרים את רשותם — **אוסרין זה על זה. שאחד נותן רשות ונוטל רשות, שנים** רק **נותנין רשות ואין נוטלין רשות.** וכיון שלא עירבו, לא יתכן ששאר בני החצר יתנו להם רשות. וכיון שיש שנים האסורים, אוסרים הם זה על זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:12
[Steinsaltz on Eruvin 69b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:12)

וכן שאלה כללית היא: **מאימתי נותנין** (מבטלים) **רשות?** נחלקו חכמים בדבר, **בית שמאי אומרים: מבעוד יום, ובית הלל אומרים: משחשיכה.** ועוד אמרו: **מי שנתן** (ביטל) **רשותו** ואחר כך חזר **והוציא, בין** שעשה זאת **בשוגג ובין במזיד — הרי זה אוסר** על כל בני החצר, וביטל את מתן הרשות, אלו **דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: במזיד — אוסר, בשוגג — אינו אוסר.**


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:13
[Steinsaltz on Eruvin 69b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:13)

ב גמרא מתחילה מבררים את לשון המשנה. נאמר ש"ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא" ונדייק: **ביתו הוא** ש**אסור, הא** [הרי] חלקו היחסי בתוך **חצירו — שריא** [מותרת] לשאר בני החצר.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:14
[Steinsaltz on Eruvin 69b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:14)

ונברר **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]; **אי דבטיל** [אם שביטל], **ביתו אמאי** [מדוע] **אסור. אי דלא בטיל** [אם שלא ביטל], **חצירו אמאי שריא** [מדוע מותרת]? ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] במקרה מיוחד **כגון שביטל רשות חצירו** לאחרים, **ולא ביטל רשות ביתו. וקא סברי רבנן** [וסבורים חכמים]: **המבטל רשות חצירו** — אף על פי כן **רשות ביתו לא ביטל,** שמצוי **דדייר איניש** [שדר אדם] **בבית בלא חצר.**


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:15
[Steinsaltz on Eruvin 69b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:15)

ועוד מבררים: נאמר כי **"ושלהן מותר לו ולהן",** ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] מותר לו? ומשיבים: **דהוי** [שהריהו] כ**אורח לגבייהו** [לגביהם] והוא טפל להם, ומטלטל בשלהם.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:16
[Steinsaltz on Eruvin 69b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:16)

ג במשנה שנינו: **נתנו לו רשותן, הוא מותר והן אסורין.** ושואלים: **ונהוי אינהו** [ושיהיו הם] מבטלי הרשות **לגביה** [לגביו] **כי** [כמו] **אורחין** (אורחים), ויטלטלו אף הם! ומשיבים: **חד** [אחד] **לגבי חמשה — הוי** [הריהו] **אורח** ומתקבל הדבר על הדעת, אבל **חמשה** ויותר **לגבי חד** [אחד] — **לא הוי** [אינו] **אורח,** ואין זו דרך העולם.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:17
[Steinsaltz on Eruvin 69b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:17)

מלשון המשנה רוצים להסיק מסקנה נוספת; **שמע מינה** [האם לא נלמד מכאן] מסדר תיאור הדברים במשנה, כי **מבטלין וחוזרין ומבטלין.** שקודם הוא מבטל להם, ומותר להם להשתמש, ואחר כך הם חוזרים ומבטלים לו, ואז מותר לו ולהם אסור!


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:18
[Steinsaltz on Eruvin 69b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:18)

ומשיבים שאין להוכיח מכאן, אלא **הכי קאמר** [כך נאמר]: **נתנו לו רשותן מעיקרא** [מתחילה] — **הוא מותר והן אסורין,** שאין זה המשך לקטע הקודם אלא ענין בפני עצמו.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:19
[Steinsaltz on Eruvin 69b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:19)

ד שנינו שאם **היו שנים אוסרין זה על זה.** ומקשים: **פשיטא** [פשוט] הדבר ומה צורך להודיענו? ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא במקרה שלאחר שביטלו האחרים את רשותם לשנים אלו, **הדר חד מינייהו ובטיל ליה לחבריה** [חזר אחד מהם וביטל לו לחבירו], **מהו דתימא: לישתרי** [שתאמר: שיהא מותר], **קא משמע לן** [השמיע לנו] ש**כיון דבעידנא דבטיל לא הוה ליה שריותא בהאי** [שבזמן שבטל לא היה לו היתר באותה] **חצר,** למבטל לבד, שהרי הראשונים ביטלוה לשניהם יחד, אם כן אף הוא אינו יכול לבטל, ואין ביטולו מועיל, ושניהם אסורים.


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:20
[Steinsaltz on Eruvin 69b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:20)

ה במשנה מוסבר: **שאחד נותן** (מבטל) **רשות.** ושואלים: **הא תו** [זו עוד] **למה לי,** הרי אפשר ללמוד את הדברים ממה שנאמר קודם. כי **אי** [אם] לענין **נותן** רשות — כבר **תנינא** [שנינו] שאחד מבטל רשות, **אי** [אם] לענין **נוטל — כבר תנינא** [שנינו], ולשם מה החזרה?


###### Steinsaltz on Eruvin 69b:21
[Steinsaltz on Eruvin 69b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/69b:21)

ומשיבים: **סיפא איצטריכא ליה** [הסוף הוצרך לו] שיש בו חידוש על הנאמר קודם, ואנו למדים כי **שנים נותנין** (מבטלים) **רשות** שיכולים הם לעשות זאת. ושוב תוהים: **הא נמי פשיטא** [זה גם כן פשוט הוא] שאף רבים נותנים רשות! ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]