## Steinsaltz on Eruvin Daf 78a

###### Steinsaltz on Eruvin 78a:1
[Steinsaltz on Eruvin 78a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:1)

**זיז היוצא מן הכותל** ששטחו **ארבעה על ארבעה** טפחים, **והניח עליו סולם** שאין בין שלביו שלושה טפחים, אפילו רוחבו של הזיז **כל שהוא — מיעטו** לכותל על ידי זיז וסולם זה.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:2
[Steinsaltz on Eruvin 78a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:2)

ומסייגים את הדברים: **ולא אמרן** [אמרנו] הלכה זו **אלא דאותביה עליה** [שהניחו עליו] שהניח את הסולם על הזיז במישרין, ונעשה הסולם דרך להגיע אל הזיז, **אבל אותביה בהדיה** [הניחו ליד הזיז] **— ארווחי ארוחיה** [רק הרחיבו את הזיז], ואין הסולם נחשב כחלק מהזיז, וזיז שאינו בתוך שלושה לקרקע איננו ממעט את הכותל.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:3
[Steinsaltz on Eruvin 78a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:3)

א **ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: כותל** שגובהו **תשעה עשר** טפחים — **צריך זיז אחד להתירו.** שאם יש זיז באמצעו, וסולם (אפילו רחבו כלשהו) נסמך עליו, הריהו כפתח, שהוא פחות מעשרה טפחים מראש הכותל ומתירו.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:4
[Steinsaltz on Eruvin 78a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:4)

ואילו **כותל** שגובהו **עשרים** טפחים — **צריך שני זיזים להתירו,** אחד בתוך עשרה טפחים מן הקרקע והשני בתוך עשרה טפחים מראש הכותל. **אמר רב חסדא: והוא שהעמידן** את הזיזים **זה שלא כנגד זה, שאפשר להניח סולם מזיז לזיז ולטפס.**


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:5
[Steinsaltz on Eruvin 78a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:5)

**אמר רב הונא:** היה **עמוד ברשות הרבים, גבוה עשרה** טפחים **ורחב ארבעה,** שדינו כרשות היחיד, **ונעץ בו** בראשו **יתד כל שהוא — מיעטו.** שהרי השטח שאפשר להשתמש בו אינו עוד ארבעה טפחים אלא פחות מכן.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:6
[Steinsaltz on Eruvin 78a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:6)

**אמר רב אדא בר אהבה:** מה שנאמר בהלכה זו הוא רק אם **גבוה שלשה,** כי פחות משלושה כלבוד הוא ומתבטל. **אביי ורבא דאמרי תרוויהו** [שאמרו שניהם]: **אף על פי שאין גבוה שלשה,** ביטל היתד את העמוד מתורת רשות היחיד.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:7
[Steinsaltz on Eruvin 78a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:7)

**מאי טעמא** [מה טעם הדבר]: **לא** רגיל **משתמש ליה** [להשתמש בו], שהרי שטח של ארבעה על ארבעה טפחים ראוי לשימוש רק כשהוא ישר. ואם יש בו בליטה, אפילו היא פחותה משלושה טפחים, שוב אין המקום ראוי לשימוש.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:8
[Steinsaltz on Eruvin 78a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:8)

**רב אשי אמר: אפילו יתד גבוה שלשה** אינו ממעט, **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]: **אפשר דתלי ביה מידי** [שתולה בו דבר]. שאף אם אין ראש העמוד ראוי עוד להניח עליו חפצים, הרי עדיין ראוי הוא לתלות בו, ויש בו אפשרות שימוש.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:9
[Steinsaltz on Eruvin 78a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:9)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רבא לרב אשי:** לשיטתך, אם **מלאו כולו ביתדות מהו?** שאם נעץ בראש העמוד יתדות רבות ונתמלא כולו, מה דינו?


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:10
[Steinsaltz on Eruvin 78a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:10)

**אמר ליה** [לו]: האם **לא שמיע לך הא** [שמעת הלכה זו] ש**אמר ר' יוחנן: בור וחולייתה מצטרף לעשרה,** שמחשיבים גם את עומק הבור וגם את החוליה (האבן שסביב לפתח הבור) ושניהם יחד מצטרפים לעומק עשרה טפחים. וכן רוחב הבור עם עובי החוליה מצטרפים יחד לכדי ארבעה טפחים כדי לעשותו לרשות היחיד.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:11
[Steinsaltz on Eruvin 78a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:11)

והרי גם שם אפשר לשאול: **ואמאי** [ומדוע] **הא לא משתמש ליה** [הרי איננו יכול להשתמש בו בחולית הבור] שהרי בה עצמה אינו יכול להניח כמעט דבר, שהרי רובה חללו של הבור? **אלא מאי אית לך למימר** [מה יש לך לומר] **דמנח מידי** [שמניח דבר] כגון לוח על פתח הבור **ומשתמש** בו, **הכא נמי** [כאן גם כן] **דמנח מידי** [שמניח דבר] על היתדות **ומשתמש.**


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:12
[Steinsaltz on Eruvin 78a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:12)

**באמר רב יהודה אמר שמואל: כותל** שגובהו **עשרה** טפחים — **צריך סולם ארבעה עשר** טפחים כדי **להתירו,** כדי שיעמידנו באלכסון. **רב יוסף אמר: אפילו שלשה עשר ומשהו** דיו, שאם יגיע הסולם עד פחות מטפח קצה הכותל, אף זה ראוי.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:13
[Steinsaltz on Eruvin 78a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:13)

**אביי אמר: אפילו** היה אורך הסולם **אחד עשר ומשהו,** עדיין יגיע קצהו, אם יועמד באלכסון, לפחות משלושה טפחים מראש הכותל, וראוי להשתמש בו.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:14
[Steinsaltz on Eruvin 78a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:14)

**רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע אמר: אפילו** היה הסולם **שבעה ומשהו** — מתיר, שאפשר להעמיד את הסולם זקוף ליד הכותל. וכיון שפחות משלושה טפחים מראש הכותל הרי זה לבוד, אף סולם זה נחשב כפתח.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:15
[Steinsaltz on Eruvin 78a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:15)

וכעין זה **אמר רב: סולם זקוף — ממעט** בכותל כפתח. ודבר זה **גמרא, ולא ידענא מאי טעמא** [מסורת היא בידי, ואיני יודע מה טעם הדבר] שהרי אין אנשים רגילים לעלות בסולם העומד בצורה כזו.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:16
[Steinsaltz on Eruvin 78a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:16)

**אמר שמואל: ולא ידע אבא טעמא דהא מלתא** [והאם אין אבא, רב, יודע טעמו של דבר זה]?! **מידי דהוה** [הרי זה כמו שהוא עושה] **איצטבא על גבי איצטבא,** שאף שאין קל לעלות, כיון שיש לו שלבים שאפשר לעלות בהם בדוחק — הרי זה כפתח.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:17
[Steinsaltz on Eruvin 78a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:17)

**אמר רבה אמר ר' חייא:** גזעי **דקלים שבבבל,** שמניחם ליד כותל כדי לטפס עליהם — **אין צריכים קבע** שיקבעם וידביקם לקרקע, והם ממעטים מיד. ו**מאי טעמא** [מה טעם הדבר]: **כבידן קובעתן,** שמתוך כובדם, קשים הם לטלטול, ואף שעל פי דין מותרים הם בטלטול מכל מקום הריהם כקבועים ודבוקים.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:18
[Steinsaltz on Eruvin 78a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:18)

**ו**בדומה לזה **רב יוסף אמר** בשם **ר' אושעיא: סולמות שבבבל — אינן צריכין קבע. מאי טעמא** [מה טעם הדבר]: **כבידן קובעתן,** שסולמות אלה היו כרגיל גדולים וכבדים.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:19
[Steinsaltz on Eruvin 78a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:19)

ומעירים: **מאן דאמר** [מי שאומר] ש**סולמות** בבל אינם צריכים קבע, **כל שכן דקלים** שמניחים אותם מלכתחילה לצורך זה, ודאי כקבועים הם שהם כבדים ביותר ואף אינם עשויים לטלטול. **ומאן דאמר** [ומי שאומר] ש**דקלים** אינם צריכים קבע, **אבל סולמות — לא,** שסולם גם אם כבד, הוא עשוי לטלטול.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:20
[Steinsaltz on Eruvin 78a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:20)

ג **בעא מיניה** [שאל ממנו] **רב יוסף מרבה:** היה **סולם** צר פחות מארבעה טפחים **מכאן** מצד אחד, **וסולם** צר כעין זה **מכאן** סמוך לו, **וקשים** כעין שלבים ארוגים מקש שאי אפשר להניח רגל עליהם **באמצע, מהו** הדין? האם על ידי כך יחשב הסולם כיחידה אחת ברוחב ארבעה טפחים, וסולם שרחבו ארבעה — ממעט?


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:21
[Steinsaltz on Eruvin 78a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:21)

**אמר ליה** [לו]: **אין כף הרגל עולה בהם,** שדרכו של אדם להניח רגלו בסולם באמצע, וכיון שאמצע הסולם הזה עשוי קש, אף שנראה כרחב ארבעה, איננו ראוי — ואינו ממעט.


###### Steinsaltz on Eruvin 78a:22
[Steinsaltz on Eruvin 78a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/78a:22)

ושאלו: ואם יהיו **קשין מכאן וקשין מכאן וסולם** צר **באמצע,** ויחד רוחבם ארבעה טפחים, **מהו** הדין? **אמר ליה** [לו]: **הרי כף הרגל עולה בהן,** וכיון שכף הרגל עולה בהם, והסולם נראה לעין רחב ארבעה — הרי הוא ממעט בכותל.