## Steinsaltz on Eruvin Daf 76b

###### Steinsaltz on Eruvin 76b:1
[Steinsaltz on Eruvin 76b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:1)

**הני מילי בעיגולא** [דברים אלה אמורים בעיגול] וביחס בין היקפו וקוטרו שאורכו ורוחבו ארבעה טפחים, **אבל בריבועא בעינן טפי** [בריבוע צריכים יותר]. שאם רוצים שיהא ריבוע שלם חסום, שאף עוביו בן ארבעה טפחים, ויכנס כולו בתוך העיגול, יש צורך בהיקף גדול יותר.


###### Steinsaltz on Eruvin 76b:2
[Steinsaltz on Eruvin 76b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:2)

ושואלים: **מכדי** [הרי] **כמה מרובע יתר על העגול — רביע,** אם כן לכל היותר **בשיתסר סגיא** [בששה עשר טפחים די] ולא יותר!


###### Steinsaltz on Eruvin 76b:3
[Steinsaltz on Eruvin 76b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:3)

ומשיבים: **הני מילי בעיגולא דנפיק מגו ריבועא** [דברים אלה אמורים בעיגול היוצא מתוך ריבוע], שהריבוע מקיף את העיגול. **אבל ריבועא דנפיק מגו עיגולא, בעינן טפי** [ריבוע היוצא מתוך עיגול, צריכים אנו יותר] וההבדל בין הריבוע והעיגול גדול אז יותר. **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **משום מורשא דקרנתא** [בליטתן של הקרנות]. שהרי המרחק מנקודת המרכז ועד לקצה זוית המרובע, גדול יותר מן המרחק עד לפאת המרובע.


###### Steinsaltz on Eruvin 76b:4
[Steinsaltz on Eruvin 76b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:4)

ועדיין מקשים: **מכדי** [הרי] **כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא** [אמה בריבוע הריהי אמה ושתי חמישיות באלכסון], ואם נחשב כמה הוא אלכסונו של ריבוע בן ארבעה טפחים נמצא כי האלכסון הריהו חמישה טפחים ושלוש חמישיות, ואם נכפיל מדה זו פי שלוש לדעת את ההיקף, נמצא כי **בשיבסר נכי חומשי סגיא** [בשבעה עשר פחות חמישית מספיק] להקיף בעיגול ריבוע בן ארבעה טפחים.


###### Steinsaltz on Eruvin 76b:5
[Steinsaltz on Eruvin 76b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:5)

ומשיבים: **ר' יוחנן אמר כי** [כשיטת] **דייני קיסרי, ואמרי לה כרבנן דקיסרי דאמרי** [ויש אומרים כשיטת חכמי קיסרי שאומרים]: **עיגולא מגו ריבועא — ריבעא** [עיגול מתוך ריבוע פחות ממנו ברבע], **ריבועא מגו עיגולא — פלגא** [ריבוע שמילא בתוך עיגול, ההבדל הוא מחצית] של הריבוע. ולפי זה עשה ר' יוחנן את חשבונו, ששני שליש מעשרים וארבעה שהוא היקף העיגול הם שש עשרה, שזהו היקפו של הריבוע, שהוא ארבע על ארבע.


###### Steinsaltz on Eruvin 76b:6
[Steinsaltz on Eruvin 76b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:6)

א נאמר במשנה שאם היה החלון **פחות מארבעה על ארבעה** טפחים מערבין שנים ולא אחד, וכן הדין אם היה החלון למעלה מעשרה טפחים. **אמר רב נחמן: לא שנו** דין זה של חלון בתוך עשרה **אלא** ב**חלון שבין שתי חצירות, אבל** אם היה **חלון שבין שני בתים — אפילו למעלה מעשרה נמי** [גם כן] **אם רצו לערב — מערבין אחד. מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **ביתא כמאן דמלי דמי** [הבית כאילו מלא נחשב], ולכן אין להבדיל בבית בין למטה מעשרה ולמעלה מעשרה.


###### Steinsaltz on Eruvin 76b:7
[Steinsaltz on Eruvin 76b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:7)

**איתיביה** [הקשה לו] **רבא לרב נחמן** מהברייתא: **אחד לי** כלומר אחד הוא, **חלון שבין שתי חצירות, ואחד לי חלון שבין שני בתים, ואחד לי חלון שבין שתי עליות, ואחד לי חלון שבין שני גגין, ואחד לי חלון שבין שני חדרים — כולן ארבעה על ארבעה בתוך עשרה,** ובניגוד לשיטת רב נחמן!


###### Steinsaltz on Eruvin 76b:8
[Steinsaltz on Eruvin 76b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:8)

**ומשיבים: תרגומא** [הסבר דבר זה] שדין עשרה טפחים שהוזכר בברייתא זו דיבר רק על **חצירות,** ותוהים: **והא** [והרי] **"אחד לי" קתני** [שנה] משמע שכולם שוים בזה! אלא **תרגומא** [הסבר זאת] שכולם שוים לענין שצריך שיהא בחלון **ארבעה על ארבעה** טפחים, אבל לא הכל חייבים להיות בגובה עשרה.


###### Steinsaltz on Eruvin 76b:9
[Steinsaltz on Eruvin 76b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:9)

ב **בעא מיניה** [שאל ממנו] **ר' אבא מרב נחמן: לול** (כעין חור או ארובה) **הפתוח מן בית** של אחד **לעלייה** של אחר, האם **צריך סולם קבוע** שיעמוד בתוך לול זה **להתירו** כדי שתחשבנה שתי הקומות כדירה אחת **או אין צריך סולם קבוע להתירו?**


###### Steinsaltz on Eruvin 76b:10
[Steinsaltz on Eruvin 76b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:10)

וצדדי הבעיה: **כי אמרינן ביתא כמאן דמליא דמי** [כאשר אומרים אנו שהבית כמלא נחשב] **הני מילי** [דברים אלה אמורים] בחלון שהיה **מן הצד, אבל** באמצע — **לא,** ולכן אין אומרים שהלול סמוך לחלק המלא בבית, וצריך סולם קבוע כדי להתירו. **או דילמא** [שמא] **לא שנא** [שונה], וכיון שהבית נחשב כמלא, מגיע הלול עד העלייה ושתי הקומות הם כדירה אחת ואין צורך בסולם?


###### Steinsaltz on Eruvin 76b:11
[Steinsaltz on Eruvin 76b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:11)

**אמר ליה** [לו]: **אינו צריך. סבור מינה** [סברו חכמים מתשובה זו] כי הכוונה: **סולם קבוע הוא** ש**אינו צריך, הא** [הרי, אבל] **סולם עראי — צריך.** ואולם **אתמר** [נאמר] בענין זה, **אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: אחד סולם קבוע ואחד סולם ארעי — אינו צריך,** שעצם העובדה שהפתח הוא בתוך הבית דיה כדי להתיר.


###### Steinsaltz on Eruvin 76b:12
[Steinsaltz on Eruvin 76b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:12)

ג משנה **כותל ש**היה **בין שתי חצירות, גבוה עשרה ורוחב ארבעה** טפחים — **מערבין שנים** עירוב לכל חצר לעצמה, **ואין מערבין אחד.**


###### Steinsaltz on Eruvin 76b:13
[Steinsaltz on Eruvin 76b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:13)

**היו בראשו** של הכותל **פירות — אלו** בני חצר זו **עולין מכאן ואוכלין** מהם, **ואלו** בני החצר האחרת **עולין מכאן ואוכלין, ובלבד שלא יורידו** את הפירות **למטן** מראש הכותל לחצירות.


###### Steinsaltz on Eruvin 76b:14
[Steinsaltz on Eruvin 76b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:14)

**נפרצה הכותל,** אם היתה הפירצה **עד עשר אמות — מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד, שהוא כפתח** ככל פירצה פחות מעשר אמות. נפרץ **יותר מכאן — מערבין אחד ואין מערבין שנים,** שפירצה בגודל זה מבטלת את המחיצה ונעשו שתי החצירות כרשות אחת.


###### Steinsaltz on Eruvin 76b:15
[Steinsaltz on Eruvin 76b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/76b:15)

ד גמרא שאלו: אם כותל זה **אין בו** רוחב **ארבעה** טפחים **מאי** [מה יהא דינו]? **אמר רב:** במקרה זה **אויר שתי רשויות שולטת בו,** שכיון שאין הכותל רחב כדי להוות רשות לעצמה, נחשב ראש הכותל כשייך לשתי החצירות גם יחד וממילא אסור לשתיהן, **ולא יזיז בו** ואפילו בראשו **אפילו** כ**מלא נימה.**