## Steinsaltz on Eruvin Daf 79a

###### Steinsaltz on Eruvin 79a:1
[Steinsaltz on Eruvin 79a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:1)

**לא ביטלו — לא,** והבית נדון כאהל אף שהתבן ממלאו. **אמר רב הונא: מאן תנא** [מיהו התנא ששנה] מסכת **אהלות** — **ר' יוסי היא** [הוא], והתנא במשנתנו אינו מקבל שיטתו.


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:2
[Steinsaltz on Eruvin 79a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:2)

ושואלים: **אי** [אם] דעת **ר' יוסי** היא, הלוא **איפכא שמעינן ליה** [ההיפך שמענו אותו אומר] **דתניא** [ששנינו בתוספתא], **ר' יוסי אומר:** בית מלא **תבן, ואין עתיד לפנותו — הרי הוא** כמלא **סתם עפר, ובטל.** ואילו בית מלא **עפר, ועתיד לפנותו — הרי הוא כסתם תבן, ולא בטיל.** הרי שר' יוסי איננו מחלק לפי החומרים שבבית, אלא דן אם עתיד לפנותם אם לא!


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:3
[Steinsaltz on Eruvin 79a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:3)

**אלא אמר רב אסי,** כך יש לומר: **מאן תנא** [מיהו התנא ששנה] מסכת **עירובין** — **ר' יוסי היא** [הוא], ואינו מקבל דעת התנא במסכת אהלות.


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:4
[Steinsaltz on Eruvin 79a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:4)

**רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע אמר:** וכי מדיני **טומאה** על דיני **שבת קרמית** [אתה משליך, מראה סתירה]?! הלוא אין עניניהם שוים. **הנח איסור שבת** שהרי לענין שבת, **אפילו ארנקי נמי** [ארנק מלא כסף גם כן] **מבטל איניש** [אדם], שכן אסור הארנק בטלטול בשבת, וממילא נחשב כקבוע באותו מקום. ולעומת זאת התבן כיון שהוא ניטל אף בשבת, אינו חשוב קבוע בחריץ.


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:5
[Steinsaltz on Eruvin 79a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:5)

**רב אשי אמר:** וכי מ**בית** על **חריץ קא רמית** [אתה משליך, מראה סתירה]?! **בשלמא** [נניח] **חריץ למיטיימיה קאי** [לסתום אותו הוא עומד], וחזקה היא שמה שמניחים בתוכו ישאר שם, שהרי ודאי מתכוונים לסותמו. **אלא בית, למיטיימיה קאי** [לסתום אותו הוא עומד]? ומן הסתם יוציאו ממנו את התבן והעפר, ולכן יש צורך בהוכחה יתרה בבית שרוצים להשאיר את הבית מלא כדי לסותמו.


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:6
[Steinsaltz on Eruvin 79a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:6)

א נאמר במשנה שאם **נתן** על החריץ **נסר שרוחב ארבעה** טפחים לו, הרי הוא כפתח. **אמר רבא: לא שנו אלא שנתן** אורכו של הנסר **לרחבו** של החריץ, **אבל** אם נתן את אורכו של הנסר **לארכו** של החריץ — **אפילו** הנסר רחב **כל שהוא נמי** [גם כן] ממעט את החריץ, והריהו כפתח, **שהרי מיעטו מארבעה.** שכן החריץ אינו רחב אלא ארבעה טפחים, ואם נתן לאורכו נסר רחב כלשהו, הרי שהוא עכשיו פחות מארבעה ואינו מהווה מחיצה.


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:7
[Steinsaltz on Eruvin 79a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:7)

נאמר גם: **וכן** הדין ב**שתי גזוזטראות זו כנגד זו. אמר רבא: הא דאמרת** [זו שאומר אתה בהלכה זו] **זו שכנגד זו — אין** [כן] ניתרת על ידי נסר, **וזו שלא כנגד זו — לא** ניתרת, **וזו למעלה מזו נמי** [גם כן]. . שכן גם על ידי נסר קשה ללכת שם מפני הסכנה, ואין זה חשוב כפתח. **לא אמרן** [אמרנו] **אלא כשיש בין זה לזה** בגובה **שלשה** טפחים, **אבל** אם **אין בין זה לזה שלשה** אין מחלקים **וגזוזטרא עקומה היא,** שכל שהוא פחות משלושה טפחים דינו כלבוד, וההפרש הזה כאילו אינו.


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:8
[Steinsaltz on Eruvin 79a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:8)

ב משנה **מתבן** (ערימת תבן צבורה ומונחת) **שבין שתי חצירות,** אם המתבן **גבוה עשרה טפחים** — הריהו כמחיצה, **ומערבין** בחצירות **שנים** (שני עירובין) **ואין מערבין אחד. אלו,** בני חצר זו **מאכילין** בהמתן **מכאן,** מצדו האחד של המתבן. **ואלו, מאכילין מכאן.** ואין חוששים שמא יתמעט ושוב לא יהיה כמחיצה. ואם **נתמעט התבן מ**גובה **עשרה טפחים** לכל אורכו — שוב אינו מחיצה, ולכן **מערבין** עירוב **אחד, ואין מערבין שנים.**


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:9
[Steinsaltz on Eruvin 79a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:9)

ג גמרא על מה שנאמר במשנה שבני שתי החצירות רשאים להעמיד בהמותיהם ליד המתבן ולהאכילן, **אמר רב הונא: ובלבד שלא יתן לתוך קופתו** (סלו) בידים **ויאכיל,** כי יש לחשוש שמא יתמעט גובה התבן מעשרה טפחים, ותפרץ חצר אחת לחברתה, ונמצא מטלטל בחצר שאין בה עירוב.


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:10
[Steinsaltz on Eruvin 79a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:10)

ושואלים, אם כן שאין לטלטל בידים תבן זה, יש לשאול: **ולאוקמי שרי** [וכי להעמיד בהמה על גבי התבן מותר]? **והאמר** [והרי אמר] **רב הונא אמר ר' חנינא: מעמיד אדם את בהמתו על גבי עשבים בשבת,** ואין חוששים שמא הוא עצמו יבוא לקטוף לבהמה עשבים, שבשל האיסור החמור שמדברי תורה ודאי לא ישכח ולא יעשה כן. אבל **אין אדם מעמיד את בהמתו על גבי מוקצה בשבת.** כי מחמת שאיסור המוקצה הוא מדברי חכמים בלבד, שמא ישכח ויבוא לטלטל בעצמו את המוקצה. וכן בענייננו, שאם אסור מדברי חכמים לקחת מן המתבן בידים, אסור אף להעמיד את הבהמה.


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:11
[Steinsaltz on Eruvin 79a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:11)

ומתרצים שאין מדובר שמעמיד את הבהמה שם ממש אלא **דקאים לה באפה** [שעומד בפניה] כשרוצה לילך למקום אחר **ו**ממילא **אזלה ואכלה** [הולכת בעצמה ואוכלת] מן המתבן, ועל כך לא גזרו חכמים.


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:12
[Steinsaltz on Eruvin 79a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:12)

על עיקר דברי רב הונא שואלים: **ולא יתן לתוך קופתו תבן? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **בית** שהיה **בין שתי חצירות** ופתוחים לו שני בתים אחרים **ומילאהו תבן — מערבין שנים ואין מערבין אחד,** שהתבן נחשב כמחיצה בתוך הבית. **זה נותן לתוך קופתו ויאכיל** לבהמתו, **וזה נותן לתוך קופתו ויאכיל.** ואם **נתמעט התבן מעשרה טפחים — שניהם אסורים.**


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:13
[Steinsaltz on Eruvin 79a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:13)

**כיצד הוא עושה?** להתיר את השימוש לאחד מהם לבדו — **נועל** אחד מהם **את ביתו** בפתח הפתוח לבית האמצעי **ומבטל את רשותו** לחבירו, ואז **הוא אסור** להוציא מביתו לחצר **וחבירו מותר.**


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:14
[Steinsaltz on Eruvin 79a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:14)

**וכן אתה אומר** כעין הלכה זו **בגוב** (בבור) **של תבן ש**נמצא **בין שני תחומי שבת,** שבני כל תחום יכולים להאכיל בהמותיהם מן התבן המשותף, ואין חוששים שמא יצאו מתחומם. **קתני מיהת** [שנינו מכל מקום]: **זה נותן לתוך קופתו ויאכיל, וזה נותן לתוך קופתו ויאכיל.** וקשה לדברי רב הונא!


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:15
[Steinsaltz on Eruvin 79a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:15)

ומתרצים **אמרי** [אומרים]: **בית, כיון דאיכא** [שיש בו] **מחיצות ותקרה, כי מיפחית** [כאשר מתמעט] התבן מגובהו — **מינכרא ליה מלתא** [ניכר לו הדבר], שהכל רואים את הבדל הגובה בהשוואה לתקרה, ולכשיתמעט מגובה עשרה ימנעו מליטול עוד. **הכא** [כאן] — **לא מינכרא ליה מלתא** [ניכר לו הדבר], ועשוי התבן להתמעט ותתבטל המחיצה מבלי משים.


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:16
[Steinsaltz on Eruvin 79a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:16)

ד נאמר בברייתא שאם **נתמעט התבן** שבבית **מעשרה טפחים שניהן אסורין.** ונדייק מלשון הברייתא: **הא** [הרי] אם היה התבן **עשרה** לפחות — **שרי** [מותר], **ואף על גב דמידליא** [ואף על פי שגבוהה] ה**תקרה טובא** [הרבה] מעל לתבן זה. **שמע מינה** [למד מכאן]: **מחיצות שאין מגיעות לתקרה — שמן מחיצות.** והרי נחלקו חכמים בבעיה זו אם מחיצות עשרה שאינן מגיעות לתקרה קרויות מחיצות (לעיל עירובין עב,א), ולכאורה מכאן ראיה שמחיצות הן לכל דבר!


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:17
[Steinsaltz on Eruvin 79a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:17)

**אמר אביי: הכא** [כאן] מדובר במקרה מיוחד; **בבית** שגובהו **שלשה עשר** טפחים **חסר משהו עסקינן** [עוסקים אנו], **ותבן** שגובהו **עשרה.** וכיון שבין ראש ערימת התבן והתקרה יש פחות משלושה טפחים, הרי כל הפחות משלושה טפחים לבוד הוא, וכאילו מגיעות המחיצות לתקרה.


###### Steinsaltz on Eruvin 79a:18
[Steinsaltz on Eruvin 79a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Eruvin/r/79a:18)

**ורב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע אמר: אפילו תימא** [תאמר] שמדובר כאן **בבית** שגובהו **עשרה** טפחים