## Steinsaltz on Eruvin Daf 75b

###### Steinsaltz on Eruvin 75b:1
[Steinsaltz on Eruvin 75b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:1)

**תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך] כדברי ר' יהודה ש"מקום אחד" הכוונה לחיצונה: **נתנו עירובן בחיצונה, ושכח אחד, בין מן החיצונה ובין מן הפנימית, ולא עירב — שתיהן אסורות,** אם **נתנו עירובן בפנימית, ושכח אחד מן הפנימית ולא ערב — שתיהן אסורות.** שכח אחד **מן החיצונה ולא עירב — שתיהן אסורות,** אלו **דברי ר' עקיבא. וחכמים אומרים: בזו** כאשר העירוב מונח בפנימית והשוכח דר בחיצונה, **פנימית מותרת וחיצונה אסורה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:2
[Steinsaltz on Eruvin 75b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:2)

**אמר ליה** [לו] **רבה בר חנן לאביי: מאי שנא לרבנן דאמרי** [מה שונה לשיטת חכמים שאומרים] שהחצר ה**פנימית מותרת — משום דאחדא דשא ומשתמשא** [שמחזיקה דלתה סגורה בפני בני החיצונה, ומשתמשת בחצר בעצמה], **לר' עקיבא נמי** [גם כן]: **תיחד דשא ותשמש** [תאחוז, תסגור, דלתה ותשתמש]! **אמר ליה** [לו]: **עירוב מרגילה,** שלולא היה העירוב מונח בה, אפשר היה לטעון כן. אבל עתה כיון שהעירוב מונח בה, נעשית החיצונה רגילה לבוא אליה.


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:3
[Steinsaltz on Eruvin 75b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:3)

והקשו: אם כן, **לרבנן נמי** [לחכמים גם כן] אפשר לומר **עירוב מרגילה!** ומשיבים: **דאמרה** [שאומרת אז] החצר הפנימית לחיצונה: **לתקוני** [לשם תיקון] **שיתפתיך** שיתפנו אתכם בעירוב אחד, **ולא לעוותי** [לשם קלקול]. וכיון ששכח אחד מכם, אין אנו מסכימים עוד בשותפות זו.


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:4
[Steinsaltz on Eruvin 75b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:4)

ומקשים: לשיטת **ר' עקיבא נמי תימא** [גם כן תאמר] החצר הפנימית: **לתקוני** [לתיקון] **שיתפתיך ולא לעוותי** [לקלקול]? ומשיבים: **דאמרה** [שאומרת] **לה** חצר חיצונה לפנימית: **מבטלינן** [מבטלים אנחנו] **לך רשותי** (לכם את רשותנו), ואז מותר לבני פנימית לטלטל בחצרם. ודברי ר' עקיבא הם עד שביטלו. **ורבנן** [וחכמים], לדעתם **אין ביטול רשות מחצר לחצר.**


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:5
[Steinsaltz on Eruvin 75b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:5)

ושואלים: **לימא** [האם לומר] כי **שמואל ור' יוחנן** החולקים (לעיל עירובין סח,א) אם יש ביטול מחצר לחצר **בפלוגתא דרבנן** [במחלוקת של חכמים] **ור' עקיבא קא מיפלגי** [נחלקו]. ש**שמואל** הסבור שאין ביטול רשות מחצר לחצר **אמר כרבנן** [כחכמים], **ור' יוחנן** הסבור שיש ביטול רשות **אמר כר' עקיבא?**


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:6
[Steinsaltz on Eruvin 75b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:6)

ודוחים: **אמר לך שמואל** [יכול היה שמואל לומר לך] **אנא דאמרי** [אני שאמרתי] את דברי, **אפילו ל**שיטת **ר' עקיבא** אמרתי. **עד כאן לא** שמענו ש**אמר ר' עקיבא הכא** [כאן] שיש ביטול רשות מחצר לחצר **אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו, דאסרן אהדדי** [שהן אוסרות זו על זו], **אבל התם** [שם] שנחלקו בשתי חצירות סמוכות, **מי קא אסרן אהדדי** [האם הן אוסרות זו על זו]? ולכן שם אין צורך כלל לבטל רשות, אף לשיטה זו.


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:7
[Steinsaltz on Eruvin 75b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:7)

**ור' יוחנן אמר: אנא דאמרי** [אני שאמרתי] את דברי **אפילו לרבנן** [לשיטת חכמים] אמרתי, **עד כאן לא קאמרי רבנן הכא** [אמרו חכמים כאן] שאין חצר יכולה לבטל רשותה לחצר שניה **אלא** משום **דאמרה** [שאומרת] החצר הפנימית **לה: אדמבטלת** [עד שאת מבטלת] **לי** רשות, **קא אסרת עלאי** [הרי את אוסרת עלי], ומוותרים אנו על הביטול ועל האיסור. **אבל התם, מי קאסרת עלה** [שם, האם אוסרת עליה]? וכיון שכך לא אמרו חכמים שאין לבטל.


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:8
[Steinsaltz on Eruvin 75b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:8)

א נאמר במשנה: **ואם היו** החצירות **של יחידים** אין צריכים לערב. **אמר רב יוסף, תני** [שנה] **רבי: היו שלשה** אנשים בשתי החצירות — **אסורין** בלא עירוב. בין שהיו שנים בחיצונה ואחד בפנימית, ובין שהיו שנים בפנימית ואחד בחיצונה.


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:9
[Steinsaltz on Eruvin 75b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:9)

**אמר להו** [להם] **רב ביבי** לחכמים: **לא תציתו ליה, אנא אמריתה ניהלה** [אל תקשיבו לו, שטעות בידו, כי אני אמרתי אותה לו], **ומשמיה** [ומשמו] של **רב אדא בר אהבה אמריתה ניהלה** [אמרתי אותה לו], אלא משום שחלה רב יוסף נשתכח ממנו דיוק הדברים, והנוסח הנכון היה כך: אם היו שנים בחיצונה אסור, **הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה,** וגזרו חכמים שיהיו רבים אלה אוסרים את הפנימית. **אמר רב יוסף** בהשתוממות כששמע זאת: **מריה** [ריבונו] של **אברהם! 'רבים' ב'רבי' איחלף** [התחלף] **לי,** שכשהחל להיזכר בתלמודו מחדש נדמה היה לו בטעות כי הלכה זו נאמרה בשם "רבי", במקום שנאמרה בדין "רבים", ובשל טעות זאת יצר אותה גירסה מדומה.


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:10
[Steinsaltz on Eruvin 75b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:10)

**ושמואל אמר: לעולם מותרות, עד שיהו שנים בפנימית ואחד בחיצונה.**


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:11
[Steinsaltz on Eruvin 75b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:11)

**אמר ר' אלעזר: וגוי הרי הוא כרבים,** שאם בפנימית גר גוי, ובחיצונה שני ישראלים, אוסרת דריסת רגלו על שניהם. ומקשים: **מאי שנא** [במה שונה] יחיד מ**ישראל** ש**לא אסר** [אוסר] על חבירו, **דמאן דידע** [שמי שיודע] שבפנימית אין אלא יחיד — **ידע** [יודע], **ומאן דלא ידע** [ומי שלא יודע] **— סבר: עירובי עירב** [סבור: עירב]. אם כן, **גוי נמי** [גם כן], **אמרינן: דידע — ידע, דלא ידע — סבר: אגירי אוגר** [אומרים אנו: מי שיודע שהוא יחידי — יודע גם שאינו אוסר כשהוא יחידי, ומי שאינו יודע יחשוב שודאי שכר מן הגוי]!


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:12
[Steinsaltz on Eruvin 75b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:12)

ומשיבים: אין לומר כן כי **סתם גוי, אי איתא דאוגר — מיפעא פעי** [אם אמנם שהשכיר — היה מפטפט], והיו הכל יודעים זאת. ואם לא סיפר — יודעים שלא השכיר.


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:13
[Steinsaltz on Eruvin 75b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:13)

ב **אמר רב יהודה אמר שמואל: עשרה בתים זה לפנים מזה** ואין הפנימי יכול לצאת לחצר אלא אם כן עובר על פני כולם, **פנימי** לבדו **נותן את עירובו** בחצר, **ודיו.** והדרים בשאר הבתים הרי הם כדרים בבית שער ומסדרון לבית הפנימי, והדרים בבית שער אינם צריכים לתת.


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:14
[Steinsaltz on Eruvin 75b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:14)

**ור' יוחנן אמר: אפילו** ה**חיצון** חייב לערב. ומקשים האיך אפשר לומר כן הלא דירת **חיצון בית שער הוא** לפנימיים לו! ומדוע יתן עירוב? ומסבירים הכוונה היא **חיצון של פנימי** שהתכוון לומר שאף הבית התשיעי מבחוץ שהוא חיצון לבית אחרון, נותן עירוב ואינו כבית שער.


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:15
[Steinsaltz on Eruvin 75b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:15)

וטעם הדברים: **במאי קא מיפלגי** [במה, באיזה עיקרון, הם נחלקו] **מר** [חכם זה, שמואל] **סבר: בית שער דיחיד שמיה** [נחשב] **בית שער** ואם כן הבית התשיעי נידון כבית שער, שהרי משמש הוא דרך מעבר ליחיד הגר לפנים ממנו. **ומר** [וחכם זה, ר' יוחנן] **סבר: לא שמיה** [אינו נחשב] **בית שער** ולכן חייב אף הוא לערב.


###### Steinsaltz on Eruvin 75b:16
[Steinsaltz on Eruvin 75b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/75b:16)

**אמר ר' נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: שתי חצירות ושלשה בתים ביניהן, זה,** בן חצר אחת, **בא דרך זה,** הבית הסמוך לו, **ונותן עירובו בזה,** בבית האמצעי. **וזה,** בן החצר האחרת, **בא דרך זה,** הבית הסמוך לחצר שלו, **ונותן עירוב** אף הוא **בזה** האמצעי.