## Steinsaltz on Eruvin Daf 73a

###### Steinsaltz on Eruvin 73a:1
[Steinsaltz on Eruvin 73a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:1)

**מקום** שהוא אוכל את **פיתא** [פת], **ושמואל אמר: מקום לינה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:2
[Steinsaltz on Eruvin 73a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:2)

**מיתיבי** [מקשים] על דברי רב: **הרועים, והקייצין** (שומרי התאנים השטוחות בשדה) **והבורגנין** (היושבים בסוכות משמר קטנות) **ושומרי פירות, בזמן שדרכן ללין בעיר** ששם גם מקום אכילתם — **הרי הן כאנשי העיר,** ומודדים תחומם מהעיר, אף על פי שנכנסה השבת בהיותם בשדה. **בזמן שדרכן ללין בשדה, אף על פי שאוכלים בעיר — יש להם אלפים לכל רוח** ממקום לינתם בלבד, וקשה לשיטת רב!


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:3
[Steinsaltz on Eruvin 73a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:3)

ומתרצים: **התם** [שם] לענין המצויים בשדה **אנן סהדי דאי ממטו להו ריפתא התם, טפי ניחא להו** [אנו עדים, הכל מבינים, שאם היו מביאים להם אוכל לשם למקום לינתם, היה נוח להם יותר] אך עקרונית הכל תלוי במקום בו חפץ האדם לאכול ולא במקום לינה.


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:4
[Steinsaltz on Eruvin 73a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:4)

**אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתא** [שמעתי הלכה זו] של רב, שחלה רב יוסף ושכח תלמודו. **אמר ליה** [לו] הזכירו **אביי** תלמידו: **את** [אתה] **אמרת** אותה **ניהלן** [לנו], **ואהא** [ועל דבר זה] **אמרת** אותה **ניהלן** [לנו]: **האחין שהיו אוכלין על שלחן אביהן, וישנים בבתיהן — צריכין עירוב לכל אחד ואחד. ואמרינן** [ואמרנו] **לך: שמע מינה** [למד מכאן] ש**מקום לינה גורם,** ועל פיו קובעים מקום שביתתו של אדם. **ואמרת לן עלה** [לנו עליה, על כך] **אמר רב יהודה אמר רב: במקבלי פרס שנו** שאינם אוכלים אצל אביהם אלא בביתם ורק מתפרנסים ממה שהוא נותן להם, ובמובן זה קרויים הם אוכלי שולחנו.


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:5
[Steinsaltz on Eruvin 73a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:5)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים] **מי שיש לו חמש נשים מקבלות פרס מבעליהן,** וכל אחת גרה בבית מיוחד בחצר. **ו**כן **חמשה עבדים מקבלין פרס מרביהן,** שיש לכולם מקום דיור מיוחד בחצר. **ר' יהודה בן בתירא מתיר בנשים,** שאינן צריכות לערב לחוד ונחשבות כדרות עם בעליהן. **ואוסר בעבדים,** שאינם קשורים באדוניהם, וכיון שהם מתגוררים בבתים נפרדים, כל אחד מהם הריהו דייר לעצמו.


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:6
[Steinsaltz on Eruvin 73a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:6)

**ר' יהודה בן בבא מתיר בעבדים,** שלדעתו העבד נמשך בעל כרחו אחר רבו. **ואוסר בנשים,** שכל אשה חשובה היא לעצמה ואינה תלויה עד כדי כך בבעלה.


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:7
[Steinsaltz on Eruvin 73a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:7)

**אמר רב: מאי טעמא** [מה טעמו] של **ר' יהודה בן בבא,** שכן נאמר **"ודניאל בתרע מלכא"** [בשער המלך] (דניאל ב, מט) (ושם הכוונה לא למקומו ממש, אלא לתפקידו) לומר לנו: בכל מקום שנמצא בו דניאל, הריהו כבשער המלך, משמע שהעבד נמשך אחרי אדוניו.


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:8
[Steinsaltz on Eruvin 73a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:8)

ומעתה מבררים צדדים שונים בנושא זה, ותחילה מסכמים את הידוע כבר: **פשיטא** [פשוט], **בן אצל אביו, כדאמרן** [כפי שאמרנו] במשנה. **אשה אצל בעלה ועבד אצל רבו, פלוגתא** [מחלוקת] בין **ר' יהודה בן בתירא ור' יהודה בן בבא.** אולם **תלמיד אצל רבו** המקבל מרבו את הספקת צרכיו ודר עמו בחצר, **מאי** [מה דינו] לגבי קביעות מקומו לענין עירוב?


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:9
[Steinsaltz on Eruvin 73a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:9)

**תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה, **דרב** כאשר היה **בי** [בבית מדרשו] של **ר' חייא אמר: אין אנו צריכין לערב, שהרי אנו סומכין על שלחנו של ר' חייא. ו**כן **ר' חייא** עצמו כשהיה **בי** [בבית מדרשו] של **רבי אמר: אין אנו צריכין לערב, שהרי אנו סומכין על שלחנו של רבי.**


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:10
[Steinsaltz on Eruvin 73a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:10)

ב **בעא מיניה** [שאל ממנו] **אביי מרבה: חמשה שגבו את עירובן, כשמוליכין את עירובן למקום אחר** שרוצים לערב חצר זו עם חצר אחרת, האם **עירוב אחד לכולן, או צריכין** להביא **עירוב לכל אחד ואחד? אמר ליה** [לו] רבה: **עירוב אחד לכולן.**


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:11
[Steinsaltz on Eruvin 73a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:11)

אמר לו אביי: **והא** [והרי] ה**אחין** שבמשנתנו, **דכי גבו דמו** [שכמי שהיו גובים את העירוב נחשבים], **וקתני** [ובכל זאת שנינו]: **צריכין עירוב לכל אחד ואחד!** ענה לו רבה: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **כגון דאיכא דיורין בהדייהו** [שיש דיירים עימם], שלא היו האב והבנים לבדם בחצר זו, ודרו בה גם זרים. **דמגו דהני אסרי, הני נמי אסרי** [שמכיון שאלה הדיירים אוסרים על האחים, אלה האחים עצמם גם כן אוסרים האחד על השני].


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:12
[Steinsaltz on Eruvin 73a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:12)

ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר] **דקתני** [שכן שנינו]: **אימתי — בזמן שמוליכין את עירובן במקום אחר, אבל אם היה עירובן בא אצלם, או שאין דיורין עמהן בחצר — אין צריכין לערב, שמע מינה [למד מכאן]** שבתחילה מדובר רק כשהיו דיורים עימם.


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:13
[Steinsaltz on Eruvin 73a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:13)

ג **בעא מיניה** [שאל ממנו] **רב חייא בר אבין מרב ששת: בני בי** [תלמידי בית מדרשו] של **רב, דאכלי נהמא בבאגא, ואתו ובייתי בבי** [האוכלים לחם בביתם שבבקעה, ובאים ולנים בבית] **רב, כי משחינן להו תחומא** [כאשר מודדים אנו להם את תחום השבת], **מבי** [מבית] **רב** מקום לינתם **משחינן להו** [מודדים להם] **או מבאגא משחינן להו** [מהבקעה מקום אכילתם מודדים להם]? **אמר ליה** [לו]: **משחינן מבי** [מודדים להם מבית] **רב.**


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:14
[Steinsaltz on Eruvin 73a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:14)

הקשה לו: **והרי** ה**נותן את עירובו** שהוא מקום סעודה **בתוך אלפים אמה,** ואחר כך **אתי וביית בביתיה, דמשחינן ליה תחומא מעירוביה** [והולך ולן בביתו, שמודדים לו תחום מעירובו], משמע שמקום האכילה הוא הקובע ולא מקום הלינה!


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:15
[Steinsaltz on Eruvin 73a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:15)

ומשיבים: **ב**מקרה **ההוא, אנן סהדי** [אנו עדים]. **ובהדא, אנן סהדי** [ובמקרה זה, אנו עדים] שאנו יכולים לקבוע מהו עיקר מקום שביתתו של כל אחד מאלה. **ב**מקרה **ההוא** של המניח עירובו **אנן סהדי** [אנו עדים] — **דאי מיתדר ליה התם ניחא ליה** [שאילו היה יכול לדור שם במקום עירובו היה נוח לו] שאם היה יכול ללון שם, היה עושה זאת. שהרי רצונו ללכת למחרת מאותו מקום והלאה. **ובהדא אנן סהדי** [ובזה, בעניננו אנו עדים, ברור לנו] **דאי מייתו להו ריפתא לבי רב, ניחא להו טפי** [שאם היו מביאים אוכל לבית הרב **ויוכלו לאכול שם,** היה נוח להם יותר], ולכן זהו עיקר מקומם.


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:16
[Steinsaltz on Eruvin 73a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:16)

ד **בעי** [שאל] **רמי בר חמא מרב חסדא: אב ובנו, הרב ותלמידו,** האם **כרבים דמו** [נחשבים] **או כיחידים דמו** [נחשבים]? ופרטי השאלה למעשה: אם היו גרים בשתי חצירות, האחת פנימית לחבירתה, האם נחשבים הם כרבים ו**צריכין עירוב** כדי שלא תאסור רגלם את הטלטול בחיצונה, **או** שמא נחשבים כיחידים שאין רגלם אוסרת את החיצונה ולכך **אין צריכין עירוב? מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה** כמבוי שיש בו דיורים אחדים, **או אין ניתר בלחי וקורה?**


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:17
[Steinsaltz on Eruvin 73a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:17)

**אמר ליה** [לו] רב חסדא: **תניתוה** [שניתם כבר כעין זה], **"אב ובנו, הרב ותלמידו, בזמן שאין עמהן דיורין — הרי הן כיחידים, ואין צריכין לערב, ומבוי שלהן ניתר בלחי וקורה** בלא שיתוף**"**.


###### Steinsaltz on Eruvin 73a:18
[Steinsaltz on Eruvin 73a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/73a:18)

ה משנה היו **חמש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות** כולן גם **למבוי,** אם **עירבו** בני החצירות **בחצירות ולא נשתתפו** אלה עם אלה **במבוי — מותרין** לטלטל **בחצירות** ואולם **אסורין במבוי,** שהעירוב שעשו אינו יכול לבוא גם במקום שיתוף במבוי,